פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1314)

עד 120 בבריאות ובשמחה!

ממש משמח!

רוב שמחה ואושר! 

עד 120 !!

מלא בהצלחה שנה הבאה!!

המון מזלטוב, שיהיה לך תמיד רק טוב ושמחה!

אוהבת, ומתגעגעת

מזל טוב אחותי! עד 120 בטוב ובאושר!!

"מצטרף לברכות הנ"ל

                       nbsa155"

בעזרת ד' שיהיה לך רק טוב! שתעשי טוב ותבחרי בטוב!

שתשיכי לעשות, ולתת לכלום!

ותעשי תמיד את רצון ד', ותתחברי אליו באמת!

בהצלחה נשמה!

בשורות טובות!!

עד מיליון ועשרים...[אבל אין בתי אבות לגיל הזה..תיזהרי..]

עד כמה שיותר שנים טובות!!!!

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/225165

אולי יש שם משהו מתאים... אני ממש חייבת את זה ואין לי מאיפה להשיג!...

אני מקווה שזה יעזור לך..

ב"הצלחה!

לא יודע עם זה נכן זה נשמע מוזר

יש פעמים שזה מתאים, ויש פעמים שלא....

בפעמים שכן זה באמת יכול לעזור!

פשוט תלך בראש לפי מסלול על פני הימים והלילות שלך ותבדוק מה אתה צריך...

העתקתי את זה מרשימה שעשו בפורום של האולפנא שלנו..

הגיינה + שינה:
- מברשת + משחת שיני'ים

- מגבת + סבון + שמפו + מרכך

- מצעים + שמיכה
- מברשת שיער
- פיג'מה

- נגד יתושים
- מאורר
- מנורת לילה
- דאודורנאט

- כוס פלסטיק. תמיד טוב שיש. בין אם סתם לשתות באמצע היום, ובין אם לצחצוח שיניים

-ספל
- תחשבו איך אתם מארגנים את הבגדים שלכם. יכולהיות שכדאי לקחת סלסילה לדברים כמו גרביים
- נעלי בית
- קרמים למניהם (ידים, רגלים, גוף וכו'..)

- פינצטה
- גוזז
- שקית לבגדים מלולכים
- מטלית קטנה שתמש כסמרטוט - שמרו עליה, אחרת היא תאבד במהירות
לשעות הפנאי:

- כלי נגינה (מיוחד בשבילי..)
- ציוד לטיולם (למקרה של הברזה ימשמעותית..)
- ערכת תפירה קטנה

- פתקים קטנים כאלה, לכתיבה, מהסוג שתמיד שמים ליד הטלפון
- סריגה
- חרוזים
- בלוק ציור
- צבעים
- סתם דפים
צרכים רוחניים:

- תהלים
- סידור
- ספרי קודש ללימוד בחברותא (או קצת יותר מחברותא..)
צרכים גשמיים:
- פלאפון + מטען

- קלמר + תיק לספרים + ספרים (רצוי...)

- ארנק

- בגדי ספורט

- תיק קטן
- קומפקט דיסק
- דיסקים
- תמונות, ציורים ושאר מרעין בישין לקישוט החדר
- אולר

-אוכל!! מומלץ!!

-טוסטר

בהצלחה ממש!!

[קרדיט למי שרשמה את זה]

סה"כ, מנסיון, פנימיה זה אחלה דבר!!

בשורות טובות!

ועוד מצעים כל רחצה ועוד מה שאתה רוצה.. אבל לא להגזים...

ואחרי שלוקחים את כל השמיכות, מצעים, (תיקח כבר שמיכות חורף גם), בגדים, מגבת וכו' וכו' - הכי חשוב זה אוכל.^^
ואם אתה אוהב לקרוא- תיקח גם ספרים, יש די הרבה זמן פנוי.
 

בהצלחה, תעשה חיים!

רק שלי אין דובי

בגדים

אוכל (לשעות שיעמום)

...דובי לישון איתו בלילה...

בס"ד

בעדיפות הראשונה-הסניף שלך,בו גדלת ובו נהיית מה שאת.

ולכן רק אם את יודעת שהסניף לא יפסיד שום דבר מזה שתעברי-

לכי על זה,ובהצלוחה גדולה!!!

