פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1185)

כתבנו קליגרפיה ענקית בצורה של חופה עם נוף ושמנו שם תמונה שלהם ולמעלה כתבנו משהו כמו 20 לחופה והכלהיה מורכב מ20 לחופה קטנים...

א. זאת היתה שבת שלמה שכולם היו בבית,וקישטנו את הבית,הכנו את האוכל וכל השבת שירתנו את ההורים  

ב. הכנו עיתון משפחתי+משחק לוח כזה משפחתי. עם שאלות על המשפחה וכו.. (נגיד איזה טבט עבר ***. וכו..) 

ג. הכנו חוברת כזאת שבחלק אחד היה מלא מושגים של המשפחה (מילים שאמא/אבא תמיד אומרים.איזה קלטת שממש אהבנו לראות.. כל מיני דברים כאלה)  והפירוש שלהם..והחלק השני היה מלא בסיפורים מהילדות.. יצא ממש מצחיק! 

רעיון למתנה- אם אין-אז מסגרת דיגיטלית ממש יכולה לשמח אותם! (כמובן למלא את זה בתמונות של המשפחה..)

לקחת את המשפחה למסעדה חלבית כל המשפחה

http://meyda.education.gov.il/sheeloney_bagrut/

בהצלחה!!!

אין לכם מה לומר בנושא?

(אתה כתבת?..)

שמע, אני לא מצודדת במערכת החינוך, גם אני חושבת שהיא כישלון. יש לי הרבה מה להגיד על זה..

אבל..

זה לא כתוב טוב.

קודם כל, הנתונים במאמר כזה צריכים להיות יותר מדוייקים. 

שנית, כשאתה משתמש במושגים של "הכי חכמים" "הכי טיפשים" אנשים ירטעו מייד.

אם אתה רוצה שיקשיבו לך, קודם כל כדאי להתחיל להשתמש במושגים יותר גבוהים כמו למשל- אינטילגנציה.

אתה מדבר על מערכת החינוך בכלליותה, אבל מביא דוגמאות שקשורות רק לנוער גבהות. זה לא מקצועי.

^^נקודה חשובה.

בכלל, הפתרונות שהוצעו לא עונים  כמעט בכלל על הטענות.. אתה אומר שאין מענה ל60% אבל מנסה לשפר את זה ע"י דברים שיש להם מודעות?

והמפשט האחרון: "אולי הממוצע בבגרויות יֵרֶד, אבל האלימות והפשיעה יֵרדו, דרך ארץ תעלה והצעירים במדינה יהיו אנשים יותר טובים.."

ברגע אחד אתה משנה את כל מה שניסית להעביר.. בהתחלה יש הרגשה שהנקודה שלך היא על זה שאין מענה לאנשים שצריכים. הווה אומר שהדגש שלך על האנשים עצמם, על חוסר המענה אליהם, ואחר כך אתה משנה את זה שצריך להיות אכפת על מה שקורה להם בגלל זה, שזה טוב לאינטרסים של המדינה?

ככה לא מסכמים מאמר... בדרך כלל.

בכל אופן, כל הכבוד על האומץ, אבל כדאי להשתפשף קצת, לקרא יותר ולחשוב באמת איך אתה משפר את המערכת, תחשוב רחוק!

בברכת חזק ואמץ.

תוכיחי שלא.

ב. אני אדם פשוט שמדבר במושגים פשוטים לאנשים פשוטים. אני לא באוניברסיטה.

ג. יש לי מיליון דוגמאות מכל הנושאים. המאמר נכתב ב'למעש' שזה אתר של חבר'ה שמכירים את הנושא מהצד של הפעילות למען ארץ ישראל. אם רוצים אני אוסיף עוד דוגמאות.

ד. הטענה העיקרית שלי במאמר היא שמערכת החינוך דואגת לעצמה ולא לתלמידים.
יוצא מזה שכל המדינה סובלת חוץ ממערכת החינוך.  הפיתרון ישפר כל תלמיד בפני עצמו וגם את המדינה בכלליותה(ואולי ידפוק קצת את מערכת החינוך).

הנקודה שלי היא שאין מענה לאנשים שצריכים.
הטוב והיפה בפיתרון שכולם, גם ה-40% שהפיתרון לא מכוון אליהם, יהנו ממנו.
הפיתרון טוב גם לאלה שגם עכשיו טוב להם.
הרי גם להם מגיע חינוך...

הוא נראה כמו מאמר שנכתב לבגרות או משהו כזה...ובלי קשר-הוא מאוד מכליל ומקצין וכשכותבים על כזה נושא א"א לעשות ככה..

ואני אומר את זה דווקא בתור אחד שלא סיים תיכון וגם בשנתיים שכן הייתי בישיבה תיכונית.הייתי הולך ובא.ויש לי המון ביקורת על מערכת החינוך.

א. תוכיחי שלא? 

כלום לא מדוייק כאן לכל הרוחות! זה כלכך לא מדוייק שזה מדהים! 

"10% הכי טיפשים?" 

אי אפשר לדבר בצורה של "הכי טיפשים", זה כבר לא מדוייק בעליל. על מה אתה מדבר? על פיגור כשלי או על סתם סטיה נורמאלית מהממוצע? אין דבר כזה "הכי", הכי טיפש הוא אדם אחד ואולי במקרה יש שניים שלושה שבאמת הגיעו לרמה מאוד קשה של פיגור שכלי עמוק (באותו איזור שעליו מדברים. אם מדינה או יבשת או מה שזה לא יהיה)- הם אולי יהיו "הכי טיפשים". והם בטוח יגיעו למוסד שמתאים להם. או שלא, אבל בטוח לא יהיו במוסד חינוכי רגיל.

ב. אוניברסיטה?! זה מושגים שכל בן אדם בן 12 שמרשה לעצמו לכתוב בבלוג ורוצה שיקישבו לו צריך להשתמש.

"הכי טיפש" זה לא מושג שמשתמשים בו! נקודה. בשום מצב כזה, אוניברסיטה או לא אוניברסיטה.

