פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1104)

http://tehilim.net/ בבקשה.

גם על זה צריך לשלם היום?!

בס"ד ובהשתדלותי

 

לפסוקים שמתחילים באות הראשונה של שמך ומסתיימים באות האחרונה של שלו....

בעזהי"ת

 

תנסי לשחק עם זה

http://tora.us.fm/tnk1/find.php

 

תגידי את האמת, יחסוך סבל מיותר לך ולו...

כמו שצבי אמר זה ממש ממש ממש חשוב שכאשר את עונה לו תשובה התשובה תהיה ברורה.

הרבה פעמים מה שקורה במצבים האלה זה שאחד מהצדדים (זה שצריך לענות תשובה) מתפדח ולא נעים לו ולכן גם התשובה לא יוצאת כ"כ ברורה והצד השני נשאר בספקות.

לפעמים אפילו זה שווה את הכאב של הצד השני כי אח"כ לפחות לא יישארו ספקות או שאלות.

 

בהצלחה!

תסבירי בעדינות אך בצורה ברורה שזה לא מעשי מבחינתך ולא שייך. לפעמים יש מקום להסביר למה לא שייך תלוי בסיטואציה.

 

 

בהצלחה

קולולולולולוללולוו

[בתור היחידה בגרעין של ספרדיות שיודעת לעשות את זה, אני מרשה לעצמי שוב- קולולולולולולולולולולו ]

יאא!!

 

נערה מהממת!!

 

מזלטוב ענקיייי

 

 

כל הברכות שבעולם וכו'..

ואהבתי את גרסת הבלחיז"ם

חפשו בפיסבוק 'לקבור את תערוכת הגופות'.

עשה לי רע...

אנשים נסחפו.. אי אפשר לדעת לאן הם יגיעו מחר,מחרותיים...

 

אם הגופות האלה נתרמו בהסכמה של הנפטר (לא יודעת איך לנסח את זה.. ) אני לא רואה בזה חוסר כבוד.

 

לא היה אכפת לי שישימו את הלבלב שלי בתערוכה אחרי מותי. 

בקיצור- אם זה בהסכמה, אני חושבת שזה דווקא יכולה להיות תערוכה ממש מעניינת. אם לא, אז בהחלט נוראי. 

 

 

איכס . 

 

וואיי הרהור עמוק - נראה לי שקצת נסחפת !

זה לא לעניין . בכלל ! גם אם הנפטר מסכים וגם אם לא , זה פשוט לא שייך !!!

מכל הכיוונים .  

 

 

הגופות הן של אסירים סיניים.

ואם זה עניין הלכתי אני לא מבינה מה גורם לך להאבק בעניין הזה קודם.

בס"ד

מה לא מובן?

סתם מסקרן אותי לדעת למה דווקא זה..

המפעל בדליאן הוא המקום היחיד בעולם בו משמרים גופות.

בס"ד

הפריעו לי ארבע משפטים במה שזה לא יהיה...

"כי הרי מה זה לעקם את ההלכה מהצד? ביני ובינך מה היא..."-
וואו, הוצאת את כל מי שיש לו חבר/ה כחילוני גמור, ככופר, כאחד שלא מזיז לו מההלכה, אז צר לי לבאס אותך אדוני הנכבד, העולם הוא לא שחור לבן בין אם תרצה להודות בזה ובין אם לא.

כמה זוגות דוסים ראית?
נכון שיש כאלה?
עליהם אתה אומר שלא מזיז להם מההלכה?!
איך אתה מרשה לעצמך להוציא עליהם לעז?!
לשה"ר?
יש דבר כזה לשה"ר על ציבור ואמנם זוגות דוסים הם לא ממש ציבור אבל אני בהחלט חושבת שזה לא לעניין ההכללה המוגזמת הזאת.

נ.ב. סתם לידיעתך, אני מכירה זוגות שעושים זאת בליווי רב, כמוני למשל, אז תעשה טובה ואל תכליל דברים שאתה לא יודע ושאף אחד לא יכול להכליל.
(ואל תתחיל עם להגיד שרב שמלווה דבר כזה הוא לא רב וכו' הוא יותר מבחור בשיעור א' או ב' זה בטוח.)

[בעיקרון לא היה לי כוח לקרוא עכשיו. מצטערת. אבל מה שענבל אמרה...]

 

אני גם עושה את זה בליווי רב. וזה רב אמיתי  

[ו... כן, הר"מ שלו מהישיבה התיכונית זה בהחלט רב אמיתי.]

וב"ה אנחנו דוסים ולא מעקמים שום הלכה ושום בטיח.

אז...

יש כמה נק' שלא התחברו לי אבל כרגע אני לא מרוכזת...

אבל אתה כותב מאוד יפה!!