הסניף שלי יסתדר, יש בשבט שלי מספיק בנות תותחיות שיכולות להיכנס להדרכה !!

השאלה שלי היא למי שכבר מדריך חוץ אם זה כדאי..

אני לא רוצה להתחיל ולהתייאש באמצע!

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏אם את פנימיסטית, וצריכה לצאת ביום שלישי מהאול' לפעולות וכאלה- לא כדאי לך!!!! אולי כן, כי זה תלוי איפה את גרה כי אם תדריכי חוץ בסניף בעיר שלך זה לגמרי סבבה, אבל אם זה באיזה מקום נידח וזה סניף שממש צריך שירימו אותו וכלמיני כאלה, אז לא כדאי. אני אילתית שלומדת בבהר"ן, והדרכתי במקום שהוא בערך חצי שעה נסיעה מהאולפנא, אבל היה לי C הקשה, כי הייתי צריכה לחשוב על פעולות כשאני בבית, כדי שאני אוכל להביא דברים לפעולה, וגם נכנסתי איזה חודשיים אחרי חודש ארגון, ככה שלא ממש הכרתי את המשפחות, ובסוף יצאתי כי זה באמת היה לי ממש ממש קשה!

במיוחד אם את באולפנה עם פנימיה (אפילו חלקית)

הסניף יבוא (הוא במילא יבוא!) על חשבון החברות, ההווי והמשפחה -

וזה לא שווה את זה.

אם כל האידיאלים (וכמה שאני מאמינה בהם! תאמינו לי)

המשפחה היא הדבר הכי חשוב.

בתור אחת שהדריכה חוץ והייתה בפנימיה חלקית...

ועזבה.

אני חושבת שזה הכי נכון וחשוב לעשות. (במיוחד לסניפי מצוקה, אבל גם לאלו שלא...)

זה שווה את זה. במיוחד אם את כ"כ קשורה לסניף חוץ כמו שאמרת.

אם את בנאדם אידאלי שרוצה להשקיע ומכון להשקיע. את לא תתייאשי.

יכולה לעזור באישי.

ולא, אני לא בפנימייה מלאה, רק חצי .. אז זה פחות בעיה !

אני יושבת ומנסה לכתוב לך,ועולות לי שתי דעות לשני הצדדים. אחת בעד הדרכת חוץ,ואחד בעד הדרכה בחממה הביתית.

אז מחילה אם אני סותרת קצת את עצמי.

הדעה הראשונה שעולה לי זה "ברור הדרכת חוץ". זה אומנם קשה,אבל היא בטח רוצה לפעול ולתרום כמה שיותר. 

במיוחד אם את אומרת שיש בסניף עוד בנות טובות,שיכולות להדריך בחממה הביתית.

אבל עולה לי גם מחשבה בעד הדרכת פנים. שלצערי הרבה ממדריכי החוץ מזניחים אותה..

יש לנו הרגשה כזאת שלהדריך בסניף שלנו זה "לחנך את המחונכים". הם מקבלים את הערכים בבית,בבי"ס ולא באמת צריך שם את המדריך.

וזה כ"כ לא נכון! איך נגדל דור טוב,אם נילך לרעות בשדות זרים?!

בשביל לתרום צריך להיות מלא,ושהטוב יגלוש החוצה. ויכול להיות שזה התפקיד של הדרכת פנים..

אני חושבת שכדי לך לשבת,ולחשוב עם עצמך. ובעז"ה תגיעי למקום הטוב ביותר עבורך.

תיבדקי אם באמת הסניף שלך יכול להסתדר מצוין עם בנות אחרות,ואת יכולה ללכת להפיץ קדושה במקום אחר.

שיהיה לך הרבה ב"הצלחה

ואם את צריכה עזרה,בכייף.

מתאים לך..

בס"ד

קודם כל, מסכימה מאוד מאוד עם האמרה שלך- שדווקא היותר טובים צריכים ללכת לסניפים שצריכים אותם. וה'פחות טובים'- שיישארו בסניף שכבר עומד, קיים ומבוסס.

גם אנוכי הייתי בפנימיה[מלאה]. וגם הייתה לי מחוייבות להיות שבת אחת פעם בחודש בעוד שני מקומות נוספים.
והצלחתי. ב"ה.