אינטילגנציה זה מושג בסיסי! 

ג. אם זה נכתב למעש, אז למה אתה מפרסם את זה כאן? אתה רוצה חשיפה, תלמד לכתוב מעבר למעגל המצומצם שלך ויותר בכלליות.

ד. זאת הטענה העיקרית? חבל שאי אפשר לראות את זה כשאתה זורק זרועות לכל כיוון ולא מתמקד בכלום.

"הנקודה שלי היא שאין מענה לאנשים שצריכים.

אולי את זאת ששצריכה להשתנו?

אם היית קוראת נכון היית רואה מילה במשפט הראשון-לדוגמא.
הכי טיפשים והכי חכמים זאת דוגמא.
באותו האופן הייתי יכול לכתוב-הכי אינטילגנטים והכי לא.
או רצים הכי מהר והכי איטיים.

תנסי לראות בהכללה ולא להתמקד.
את כנראה ממש מבינה בלכתוב מאמרים.אולי תנסי גם.

נ.ב.
אני לא פרופסור ולא דוקטור. 
אני בנאדם פשוט שעבר הרבה ברוך השם, ונהנה לכתוב מה אני חושב.
אני מקווה שגם אחרים נהנים לקרוא...

כן, שמתי לב שזאת רק דוגמא, אבל כשהיא פותחת את המאמר, זה אומר שאתה הולך לבנות עליה את ההמשך, (אם אתה לא מציין אחרת..) אז כדאי שהיא תהיה קצת יותר מדוייקת וקצת יותר מפותחת מבחינת חשיבה עליה. טוב, ואחר כך כתיבה עליה, כמובן.

לא, אני לא "ממש מבינה" בכתיבת מאמרים, אני רק קראתי בחיי. מספיק כדי לראות מה כתוב באופן סביל ומה טעון שיפור באופן שכזה.

אולי אנסה, אני עצמי לא מרגישה טובה מספיק בנתיים.

שבת שלום!

שאלוהים ישמור עליכם.

אל תתחיל עם המשפחה שלי!

זה לא מאמר , משום כיוון שהוא. אפילו בבגרות לא היו נותנים לך ציון על זה.

(למאמר יש מבנה מוסדר, כללים מוסכמים וכו', זה אולי פריקה - לא מאמר.)

לגבי זה של-60 אחוז אין מענה . אני לא רואה שהם כולם מסתובבים ברחובות\בגבעות , כנראה שכן יש מענה...

האחוז ל הנוער שנפלט מהמסגרות הוא פחות מחצי , הרבה פחות... והרבה מהם לא נפלטו בגלל שהם לא היו -הכי טפשים\ הכי חכמים\ פחות מהממוצע...

לפי הכרותי עם מערכת החינוך דווקא יש מענה להמון סוגים של תלמידים(מחוננים , אדיוטים , וגם סתם כאלה קצת יותר חכמים מהממוצע אבל לא גאונים...)ברור שיש מה לשפר אבל הדרך לעשות את זה היא לא בכתיבת נתונים לא מדויקים ולא מבוססים בכלל(ולא, משהו לא נהיה נכון בגלל שלא הוכיחו שהוא לא נכון.) רוצה שינוי? קום ותעשה משהו.

תקים בית ספר , תשלח מכתב ובקשות למערכת החינוך , לך תהיה שר החינוך ... מה שבאלך..

לכתוב שטויות בכל הפורומים , ועוד לקרוא לזה מאמר טיעון נורמלי  זה אדיוטי לחלוטין.

לך תלמד קצת ותעשה משהו חוץ מלהאשים את העולם שהוא לא מספיק בסדר לדעתך.

בהצלחה...

כאילו בכל המערכות חינוך בעולם... אני חושב שכן יש גיוון של בתי ספר...

במיוחד לא בציבור הדתי/ באיזורים הפחו מפותחים של הארץ.

הוא לא כתב ת'מאמר כדי שתגיבו על הצורת כתיבה אלא על התוכן.

רק בגלל שלפי דעתכם המאמר אינו כתוב לעיניין זה לא מחייב שגם מה שאתם כותבים לא יהיה לעיניין.....

. למחשבה

בס"ד

א. נסו קצת קצת  להתנהג בכבוד... מה גם שהוא לא בגילכם... הוא קצת (הרבה לדעתי..) יותר גדול.

ב. תענו  לעניין.

אל תעירו לו על כמה שלא  היו מקבלים את  המאמר  הזה בבחינת הבגרות כי לא נראה לי שזה מה שמעניין אותו כרגע.

תתיחסו לעניין.

לא קראתי  את המאמר עדיין כשאקרא אוסיף אם יהיה לי מה.

בנתיים זכרו "דברי חכמים בנחת  נשמעים" ויש פה כמה שנראה כאילו ממש התעצבנו עליו...

איפה מתחילים את היום בלימודי קרקס? ומי עשה חיים בצעירותו במועדונים של תל אביב? בכל שבוע נברר ממה מורכבים חיי היומיום בשני יישובים שכנים - יהודי ופלסטיני

הכפר קדום, ובו כ-4,000 תושבים, מרוחק כ-700 מטרים מההתנחלות קדומים, ובה מספר דומה של תושבים.

כמה עולה לקנות דירה?

בקדום דירה ששטחה 130-140 מטר רבוע עולה כ-280 אלף שקלים. "בטוח יותר לבנות באמצע הכפר מאשר בצדדיו", מסביר סאקר עובייד, בן 57, ראש מועצת קדום ("אני עובד כראש המועצה בהתנדבות. במקצועי אני מכונאי ומתפרנס ממוסך שבניי מפעילים"). הוא מסביר כי "בצדדים הצבא יכול להרוס את הבתים, ולכן אנשים חוששים. מחיר הדירה כאן אמנם זול ביחס לישראל, אך לאנשים קשה מאד לחסוך עבור דירה. מעט מאוד קונים דירות. מי שקונה בכל זאת, לוקח הלוואות מהבנק או מחברות מסוימות שדורשות ריבית פי שניים מסך ההלוואה". שוק אפור? "זה אתם אמרתם", הוא צוחק.

