רק ביקשתי משהו אמיתי,לעזאזל לא ביקשתי יותר.
אתמול שאלתי אותה איך היא מעיזה לתת אמון בו,היא אמרה שזה משהו שונה.
לא מבינה את זה.לא מבינה.
אין לי אף אחד בעולם הזה ששווה לחיות בשבילו.אף אחד.
כולם נמצאים בכאילו,מקשיבים ומגיבים ויאללה ביי.
כל פעם אני עושה את הטעות הזאת של,לשתף.
זה מטומטם.מטומטם כל כך לעזאזל.
למה אני לא לומדת לקח.למה יש לי פלאפון,בשביל מה הוא נצרך.
ועכשיו ישאלו,את בסדר?אני פה.
כן,אני כל כך בסדר.בחיים לא הייתי בשיא של הבסדר שלי.
לא יכולתי לבקש יותר טוב מהתקופה האחרונה.

פליז תגרמו לי לא לשלוח הודעות.תשכחו אותי.אל תסכימו לי להיות חברה שלכם.תחסמו אותי.תעשו הכל שאני לא אוכל לתקשר איתכם.
תגידו לי את זה,ככה,בפשטות.
מה הבעיה לפגוע,פשוט תגידו ביי ותמשיכו הלאה.
אני כבר אסתדר עם זה.
למה לשקר עלי שאתם פה.למה.
זה סתם מתיש כל הסחרחורת הזאת.