כמה דברים שאני ממליצה לבדוק לפני כן[הסברים בירוק]:
א. הסניף שאת הולכת אליו- נחשב טוב? יש לו גיבוי מהרשויות, מהתנועה, ההורים, החניכים? אם לא- זה יוצר קושי. קושי די גדול ד"כ. למדריכים האחרים זה בסדר- לך זה מתווסף על הקושי הגדול בהדרכת חוץ.
ב. הצוות בסניף נחמד? ידידותי? מקבל או רק דורש?זו קבוצה סגורה בתוך עצמה? זה לא החבר'ה שגדלת איתם 15 שנים. זה להכיר ולהפתח לאנשים חדשים, שאת לא מכירה. לאהוב את הטוב ולהדחיק את הרע. בנוסף, אם הצוות של המדריכים מגובש מדי בתוך עצמו- יהיה לך קשה להכנס, גם אם את מכירה אחת מהם. לבוא לשבת שלמה במקום שאת לא מכירה ולהרגיש לא נעים- זה לא כיף בכלל.
ג. הקומונרית פתוחה?מבינה? או מרובעת וסגורה על הכללים? לא תמיד תוכלי להגיע לפעולת אמצ"ש, ועוד יותר לא תמיד לשבתות[פעם בשבועיים זה הרבה]. צריך מישהי שמבינה שכשמביאים מדריכי-חוץ זאת התפשרות כי הםלא יכולים להיות 100% כמו מדריכי-פנים, אלא 100% כמו מדריכי חוץ. וזה לא אותו דבר.
ד.המשפחות מוכנות למדריכי חוץ? הם מחבקים? מארחים בכיף? דורשים שתבואי שוב ושוב? קודם כל- מניחה שלא תדעי את זה עד שתבואי לבדוק שבת. מנסיון של חברות- זה סיוט אדיר כל יום חמישי מחדש לעשות טלפונים לכל העולם כדי שיסכימו לארח אותך ויפסיקו להמציא תירוצים. זה להרגיש הרגשה של לא רצויה, שלמדריכי חוץ, לדעתי, זו ההרגשה הכי קשה בעולם.
ה.הסניף בראש שלך? דוסים/לא דוסים כמוך? מתים על מסעות/שונאים אותם?שרים בדבקות עילאית את ההמנון ובאים עם חולצתנועה גם לפעולות אמצ"ש או בכלל לא יודעים שצריך לבוא כחולבן? לא משנה מה התשובות לשאלות. העיקר שהתשובות שלהם ושלך יהיו זהות. שתהיה התאמה- שלא תבואי לסתם מקום שלא קשור אלייך ולא יבינו בו איך למען ה' את לא יודעת לשיר את המנון התנועה מהסוף להתחלה?![מזעזע.]
ו. משפחתך האהובה- תומכת?מתנגדת? לא מתלהבת? אם כל פעם שתצאי לסניף הם יורידו את המצברוח וישברו את המורל- כדאי לשקול פעמיים. אולי כיבוד הורים בקטע הזה יותר חשוב...

ולסיום, עם כל האידיאולגיות הגדולות- צריך שיהיה לך טוב.לא מושלם, אבל טוב. קחי בחשבון שיהיו לך קשיים ולא תמיד יהיה פשוט ונוח[כל פעם לארוז מצעים ולנסוע למשפחה..]. ואולי גם החניכים בהתחלה לא יקבלו את ה'עוף המוזר' שהגיע לו מארץ-זרה. אבל זה חשוב, וזה תורם וזה מה שאת מאמינה בו- אז לכי עם זה עד הסוף!

חביבתי, אם אחרי שהפחדתי אותך את בוחרת ללכת בכל-מקרה: ת-ה-נ-י!!! איזה כיף לך!! אחד הדברים החשובים ביותר שיש והכייפים ביותר. 

וגם, אשמח לתרום מנסיוני בכל שאלה- בכיף!

בגלל ששעת  לילה מאוחרת, אני נותת לך כאן קישורים שפעם כתבתי בנושא

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t369404#4473354

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t352621#4301370

ב"הצלוחס!

מקווה שהצלחתי לעזור קצת..

בע"ה שבוע הבא ככה אני הולכת לבדוק שם . 