בקדומים דירת ארבעה חדרים ששטחה 110 מטר רבוע עולה בין 900 אלף למיליון שקלים. "המחירים קפצו בטירוף", מספרת חדוה שמרלינג, בת 32, מנהלת תוכנית "עיר ללא אלימות" ותחום הנוער במועצה המקומית. "המינהל האזרחי לא נותן לנו לבנות ועל כל בנייה חדשה יש רשימות המתנה".

"באמצע הכפר יותר בטוח לבנות". כפר קדום (צילום: עומר מירון)

"המחירים קפצו בטירוף". ההתנחלות קדומים (צילום: עומר מירון)

ממה מתפרנסים?

בקדום, "75% מהתושבים מתפרנסים מזיתים", אומר עובייד. "כמעט לכל תושבי הכפר יש עצי זית והם מחכים לעונה. אם יש עונה טובה, הם מרוויחים טוב. העונה עדיין אי אפשר לדעת. כולם מקווים שלא תהיה שמש חזקה מדי כי זה עלול לפגוע בזיתים". השאר עובדים במקצועות חופשיים וברשות הפלסטינית כשוטרים, מורים, פקידים וכו'. בישראל ("וגם באזור התעשייה ברקן") עובדים תושבים מעטים. כועסים על מי שעובד בהתנחלויות? "לא, זו פרנסתם". איפה עבדת בישראל? "עבדתי במוסך צ'מפיונס מוטורס ברמת גן לפני הרבה מאוד שנים. אין מועדון שלא רקדתי בו ועשיתי חיים משוגעים", הוא אומר עם קריצה, "הייתי צעיר ויפה והתאמנתי גם בפיתוח הגוף ובקונג-פו, בין השאר במועדון ברחוב בן-יהודה בתל אביב. גרתי לא רחוק משם, ברחוב דיזנגוף".

בקדומים, מרבית הגברים עוסקים במקצועות חופשיים באזור השרון ובגוש דן, וחלק קטן עוסק בחקלאות. הנשים עוסקות בין היתר בהוראה.

סל קניות

פחית קולה: קדום – 2 שקלים. קדומים - 7 שקלים.
עשר פיתות: קדום – 3.5 שקלים. קדומים – 13.5 שקלים.
קילו עגבניות: קדום – 3 שקלים. קדומים – 7.99 שקלים.
קפה: קדום – קפה "אבו רשיד" תוצרת קלקיליה, 250 גרם, עולה 12 שקלים. קדומים – קפה טורקי עלית, מאה גרם, עולה 9.5 שקלים.
סיגריות מרלבורו: קדום – 21 שקלים. קדומים - 25.5 ש"ח.
חיתולים: קדום – חבילת "ליטופים" עולה 28 שקלים. קדומים – חבילת האגיס עולה 59.99 שקלים.

מס מקומי

בקדום כל משק בית משלם מדי חודש 30 שקלים, המורכבים מתשלום בעבור פינוי אשפה, תאורת לילה, ניקיון, תיקוני חשמל ומס יישוב, המיועד למשכורות של עובדי המועצה. "אין יום שעובר בלי שאחד מתושבי הכפר מתלונן על 30 השקלים", נאנח עובייד. "אני מסביר להם שזה מחיר הגון ושבכפרים אחרים גובים מחירים גבוהים יותר. יש כפרים שגובים אמנם 25 שקלים לחודש, אך דורשים מחיר גבוה יותר בעבור חשמל ומים. אני קונה חשמל ב-42 אגורות לקילוואט ומים ב-2.60 שקל לקוב ומוכר לתושבים אצלי חשמל ב-57 אגורות בלבד ומים ב-4.5 שקלים. בכפרים אחרים מוכרים לתושבים במחיר גבוה בהרבה ולמרות זאת התושבים מתלוננים ומקטרים. אפילו הרשות הפלסטינית אמרה לי שאני צריך להעלות את המחיר אבל אני בינתיים מסרב".

בקדומים, בנוסף לארנונה ("1,500 שקל לחודשיים לבית של 210 מ"ר - יקר אבל לא מרגישים שעושים עלינו קופה" אומרת הודיה כריש-חזוני, בת 35, עיתונאית בעיתון "מקור ראשון". דתייה שהשאירה את שם נעוריה הוא לא דבר חריג בנוף? "זה חלק מהזהות שלי. בהתחלה היו כאלה שהרימו גבה אבל היום כבר לא שואלים"), כל משק בית משלם 160 שקל בחודש, אגרת שמירה. ניתן גם להתנדב כשומר ולא לשלם. "יש גם שתי נשים שעברו מטווחים והן מאבטחות", אומרת שמרלינג.

בשירות התושבים

חינוך: בקדום שלושה בתי ספר – בית ספר יסודי לבנים בכיתות א'-ו', בית ספר תיכון לבנים בכיתות ז'-י"ב, ובית ספר לבנות בכיתות א'-י"ב.

בקדומים שני בתי ספר נפרדים עד כיתה ו' - "נחשון" לבנים שבו מתחלקים התלמידים בין מסלול ממלכתי-דתי למסלול תלמוד תורה, ובית ספר "נחשון" לבנות וכן ישיבת "בני חיל", המיועדת לנערים בעלי בעיות קשב וריכוז. "בתלמוד התורה למשל אין מחנכות, והרוב שולחים לזרם הממלכתי-דתי, זה יותר מסתדר עם תפיסת העולם שלהם", מספרת כריש-חזוני. הבנים ממשיכים לישיבות תיכוניות ברחבי הארץ ואילו הבנות הולכות לאולפנת "להב"ה" ("ליישוב הארץ בדרך התורה") ביישוב. "יש פה את כל גווני הדתי-לאומי", אומרת כריש-חזוני, "החל מדתיים-לייט, דרך חובבי נערי גבעות ועד לחרד"לים - חרדים לאומיים".

