כפרגניסט.....!!!!!!
מקווים שהעוגה הייתה טעימה....
ושהיו מספיק בלונים.....
המון בהצלחה...בהכל....
עד 120...!!!!!



emoon
ידיד
Tehilla*שתזכה להיות תמיד מאושר ומעושר שתמיד היה לך טוב בחיים ...
שתהיה צדיק את זה אני לא רושם כי אתה כבר כזה
אז שהיה לך אחלה יומהולדת ..
בס"ד.
חצוף !!לא אמרת כלום!! 








עכשיו אני יודעת להבא..
המון המון מזל טוב!!ופעם הבאה תודיע!! 
שכל הברכות יחולו על ראשך!!
פצפונית

החיים הם דבש
תהילולמזל טווווב!!
(יומולדת שמחח כבר לא צריך להגיד כי אחרי עוגה כזאת שאוו
ובלונים שיא החתיכיים ברור שיהיה יומולדת שמח 
)
שבאמת תצליח בכל מה שתרצה 
ותמשיך להיות כזה צאאדייייייק ועם כל ההתנדבויות !! שכויח ענקק
והרבה בריאות ושמחהההה!!!

אושר ועושר, בריאות וכושר...
הרבה בהצלחה בחיים וכ'ו וכ'ו..
קיצר יומולדת שמייחח!!!!![]()
אובז'יי!!המון המון מזל"ט
ושתזכה לכל מיני דברים
ובעיקר כלה צדיקה כמוך
ומצטערת שאני בת אז אין לי ברכת יומולדת מוצלחת |מעתיק מנפתלי
|
שתזכה לפאאלאאאן שנים שמחות ומאושרות...
מלא שפע של אושר ושמחה!
וואלה?!את הניק הזה אני פתחתי במיוחד בשבילך
הניק הזה הוא מי שאני ומה שמייצג אותי אני באמת מתחנן למחילה...
מתחנן למחילה מהאח המתוק שלי שפגעתי וחטאתי לו רבות מתחנן למחילה על
היחס המתנשא/האלים והאכזרי שבו נהגתי כלפיך.
כבר למעלה מחודשיים שאני מתחנן לטיפת קשר עם האח היקר שלי מה לא עשיתי?
מכתב ששלחתי לך שבו שפכת לפניך את הלב/נסיונות חוזרים ונשנים ליזום איתך שיחה/שליחת סמסים/נסיון ליצור איתך קשר דרך אנשים מהערוץ/פתיחת ניק אנונימי רק בשביל לדבר איתך.
ועכשיו תגיד לי בכנות אחי עד מתי??? מה עוד היית צריך לעשות שלא עשיתי
אני יודע שהייתי לא בסדר ותאמין לי שאני מתחרט על זה מעומק הלב ומבין לחלוטין את הכעס והשנאה שלך
כלפי אבל האם באמת מגיע לי לנצח לא להיות בקשר עם האח שאני כל כך אוהב שאין לו מושג עד כמה?
אני עברתי תקופה לא קלה בזמן האחרון שממנה יצרתי בוגר רגיש חכם ומתחשב יותר האם לא מגיעה לי
הזדמנות שניה? האם אפסו כל הסיכוים לחזור אל האהבה הישנה?
לסיום אחי רציתי לאחל לך המון מזל טוב ליומהולדת שלך ושתמשיך להיות שפיץ וגבר כמו שאתה
(אתה לא ראית אבל אני תמיד עקבתי אחריך ושמעתי על דברים שעשית שממש גרמו לי להתגאות בך)
אוהב המון ומתגעגע עוד יותר לאח שאיבדתי
אחי היקר והמתוק אני יודע שאתה פגוע ממני אך דע לך שאני תמיד אהבתי ועדיין אוהב אותך אני ממש מצטער על הכל ומתחנן למחילה ממך אני מבקש רק הזדמנות אחת ואני נשבע שאני לא יחמיץ אותה
באהבה רבה אני
שבעזרת ה' יתגשמו מאלותיך לטובה!
אמן כן יהי רצון שכוייח אויואוי אוי!
יובל!!=)
דאץמזל טוב אחי!
~ילדת הירח~חיים מאושרים..
ורק בהצלחות..

עד 120!!!!
עד 120 חיימאושרים וכו' וכו'חייבס"ית![]()
*גברת פילפלת*הרבה ברכות ואיחולים..
אני אכתוב מה שכתבתי לאחים שלי בערך.
הרבה בריאות,
ברכה, הצלחה ושמחה.
שתזכה לגדול בתןרה ובמעשים טובים.
שתזכה לקדש שם שמיים ברבים.
שתזכה לקחת חלק בגאולת ארץ ישראל, ועם ישראל.
ולראות בשלמותה..
שתזכה לראות בעיניך את בית המקדש עומד על תילו,
והכהנים בעבודתם,
והלויים בשירם ובזמרם..
שתראה את יד ה' מובילה אותך בכל צעד,
ןתמלא כח לעבודתו ית'.
יומולדת שמח!
קדימה...
עוד...עוד....
וואלה?!
~ילדת הירח~ו-מתחנן למחילה.
רישת אותי.
אני עכשיו בוכה פה.
איתמר,
בהצלחה בהכל ,בחיים, בלימודים...
תמשיך ללכת בדרך הזאתי..
ומומולדת שמח!