(אני יודעת פחות או יותר איך הסניף, אבל לראות מבפניים...)

תודה לכולכם (:

אני מדריך חוץ וזה אחד השווים אם לא ה...

תגידי את מהסניף שלי במקרה? גם אצלנו אנחנו שבט גדול ואני חוששת שאני לא אכנס להדרכה... אבל אני חושבת שיש דווקא בעיה אחרת שלא תמיד בוחרים טוב את המדריכים... אבל עזבי זה לא הענין.
 

אני חשבתי להדריך חוץ ואחרי התלבטויות ארוכות החלטתי שלא כי אני יודעת שאני פשוט לא אהיה מסוגלת לזה.

אם את מפחדת שגם לא תהיי מסוגלת לזה ותפרשי באמצע (אגב זה קרה למדריכה שלי היתה מדריכת חוץ ועזבה ובאה אלינו) אז אל תתחילי. אם זה קל לך להגיע לשם ואת תהיי מסוגלת להחליט שוואלה השבוע שלי עמוס אבל אני מוותרת על משהו ואני פחות אצליח בלימודים ואהיה פחות עם חברות למען הסניף (וזה לא קל וגם לא בטוח מתאים וטוב לך- לי נגיד זה לא) אז תלכי. 
 

עוד משהו- אל תבלבלי את עצמך עם מלא שיקולים שאת לא יודעת מה יותר חשוב לך ועם זה שמישי אומרת לך ככה ומישי אומרת לך ככה. שבי דקה עם עצמך תעלי את השיקולים העיקריים. תחשבי למה את רוצה את זה בעצם והאם זה רק בגלל שזה קוסם לך או שבאמת זה חשוב לך. אני אתן לך עצה ששמעתי בשבת סמינריון לתיכונסטיות שהיתה- אישה יודעת להרגיש מתי זה ט7וב לה ומתי זה מוגזם וצריך להפסיק. תקשיבו להרגשה הפנימית שלכם. אני רואה את זה על עצמי מלא פעמים נורא רציתי משהו אבל הגעתי למסקנה שזה יגמור אותי (דוג' הדרכת חוץ)\לא יהיה לי באמת מתאים והחלטתי לא לעשות את זה. זה החלטות ממש קשות אבל לפעמים מחליטים לעשות נגד מה שמרגישים בלב שנכון כי מאוד רוצים ואז נותנים שיקולים שכליים לזה וזה פשוט פוגע באדם. לכי עם ההרגשה הפנימית שלך- זה באמת מה שנכון לך. (וסליחה שזה נשמע דיבורים פלספנים כאלה... אולי לא הסברתי את זה כמו שצריך אבל זה באמת באמת עוזר להקשיב לעצמך בכנות).

אני מבינה ששאלת בציניות אם אני מהסניף שלך ולא ציפית לתשובה הזאת-

אז כן, אני מהסניף שלך. אין ממש צורך לנסות לגלות מי אני (: וגם לא לספר שאני פה . תודה !

ואגב, המדריכה שלך (מעניין מי , אה?) עזבה ת'הדרכת חוץ לא כ"כ בגלל שהיא לא הייתה מסוגלת. היא פשוט לא רצתה . את יכולה לשאול אותה על זה.. ;)

ממ, טוב . אם בסוף אני אדריך חוץ- כנראה שכבר תדעי לבד מי אני .. (:

בס"ד

אין יאוש בעולם כלל!!! בשנה הבאה בעז"ה, החופש הגדול יקום לתחייה, כמו שעשה, ב"ה, בשנים קודמות. שנה טובה!

ועוד בלי שאני ידע?.?...

השתגעתם??? מה יום רביעי??. אני מתחילה חמישי..ואפילו לא בשמונה ועשרה...אני מתחילה ב7 וחצי!!!!!! תודו שהם מטורפים..

איזה עצוב.

אבל אף אחד לא יכל לעדכן את התאריך שם??

שיניתי מעט ת'נוסח 

והסכמתי לשנות למרות שבאופן כללי אני לא בעד המודעות האלה על החופש כי אני חושבת שזה לעשות מדבר רציני צחוק, אבל שיהיה...