בריאות: בקדום פועלת מרפאה יומיים בשבוע. רופא משפחה מקלקיליה או משכם מגיע למרפאה ומטפל בתושבי הכפר. "רצינו גם רופא ילדים אך בינתיים לא נענינו", אומר עובייד. במקרים דחופים נוסעים לשכם, לקלקיליה או לעזון.

בקדומים פועלים סניפים של קופות החולים כללית, לאומית ומכבי. במקרים דחופים נוסעים לבית החולים "מאיר" בכפר סבא.

דת: בקדום שלושה מסגדים - מסגד עמאר בן אל-חטאב, המסגד החדש והמסגד הישן "שהוא בן יותר מ-300 שנה".

בקדומים כ-15 בתי כנסת.

כ-15 בתי תפילה ביישוב. בית כנסת בקדומים (צילום: עומר מירון)

איפה עושים שופינג?

תושבי קדום קונים בגדים בעיקר בשוק בשכם.

תושבי קדומים קונים בגדי ילדים בקרני שומרון הסמוכה ובגדי נשים בחנויות "הדס" ("יותר דוסי, כל שמלה תבוא עם חולצת מתחת") ו"מחמאות" ("יותר שיקי"). גם קניון ג'י בכפר סבא מאוד פופולרי. "מכונה גם קניון המתנחלים", אומרת שמרלינג, "כל תושבי האזור קונים שם ביחד עם הערבים מטייבה".

יום בבית הספר

לומדים חשבון, אמנות, ועל קווי 67. חדר המורים בקדום (צילום: עומר מירון)

עלי, תלמיד כיתה ו' מקדום, מתחיל את לימודיו ביום שלישי בשיעור אנגלית. לאחר מכן הוא לומד חשבון ("לא זוכר בדיוק מה למדנו"), מדעים ("מידות רתיחה"), אמנות ("ציורים וכאלה") ו-'לאומיות' ("למדנו איך היהודים כבשו לנו את הארץ ב-48' וב-67' ולקחו את אדמותינו. למדנו מה העמדה של ישראל והפלסטינים כלפי הנושא הזה"). עלי וחבריו מעידים על עצמם בגאווה שהם "משתתפים מדי יום שישי בהפגנות".

עינה, תלמידת כיתה ו' בבית הספר "נחשון" בקדומים, פותחת את יום שלישי בשעתיים של שיעור "דרמה/קרקס" ("המורה עבדה פעם בקרקס ומלמדת אותנו אקרובטיקה, סלטות ופירמידות ובסוף השנה נציג בפני ההורים. זה כיף"). לאחר מכן לומדת מדעים ("אנרגיה סולארית"), היסטוריה ("על ספרטא ואתונה"), גיאוגרפיה ("חשיבות המים לשימוש אישי ולשימוש ציבורי"), הלכה ופרשת שבוע ("פרשת השבוע הייתה 'תזריע-מצורע' ודיברנו על צרעת הבגד וצרעת הגוף, מי סובל מזה ולמה"). לדבריה, השיעור האהוב עליה הוא אנגלית.

מה עושים אחר הצהריים?

בקדום, הבנות מבקרות זו את זו והבנים משחקים כדורגל בכבישים או במגרש בבית הספר. "זו בעיה קשה", מודה עובייד. "קיים צורך דחוף להקים מגרש כדורגל בכפר כי הילדים משתוללים בכביש ואני דואג להם. אני רוצה מקום מסודר שבו הם יוכלו לשחק. אני מקווה שאחד מארגוני הסיוע הבינלאומיים יתרום לנו כסף לשם כך". מה עם חוגים? "מכל הכפר אני מכיר משפחה אחת שבה האבא, ד"ר באוניברסיטה, לוקח את ילדיו ללמוד פסנתר וגיטרה. תרבות המוזיקה לא נכנסה לכפרים. אנשים מעדיפים שהילדים ישקיעו בלימודים מאשר בחוגים אחר הצהריים".

בקדומים פועל בית ספר למוזיקה ובו מאות תלמידים. אחד החוגים המבוקשים ביותר הוא חוג היפ-הופ המיועד לבנות בלבד. "הן מופיעות עם מוזיקה של בריטני ספירס וביונסה עם הביגוד הרחב מול נשים בלבד", מפתיעה כריש-חזוני. "אתה לא מאמין שאלה ילדות של מתנחלים. יש פה מעצמת היפ-הופ". יש גם חוג סלסה המיועד רק לבנות; "חיים את החיים תחת מגבלות הדת". הבנים הולכים לכדורסל, כדורגל, טניס וג'ודו.

בילויים לגדולים

בקדום יש כמה בתי קפה שאפשר לשבת בהם, לשתות קפה או תה, לשחק קלפים ולעשן נרגילה. בנוסף, משפחות רבות יושבות ב'דיוואן' – מעין מרפסת - ומארחות משפחות אחרות ("הדיוואן נועד גם לחתונות ולחלופין לסוכות אבלים"). מי שיש לו כסף או מכונית נוסע לשכם או לקלקיליה למסעדה טובה. עובייד מעדיף את המסעדה "סמא נאבלוס" בשכם, המשקיפה על כל העיר. "זו הוצאה של 400 שקלים אם אני לוקח את כל המשפחה. לכן אני עושה זאת פעם בשלושה-ארבעה חודשים". תושבי קדום אוהבים גם את הכנאפה בשכם ("חצי קילו עולה לנו 16 שקלים").

בקדומים מתקיימת מדי שבוע הרצאה של מרצה חיצוני, והנשים מתאמנות בחוגי התעמלות כמו פילאטיס, אירובי וזומבה. לעתים מגיעים זמרים להופיע, מה שעשוי לגרור לויכוחים בתוך היישוב. כך לדוגמה צווחות של בנות היישוב בעת הופעתו של שי גבסו גררו "דיון חינוכי". נושא ההפרדה בין בנים לבנות מדובר ביישוב. "יש תמיד דיון פנימי בסוגיית דרכנו לאן", אומרת כריש-חזוני ושמרלינג מסכימה: "כך למשל בטקס יום העצמאות לא יעלו נשים לשיר כדי לאפשר לכולם להשתתף. יש המצדדים יותר בהפרדה ויש המתונים יותר, ואפשר לומר שהראשונים נותנים את הטון". לאן הולכים לדייט רומנטי עם הבעל? "לא הולכים לארומה בכפר סבא כי שם תפגוש את כל השכונה. לארוחה רק אני ובעלי נלך למסעדת NR בראש העין או ל'צריף של תמרי' ביישוב חוות יאיר".