יומולדת 16 שמח!! [כן כן רק 16..]
בהצלחה בהמשך החיים..
וכל הברכות שכתבו למעלה..
אני זוכרת שפתחתי את השרשור בתחילת החופש על הרעיונות שלכם לעיסוקים מעניינים שאפשר לעשות בחופש.
הזמן פשוט טס.לא הספקתי לעשות כלום.
כבר מחר חוזרים ללימודים.
ובנימה אופטימית זו-
שתפו את הרגשתכם לגבי החזרה ללימודים...![]()
אני מקווה שיהיה בע"ה בסדר ושנעבור גם את השנה הזאת ב"הצלחה...
ת'אמת שסיוט...
בחיים אבל במאת בחיים לא קרה לי שלא רציתי לחזור..והנה השנה זה קרה...
הלוואי ובאמת יהיה טוב לכולנו..
עוד לא ארגנתי כלום לאולפנא שלי...ומחר אני יוצאת ב-6 ורבע...
יש פה מישו עם זמן וכוח, והיא מבינה בשליחת הודעות מהאינרנט, שתפנה אלי בש"א
(זה דחוף ממש להיום!)
חברה שלי- אחותה מתחתנת, ואני ממש רוצה לשלוח לה הודעה.
עכשיו- מהפלאפון של אחותי יש ללא הגבלה, אבל הוא דפוק רצח ולא נותן לי לשלוח
אזז-- ניסיתי אלף לשלוח דרך האינטרנט ולא כ"כ הלך....
אני אשמח אם תפנו אלי ואני אתן לכם ת'מספרים ות'תוכן!!
תודה מראש
שיראל.
"אז תעזוב את הפצוע, בבקשה..."
מי שנכח כאן בשבועות האחרונים (בערך כולכם, חופש...) ראה שרשורי פריקות יותר רבים
יותר מהרגיל. לגיטימי לפרוק כדי למצוא מענה ולפתור בעיות. שום בעיה. אבל אליי ואל ענבל
פנו בעניין סוג מסוים של פריקות שדי בלט כאן לאחרונה. הכוונה לשרשורי התאבדויות.
אין צורך לצטט, אמירות כמו "בא לי להתאבד" נכתבו כאן בווריאציות שונות החופש. בין אם ברצינות
ובין אם מתוך רגע של קושי. הטענות שהופנו אלינו היו ששרשורים כאלו מעכירים את האווירה בנוג''ה
ושלא טוב לכותב לקבל מענה מנערים שלא יכולים לצפות את ההשלכות לעצות שלהם ולא יכולים לקחת
אחריות על מעשיהם. אנחנו רוצים להתרכז בטענה השנייה.
האם נכון שאנחנו "נטפל" בגולשים שחווים משבר מסוג כזה?
מצד אחד - הרבה פעמים הם חושפים את עצמם רק ברשת. זה לא דבר קל להתעלם מאדם שקורא
לעזרה. לפעמים יש אפילו סיכוי שנרומם אותו, אז למה לא?
מצד שני - אנחנו לא יודעים אם מה שאמרנו יתפרש אצלו נכון. אנחנו לא באמת מכירים את הכותב. לצד
הסיכוי לסייע קיים גם הסיכוי לדרדר את המצב. יכול להיות שאם כאן לא ימצא לכותב מענה שינחם אותו
הוא יחוש 'אפילו כאן לא מבינים אותי'. פרט נוסף הוא שכאשר מעלים את הנושא הזה שוב שוב גם גולשים
בריאים, נקרא להם כך, נחשפים לתחושות האלו ועלולים לפול לדיכאון בעצמם. יש מחקרים שתומכים בזה
(קיימים גם כאלה שסותרים, אך הרוב המכריע נוקט בגישה הזו. מי שירצה פרטים - אולי באישי).
אני לא זוכר מי אמרה את זה בפורום, זה היה ממש מזמן, שכשאנחנו ממליצים לבן-אדם "שב כל יום ותעשה
לעצמך טבלה של דברים טובים שקרו לך ודברים רעים שקרו לך" אנחנו לא יודעים עד כמה ההשפעה של מה
שאמרנו מרחיקה לכת. יכול להיות שעצה שתשקם אחד ותמוטט אחר ולכן אסור לנו להמליץ בלי להכיר באמת את
הדמות שמאחורי האותיות.
זהו, יצא קצת ארוך.
אנחנו פותחים פה נושא קצת רגיש, אז היינו ממליצים שתקחו את הדברים בכובד ראש. ענבל ואני נקרא את מה
שיש לכם להביע ונחליט מה תהיה המדיניות שלנו בנושא. (או שבכלל נשאיר את המצב כמו שהוא, אין לדעת).
אנחנו רוצים לשמוע אתכם.
(רואים שאנחנו לא דיקטטורים?
)
זה המקום להתנצל בפני ענבל על שהתעכבתי בפרסום הההודעה הזו.
וזה עבר.."נוער וגיל ההתאבדות" בחודשים הראשונים שלי בפורום בכלל לא נכנסתי לנוג"ה, גם אז הייתה תקופה כזאת.
עד כאן רגי הנוסטלגיה..
ובקשר לנאמר-
זה נכון שאנחנו [הגולשים] לא פסיכולוגים ולא אנשים מקצוע, אין לנו את הכילים להבין ולחוש את המשמעות מרחיקת הלכת של דברים שנכתוב, עצות שניתן.