רק חלקית.. אבל את יודעת את זה.. כלומר אני כן חושבת שיתכן שרב מתיר במקרים מסוימים ועם פיקוח. זה לא אומר שאין זה בעיתיות באופן כללי.

 

בכל מקרה ממש אהבתי! ישר כח! אני אוהבת את הדברים שאתה כותב..

בס"ד

 

אמרתי שיש גבול להכללה ושהוא בטח לא צריך להוציא אותי ועוד רבים וטובים ממני ככופרים, חילונים או לא משנה מה.

בס"ד

להגיד על כאלה עם חבר/ה שההלכה לא מזיזה להם או שהם מעקמים אותה זה +- חילונים...

הוא בטוח לא התכוון לשבח.

חחחח...איזה תמונה חמודה!!!!

שכוייח אח אתה פשוט מדהים!!

בהצלחה באולפנה..

איזו עמקות.

אשרייך.

האמא של כל המזל טובים!!!

מזל טוב !!!!!!!!!!!!!!!!!

למדני אלי היקר,

להתחיל מחדש.

לשבור את דפוסי האתמול.

לא לומר איני יכול- 

כשיכול אני.

לא לומר אינני- 

כשהנני.

לא לומר שתקוע אנוכי-

בשעה שחופשי אני לחלוטין. 
         (ליקוטי  מוהר"ן)

****

 

כשעולים על דרך חדשה.
לא תמיד יודעים לאן היא תוביל.
ולפעמים אין שום ברירה
ומוכרחים ללכת על השביל
ולכן גם אם לא יודעים מתי נגיע
ולאן הדרך מושכת
יש לזכור תמיד מה גרם לנו לצאת
ולמה בכלל התחלנו ללכת
יה"ר שהדרך החדשה שבה התחלנו 
ללכת תקדם אותנו לעבר
המטרות הטובות

 

******

 

"פו הביט בכפות רגליו

הוא ידע שאחת מהן היא הימנית,

והוא גם ידע שאחרי שהחלטת

מי מהן הימנית אז השנייה תהיה השמאלית

אבל הוא מעולם לא הצליח לזכור...

מאיזו מהן להתחיל לצעוד..."

 

****

 

כל התחלה היא משהו חדש

היא משהו שונה, היא משהו אחר.

כמו הים המסתיר פניו מאיתנו,

פעם שוקט פעם זועף.

הים אשר אף פעם איננו יודעים

מה מחביא הוא באמת,

כך גם ההתחלה.

לפתע לא בדיוק יודעים מה קרה.

לפתע צריך להתרגל לאנשים חדשים.

זו התחלה...

ולכן גם אם לא יודעים מתי נגיע
ולאן הדרך מושכת
יש לזכור תמיד מה גרם לנו לצאת
ולמה בכלל התחלנו ללכת
יה"ר שהדרך החדשה שבה התחלנו 
ללכת תקדם אותנו לעבר
המטרות הטובות

 

 

****

 

 

כל התחלה היא בכלל לא קלה

בכול התחלה יש סימן שאלה,

אם אני אצליח או לא

אם ילך בקלות,

או אולי אכשל- אעשה איזה שטות?

 

****

 

להתחיל מחדש, לשכוח הכל

לחשוב על מחר, ולזרוק את אתמול

לחשוב על הטוב, ולא על הרע

לחשוב על מה שיהיה, ולא על מה שהיה.

 

****

ואני השתמשתי בזה- 

    לפעולת פתיחה..

 

 

"אני מאמין שהחיים בעיקרם

אינם אוסף השעות והימים

שבין לידתו של האדם למותו,

אלא התוכן שאנו יוצקים לתוכם.
הביטוי היותר חזק של הקיום

איננו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם,
אלא אוסף החותמות

שהוא מטביע על הסובבים אותו

מכוח אישיותו ומעשיו, 
ואוסף החתימות שהעולם מטביע בו -
דרך רגישותו ופתיחותו

לגוונים היותר דקים של החיים.
יש מי שניתנו לו חיים ארוכים,

ובמובן המסויים הזה - כמעט ולא חי.

ויש מי שחי חיים קצרים ומלאים."

(יוני נתניהו)

 

קיצור שננצל את ההתחלה הזאת בצורה טובה ונכונה.

וננצל את החיים.. וכו'...

 

 

 

שלי !!

אממ יש לי משו' ממש קצר:

"שנשבור את הקרח בקליק.."

ונכום תמיד עושים ת'פעולת פתיחה עם קרח שצריך להחזיק ולומר כמה שיותר דברים על עצמך - ובתוכו יש שוקולד ?? אז זזה!

תודה רבה!!

כולם בלימודים..אז..לא נראה לי בזמן הקרוב..
למרות שאנחנו מסוגלים להכל..

השגתי עזרה...

מקווה שהוא יהיה בסדר... בעזרת ה'...

ושכל הברכות יחולו גם עליכם.

