אני לא יודעת אם יש לי כוח ליסוע אליה..
אני מאוד רוצה וגם אני יכולה עכשיו אבל מותש לי ביותר.
(.......................)
אני מאוד רוצה וגם אני יכולה עכשיו אבל מותש לי ביותר.
(.......................)
..אנונימי (פותח)
שוב נפילה.
מה קורה איתי?מה?!
אבא בחייאת מה עובר עלי מה.
די נו אבל השעות האחרונות היו בסדר..מה פתאום התהפך שוב.
לבד.
תמיד לבד.
אולי הוא צדק אז והייתי צריכה למלא את ההוראות שלו בלי לשאול שאלות ולא להחליט בעצמי שאני נלחמת,לא משנה כמה קשה זה יהיה.
אולי לא חישבתי נכון את הקושי.
יופי ילדה מוזרה.
אני שוקעת.
מה קורה איתי?מה?!
אבא בחייאת מה עובר עלי מה.
די נו אבל השעות האחרונות היו בסדר..מה פתאום התהפך שוב.
לבד.
תמיד לבד.
אולי הוא צדק אז והייתי צריכה למלא את ההוראות שלו בלי לשאול שאלות ולא להחליט בעצמי שאני נלחמת,לא משנה כמה קשה זה יהיה.
אולי לא חישבתי נכון את הקושי.
יופי ילדה מוזרה.
אני שוקעת.
..אנונימי (פותח)
געגוע.
געגוע ללא יודעת מה.
כבד לי..החיים כבדים לי,תדע אבא.
אני רוצה להמשיך הלאה אבל מאוד מאוד קשה לי.
כבר שמונים שנה לא יצאתי מהטריטוריה האישית שלי.
לצאת מהחדר זה הישג.
ורע לי ורע לי עוד ומתגעגע לי.
למה אני לא חוזרת לעצמי למה.
איך חוזרים בכלל,מה קרה לי ולאיפה נעלמתי,אין לי מושג.
כבד לי ועייף ולא באלי שהיא תדע מה למדתי היום,אין לי כוח לחפירות.שונאת שמתעסקים לי בחיים.
למה היא סיפרה לה?מזל שהיא לא ממש התעמקה.
אני נכחדת בתוך עצמי וכמעט שוכחת איך יוצאים החוצה שוב,איך לא מתפעלים מכלום וממשיכים הלאה.
את כולם אני מחזקת חוץ מאת עצמי.
או שבעצם,את כולם אני מחזקת וגם את עצמי אבל כנראה אני כבר מידי משעממת אותי עם החיזוקים שלי לעצמי ועם הדברים שאמורים לפתוח לי אהבה בלב וזה כבר טיפה לא משפיע עלי.
נהייתי עוד יותר עיוורת,כואב לי לדמיין את העתיד,זה נראה לי כל כך רחוק פתאום ולא הגיוני לעבור את השלבים עד לעתיד הזה.
אני מצטמקת בנפש ומשמינה בגוף.לעזאזל.
קצת נמאס לי אבל אסור ולא יעיל להיכנע.
סליחה שפרקתי את עצמי.
(אסור להיכנע.)
געגוע ללא יודעת מה.
כבד לי..החיים כבדים לי,תדע אבא.
אני רוצה להמשיך הלאה אבל מאוד מאוד קשה לי.
כבר שמונים שנה לא יצאתי מהטריטוריה האישית שלי.
לצאת מהחדר זה הישג.
ורע לי ורע לי עוד ומתגעגע לי.
למה אני לא חוזרת לעצמי למה.
איך חוזרים בכלל,מה קרה לי ולאיפה נעלמתי,אין לי מושג.
כבד לי ועייף ולא באלי שהיא תדע מה למדתי היום,אין לי כוח לחפירות.שונאת שמתעסקים לי בחיים.
למה היא סיפרה לה?מזל שהיא לא ממש התעמקה.