כשמדובר בנושא רגיש כמו התאבדות זה עוד יותר חזק, אבל זה נכון לגבי על עצה בכל נושא.
אני חושבת שיותר נכון לקרוא לאנשים לקבל את הדברים בערבון מוגבל, מאוד.. להפנים דרך מסננת צפופה.
כמובן שיש מקום להיזהר כשכותבים, להיות עדינים ולהשתדל שלא לשים את עצמיינו מעל הפונה לעצתיינו.
אבל לענ"ד יותר נכון [אם כי קשה במיוחד], כשמבקשים עזרה, לא לקבל את התשובות כאמירה מוחלטת. אלא כהמלצה שיש לשקול בכובד ראש [ואם אין את כובד הראש לבחון את הנכתב- אז לא לקחת משם כלום!]
בס"ד
צריך להבין שצריך לקחת הכל בערבון מוגבל...
אבל יש לנו אחריות,אחריות כלפי עמ"י.
תסכימי איתי שיש פה הרבה שלא יודעים לקחת בערבון מוגבל?
תסכימי איתי שאנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו אחריות כבדה כזאת?
את אומרת את זה בתור אחת שמבינה לקחת הכל בערבון מוגבל, ושיודעת לפעמים לא להתייחס,
אבל לא כולם כמוך, יש פה ילדים בגילאי 12-13,
אפילו נערים ונערות בגילאי 14-16 שזה ממש לא טוב להם וגם שהם מתייחסים לדברינו ברצינות כי אין להם מישהו אחר שייעץ.
אני לא חושבת שמישהו מאיתנו צריך לייעץ לאדם שרוצה להתאבד.
העצה הראשונה שלנו צריכה להיות ללכת לספר לאדם מבוגר שמכיר אותו!
אפשר לעודד, אפשר לתמוך,אפשר להיות שם בשבילו, אבל מהצד!
ואך ורק מהצד!
במרכז צריכה להיות עזרה שלא אנחנו מספקים.
העצה למשל שאושר הראה יכולה לשמש גם כרע וגם כטוב...
אדם שיכתוב את הדברים הרעים והטובים שלו בחיים יכול להתייחס לדברים הרעים יותר מלטובים..
יכול לגלות שהוא כתב יותר דברים רעים מטובים וזה עלול להיות הרסני.
צריך לדעת מי האדם, מה אופיו, מה באמת הקושי, כדי לייעץ לו,
וזה לא תפקידנו! אף אחד פה לא מוסמך לזה ואף אחד פה לא צבר מספיק ניסיון לזה.
זאת אחריות כבדה.
ואנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו מקרים שבטעות הרסנו וקרה משהו רע.
לכן אנחנו בבירורים לראות מה עושים.
לא אמרתי שהכל נופל על הבנאדם.
אמרתי שלא הכל נופל על המגיבים, צריכה להיות חלוקה.
בין אדם שכותב צריך לדעת להתייחס לתגובות בצורה הנכונה ואם לא שידע מראש לא לכתוב... מודעות עצמית מינימלית...
ואנחנו צריכים להשתדל לתת גב ולתמוך אני מהאנשים שלא ייעצו אפפעם ללכת לטיפול כל עוד הם לא מכירים תמקרה לעומק. לכן בחיים לא תראו אותי כותבת בפורום ללכת לטיפול כי הרבה פעמים זה לא עוזר ומזיק.
זאת דעתי תחלקו תגידו מה שבאלכם.
רק במקרים מסוימים זה כן כדאי ולכן צריך להכיר תמקרה לפני שגם מייעצים ללכת לטיפול.
לפנות למבוגר זה הגיוני כמעט בכל מצב... גם לא תמיד אבל ברוב המצבים.
סה"כ החבר'ה שפותחים תשרשורים צכים לדעת להסתכל על הדברים לא כמוצא אחרון.
ואנחנו כמגיבים צריכים להשתדל לתת גב כמו שכתבו פה, ולהגיד דברים לא פרטניים לא לרדת לפרטים כל עוד לא מכירים תמקרה היטב אלא לעזור באופן כללי מבין ומתחשב ככל יכולתינו אבל לא בפרטנות של הפרטים ובזהירות גבוהה מאד.
לגבי איש מקצוע, זה יכולהיות יעיל, אני לא יאהב תרעיון נראלי (אלא אם הוא יהיה באמת בנאדם מיוחד שישנה לי תגישה על אנשי מקצוע מדברים שהוא יכתוב

מה שככל הנראה לא יקרה
) ברמה הכללית לפורום זה יכולהיות אחלה פתרון לדעתי אע"פ שהכל צריך להיות בשיתוף עם חברי הפורום לא להגיד לאיש מקצוע דברים בלי אישור של הנער/ה שכותבים אותם.
כל הנאמר לעיל הוא ע"פ דעתי האישית.
כן צריך לתת פה במה גם לנוער "מתאבד".
הם צריכים לפרוק את זה איפושהו.
בנסיו"פ גם אפשר לפרוק, אבל שם כולם יקחו את זה איכשהו למקום ציני ומשעשע במקום לחזק את הבחור.
אז נכון,
אנחנו לא פסיכולוגים.
אנחנו לא יכולים להוציא ילד לגמרי מהמקום שלו.
וזה נכון לגבי כל קושי חזק שמישהו עובר.
הוא חייב לדבר על זה עם מישו רציני.