גזרה צורה של פרפר קטן וצורה של פרח קצת יותר גדול וכתבה בתוך הפרפר שנעוף ובפרח ונפרח על עצמינו..
אוהבת..והדביקה אחד על השני..
מקווה שעזרתי...בהצלחה

שתזכה להיות תמיד מאושר ומעושר שתמיד היה לך טוב בחיים ...

שתהיה צדיק את זה אני לא רושם כי אתה כבר כזה אז שהיה לך אחלה יומהולדת ..

אני רוצה לראות פה תגובות וברכות של כווווולם!!!!!!
השירשור הזה נשאר פה שבוע...!!!
שיהיה ברורררררר

בס"ד.

חצוף !!לא אמרת כלום!! עכשיו אני יודעת להבא.. המון המון מזל טוב!!ופעם הבאה תודיע!!

שכל הברכות יחולו על ראשך!!

ואוו הופ, גדלת לנו בשנה ככה בין האצבעות, כמעט מבלי שהרגשנו, אז באמת שבע"ה תגדל. תעלה ותתרומם בכל התחומים,  ושתמשיך בכל העשייה והנתינה הענקית שלך! עם המון שמחה שמקרינה על.כל הסובבים אותך! ו.. שמור על קשר, כי אני כבר לא.פה כ"כ..
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!
פיץ אחותך הגדולה

מזל טווווב!! (יומולדת שמחח כבר לא צריך להגיד כי אחרי עוגה כזאת שאוו

ובלונים שיא החתיכיים ברור שיהיה יומולדת שמח )

 

שבאמת תצליח בכל מה שתרצה

ותמשיך להיות כזה צאאדייייייק ועם כל ההתנדבויות !! שכויח ענקק

 

והרבה בריאות ושמחהההה!!!

אושר ועושר, בריאות וכושר...

הרבה בהצלחה בחיים וכ'ו וכ'ו..
 

קיצר יומולדת שמייחח!!!!

המון המון מזל"ט ושתזכה לכל מיני דברים ובעיקר כלה צדיקה כמוך

ומצטערת שאני בת אז אין לי ברכת יומולדת מוצלחת |מעתיק מנפתלי|

שתזכה לפאאלאאאן שנים שמחות ומאושרות...
מלא שפע של אושר ושמחה!
 

את הניק הזה אני פתחתי במיוחד בשבילך

הניק הזה הוא מי שאני ומה שמייצג אותי אני באמת מתחנן למחילה...

מתחנן למחילה מהאח המתוק שלי שפגעתי וחטאתי לו רבות מתחנן למחילה על

היחס המתנשא/האלים והאכזרי שבו נהגתי כלפיך.

כבר למעלה מחודשיים שאני מתחנן לטיפת קשר עם האח היקר שלי מה לא עשיתי?

מכתב ששלחתי לך שבו שפכת לפניך את הלב/נסיונות חוזרים ונשנים ליזום איתך שיחה/שליחת סמסים/נסיון ליצור איתך קשר דרך אנשים מהערוץ/פתיחת ניק אנונימי רק בשביל לדבר איתך.

ועכשיו תגיד לי בכנות אחי עד מתי??? מה עוד היית צריך לעשות שלא עשיתי
אני יודע שהייתי לא בסדר ותאמין לי שאני מתחרט על זה מעומק הלב ומבין לחלוטין את הכעס והשנאה שלך
כלפי אבל האם באמת מגיע לי לנצח לא להיות בקשר עם האח שאני כל כך אוהב שאין לו מושג עד כמה?

אני עברתי תקופה לא קלה בזמן האחרון שממנה יצרתי בוגר רגיש חכם ומתחשב יותר האם לא מגיעה לי

הזדמנות שניה? האם אפסו כל הסיכוים לחזור אל האהבה הישנה?
 

לסיום אחי רציתי לאחל לך המון מזל טוב ליומהולדת שלך ושתמשיך להיות שפיץ וגבר כמו שאתה
(אתה לא ראית אבל אני תמיד עקבתי אחריך ושמעתי על דברים שעשית שממש גרמו לי להתגאות בך)

אוהב המון ומתגעגע עוד יותר לאח שאיבדתי
אחי היקר והמתוק אני יודע שאתה פגוע ממני אך דע לך שאני תמיד אהבתי ועדיין אוהב אותך אני ממש מצטער על הכל ומתחנן למחילה ממך אני מבקש רק הזדמנות אחת ואני נשבע שאני לא יחמיץ אותה
באהבה רבה אני

שבעזרת ה' יתגשמו מאלותיך לטובה!

אמן כן יהי רצון שכוייח אויואוי אוי!

מזל טוב! זכית לצלוח שנה נוספת בחייך והופ מתחילה שנתך הבאה.