הצרחות בהופעה עוררו "דיון חינוכי". נערות בקדומים (צילום: עומר מירון)

גיבורים מקומיים

בקדום מציינים את פארוק קדומי, ראש הלשכה המדינית של אש"ף ואחד ממקימי פתח. לדברי סגן ראש המועצה מוחמד עומאר, גם מארגן ההפגנות בקדום מוראד שתיווי הוא אחד מגיבורי הכפר ("הוא אדם שהולך אחרי האמת שלו. גבר אמיתי"). בנוסף הוא מצביע על ראש המועצה סאקר עובייד כאחד מהגיבורים ("אדם חכם שכולם מעריכים מאד"). 
ומה לגבי האסירים ה"כבדים" מהכפר שיושבים בבתי הכלא בישראל? "אני לא יכול להתגאות באסירים הללו", מבהיר בנחרצות עובייד. "אני אדם שרוצה לחיות בשלום, אני לא אוהב קיצונים. אני לא מסכים למה שהם עשו, איך אני יכול להתגאות בהם?".

בקדומים זהו יואב מרדכי, לוחם גולני שנפצע באורח קשה בדרום לבנון, השתקם ושב לצה"ל. "יש לו הילה צבאית, אדם שהקריב ונותן מעצמו למען המדינה. הנוער והמבוגרים מעריצים אותו". גיבור נוסף הוא פרופ' יוסף בן שלמה, חוקר מתחום הפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב שנפטר ב-2007. "בחר לגור ביישוב בגפו וכשנפטר הגיעו לכאן לחלוק לו כבוד כל אנשי האקדמיה בארץ". כמו כן מציינים את משפחות נפגעי טרור שבחרו להמשיך ולהתגורר בקדומים.

שלטים ומודעות

בקדום תלויות תמונות רבות של ערפאת לצד כתובות גרפיטי המהללות את פתח. גם בלשכתו של עובייד תלויות שתי תמונות – של ערפאת ("לא היה מנהיג כמוהו", אומרים כולם) ושל אבו מאזן. על תמונתו של אבו מאזן נכתב: "בחירת העם – מייצר הדמוקרטיה ומגנה".

בקדומים אפשר לראות מודעה של "פיצה קדומים", מודעות דרושים ("שומר+נשק"), מודעה המציעה "יינות מובחרים" ולצדה הצעה לרכישת שמלות מעוצבות. בכניסה למכולת מודעת ענק של "עוצמה יהודית" - אלבום מדבקות איסוף מרהיב המכיל תמונות "עוצרות נשימה" במגוון נושאים ומושגים של צה"ל.

"לא היה מנהיג כמו ערפאת". הדגל הפלסטיני בקדום (צילום: עומר מירון)

קבוצת כדורגל אהודה

תושבי קדומים מתחלקים בין ברצלונה לריאל מדריד. בכל משחק חשוב הולכים תושבי הכפר לבית הקפה המקומי כדי לצפות בצוותא. "לפעמים משלמים שניים-שלושה שקלים כדי לצפות במשחק". עובייד מודה כי נבחרת פלסטין "היא לא קבוצה מי-יודע-מה ולכן לא ממש אוהדים אותה" ומגלה כי הוא נהג לעקוב אחרי כוכב הפועל תל אביב לשעבר ג'ימי טורק. וכשנשאל מה דעתו על שחקנים ערבים שמשחקים בנבחרת ישראל הוא משיב: "כל הכבוד להם. בחייאת, זה רק ספורט".

בקדומים רבים אוהדים את ברצלונה. "בכל אחר-צהריים תראה ילדים עם חולצות של מסי", אומרת כריש-חזוני. יש גם אוהדים רבים למכבי חיפה ובית"ר ירושלים. בכדורסל יש קונצנזוס. "יש הסעות מאורגנות להיכל נוקיה. בערבי חמישי הרחובות פה שוממים".

מה יהיה פה עוד עשר שנים?

בקדום "הכבישים יהיו הרבה יותר מסודרים, כאלה שאפשר לנסוע עליהם ולא כמו שיש היום. הכפר יהיה יותר מודרני וגדול יותר". והשכנים מקדומים יהיו? "אני מאמין שהממשלה בישראל תפנה אותם במסגרת הסדר שלום שיגיע. אין ברירה".

"קדומים בוודאי שתישאר כאן וכנראה שנתחיל לבנות לגובה לזוגות של הדור השלישי", קובעות כריש-חזוני ושמרלינג. כריש-חזוני מוסיפה: "גם הכפרים מסביב יישארו אבל אני מקווה שהם יבינו שיותר טוב להם בקנדה או ירדן".

יחסי שכנות

"מאז האינתיפאדה אין שום יחסים", נאנח ראש מועצת קדום, "וגם כשיש שם עבודה הם תמיד יעדיפו לקחת פלסטיני מכפר אחר מאשר עובד מקדום. לא מפריעה להם ההתנהגות של הצבא בהפגנות שלנו ביום שישי? הרי רוח אחת וכל הגז המדמיע והריח המסריח עף עליהם".