נוער לא יכול באמת להוציא ממקום רע לגמרי.
אבל הוא יכול לתמוך בעליה. ביציאה.
כשמישהו כותב פה "באלי למות"- תפקידנו הוא לעודד אותו. להראות לו את החיים באור טוב יותר. לשמח אותו. לגרום לו להבין שהעולם לא שווה בעלדיו, והמוות לא יפתור את הבעיה.
אנחנו לא צריכים לטפל בשורש הבעיה, לדבר איתו שעות על גבי שעות על ההתאבדות.
אבל כן להיות פה כשקשה, לתמוך, לתת לו גב.
[ול"מתחילים"- גם לעודד לפנות למבוגר מקצועי- עו"ס, פסיכולוג וכו'..]
שנדע מה להגיד במקרים כאלה..
ענבלבס"ד
לתמוך כמובן, לתת גב כמובן, להיות כשקשה גם,
אבל לא לתת עצות.
לא לגרום לעצמנו שאם יקרה משהו זה יהיה על כתפינו.
וראי את הודעתי למישי מאפושו 
אבל יש לי רעיון אולי שאולי כדאי למנהלים(/ות) לנסות להרים.
לנסות להביא איש מיקצוע לכמה שעות לפורום (בזמן שיודעים שיהיו הרבה חברה) שידריך אותכם ותשאלו שאלות איך באמת מתנהגים מה צריך לענות ומה מותר וכן גם מה אסור לענות.
(זה דבר מוכר בפורומים)
לנסות להכווין אתכם את מי צריך להפנות לטיפול ולמי מספיק עידוד וירטואלי.
שחברה ישאלו את האיש מקצוע שאלות וככה תהיו באמת יותר חכמים בנושא.
לא תצטרכו לחסום ותוכלו רק לעזור.
בהצלחה.
נ.ב. אני כימעט בטוח שמנהלי האתר יסכימו לעזור לכם לארגן את האיש מקצוע.
אבל לפני שאנחנו נחשוב לפנות לאיש מקצוע, אנחנו רוצים לראות אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות.
אנחנו חושבים גם בכיוון הזה.
בס"ד
מי כאן שאל "אה אטנחנו לא דיקטטורים? |מאוכזב|" 


(בסדר שונה כנראה אבל זה היה רוח הדברים...
)..
אני מצטרפת לכל מילה.
אני רוצה להוסיף שבכללי לאנשים, קחו בערבון מוגבל כל מה שנכתב בפורום!
אנחנו לא מכירים אתכם באמת (לפחות את חלקכם
), ומייעצים רק על סמך מה שאתם כותבים.
מה שאתם, מה שאנחנו, כותבים, לא משקף אפילו חצי ממה שאנחנו באמת..
לכן, כל עצותינו מבוססים על סמך מידע יחסית שטחי והן עצות שבדר"כ נותנים...
חוץ מזה,זה נראה כאילו אנשים לקחו את ההתאבדות כסוג של טרנד,
על כל בעיה של רע לי בבית ספר אומרים "אוף באלי להתאבד"
אנשים! החיים שלכם מהממים!!
של רובכם המוחלט!!
לא כל בעיה נפתרת על ידי מוות, בעצם אף בעיה לא נפתרת על ידי מוות.
קחו לתשומת ליבכם כמה קל לנו כבר להגיד שאנחנו רוצים לוותר על החיים האלה..
איך האצבע קלה על ההדק... (במובן מטאפורי בלבד!!!).
בקשר לזה שזה גורם גם לאנשים בריאים, שמחים וכו' להיכנס לדיכאון וכדומה-
אתם יכולים להגיד שמי שקורא פה צריך לקחת את זה בחשבון וכו'
אבל מניסיון, לוקחים את זה בחשבון ועדיין...
לראות דברים כאלה כל יום בלי לראות כמעט דברים טובים זה שובר.
תחשבו פעמיים לפני שאתם אומרים דבר כזה...
זה שווה את המחיר של מי שיכול להיפגע?
זה שווה את המחיר שאתם משלמים?
לא היה שווה יותר לנסות למצוא את הנקודות הטובות בחייכם?
דבר נוסף-
אני אשמח ואני בטוחה שאחרים ישמחו שתפרסמו גם דברים משמחים...
החוסר האיזון הזה בין הטוב לרע, בין החושך לאור, מזיק.
אי אפשר לחיות כשכל מה שאנחנו רואים זה רק רע ורע ורע..
גם בחדשות, גם בעיתונים, גם מסביבנו הרבה פעמים..
אנחנו לא צריכים את זה גם פה..
אז כן, אנחנו נקרא פריקות, וכן, אנחנו נעזור, אבל בבקשה, פרסמו גם דברים משמחים..
משום מה לאחרונה נעלמו מפה הדברים השמחים ועברו לנסיו"פ...
אז אני אומרת לכם, נולד לכם אחיין?
מישהו מתחתן?
פרסמו!!!
אנחנו לא ננעל!!
זה משמח וטוב לנו ואני מניחה לכולם לראות דברים כאלה!
טוב חפרתי 


מקווה שהבנתם ולקחתם לתושמת ליבכם 


נ.ב. עכשיו אתם רואים שלא אני הדיקטטורית פה... אהמ אושר אהמ 


גם לכתוב דברים משמחים זה אחלה, שנאמר: "או שאפשר גם לספר מקרה שקרה, והתחזקת ממנו, כן? [לא הכל שחווררר...]"