שתהיה לך שנה מוצלחת! מלאה בטוב, אושר, שמחה, בריאות, אמונה, סיעתא דשמיא! והרבה מזל טוב ומוצלח!

שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה ותזכה לממש את יכולותיך כיהודי - בן של מלך!

חיים ארוכים מלאים בתוכן חיובי והצלחה!

מזל טוב אחי!

חיים מאושרים..

ורק בהצלחות..

איזה כיף לקבל את זה .... זאת חתיכת מתנה!!:p
שימחתכם כוווווולם
באמת:p. איתמר..

עד 120!!!!

הרבה ברכות ואיחולים..

אני אכתוב מה שכתבתי לאחים שלי בערך.

 

הרבה בריאות,

ברכה, הצלחה ושמחה.

שתזכה לגדול בתןרה ובמעשים טובים.

שתזכה לקדש שם שמיים ברבים.

שתזכה לקחת חלק בגאולת ארץ ישראל, ועם ישראל.

ולראות בשלמותה..

שתזכה לראות בעיניך את בית המקדש עומד על תילו,

והכהנים בעבודתם,

והלויים בשירם ובזמרם..

שתראה את יד ה' מובילה אותך בכל צעד,

ןתמלא כח לעבודתו ית'.

 

יומולדת שמח!

אין עליכם!!!
שבוע טוב...

ו-מתחנן למחילה.

רישת אותי.

אני עכשיו בוכה פה.

איתמר,

בהצלחה בהכל ,בחיים, בלימודים...

תמשיך ללכת בדרך הזאתי..

ומומולדת שמח!

יומולדת 16 שמח!! [כן כן רק 16..]
בהצלחה בהמשך החיים..
וכל הברכות שכתבו למעלה..

ת'אמת שסיוט...
בחיים אבל במאת בחיים לא קרה לי שלא רציתי לחזור..והנה השנה זה קרה...
הלוואי ובאמת יהיה טוב לכולנו..
עוד לא ארגנתי כלום לאולפנא שלי...ומחר אני יוצאת ב-6 ורבע...

אז עם הפצצות וזה עבר..
לדעתי ברשת צריך לקחת כל דבר בערבון מוגבל ולכן מותר להגיד דברינו מי שפורק צריך להיות מודע לעצמו אם זה יכול להשפיע עליו בצורה קיצונית ולהמנע. אדם אחראי לעצמו ההשתדלות של המגיבים זה לנסות לעזור לא צריך מעבר.

זו דעתי.

"נוער וגיל ההתאבדות" בחודשים הראשונים שלי בפורום בכלל לא נכנסתי לנוג"ה, גם אז הייתה תקופה כזאת.

עד כאן רגי הנוסטלגיה..

 

ובקשר לנאמר-

זה נכון שאנחנו [הגולשים] לא פסיכולוגים ולא אנשים מקצוע, אין לנו את הכילים להבין ולחוש את המשמעות מרחיקת הלכת של דברים שנכתוב, עצות שניתן.

כשמדובר בנושא רגיש כמו התאבדות זה עוד יותר חזק, אבל זה נכון לגבי על עצה בכל נושא.

 

אני חושבת שיותר נכון לקרוא לאנשים לקבל את הדברים בערבון מוגבל, מאוד.. להפנים דרך מסננת צפופה.

 

כמובן שיש מקום להיזהר כשכותבים, להיות עדינים ולהשתדל שלא לשים את עצמיינו מעל הפונה לעצתיינו.

אבל לענ"ד יותר נכון [אם כי קשה במיוחד], כשמבקשים עזרה, לא לקבל את התשובות כאמירה מוחלטת. אלא כהמלצה שיש לשקול בכובד ראש [ואם אין את כובד הראש לבחון את הנכתב- אז לא לקחת משם כלום!]

בס"ד

 

צריך להבין שצריך לקחת הכל בערבון מוגבל...

אבל יש לנו אחריות,אחריות כלפי עמ"י.

תסכימי איתי שיש פה הרבה שלא יודעים לקחת בערבון מוגבל?

תסכימי איתי שאנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו אחריות כבדה כזאת?

 

את אומרת את זה בתור אחת שמבינה לקחת הכל בערבון מוגבל, ושיודעת לפעמים לא להתייחס,

אבל לא כולם כמוך, יש פה ילדים בגילאי 12-13,

אפילו נערים ונערות בגילאי 14-16 שזה ממש לא טוב להם וגם שהם מתייחסים לדברינו ברצינות כי אין להם מישהו אחר שייעץ.

 

אני לא חושבת שמישהו מאיתנו צריך לייעץ לאדם שרוצה להתאבד.

העצה הראשונה שלנו צריכה להיות ללכת לספר לאדם מבוגר שמכיר אותו!

אפשר לעודד, אפשר  לתמוך,אפשר להיות שם בשבילו, אבל מהצד!

ואך ורק מהצד!