בקדומים אומרים שעד האינתיפאדה הראשונה היו יחסי שכנות טובים אולם בשנים האחרונות אין יחסים. "למעט המסגד הרועש", אומרת שמרלינג. "בעבר יצאו משם אירועי ירי וטרור". חלק מתושבי היישוב עוצרים לקניות בכפר פונדוק הסמוך ("לפני פסח כולם שטפו שם את המכוניות, אבל זה לא מומלץ ביטחונית"). לדבריה של שמרלינג, ברמה היומיומית היא מרגישה מחוברת יותר לפלסטיניות השכנות מאשר לנשות צפון תל אביב. "הדילמות שלי יותר דומות לנשות הכפר ג'ית או קדום. גם הן מתעסקות בסוגיות כמו כיסוי ראש, האם הילדים יהיו דתיים כשיהיו גדולים ומה יגידו עלינו בתקשורת". עוד מספרות על תושבת קדומים שהתחתנה עם שוטר פלסטיני אותו הכירה במהלך שירותה הצבאי, אשר מתגוררת באחד הכפרים באזור. "היא מגיעה לכאן בחגים וכולם מתייחסים אליה כרגיל, לא מתערבים בהחלטתה".

"גם הפלסטיניות מתעסקות בסוגיות כמו כיסוי ראש". אשה וגבר בקדומים (צילום: עומר מירון)

מדד השלום

קדום: עובייד אומר 7 מ-10. "בסוף ההנהגה בישראל תפנים שההתנחלויות והכיבוש לא יכולים להימשך. לא יודע מה קרה לעם בישראל ולמה הוא מצביע לקיצונים כמו ליברמן שגוררים אותם למלחמה. חבל שיוסי שריד או שמעון פרס לא קיבלו יותר תמיכה אצלכם, אבל אני אופטימי שיצביעו למנהיג פיקח".

קדומים: שמרלינג אומרת 0 מ-10. "את הסכם השלום אמורים לעשות אנשים שלא חיים את החיים כאן ומדברים רק בכותרות. אם רוצים לחיות יחד אי אפשר להיות קטנוניים. אם מדובר במדד של דו-קיום הייתי נותנת 8". גם כריש-חזוני אומרת 0. "ההנהגה הפלסטינית לא דואגת לתושביה ומעוניינת להנציח את המצב. דו-קיום אפשרי כי כולנו רוצים חיי שלווה והייתי רוצה להגיע למצב שאני אוספת פלסטינית מבוגרת עם סלי הקניות מאמצע הכביש, אבל למדנו לפחד".

ז

זה לא שווה את זה!!

שה' יפקח להם את העיניים...בסוף הם יחשבו נכון בעז"ה!!

גאולה בקרוב!!!אמן!

איך אפשר להשוות בין 'ליטופים' ל'האגיס'?

עכשיו ברצינות:

וואלה ידוע בהיותו אתר מוטה פוליטית. כל גילוי כזה אינו חדש.

אני בקושי נכנס לשם. חוסך מעצמי את השטויות האלה.

שה' יאיר עיניהם!

שצריך להתעלם מזה ולא להיכנס לאתר הזה

אבל לא יודע,

זה מפריע לי! 

מה זה ההשוואות האלה?!

כהכרות אישית עם המקום -

יש שם יותר מדי דברים לא ממש מדוייקים-

לדוגמא בעניין ההפגנות - כבר שנה היישוב לא מבין למה הערבים כ"כ עקשניים וכל יום ששי באותה שעה עושים אותו בלאגן - מה התברר? כל ערבי שמגיע להפגנה מקבל כמה אלפי שקלים!

החיילים כבר מתורגלים היטב ללפזר את ההפגנה בעזרת הגז מדמיע וכ'ו, ומנסיון אישי - גם התושבים חוטפים את הגז מדמיע (בגלל הרוח)

אז מה זה ההבדלי מחירים המטורפים האלה? שיפסיקו לבלבל את השכל שאין להם כסף..

(אגב, חבילת טיטולים של ליטופים בקדומים עולה 49.90)

אני לא מבינה! הם רוצים עוד מסגדים? זה לא פייר שיש בקדומים יותר אפשרויות דתיות?

פפפפ, חיים בסרט! פשוט בעעע!!

כתבה ממש לא לעניין! או כמו שאומרים 'המשחק מכור'.

אני חושבת שלא מספיק לומר מזעזע,לא להאמין וכו'...

צריך לעשות! ומה?

ידוע לכולם שהתקשורת ברובה נוקטת בעמדות שמאלניות...

לכן מה שצריך לעשות זה שחברה משלנו הנוקטים בדעות ימניות.

שיש להם כישרון הנוטה לתחום התקשורת..יכנס לתחום.

ככה לאט לאט ניצור מצב שהתקשורת ברובה(לפחות) לא תהייה שמאלנית.

יש בעיה שאין הרבה דתיים לאומיים בתקשורת.

אם ברצוננו לקדם ולפתח את ארץ ישראל,זה חלק מהפיתוח.

ידוע שהתקשורת היא כלי עצום! למה שלא נשתמש בה?!

חשבתי שמה שאני אראה בקישור יעצבן אותי, כי כולם פה התעצבנו...

אבל מה שיצא לי זה-

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חמש דקות פשוט ישבתי וצחקתי... ועוד קצת אחרי זה...

זה מה שזה, מצחיק!

הדבר היחיד שעצוב לי פה זה שיהודים באמת מתפתים אחרי המחירים ורואים אותם קונים בפונדוק...

ניתוח שלי ושל אחותי:

הילדים הערבים בדרך להפגנה של יום שישי במצפה קדומים,

כל הילדים רצים אחרי הילד עם האופניים כדי לגנוב לו אותם,

בקדומים נוהגים לקנות את המוצרים לפני שמוכרים אותם, וזה עולה כסף,

לעומת זאת הערבים מקבלים (??) אותם בקלות אז יש להם האמצעים למוכרם בזול,

יש לילדים בכיסים מטען נפץ ומצית להצית צמיגים,

לא רואים אנשים מבוגרים ברחוב כי הם מפחדים מהילדים שלהם,

ועוד כמה...

פשוט שעה ישבנו והרצנו דחקות...

אחד הקורעים!!!!

כמדומני שהורידו דברים והוסיפו מגילת רות, לפי מה שאני שמעתי עשו תמיקוד יותר הגיוני, כל פעם זה ללמוד פרק פה פרק שם ולא מבינים כלום, לפי מה ששמעתי (וזה לא בטוח מדויק ונכון) אז עשו את זה שיותר יבינו תהקשר ודווקא מיקוד יותר חכם.