(תקנון שם, שם)
לא רציתי לפתוח את זה מול כולם, אבל הכוונה
ב"אנחנו" היא כשאנחנו צוות. כשאת לא רואה,
אני רודה בהם בנעילות ומחיקות. אני לכשעצמי
מכונן פה מלכות הרשעה.
<צ>
אנשים צריכים להבין שאם כל הכבוד אנחנו לא אנשי מקצוע!!!
לפעמים עצות שאנחנו נותנים יכולות רק להזיק!!!
אסור לנו להתערב במקרים חמורים שאין לנו ידע ונסיום בהם אלא להמליץ
לאדם לפנות לגורם מקצועי...!
בס"ד
כל שנה מחדש יש את השרשורים האלה, יש תקופות שפתאום צצים כמה ביחד, יש תקופות שכולם שמחים ומאושרים פתאום, וכולם רוצים לחיות.
יש ויש. וכל פעם מחדש אנחנו בתור פורום, בתור מנהלים, בתור משתמשים שואלים שאלות בכדי לדעת מה לעשות.
נכון, אף אחד פה לא פסיכולוג (ואם יש פה כאלה שלומדים מגמת פסיכולוגיה |אהמ, אהמ|- זה עדיין לא נותן לנו את התואר "פסיכולוג") אבל אנחנו לא יכולים להשאר אדם במצוקה.
יש דברים שהפסיכולוג יכול לתת ונער בגיל הטיפש עשרה לא יכול, ולהפך! וזה עדיין לא נותן לנו סמכויות!
באותה מידה שאנחנו יכולים לעזור אנחנו יכולים לפגוע ולהרוס.
אדם במצוקה, כמו למשל בן אדם שכותב שהוא רוצה להתאבד (ואני מדברת על כאלה שרושמים את זה באמת ממקום של מצוקה ולא כאלה שמשעמם להם בחיים ועושים "צחוקים" ורושמים בפורום "בא לי להתאבד" כי לדעתם זה נוווווווווווווווווורא מצחיק. ולא. זה לא.) זקוק לעזרה, ואם הוא הגיע לפורום זה כי הוא חושב שאין לו אל מי לפנות ושאתם זה המוצא היחיד שלו.
באותה מידה צריך לזכור - הי!!! אני גם נער! אני מתבגר בעצמי! אני לא יכול לטפל בזה לבד, וחמור מזה, אני יכול ליפול למחשבות האלה בעצמי. אז נכון שאני ילד דוס, צדיק, נחמד שאוהב לעזור - אבל אני צריך לחשוב גם על עצמי ואם יש סיכוי שאני אפגע גם בעצמי אני אומר "פוס" וחושב איך לעזור לאותו נער בלי שזה יפגע בי.
איך?!
מפנים אותו לאדם מבוגר או מוסמך.
לא מכריחים - זה עלול לגרום לעוד אסונות, אלא לשדל בצורה חיובית.
לא להאמין שאני מסוגל לטפל בזה בעצמי- כי אתה לא.
לא זה שיש לו מחשבות אובדניות, או נטיות אובדניות, ולא זה שרוצה לעזור. צריך עזרה. מבחוץ.
אני ממזמן תמכתי בהכנסת גורם מוסמך לפורום.
אגב, גם אם יש כאלה שחושבים שזה מצחיק כל העסק הזה, ויש כאלה, והם כותבים "בא לי להתאבד" סתם מתוך שעמום וצורך בבידור- אנחנו לא יכולים לדעת ולכן אנחנו צריכים להתייחס אליהם כמו אל כאלה שבאמת רוצים להתאבד.
נכון שאני לא אמורה להיות פה (ואני לא פה.) אבל זה נושא שהיה חשוב לי להגיב עליו.
אני גם חייבת לציין, כולנו בסופו של דבר מתבגרים, לכולנו עלתה המחשבה הזאת לפחות פעם אחת בחיים, צריך להיות קשובים לעצמנו - האם אנחנו רציניים? באמת נמאס לנו מהכל? או שזה עוד איזה התקף גיל ההתבגרות שיעבור לנו מחר בבוקר. לא צריך להבהל מכל דבר, אבל כן צריך לשם לב לכל הדברים הקטנים האלה.
אני יכולה להעיד על עצמי שאנשים מהפורום עזרו לי ועזרו לי מאוד - אבל בגלל שלא טיפלתי בזה כמו שצריך, ובעצם, מי שעזר לי היו נוער, חברים מפה, זה פרץ אצלי שוב ואולי יותר חזק - אז אני אומרת מניסיון כואב מאוד - צריך לפנות לאדם מבוגר ומוסמך כדי לטפל ושאנחנו לא יוכלים לטפל בזה לבד.
תאמת שלא ממש התעמקתי בהודעה, יותר תתגובות, אז אם כתבתי בלי קשר, מחילה!!
אני חושב שהרבה פעמים אנשים שכותבים שבא להם להתאבד והשרשור נראה ככה בערך "ווואייי איזה הורים מעצבנים יש ליייי בא לי כבר להתאבד!!!" זה שרשור צומי. ויש לו עוד הרבה סגנונות כאלה ואחרים שאנשים מגיבים כאילו שהכותבת המשועממת כבר בולעת כדורים.
לשרשורים כאלה באמת לא אמורים לתת במה, ולוידע, תאכפו את זה איכשהו.