במרכז צריכה להיות עזרה שלא אנחנו מספקים.

 

העצה למשל שאושר הראה יכולה לשמש גם כרע וגם כטוב...

אדם שיכתוב את הדברים הרעים והטובים שלו בחיים יכול להתייחס לדברים הרעים יותר מלטובים..

יכול לגלות שהוא כתב יותר דברים רעים מטובים וזה עלול להיות הרסני.

צריך לדעת מי האדם, מה אופיו, מה באמת הקושי, כדי לייעץ לו,

וזה לא תפקידנו! אף אחד פה לא מוסמך לזה ואף אחד פה לא צבר מספיק ניסיון לזה.

 

זאת אחריות כבדה.

ואנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו מקרים שבטעות הרסנו וקרה משהו רע.

לכן אנחנו בבירורים לראות מה עושים.

לא אמרתי שהכל נופל על הבנאדם.

 

אמרתי שלא הכל נופל על המגיבים, צריכה להיות חלוקה.

 

בין אדם שכותב צריך לדעת להתייחס לתגובות בצורה הנכונה ואם לא שידע מראש לא לכתוב... מודעות עצמית מינימלית...

 

ואנחנו צריכים להשתדל לתת גב ולתמוך אני מהאנשים שלא ייעצו אפפעם ללכת לטיפול כל עוד הם לא מכירים תמקרה לעומק. לכן בחיים לא תראו אותי כותבת בפורום ללכת לטיפול כי הרבה פעמים זה לא עוזר ומזיק.

 

זאת דעתי תחלקו תגידו מה שבאלכם.

 

 

רק במקרים מסוימים זה כן כדאי ולכן צריך להכיר תמקרה לפני שגם מייעצים ללכת לטיפול.

 

 

לפנות למבוגר זה הגיוני כמעט בכל מצב... גם לא תמיד אבל ברוב המצבים.

 

 

סה"כ החבר'ה שפותחים תשרשורים צכים לדעת להסתכל על הדברים לא כמוצא אחרון.

ואנחנו כמגיבים צריכים להשתדל לתת גב כמו שכתבו פה, ולהגיד דברים לא פרטניים לא לרדת לפרטים כל עוד לא מכירים תמקרה היטב אלא לעזור באופן כללי מבין ומתחשב ככל יכולתינו אבל לא בפרטנות של הפרטים ובזהירות גבוהה מאד.

 

לגבי איש מקצוע, זה יכולהיות יעיל, אני לא יאהב תרעיון נראלי (אלא אם הוא יהיה באמת בנאדם מיוחד שישנה לי תגישה על אנשי מקצוע מדברים שהוא יכתוב מה שככל הנראה לא יקרה)   ברמה הכללית לפורום זה יכולהיות אחלה פתרון לדעתי אע"פ שהכל צריך להיות בשיתוף עם חברי הפורום לא להגיד לאיש מקצוע דברים בלי אישור של הנער/ה שכותבים אותם.  

 

 

כל הנאמר לעיל הוא ע"פ דעתי האישית.  

בס"ד

אמרתי תמיד לפנות למבוגר.

בקשר למודעות עצמית שדיברת עליה-
הרבה פעמים הכותבים כאן כותבים יחסית כמוצא אחרון.
אני מניחה שרוב מי שכותב כאן שהוא רוצה להתאבד זה כי אין לו מקום אחר לומר את זה ואם היה אני מניחה שהוא היה מציין זאת.
אז כן, הרבה פה מתיחסים לתגובות ברצינות גמורה כי הן הדברים היחידים שהם ישמעו אם הם לא יפנו לאחרים דבר שלא יקרה כנראה.

זה לא נכון שזה מודעות עצמית מינימלית, ברגע שאת כותבת פה את באה לראות את התגובות ויש אנשים שלוקחים את זה יותר מדי ללב ואני יכולה להבין אותם, זה קרה גם לי.
א. אנשים חדשים הרבה פעמים לא מודעים לעצמם ברמה כזאת שהם יסננו את העצות שמתאימות להם בטח לא כשהם נואשים ומדוכאים וזקוקים לכל עזרה שיקבלו.