את משווה את החופש לבנ"א???? אם כן מצבך גרוע תסלחי לי מתוקה

אף אחד לא השווה, ואת זאת שמגזימה אם את חושבת שמיש'ו משווה ..

צוחקים. אסור ?

אני מבינה שזה בצחוק, אבל יש דברים שאני לא אוהבת שעושים מהם צחוק וזה אחד מהם, אבל זרמתי ואפ' שיניתי תפרטים המצריכים שינוי במה שמניי770 העלה

אז מה, נקבור אותו לבד?

סליחה אם זה היה נשמע ככה ...

וואלה, לדעתי- אין בעיה לעשות מדברים כאלה צחוק .. זה לא מי יודע מה .. 

.

חשבתי שמשהו באמת נורא קרה.

פיו, איזו הקלה...

/Mosaic/Read/22020

אם בא לך לדעת הוא דתי..הוא נולד בבית דתי..הכובע שלו זה במקום כיפה..הוא שומר שבת..מתפלל כל יום..צם מתי שצריך..וכו'..לכן אותי זה לא מפליא...(שמעתי אותו מדבר לפני פחות משבוע..)

האמת אחרי ששמתי לב לספר חשבתי גם על זה שהוא לובש כובע כל הזמן...
אבל חשבתי שהוא כזה מתחזק, כמו הרבה זמרים לאחרונה, לא ידעתי שהוא בא מבית דתי..

תודה על האינפורמציה

זה באמת מגניב.

אז מה אם הוא די דתי? 

זה יפה שככה הוא מראה את זה גם בקליפ כשזה בכלל לא קשור ..

וסחטיין ממש ששמת לב ! 

זה מזכיר לי את הסרט בלאק הוק דאון - סרט מלחמה אמריקאי שבו החיילים האמריקאים שותים מבקבוקים של עין גדי

יש לו תליון חום של נ נח נחמ נחמן מאומן שהוא הולך איתו כל הזמן. שימו לב. 

הכל בקליפ מכוון, גם הליקוטי מוהר"ן, בדודה שלי שמה לב לזה לפני הרבה זמן.

רצו קצת להראות שיש בו עוד צדדים, חיפוש וזה...

שלא תחשבו שהוא הניח ושכח את זה

מהממצאים שלכם נראה שכן (ספר ליקוטי מוהר"ן, תליון של נחמן מאומן....)

אם את רוצה את מזומנת באישי.

תתעודדי מתוקה זה עובר אני מבטיחה לך.

מוכר עד כאב..

יש לך אבא שבשמיים שכל כך אוהב אותך! כל כך!

יהיה טוב, חברה, יהיה טוווב!

יש לך כוחות!!

חיוך

מוזמנת לפרוק באישי...

מה זה עוזר לפרוק?

כבר פרקתי כ"כ הרבה פעמים, וזה לא הועיל בכלום.

כשזה היה מישהו שנתן עצות- אז סבבה. למרות שגם זה לא עזר בסופו של דבר..

אבל סתם ככה. מה זה עוזר?

פריקה לה'- יעני תפילה- עוזרת. לפחות את זה אני יודעת.

חלקית, אבל בכ"ז תשובה.
ואני אשמח אם תעלה קישור..

דיברתי עם מישהי על זה, סתם כי היא הציעה לפרוק באישי.

ותוך כדי זה הגעתי למסקנה מאד חשובה.

השאלה היא מה אני אעשה איתה, אבל זה כבר לא חשוב..

מכירים את השיטה הזאת- שיקוף? אחד הטובים..

מישהו מספר על בעיה שיש לו למישהו אחר.

המישהו השני לא מייעץ לו מה לעשות, אלא רק חוזר על מה שהוא שמע.

כדאי לזכור כמה שיותר פרטים.

ידוע שלכל אדם שיש לו בעיה, יש לו גם את התשובה עמוק בפנים.

הוא רק צריך איכשהו למצוא אותה.

אז כשהמישהו השני חוזר על הבעיה, זה נותן מבט קצת אחר.

ואולי אפילו יעזור למצוא את הפיתרון.

עשיתי את זה עם מישהי, וחזרתי על מה שהיא אמרה לי.

ופתאום היא אומרת: הנה, זה הפיתרון.

קודם היא אפילו לא שמה לב שהיא אמרה את זה..