אבל הרבה פעמים יש מקרים של חבר'ה שחווים משברים, שבאמת אי אפשר לדעת מאיפה זה בא להם: הטרדות מיניות, בלבול בזהות וכו', דברים שמוכרים ע"י פסיכולוגים כגורמים לנטיות אובדניות, במקרים כאלה אני חושב שחובה לתת במה, כי הגיוני שלחבר'ה האלה אין איפה לפרוק ואין להם עם מי לדבר.
אם חבר'ה מייעצים לפותח האשכול, אני מאמין שפותח האשכול יזהה הרבה כנות ורצון טוב לעזור מה שכבר יעודד אותו.
כל עוד העצה לא מופרכת אני חושב שאפשר לתת במה למייעצים למינהם, ולסמוך על הבחור שלא יתאבד לנו מטבלאות וכד'.
(אגב, שיטת הטבלה ממולצת מאוד!)
אני חושב שכשנותנים עצות צריך לסייג א הדברים שלנו ולא להסתמך על "הוא בטח כבר יודע".
על דרך המשל, רופא לא נותן לנו כדורים וחושב "הוא יודע שצריך לקרוא את ההוראות". הוא
יגיד לנו כמה לבלוע ואחת לכמה זמן.
אם אנחנו באים לתת עצה (לא חשוב איפה) ויש סיכוי לכישלון אנחנו צריכים להצביע עליו ולא
לקוות. גם אם זה "פעם ב...".
שיטת הטבלה מומלצת, לא לכל אחד. אבל זה פרט שולי, רק דוגמה... יש עצות שנראות באמת
לא מופרכות, אבל מספיק שלא נשים לב לאלמנט אחד לא נכון ותצוץ בעיה אחרת. זה קורה, וזה
לא כזה נדיר...
ובעניין האכיפה על המשועממים:
אנחנו לא יכולים לאכוף כל דבר. אפילו כמנהלים, האפשרויות שלנו לזהות משתמש הן די מוגבלות.
אולי רק אם נשתף פעולה עם השב''כ, אבל הבנתי שלא אוהבים אותו כאן. ![]()
בס"ד
מדובר יותר על התגובות וכו'...
ענבלאחרונהבס"ד
מניחה שיפרסמו בבתי הספר.
אצלנו שולחים הודעה למייל (יש לכל אחת כתובת מיייל שקיבלה מביה"ס) כשהציונים מגיעים- כדי להכנס ולראות..
הם בקשו ממני תעודת זהות וישר הביאו סיסמא חדשה שעובדת...
)איזו נוסטלגיה!
אשרייך!
באמת נקודות טובות שאם נחשוב עליהן טוב, ממש נוכל כל אחד וכולם ביחד להתקדם!
'יום אחד היה לילה..'
זה היה סיפור, שההיא הקריאה, ואני ו[את??] שיחקנו..
הסיפור נפתח בושרה "יום אחד היה לילה.."
הראשון שהייתי זה היה בט"ז תמוז שנה שעברה יום שני זה היה....
שחלקנו כוסות שתיה/עלה נעלה/פולארד בתחנה מרכזית ויפו
אח"כ הייתי בעוד כמה
נדנדה כתומה.אחרונהלמה לעזאזל הבנתי?

ולא, לא הייתי שם..
[מעניין מאווד למה הבנתי..
]
בנתיים יש רק פונה אחד. ושניינו לא סגורים על זה שזה הוא..
לא יודע אם זה מתאים מחילה, אבל זה חשוב לי..
אני כל הזמן נופל, איכשהו קם ומנסה להילחם ולהתמודד עוד פעם ו..נופל..
וזה חוזר על עצמו כ"כ הרבה פעמים!!
זהו.. אני כבר מתחיל להתיאש.. כמעט ואין פעמים שאני מצליח!!
'אין מעמידים אדם בניסיון שהוא לאיכול לעמוד בו' לא? למה אצלי זה לא ככה?
כמה שבכיתי כמה שהתפללתי ואני ימשיך בעז"ה וכ-ל-ו-ם-!!
אני כבר מתחיל להשלים ח"ו עם המצב של נפילות וחוסר התמודדות...
ובלי קשר להתמודדות עצמה, אני נחשב לדוס אצלינו (ישיבה,שבט, משפחה ) ואני מרגיש שאני 'משחק אותה' ועובד על כולם.. ובעיקר על עצמי..
איך אפשר להמשיך לחיות ככה??
אבא שבשמים ע-ד מ-ת-י-??
אחי כולנו נלחמים כל הזמן ואין מה לעשות גם נופלים
אבל אם אתה קם בצורה שמהנפילה הזאת אני יכול רק להתרומם הכל יהיה אחרת
אתה כל הזמן מתקדם גם אם אתה לא מרגיש התהליך של התשובה זה לא רק בחודש אלול אלא זה נמשך כל החיים לשאיפה לגדול ולהשתנות
אני מנסה כל הזמן להתקדם ועם הרבה עבודה אחי אני מאמין שנצליח
אל תתייאש אף פעם כי בנינו זה לא יעזור אלא תמשיך להלחם
אם תרצה אחי לדבר בפרטי אז בשמחה
שיהיה שבוע טוב ותן חיוך אחי הכל לטובה
מאוהב
טוב, נתחיל...