אבל אני לא יודעת

בהצלחה!

אל דאגה יהיה בסדר נשמה

ואיך תסתדרו עם הבגרות זה דאגה של המפמ"רית תנ"ך ולא שלכם..

לא אמרו בתחילת שנה כי עוד לא היתה תוכנית...

היא פורסמה רק לפני פסח...

(זה ^ מידיעה)

ויש לי אחות גם בגיל הזה והיא אמרה לי שהבגרות של המחזור שלכם ספציפית תהיה רק על החומר של כיתה י' ולא על של ט' כמו שיהיה בשנים הבאות... (על זה אני לא יכולה להתחייב, אבל זה נשמע לי הגיוני..)

בלי לחץ!

לאנשים שעובדים על זה יש שכל.... והם מבינים את הבעיות..

בהצלחה!!

אברי(גבעות עולם), אולי בחווה של ידידיה, בסוסיא.
 

לדעתי,

ל-ד-ב-ר!

זה א'-ב' בקשר קרוב!

תתפסי פעם את כל האחים ותדברו על זה - למה ככה? ולמה ככה? ומה אפשר לעשות..

דבר נוסף ששמעתי פעם 'השקעה מגבירה אהבה'

זה כ"כ נכון- את מהמקום שלך יכולה לעשות הרבה באיחוד המשפחה! (מדברת מנסיון -אומנם של המורחבת, אבל מנסיון)

אם זה להתקשר לאחיותייך 'סתם' לשאול מה שלומם ואיך עבר היום,

אם זה לפנק מדי פעם בשוקולד או מש'ו וכ'ו..

זה מה שעלה לי בשליפה, אם תרצי - בשמחה באישי!

בס"ד

אבל אני יודעת שיש סיכומים טובים באינטרנט, תחפשי!

http://www.hottentot.co.il/bible-by-amos/

http://www.sikumim.net/subjects/bible

וכשאתה מצפה למשהו מסויים הרבה, אתה מתרגש כשהוא בא.

לעומת זאת, אם את הדבר הזה יש לך בקביעות, אתה לא מתרגש בגללו...

בס"ד

למה אחרי הצבא יש טיול "חובה"-?!

למה, לא משנה מי, הולך יישר אחרי הצבא להודו, תיאלנד, דרום אמריקה, או מה שזה לא יהיה- מה איבדתם שם?!

אבל יש לי גם תשובה- בתור אחת שלא יצאה בחיים מהארץ, וסביר להניח, שאני אעשה את זה...

עד שאתה לא הולך רחוק מהסינר של אמא, אתה לא מבין כמה זה טוב וחשוב...

לענ"ד הוא יותר בשביל הכיף ובגלל "החֶברה" זה לא עניין של טיול "חובה".

אבל לפעמים כן בא לך לצאת, לראות עולם.

אני רוצה ממש לנסוע לוונציה. סוג של חלום חיים.

לא אחרי הצבא, וגם לא אחרי השירות.

אבל מתישהו אני אעשה את זה. רק כי זה מושך אותי...

ולעניין ה"נשיקה"- אני מסכימה עם אאלעד. לא צריכה להוסיף עוד..

אני בעז"ה יעשה ככה טיולים ברחבי הארץ המדהימה שלנו. לצאת מהארץ בשבילי זאת לא התלבטות . להשאר בארץ נולדתי פה וה' שיעזור שאחיה את כול חיי בארץ הזאת לא אבדתי כולם בחו"ל.

עוד משו שממש הפריע לי.

שמעתי הרבה אנשים מאחלים ליהודים אחרים שימותו,יחנקו וכו.. (בגלל הדעות שלהם וההתנהגות שלהם) 

ואני אומרת- למה לאחל להם למות? הם אחים שלנו! הם חלק מהעם הקדוש שלנו! 

נכון שהם הורסים אותו עכשיו! אז בואו נאחל להם שהקב"ה ישלח להם שכל.. למה לאחל שימותו?! 

שפשוט יבינו את המצב,יחזרו בתשובה ויהיו אנשים טובים,מבינים, ויודעים את הדרך הנכונה! 

לא חבל שאדם שבמקור יכול להיות כל כך טוב?! בן אדם יהודי,ימות!! 

כולנו אנשים טובים מטבענו. אז נכון. יש כאלה שמכסים את זה בהמון אבק וזבל..  אז בואו נעזור להם לנקות אותו ולהתפלל עליהם! 

רק נקודה למחשבה  

זה כ"כ כואב! כ"כ עצוב.

מה אפשר לעשות?

א. להתפלל!

ב. להאמין- להאמין שה' מנהל את העולם בדרכו, שאנחנו ניגאל בזמן שמתאים לנו - כעם, להאמין שמכל הדבר הזה עוד יגיע בע"ה חיבור ואהבה גדולה בעם!

ג. את יכולה להשפיע! את לא יודעת כמה כוחות יש לך!

אם את תאהבי יותר, תשפטי פחות, תתייחסי בכבוד לכל אחד ולא משנה מי הוא, אם תמצאי בכל אדם את מה שמחבר בניכם ולא מפריד - זה כ"כ משפיע!

משפיע עליך, על אשיותך וכמובן לאט לאט משפיע על הסביבה..

לגבי הקטע של לאחל להם למות - מסכימה איתך כ"כ! בע"ה שנצליח לאהוב ולהתפלל על כל אחד שיזכה רק לטוב.