גם אני הגעתי אתמול למסקנה תוך כדי דיבור..

תנסו גם..

"עשיתי את זה עם מישהי, וחזרתי על מה שהיא אמרה לי.

ופתאום היא אומרת: הנה, זה הפיתרון.

קודם היא אפילו לא שמה לב שהיא אמרה את זה.."

היא אמרה את הפתרון ולא שמה לב שהיא אמרה אותו?

זה מה שמגניב, כי אמרנו שהפתרון נמצא בפנים, נכון?

אז היא אמרה אותו בלי לשים לב.

וכשאני חזרתי, נתתי לזה יותר דגש, ופתאום היא הבינה.

אבל כלוםכבר לא עוזר. והכי לא עוזר זה לפרוק לכל העולםם

אני רק צכה לדבר עם מישי אחת. שאני אוהבת. אני צכה שהיא תחבק אותי חזקק ותעזור לי. אבלללללל.. היא לא. לא. לאאאאאא.

אוךךךךךךךךך

קודם כל, צאי מערוץ 7.

להסברים - באישי.

עד כמה שזה לא ניראה לנו,וזה ניראה שסתם אנשים פורקים פה-זה משפיע גם עלינו.

במיוחד שזה ווירטואלי,ואתה לא אוביקטיבי במיוחד.

שאני הייתי בדיכאון והייתי פה שעות,זה הייתה בריחה מהבעיה.

אני חושבת ששלב ראשון זה טוב לפרוק פה,אבל ממש לא מספיק.

וחרות,תעשי משהו שנותן לך סיפוק. אותי זה ממש הוציא מדיכאון..

ולפרוק זה לא באמת עוזר,אם לא מחלטים לעשות משהו! ורק את יודעת מה..

הרבה ב"הצלחה! מאמינה שבע"ה תצאי מיזה הרבה יותר גדולה וחזקה!

מוזמנת לאישי

יש כאלה אולי שאצליהן זה יהיה בריחה מהמציאות אבל אצלי למשל מה לעשות?

אין לי אפשרות במציאות לדבר עם בנות שנמצאות איתי ביישוב, אז אני נמצאת פה או שאני מדברת עם אנשים בפלא' אבל גם זה זה אנשים מפה.

אולי זו בריחה אבל אני חושבת שגם כשנמצאים פה אפשר לצאת מהדכאון או ממה שזה לא יהיה לפעמים גם מדברים עם אנשים פה וזה ממש עוזר.

באמת מניסיון רק אתמול דיברתי עם כמה אנשים פה (טוב זה גם היה קשור לכינוי מפה ) והם מאוד מאוד עודדו אותי! באמת! לפעמים גם להיות פה זה עוזר.

לראות תגובות מחזקות, מעודדות, מפרגנות.

אולי לכן זה לא אבל לי ואני חושבת שלעוד כמה זה כן עוזר ואתם לא יודעים עד כמה!!!!

כשיש סתם מצברוח רע, ואין עם מי לדבר, כן - זה בהחלט נחמד.

יש פה אווירה כיפית ואנשים מתוקים.

אבל אם יקרה לך פעם, ובמשך חודש פלוס מינוס תרגישי עצובה,

א. אם זה בחופש, כנראה שהסיבה לכך נעוצה דווקא בפורום.

ב. תמיכה וירטואלית לא תעזור ואולי גם תזיק.

אחרי הכל - זה עולם וירטואלי!

כשאת בוכה את רוצה חיבוק, וכשאת צריכה תמיכה - כדאי לדבר פנים אל פנים עם אדם שמכיר אותך ביום-יום...

אני אגיד משהו מעצבן:

כשתגדלי תביני .

(לא מלשון שאת קטנה, אלא מלשון שבאמת לא בילית פה מספיק ולא הכרת מספיק כדי להבין כמה אנחנו צודקות.

התלבטתי אם לכתוב את התגובה הזאת, אבל חשבתי שאולי זה יכנס לך לאי אלו תאים אפורים, וכשזה יקרה ל-ך - לא תעברי את תקופה קשה לחינם כמו שאחרים עוברים)

הפורום תרם לי מלא. קבלתי עדוד פה ותמיכה והכל.