אני כולה בן 16, וכבר היו לי כמה ימים בחיי שבהם הרגשתי שהתבגרתי... וכל יום כזה הוא חג קטן שלי... הימים הם:
-היום הראשון בכיתה א'.
-היום שבו קיבלתי את הסידור.
-היום שבו הפכתי לאחד מ"מועצת תלמידים".
-היום שבו נולד אחי היחיד.
-היום שבו התחלתי ללמוד אנגלית.
-היום שבו התחלתי ללבוש משקפים.
-היום שבו הנחתי תפילין בפעם הראשונה.
-היום של הבר מצווה שלי.
-היום שבו עליתי לכיתה ח'.
-היום שבו עשיתי את המבחן הראשון בתקופת הקבלה לישיבות תיכונית.
-היום הראשון בישיבה התיכונית.
-היום שקיבלתי בו פלאפון.
-היום של המתכונת הראשונה.
-היום של הבגרות הראשונה.
-היום שבו קיבלתי צו ראשון.
-היום שבו עשיתי תעודת זהות.
שלום,אני מדינת ישראל הצעירה (תתייחסו לזה כאילו זה נכתב לפני 15 שנה בערך...). וכבר היו לי ימים שהרגשתי שאני מתבגרת בהם...הימים הם:
-היום שבו קמתי...
-היום שבו הוקם מבנה מסודר לכנסת שלי.
-יום הבחירות הראשונות במדינה.
-הימים שבהם ניצחתי במלחמות.
-הימים שמדינת ישראל המציאה את ה"עוזי".
-היום שבו נבחרת ישראל בכדורגל עלתה למונדיאל.
-היום שבו קם העיתון הרשמי של המדינה.
-יום שחרור ירושלים, יש"ע, הגולן ובקעת הירדן.
-היום שבו הייתה נציגות ישראלית באורוויזיון.
-היום שבו ישראל הפציצה את הכור האטומי בעיראק.
ועכשיו, בשנים האחרונות משהו קרה, ובאיזה ימים אוכל להרגיש התבגרות?!
-ביום ששר בממשלה נרצח והתגובה היתה מזערית?!
-ביום שבו מדינת ישראל החליטה לגרש יהודים מבתיהם?!
-ביום שבו בוצעה ההיתנתקות?!
-ביום שבו נעצרו רבנים חשובים על דברי תורה?!
-ביום שבו התפוצצה פרשת אפליה על רקע עדתי?!
-ביום שבו עצרו את הנשיא על עבירות אונס?!
-ביום שבו נעצר ראש ממשלת ישראל על עבירות כלכליות?!
-ביום שבו רבים מהחברה במדינה החליטו שהחברה מקולקלת?!
-ביום שבו משה סילמן הצית את עצמו?!
-בימים שבהם רשתות העיתונו, הטלויזיה והרדיו הפיצו דברי שנאה נגד אנשים שנלחמים על המדינה?!
-ביום שבו אמר פעיל שמאל שהוא לא צריך אם שכולה ששני בניה נרצחו בשירות בצה"ל?!
-די! די! די! נמאס לי להיזכר בימים האלו!!!!!!!
אז כדי שנתבגר ונהיה מוכנים לקבלת המצב האידיאל בעם, הגאולה נצטרך לתקן, באופן פרטי וגם להשפיע, וליזום!.
מה נעשה?
-נאהב כל אדם מישראל, ימני, שמלאני, חרדי, דתי לאומי או חילוני!
-נחייך כל בוקר!
-נשפיע על העם, שיבינו שארץ ישראל לעם ישראל!
-נתנדב בתנועות הנוער להצמיח דור בריא!
-נשתדל לא לכעוס!
-נשמח בחלקנו!
-לא נעליב/נצחק אחד על השני!
-נתחזק גם בנושאים שבין אדם למקום!
-נתפלל לשלמות העם!
-נתפלל לשלמות הארץ!
ואז יגיעו הימים שבהם התבגרנו ב-א-מ-ת-!-!-! והם:
-היום שבו לא יהיו מפלגות בעם, רק מפלגה אחת גדולה בשם:עם ישראל!
-היום בו כל ישראל יהיו מאוחדים!
-היום שבו התקשורת רק תועיל!
-היום שבו נפסיק לדבר לשון הרע!
-היום שבו יבוא המשיח!
-היום שבו יקומו לתחייה מתי ישראל הזכאים לכך!
-היום שיבנה בו המקדש!
-היום שהלווים ינגנו וישירו שירת קודש מרוממת!
-היום שבו לא נהיה עצובים!
-היום שבו כל הארץ תהיה שייכת לעם היהודי!
אז שכל אחד ואחת יקחו לצומת ליבם ויחד נקדם את הגאולה!, בברכה לגאולה השלימה, איתיאל.
יובל!!=)גם בתק' ההתבגרות האישית יש נפילות, אפילו גדולות.
וגם במדינה זה לא כזה שחור ולבן.
היו המון המון פשעים, שמאלניות, ודברים רעים גם בימי קום המדינה ואלו שאחריהם (ולא צריך לפרט..),
וגם עכשיו יש המון דברים מדהימים, מצמיחים ומבגרים שעוברים על המדינה.
צריך להשתדל תמיד לראות ולעשות את הטוב בעיני אלוקים ואדם, ללא קשר למצב העכשווי. ותמיד כדאי להוסיף..
אאלעדיפה
הכול, זה ענין של הסתכלות. גם היום אפשר להגיד דברים טובים על המדינה כמו שעשית יפה מאוד(על המדינה של אז)!!!