בהצלחה

"איפו האהבת ישראל שלך י'אפס"  אתם לא חושבים שאולי אי אפשר לא לריב אם אני לא מגיב זה יכול להיות סתם מתוך אדישות, אבל אם אתם אדישים אז עד הסוף המר, תפסיקו כבר לגנות את מי שכן אכפת לו מהבית שלו/של אח שלו/של חבר שלו. אי אפשר להסביר עד כמה מגעילים כל אותם האנשים שמדברים ומטיפים אחדות בסיגנון ש'נכון שפלוני לא בסדר אבל גם אתה צריך עדיין לאהוב אותו' וכו' וכו'. אולי נעשה את זה אחרת, במקום שהיהודים אשמים בכול המריבות תבינו שהישראלים אשמים ואם הם רוצים שנפסיק לשנוא אותם (כן לשנוא) הם צריכים להפסיק לפגוע בנו

פריקה ואם השירשור לא נעשה בהקשר הזה אלה בתום לב על כך שאין מספיק אהבה ואחווה ושולם ורעות בין תושבי תל אביב אז אני ממש מתנצל על הניצלוש

אולי אי אפשר לא לריב.. אבל גם למריבות יש דרך לעשות אותם! 

וגם לי אכפת מהבית שלי! זה לא אומר שאני צריכה לגנות את אלה שלא אכפת להם! סבבה.. מטומטמים מפגרים וכו.. אבל לא צריך לאחל להם שימותו. ו"יימח שמכם" אתם לא יודעים מה יכול לצאת מהם! 

וזה לא ילך אם רק הם יפסיקו לפגוע בנו! זה צריך לבוא משני הצדדים! 

ואגב. דיברתי בכללי.. לא ספציפית על "אלה שאכפת להם מהבית שלהם" 

דיברתי על כל עמ"י.. גם על זה שהשמלאנים שונאים אותנו! 

צריך הרבה תפילה לגאולה,אחדות וטוב בעמ"י...

וכמובן שזה דבר שאפשר להשפיע עליו.. נראלי גם אם רק אני באמת יאהב כל יהודי באשר הוא,או לפחות לא אשנא אותו ואקלל אותו..זו כבר תהיה התקדמות נפלאה!!

ואם כל אחד מהקוראים כאן גם יעבוד על זה,אז בכלל...!!!!!!!!!!!

אהבת ישראל אמיתית בקרוב,אמן!!!

מסכימה איתך לגמרי!!

באמת שכדאי קודם כל להתחיל מאהבה

ואח"כ להמשיך לדרגות גבוהות יותר.. 

בעז"ה נעשה ונצליח!! =)

נכון שיש דרך לעשות מריבות אבל לי וכנראה גם לאחרים המתבטאים כמוני יש תחושה חזקה שמרוב שאנשים מנסים לשמור על תרבות דיון בסוף אין להם מספיק הבדלה בין מי שעושה דברים  כאלה לבין מי שלא, ולכן הצורת דיבור היא כזו כי מאחר שאותם אנשים לא מספיק מובדלים מאיתנו אחרי הכול הם יהודים כמונו אני חושב שצריך להתנהג אליהם אפילו בגסות כי אחרת אי אפשר להתנהג איתם כמו בין בני אדם.

הם ימין אנחנו שמאל.

לא צריך לבוא ללטף אותם וכו.. אבל לא צריך בגסות! 

אתה בעצמך אמרת. שאחרי הכל הם יהודים- אז אפשר להתנהג כמו בני אדם! למה צריך גסות?

/ 

1. שמתי לב שאת יכולה להציג את הבעיות כמו שיר כזה... חשבת להיות פי'יטנית?!

2.והצעה שתעזור לך לעשות לפחות הרוב- לעשות לוח זמנים כזה... ולכתוב כל דבר ולהקציב לו זמן... - http://kabayim.com/planner.pdf

אבל אני ממש מזדהה איתך...(לצערי...)!

ב"הצלחה ענקית!~

בסופו של דבר....

תפילה!!!!

כי תכל'ס בסופו של דבר הוא היחד שבאמת יכול לעזור...

(ובעז"ה,אחרי זה כבר יפתחו לך העינים ותראי במי את יכולה להיעזר..)

בהצלחה רבה רבה!!

בס"ד

ולא רצית שיגיבו לך תגובות כמו זאת, אבל אני חייבת:

"כשאת מרגישה כל כך בודדה,

אין לך עם מי לדבר,

אין מי שתבין, שתוכל לעזור...

לא חברה, לא מורה, פשוט אף אחד לא יכול לשנות את המצב..."

מי שחי את החיים, זאת את, את בלבד. את נופלת, ואת קמה, ואת שמחה, ואת עצובה.

הכל זה את.

וכולם שם מסביבך כדי לעזור- אבל מי ש"עובד", זאת את.

אני אתן לך משל, את נמצאת במסלול.

מסביב יש המון דברים ואנשים שעוזרים ונותנים לך עצות, איפה לדרוך ואיזה אבן לשם, איפה והיכן ומתי.

מי שקובע בסופו של דבר- זאת את.

את בוחרת לקחת את אבן השמחה או את אבן העצב, את בוחרת מתי לשם אותה, איפה- לפני אבן התקווה- ליד אבן האמונה, ואת בוחרת מתי להשתמש בה.

כולם שם, בשבילך, אבל מי שחי את החיים- זאת את.

ב"הצלחה...

קודם כל-תודה על התגובה.

אני מסכימה איתך לגמרי, ותודה שהארת את עיניי,

אבל - אני לא חושבת שזה בדיוק שייך במקרה הספציפי הזה...

כתבתי מטושטש, גם כי ככה יצא, וגם כדי שלא כולם יוכלו להבין באמת מה עובר עלי...

ככה שלא בטוח שכיוונת לסיטואציה...

תודה בכל מקרה!!

פשוט לרדת מעצמך. 

כמו שאמרת, כתבת את מעורפל מאוד, אבל קחי לך איזה יום הפסקה, באמת, מכל חובה /לימודים / מטלה כלשהי עלי אדמות, לכי עם איזו חברה טובה / אמא לאיזה יום כיף, ובאמת - תשתחררי, תעשי דברים שלכאורה הם 'בזבוז זמן' ואל תרדי על עצמך יותר מדי בגלל שאת עושה דברים שהם 'בזבוז זמן', זה יטעין אותך בהמון כוח להתמודד עם המציאות ולראות אותה באור אחר.

בס"ד

דיברתי בכללי מדי.

אשמח לדבר איתך באישי.