אבל לפני כמה זמן מצאתי את עצמי בוכה ושתפתי משהיא מהפורום וזה עזר אבל את יודעת כמה הייתי רוצה חיבוק באותו רגע? חיבוק אמיתי!! זה יכל לעזור לי הרבה יותר ממילות עידוד.

לא צריך לוותר על הפורום ועל התצמיכה שמקבלים מכאן, אבל גם לא לוותר על התמיכה מהעולם האמיתי שקרוב פיזית אלינו.

אז עדיף את זה מלא כלום.

וכן תתפלאו לי למשל אין מישהי שתהיה לידי ותחבק אותי כשאני עצובה בשביל זה כנראה אצטרך לחכות שאתחתן.

אז עדיף לי להיות פה גם אם אני עצובה חודש וזה קרה כבר.

לא חובה שהסיבה נעוצה בפורום אולי במישהו\מישהי קשור\ה לפורום אבל לא חובה שזה בגלל הפורום!

זה את הסקת בעצמך.

אני חושבת שמי שאין לו למי לפרוק שיפרוק פה כי זה עדיף מלא לפרוק בכלל, מי שצריך לבכות ואין לו מי שיהיה איתו אז שיצא החוצה ויבכה וידבר עם אבאלה שבשמיים כי הוא המאזין הכי טוב שהיה לי אי פעם.

תמיכה וירטואלית יכולה להועיל ועוד איך! אולי לך לא אבל את לא יכולה לשלול אפשרות כזאת.

ולומר שגרתי ב****, והבעיה שלי היתה עוד הרבה יותר חריפה, כי זה לא ישוב תורני עם 100 משפחות... (וואי וואי איזה אאוטינג, מקווה לא להתחרט על זה)

ועדיין.

הפורום הוא פתרון נפלא בשבילך - ממלא לך בצורה כלשהיא את החסר בחברה.

אבל צריך לזכור שהוא רק פתרון זמני וקטן.

ואסור לחשוב שהוא ממלא יותר מ20% ממה שחברה אמיתית ממלאת אותך.

והוא בהחלט יכול להזיק. גם בגלל האשליה שהוא עוזר...

ולכן -

אולי כדאי לעבור לאולפנא?

או למצוא חברה בוגרת מהישוב? (מומלץ מאוד!!!)

או לפתח קשרים שעד עכשיו לא חשבת עליהם?

או להתנדב בארגון שפוגשים בו הרבה אנשים מכל הארץ?

או ליסוע הרבה למרכז?

אני לא חושבת שפורום זה רע (עיניך הרואות - אני כאן), הוא אפילו יכול מאוד לעזור לפעמים, ובסה"כ זה כיף ונחמד.

אבל כל אדם שנמצא פה הרבה, צריך להיות מודע על איזה חוסר בנפש הוא מפצה בכך שהוא פה.

ולחפש לזה פתרונות אמיתיים - לא לברוח!

אחרי שהוא מוצא פתרון, הפורום כבר לא כ"כ מרכזי בחיים שלו... וזה סימן טוב.

 אני גרה ביישוב בנחשב דוס ואני גרה בגולן ככה שהאפשרות של נסיעה למרכז הרבה זה לא ממש רלונטי.

יש לי חברות אמיתיות רק שהן מפה (הן מציאותיות אבל הכרתי אותן פה) והמרחק הגאוגרפי ביננו גדול אבל הן החברות הכי טובות שהיו לי אי פעם!.

לעבור לאולפנה- לא בא בחשבון אני הקטנה ואני לא יכולה להשאיר את אימא לבד

למצוא חברה בוגרת מהיישוב- אף אחת לא מבינה אותי כי אני קצת שונה (קצת הרבה) ותאמיני לי שדיברתי עם הרבה.

לפתח קשרים שלא חשבתי עליהם- מה ההבדל בין זה לבין השאלה הקודמת?

להתנדב- אני בגולן לחזור על זה עוד פעם?

לנסוע הרבה למרכז-עניתי ועל זה וגם אוסיף שאני נוסעת כל הזדמנות שיש לי אני לוקחת אבל מה לעשות שזה עולה לי כסף והרבה כסף?