ב. אנשים מטבעם מושפעים מהחברה ואני יכולה להעיד על עצמי שעד לא מזמן היה לי קשה לא לקחת דברים ללב...
לא פעם ולא פעמיים כמעט עזבתי את ההנהלה, הערוץ והכל בגלל דברים שכתבו עלי, שאמרו לי, ששמעתי וכו'...
למרות שזאת סביבה וירטואלית תגובות יכולות לפגוע, אין מה לעשות, אנחנו בני אדם.
כמו שאני לקחתי את זה קשה ככה גם ילד נואש ומדוכא שמחפש עזרה, ואני מניחה שאת יודעת כמו שאני יודעת שבזמן שמדוכאים לרוב לא שמים לב מה עושים, ואם את לא יודעת אז עכשיו גיליתי לך.
הרבה טעויות עשיתי כי הייתי בדכאון ואני משלמת עליהן עד היום, למה? כי לא היה לי הרבה שיקול דעת, נאחזתי בכל דבר שנתנו לי, ואם הייתי מבקשת עצות בפורום אז סביר שלא היה לי מספיק שיקול דעת כדי לסנן את האלה שיפגעו בי.
אנחנו גם לא יכולים להיות פסיכולוגים של עצמנו ולברור מה יפגע ומה לא כי אנחנו קצת לא אוביקטיבים בזמנים קשים...
בגלל זה אמרנו שלתמוך תמיד צריך ולא יזיק אבל לתת עצות פשוט לא.

כן צריך לתת פה במה גם לנוער "מתאבד".

הם צריכים לפרוק את זה איפושהו.

בנסיו"פ גם אפשר לפרוק, אבל שם כולם יקחו את זה איכשהו למקום ציני ומשעשע במקום לחזק את הבחור.

 

אז נכון, 

אנחנו לא פסיכולוגים.

אנחנו לא יכולים להוציא ילד לגמרי מהמקום שלו.

וזה נכון לגבי כל קושי חזק שמישהו עובר.

הוא חייב לדבר על זה עם מישו רציני.

נוער לא יכול באמת להוציא ממקום רע לגמרי.

אבל הוא יכול לתמוך בעליה. ביציאה.

כשמישהו כותב פה "באלי למות"- תפקידנו הוא לעודד אותו. להראות לו את החיים באור טוב יותר. לשמח אותו. לגרום לו להבין שהעולם לא שווה בעלדיו, והמוות לא יפתור את הבעיה.

אנחנו לא צריכים לטפל בשורש הבעיה, לדבר איתו שעות על גבי שעות על ההתאבדות.

אבל כן להיות פה כשקשה, לתמוך, לתת לו גב.

[ול"מתחילים"- גם לעודד לפנות למבוגר מקצועי- עו"ס, פסיכולוג וכו'..]

 

שנדע מה להגיד במקרים כאלה..

בס"ד

 

לתמוך כמובן, לתת גב כמובן, להיות כשקשה גם,

אבל לא לתת עצות.

לא לגרום לעצמנו שאם יקרה משהו זה יהיה על כתפינו.

 

וראי את הודעתי למישי מאפושו

אבל יש לי רעיון אולי שאולי כדאי למנהלים(/ות) לנסות להרים.

 

לנסות להביא איש מיקצוע לכמה שעות לפורום (בזמן שיודעים שיהיו הרבה חברה) שידריך אותכם ותשאלו שאלות איך באמת מתנהגים מה צריך לענות ומה מותר וכן גם מה אסור לענות.

(זה דבר מוכר בפורומים)

 

לנסות להכווין אתכם את מי צריך להפנות לטיפול ולמי מספיק עידוד וירטואלי.

 

שחברה ישאלו את האיש מקצוע שאלות וככה תהיו באמת יותר חכמים בנושא.

לא תצטרכו לחסום ותוכלו רק לעזור.

 

בהצלחה.

 

נ.ב. אני כימעט בטוח שמנהלי האתר יסכימו לעזור לכם לארגן את האיש מקצוע.

אבל לפני שאנחנו נחשוב לפנות לאיש מקצוע, אנחנו רוצים לראות אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות.

 

אנחנו חושבים גם בכיוון הזה.

בס"ד

 

מי כאן שאל "אה אטנחנו לא דיקטטורים? |מאוכזב|"

(בסדר שונה כנראה אבל זה היה רוח הדברים... )..

 

אני מצטרפת לכל מילה.

אני רוצה להוסיף שבכללי לאנשים, קחו בערבון מוגבל כל מה שנכתב בפורום!

אנחנו לא  מכירים אתכם באמת (לפחות את חלקכם ), ומייעצים רק על סמך מה שאתם כותבים.

מה שאתם, מה שאנחנו, כותבים, לא משקף אפילו חצי ממה שאנחנו באמת..

לכן, כל עצותינו מבוססים על סמך מידע יחסית שטחי והן עצות שבדר"כ נותנים...

 

חוץ מזה,זה נראה כאילו אנשים לקחו את ההתאבדות כסוג של טרנד,

על כל בעיה של רע לי בבית ספר אומרים "אוף באלי להתאבד"

אנשים! החיים שלכם מהממים!!

של רובכם המוחלט!!

לא כל בעיה נפתרת על ידי מוות, בעצם אף בעיה לא נפתרת על ידי מוות.

קחו לתשומת ליבכם כמה קל לנו כבר להגיד שאנחנו רוצים לוותר על החיים האלה..

איך האצבע קלה על ההדק... (במובן מטאפורי בלבד!!!).