ולהפך, אפשר (ולא חסר דברים............!!!)ללכלך על המדינה של פעם.....!!!
תן חיוך....=)מה שלא הכי הבנתי:
-היום שבו לא יהיו מפלגות בעם, רק מפלגה אחת גדולה בשם:עם ישראל!
מפלגות-דעות שונות...
גם כשהמשיח יבוא יהיו דעות שונות, ולכן לא כ"כ הבנתי איך תהיה מפלגה אחת..
מסכימה עם שיראל. יש גם היום דברים מהממים שלא היו פה פעם. את השיר "אומרים שהיה שמח פה לפני שנולדתי"? תמיד היו קשיים ולבטים. במידה מסוימת קשה יותר, דור של הגאולה, אבל איזה מהמם מה שקורה פה!! כמה חזרה בתשובה! כמה א"י! העם בכיוון הנכון. חשוב לשמור על ראייה חיובית!
צל"ש, הכתיבה ממש יפה.

ממש ממש (:פוסעת בחול...הסניף שלי מתנדב במשמחים...מלא פעמיים אנחנו הולכים לשם השביע נראלי אני ילך (בנתיים לא הייתי אבל אמרו שזה מיוחד כיף...לא יודעת להגדיר....
)
כן כן...
זה נכון.. ברית מילה בגרמניה לא תהיה... התינוק יפגע ויבכה... וזה נוגע לליבם האטום... כנראה משהו בכל זאת זז בגרמניה ב65 שנה האחרונות...
http://news.walla.co.il/?w=/9/2561069
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4272402,00.html
אז החלטתי לעשות את זה הרבה הרבה לפני ר"ה ![]()
אז באמת-
סליחה מכל מי שפגעתי בו.
והלוואי שאם פגעתי במישו- שיבוא להגיד לי "היי, נפגעתי כשאמרתי לי X", כי אחרת זה מבחינתי לא אומר שביקשתי ממנו סליחה ואז לא ימחל לי בשמיים וזה.. [רק זה חסר לי >< חשבונות שמיים.. מספיק לי חשבונות פה בארץ, תודה
]
אז באמת, סליחה ומחילה אם פגעתי, אמרתי משהו לא במקום, בוטה.. אם קיללתי מישהו.. אם כעסתי על מישהו וזה כאב לו. אם ניסיתי לעזור למישהו וקילקלתי.
סליחה סליחה סליחה!!!
[ומי שאני יודעת בוודאות שפגעתי בו- יקבל ממני סליחה אישית. אבל זה לא פוטר אותכם מלגלות לי שאתם נפגעתם!]
שבוע טוב, שנה טובה. ישועות ונקמות!
מרב.סליחה לכל מי שנפגע ממני בכל דרך שהיא.
תקלה או מה?
יומטוב!
ישיבה קטנה.... נתראה בסופ"ש.....
להתראות אחים יקרים ואהובים!

ככה זה בכל סוף חופש?
בכל אופן- ממש בהצלחה בעז"ה!
אפשר לכתוב לי באישי....אני קורא הכל....
תהנהידיד
עירוניסט גאה
בהצלחה יוסף.
~ילדת הירח~אחרונה
בשמחה תמיד!אחרי שנה שטחנתי פה (לצערי) הגיע הזמן לעזוב. לומר שלום.
היה נחמד לשרוף את הזמן על הפלאפון והמחשב פה בפורום, עם ידיעה שוואלה, ה אחד הדברים הדפוקים!!
אבל לא בגלל זה אני עוזבת, אלא בגלל שזהו, גדלנו, יוצאים לשירות, ועם זה לחיים האמיתיים. מקווה בעז"ה שלא יהיה לי זמן להיות פה יותר.
רוצה בהזדמנות זו להודות להמוון אנשים שעזרו לי- מי שמכוון אליו יודע. ומי שלא-גם אליו זה מכוון.
סליחה אם פגעתי במישו.לא הייתה בכוונתי בכלל בכלל!!! ושכל אחד יקבל את ההתנצלות הזאת אישית אליו (צבי- אליך אני יודעת בוודאות שצריכה התנצלות. כי נפגעת ממני, וזאת לא הייתה בכוונה רעה ח"ו!!!)
הלוואי גם שהצלחתי לעזור לכמה אנשים. לפחות למישו אחד הלוואי שהצלחתי, לא משנה לי מי, אני מקווה ומתפללת לה' שהצלחתי איכשהו לעודד, לחזק, להרים ולשפר..
אז שיהיה לכולכם בהצלחה!! בלימודים, בישיבה, בשירות, בצבא. ובעצם הכל!!
תזכרו שתפקידנו פה בעולם זה לקדש את שמו יתברך, ולהגדיל את שמו בעולם!!
שנשמע בשורות טובות!!
שבוע טוב צדיקים 

שבוע טוב..
~ילדת הירח~אחרונה-גבר מי שמטפלת
-מיסטר פיפר והפינגווינים
-12 במחיר אחד
זה מה שעלה לי לראש.
נקשרתי אליה.בטרוף.וכאילו-זהו.פשוט עוברים דירה.
לפחות בסוף החופש.
בחיים לא ידעתי שאני יהיה כל כך קשורה אליה.
חולה על הילדה הזאת.בטרוף.
~ילדת הירח~אחרונה