איזה כאבים עכשיו
ובאמת פתאום אין מילים
וזה לא רק רע
אני לא יודע לומר פשוט
זהו.
חח
ובאמת פתאום אין מילים
וזה לא רק רע
אני לא יודע לומר פשוט
זהו.
חח
כואב לי הראשאנונימי (פותח)
בטירוף
והבטן גם.
ואת קוראת פה?
אולי.
עכשיו מפורק לי.
מתפרק לאט.
תפקיד שכזה.
וחשבתי עלייך המון השבת.
אבל להגיד
ושוב?
חבל
תשמור לעצמך.
ועוד לחשוב על זה
שלדבר
שאופציה בכלל.
הלוואי.
וכל הגעגועים האלה
והפחדים
והכעסים השורטים
שבועטים בבטן.
והלחץ
והשקט והמילים
והשוקו החם ההוא שאת תמיד מזכירה
ואינלי מושג
לא החזקתי לך את היד.
אבל הרצון.
והבטן גם.
ואת קוראת פה?
אולי.
עכשיו מפורק לי.
מתפרק לאט.
תפקיד שכזה.
וחשבתי עלייך המון השבת.
אבל להגיד
ושוב?
חבל
תשמור לעצמך.
ועוד לחשוב על זה
שלדבר
שאופציה בכלל.
הלוואי.
וכל הגעגועים האלה
והפחדים
והכעסים השורטים
שבועטים בבטן.
והלחץ
והשקט והמילים
והשוקו החם ההוא שאת תמיד מזכירה
ואינלי מושג
לא החזקתי לך את היד.
אבל הרצון.
וגםאנונימי (פותח)
איזה יופי זה לחשוב על עצמי. ועל מה שהיה ועל הכל. ואתה חושב וחושב וחסרמילים. במילים קצרות. פשוט, אין לי אומץ להודות. בדברים. בהכל. במחשבות. בחיים. בעצמי. אין לי אומץ. ולומר לך או למישהו בכלל. זה כזה בלי. ולחשוב על עבר להווה לעתיד וציווי. איזה מין דברים הם אלו. ועכשיו להתבוסס באיזה רגש שלא יודע לקרוא לו בשם. לקרוא לו לבוא או ללכת. והוא פשוט נמרח על הכל. חוסר בָּחיים. וככה. המקווה שחיוך