 

בקשר לזה שזה גורם גם לאנשים בריאים, שמחים וכו' להיכנס לדיכאון וכדומה-

אתם יכולים להגיד שמי שקורא פה צריך לקחת את זה בחשבון וכו'

אבל מניסיון, לוקחים את זה בחשבון ועדיין...

לראות דברים כאלה כל יום בלי לראות כמעט דברים טובים זה שובר.

תחשבו פעמיים לפני שאתם אומרים דבר כזה...

זה שווה את המחיר של מי שיכול להיפגע?

זה שווה את המחיר שאתם משלמים?

לא היה שווה יותר לנסות למצוא את הנקודות הטובות בחייכם?

 

דבר נוסף-

אני אשמח ואני בטוחה שאחרים ישמחו שתפרסמו גם דברים משמחים...

החוסר האיזון הזה בין הטוב לרע, בין החושך לאור, מזיק.

אי אפשר לחיות כשכל מה שאנחנו רואים זה רק רע ורע ורע..

גם בחדשות, גם בעיתונים, גם מסביבנו הרבה פעמים..

אנחנו לא צריכים את זה גם פה..

אז כן, אנחנו נקרא פריקות, וכן, אנחנו נעזור, אבל בבקשה, פרסמו גם דברים משמחים..

משום מה לאחרונה נעלמו מפה הדברים השמחים ועברו לנסיו"פ...

אז אני אומרת לכם, נולד לכם אחיין?

מישהו מתחתן?

פרסמו!!!

אנחנו לא ננעל!!

זה משמח וטוב לנו ואני מניחה לכולם לראות דברים כאלה!

 

טוב חפרתי

מקווה שהבנתם ולקחתם לתושמת ליבכם

 

נ.ב. עכשיו אתם רואים שלא אני הדיקטטורית פה... אהמ אושר אהמ

גם לכתוב דברים משמחים זה אחלה, שנאמר: "או שאפשר גם לספר מקרה שקרה, והתחזקת ממנו, כן? [לא הכל שחווררר...]" 

(תקנון שם, שם)

 

 

 

 

 

 

 

לא רציתי לפתוח את זה מול כולם, אבל הכוונה

ב"אנחנו" היא כשאנחנו צוות. כשאת לא רואה,

אני רודה בהם בנעילות ומחיקות. אני לכשעצמי

מכונן פה מלכות הרשעה.   <צ>

אנשים צריכים להבין שאם כל הכבוד אנחנו לא אנשי מקצוע!!!
לפעמים עצות שאנחנו נותנים יכולות רק להזיק!!!
אסור לנו להתערב במקרים חמורים שאין לנו ידע ונסיום בהם אלא להמליץ
לאדם לפנות לגורם מקצועי...!

בס"ד

כל שנה מחדש יש את השרשורים האלה, יש תקופות שפתאום צצים כמה ביחד, יש תקופות שכולם שמחים ומאושרים פתאום, וכולם רוצים לחיות.

יש ויש. וכל פעם מחדש אנחנו בתור פורום, בתור מנהלים, בתור משתמשים שואלים שאלות בכדי לדעת מה לעשות.

 

נכון, אף אחד פה לא פסיכולוג (ואם יש פה כאלה שלומדים מגמת פסיכולוגיה |אהמ, אהמ|- זה עדיין לא נותן לנו את התואר "פסיכולוג") אבל אנחנו לא יכולים להשאר אדם במצוקה.

יש דברים שהפסיכולוג יכול לתת ונער בגיל הטיפש עשרה לא יכול, ולהפך! וזה עדיין לא נותן לנו סמכויות!

באותה מידה שאנחנו יכולים לעזור אנחנו יכולים לפגוע ולהרוס.

 

אדם במצוקה, כמו למשל בן אדם שכותב שהוא רוצה להתאבד (ואני מדברת על כאלה שרושמים את זה באמת ממקום של מצוקה ולא כאלה שמשעמם להם בחיים ועושים "צחוקים" ורושמים בפורום "בא לי להתאבד" כי לדעתם זה נוווווווווווווווווורא מצחיק. ולא. זה לא.) זקוק לעזרה, ואם הוא הגיע לפורום זה כי הוא חושב שאין לו אל מי לפנות ושאתם זה המוצא היחיד שלו.

 

באותה מידה צריך לזכור - הי!!! אני גם נער! אני מתבגר בעצמי! אני לא יכול לטפל בזה לבד, וחמור מזה, אני יכול ליפול למחשבות האלה בעצמי. אז נכון שאני ילד דוס, צדיק, נחמד שאוהב לעזור - אבל אני צריך לחשוב גם על עצמי ואם יש סיכוי שאני אפגע גם בעצמי אני אומר "פוס" וחושב איך לעזור לאותו נער בלי שזה יפגע בי.

איך?!