אני נכחדת בתוך עצמי וכמעט שוכחת איך יוצאים החוצה שוב,איך לא מתפעלים מכלום וממשיכים הלאה.
את כולם אני מחזקת חוץ מאת עצמי.
או שבעצם,את כולם אני מחזקת וגם את עצמי אבל כנראה אני כבר מידי משעממת אותי עם החיזוקים שלי לעצמי ועם הדברים שאמורים לפתוח לי אהבה בלב וזה כבר טיפה לא משפיע עלי.
נהייתי עוד יותר עיוורת,כואב לי לדמיין את העתיד,זה נראה לי כל כך רחוק פתאום ולא הגיוני לעבור את השלבים עד לעתיד הזה.
אני מצטמקת בנפש ומשמינה בגוף.לעזאזל.
קצת נמאס לי אבל אסור ולא יעיל להיכנע.
סליחה שפרקתי את עצמי.
(אסור להיכנע.)
..אנונימי (פותח)
אני צריכה כוחות.
לקום לעבוד עכשיו זה מידי לא כיף לי אבל אני צריכה קצת כסף.
למה הסכמתי.
ובעע שקט,רק לעצום עיניים כמה יממות עד שנקום לטוב קצת יותר גלוי.
ואני בכלל לא יודעת מה אני רוצה ואם.
והלוואי שאם זה יצא היום,זה יהיה לי נחמד ולא כבד מידי.
וסליחה אבא,סליחה שאני כפויית טובה.
אני בסדר.כן.בערך.
צריכים להתחיל להודות גם על הרעה ואז ממילא הטוב הגלוי יזרום.
אבל אני רק בשר ודם ויש לי יצר הרע מאוד חזק.מאוד.מי כמוך יודע.
קח מימני את העצלות והעצבות.
פשוט קח כבר..אני רוצה להתפלל אליך בכלל אבל אין לי כוח.
לדפוק תראש בקיר.
לקום לעבוד עכשיו זה מידי לא כיף לי אבל אני צריכה קצת כסף.
למה הסכמתי.
ובעע שקט,רק לעצום עיניים כמה יממות עד שנקום לטוב קצת יותר גלוי.
ואני בכלל לא יודעת מה אני רוצה ואם.
והלוואי שאם זה יצא היום,זה יהיה לי נחמד ולא כבד מידי.
וסליחה אבא,סליחה שאני כפויית טובה.
אני בסדר.כן.בערך.
צריכים להתחיל להודות גם על הרעה ואז ממילא הטוב הגלוי יזרום.
אבל אני רק בשר ודם ויש לי יצר הרע מאוד חזק.מאוד.מי כמוך יודע.
קח מימני את העצלות והעצבות.
פשוט קח כבר..אני רוצה להתפלל אליך בכלל אבל אין לי כוח.
לדפוק תראש בקיר.
..אנונימי (פותח)
משהו בדבר הזה לא נותן מנוחה..
יש אשמה שהיא לא טובה.
היא אשמה מצד היצר.
האשמה הכי גרועה זה כשהאדם עושה מה שנכון אבל מאשים את עצמו ושונא את עצמו בעקבות והאשמה הזאת בכלל לא שייכת והיא לא במקום.
וגם,הזמן לא נותן לחפש אשמים ולהדביק עלייהם תוויות.
רק צריכים פשוט לפעול.
אשמה שהיא אשמה שיקרית על עצמנו,אוהו,היא לגמרי שייכת ליצר.
יש אשמה שהיא לא טובה.
היא אשמה מצד היצר.
האשמה הכי גרועה זה כשהאדם עושה מה שנכון אבל מאשים את עצמו ושונא את עצמו בעקבות והאשמה הזאת בכלל לא שייכת והיא לא במקום.
וגם,הזמן לא נותן לחפש אשמים ולהדביק עלייהם תוויות.
רק צריכים פשוט לפעול.
אשמה שהיא אשמה שיקרית על עצמנו,אוהו,היא לגמרי שייכת ליצר.