מפנים אותו לאדם מבוגר או מוסמך.

לא מכריחים - זה עלול לגרום לעוד אסונות, אלא לשדל בצורה חיובית.

לא להאמין שאני מסוגל לטפל בזה בעצמי- כי אתה לא.

לא זה שיש לו מחשבות אובדניות, או נטיות אובדניות, ולא זה שרוצה לעזור. צריך עזרה. מבחוץ.

 

אני ממזמן תמכתי בהכנסת גורם מוסמך לפורום.

 

אגב, גם אם יש כאלה שחושבים שזה מצחיק כל העסק הזה, ויש כאלה, והם כותבים "בא לי להתאבד" סתם מתוך שעמום וצורך בבידור- אנחנו לא יכולים לדעת ולכן אנחנו צריכים להתייחס אליהם כמו אל כאלה שבאמת רוצים להתאבד.

 

נכון שאני לא אמורה להיות פה (ואני לא פה.) אבל זה נושא שהיה חשוב לי להגיב עליו.

 

אני גם חייבת לציין, כולנו בסופו של דבר מתבגרים, לכולנו עלתה המחשבה הזאת לפחות פעם אחת בחיים, צריך להיות קשובים לעצמנו - האם אנחנו רציניים? באמת נמאס לנו מהכל? או שזה עוד איזה התקף גיל ההתבגרות שיעבור לנו מחר בבוקר. לא צריך להבהל מכל דבר, אבל כן צריך לשם לב לכל הדברים הקטנים האלה.

 

אני יכולה להעיד על עצמי שאנשים מהפורום עזרו לי ועזרו לי מאוד - אבל בגלל שלא טיפלתי בזה כמו שצריך, ובעצם, מי שעזר לי היו נוער, חברים מפה, זה פרץ אצלי שוב ואולי יותר חזק - אז אני אומרת מניסיון כואב מאוד - צריך לפנות לאדם מבוגר ומוסמך כדי לטפל ושאנחנו לא יוכלים לטפל בזה לבד.

 

תאמת שלא ממש התעמקתי בהודעה, יותר תתגובות, אז אם כתבתי בלי קשר, מחילה!!

 

אני חושב שהרבה פעמים אנשים שכותבים שבא להם להתאבד והשרשור נראה ככה בערך "ווואייי איזה הורים מעצבנים יש ליייי בא לי כבר להתאבד!!!" זה שרשור צומי. ויש לו עוד הרבה סגנונות כאלה ואחרים שאנשים מגיבים כאילו שהכותבת המשועממת כבר בולעת כדורים.

לשרשורים כאלה באמת לא אמורים לתת במה, ולוידע, תאכפו את זה איכשהו.

 

אבל הרבה פעמים יש מקרים של חבר'ה שחווים משברים, שבאמת אי אפשר לדעת מאיפה זה בא להם: הטרדות מיניות, בלבול בזהות וכו', דברים שמוכרים ע"י פסיכולוגים כגורמים לנטיות אובדניות, במקרים כאלה אני חושב שחובה לתת במה, כי הגיוני שלחבר'ה האלה אין איפה לפרוק ואין להם עם מי לדבר.

אם חבר'ה מייעצים לפותח האשכול, אני מאמין שפותח האשכול יזהה הרבה כנות ורצון טוב לעזור מה שכבר יעודד אותו.

כל עוד העצה לא מופרכת אני חושב שאפשר לתת במה למייעצים למינהם, ולסמוך על הבחור שלא יתאבד לנו מטבלאות וכד'.

 

(אגב, שיטת הטבלה ממולצת מאוד!)

אני חושב שכשנותנים עצות צריך לסייג א הדברים שלנו ולא להסתמך על "הוא בטח כבר יודע".

על דרך המשל, רופא לא נותן לנו כדורים וחושב "הוא יודע שצריך לקרוא את ההוראות". הוא

יגיד לנו כמה לבלוע ואחת לכמה זמן.

אם אנחנו באים לתת עצה (לא חשוב איפה) ויש סיכוי לכישלון אנחנו צריכים להצביע עליו ולא

לקוות. גם אם זה "פעם ב...".

 

שיטת הטבלה מומלצת, לא לכל אחד. אבל זה פרט שולי, רק דוגמה... יש עצות שנראות באמת

לא מופרכות, אבל מספיק שלא נשים לב לאלמנט אחד לא נכון ותצוץ בעיה אחרת. זה קורה, וזה

לא כזה נדיר...

 

ובעניין האכיפה על המשועממים:

אנחנו לא יכולים לאכוף כל דבר. אפילו כמנהלים, האפשרויות שלנו לזהות משתמש הן די מוגבלות.

אולי רק אם נשתף פעולה עם השב''כ, אבל הבנתי שלא אוהבים אותו כאן. 

בס"ד

 

מדובר יותר על התגובות וכו'...