כשכל נסיעה לי-ם עולה לי 71.4 ש"ח הלוך וחזור ועוד אני צריכה בתוך העיר ואוכל ושתייה וכו' יוצא לי כמעט 150 ש"ח כל פעם תלוי לכמה זמן אני נוסעת ומה אני עושה שם תסכימי איתי שאי אפשר לנסוע כל כך הרבה? גם נסיעה לנתניה נגיד עולה לי המון או לתל אביב.

אולי את צודקת אם היו לי חברות פה כנראה שהייתי פה פחות אבל אין מה לעשות אין לי כאלה חברות.

הפורום עוזר לי ברמות מטורפות והחברות שפה עוזרות לי המון!

אני לא חושבת שזה דבר רע להיות פה ושחברותי יהיו מפה כל עוד האפשרות השניייה היא להיות לבד.

שאת עוד לא מבינה את מה שאנחנו אומרות לך.

ואם פעם אולי במקרה זה יקרה גם לך - אז תדעי שלכל דבר אפשר למצוא פתרון -

אם רוצים, ואם לא ננעלים על פתרון מסוים ביותר.

זה בהחלט לא קל לגור איפה שאת גרה,

וזו בהחלט זכות גדולה!

אבל גם אני, וגם אורושקוש ואולי גם טובי (לא יודעת) -

עברנו בדיוק ואולי יותר את מה שאת עברת.

אז זה אפשרי!

אני מבינה שעכשיו קצת נראה לך רחוק מה שאנחנו אומרות, וקצת מיותר - למה לי להשתגע כל כך הרבה כשטוב לי פה?

אז שוב - העיקר שתהיי מודעת.

בהצלחה! אולי יום אחד אני אגור בגולן... (זה מן שאיפה של כל יושבי המדבריות... אחחח, פעם אחת נעבור לגולן... כן, בטח)

ועברתי תהליך.

גם אני חשבתי שאין לי עם מי לדבר, במיוחד אחרי שעברתי דירה וחשבתי שהמקום שאליו הגעתי הוא מקופ דפוק והאנשים שם מעצבנים. ואז הגעתי לפורום והכל היה טוב ויפה. והיו לי חברות מפה, וקבלתי כל מה שהייתי צריכה (ככה חשבתי).

אבל לאט לאט הבנתי שהפורום הוא לא כל העולם שלי.

ואז גם גיליתי שיש גם אנשים נחמדים במקום שעברתי אליו ולא הכל כ"כ רע.

וגם אני חשבתי שבגלל שאני גרה בגולן בסוף העולם אז אין לי עם מי להתחבר ומה לעשות. אבל ב"ה אחרי תהליך ארוך וכן, גם לא קל החברות שלי הן לא רק מהפורום.

לא צריך להתנתק לגמרי מהפורום רק תמיד לזכור שזה אף פעם לא תחליף.

ככה שאני מכירה ויודעת שאין פה מישהי שהייתי יושבת לשחנש איתה על דברים שמציקים לי.

לא אמרתי שהן לא נחמדות! הן מאוד מאוד נחמדות! אבל לא מתאימות לשחנשים!

אני לא חושבת שבגלל שאני גרה בגולן בסוף העולם (אגב אצלי זה יותר סוף העולם מאצלך ) אין לי עם מי להתחבר אבל אני מצינת עובדה שאין לי ביישוב שלי עם מי לדבר.

אוסנת- ממש לא חובה שאחווה את זה אולי אתן חויתן אבל לא כולם חיבים לחוות את זה.

אני יודעת מה זה העולם האמיתי, אני מכירה את המציאות בה אני חיה ואני לא בורחת ממנה כי רע לי אלא כי אני משתעממת בה תחשבו שאתן יושבות בבית כל היום בחוסר מעש לא תשתגעו?!

אני כן אשתגע! ולכן אני פה.

הפורום עוזר לי ואני לא רואה בהיותי כאן שום פסול.

נשמה-

וכדברי השיר המפורסם- תחשוב טוב, יהיה טוב תאמין בעצמך תחשוב טוב יהיה טוב אלוקים אוהב אותך!!!!

 

 

שיהיה לך המון בהצלחה, פה תמיד בשבילך-

שמע קולי

ב"ה. אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב. אפילו אפשר להגיד

הרבה יותר חיה מהרגיל.. ז"א לעומת החודש האחרון.

בעיקר בגלל משהו שקרה שהיה קשור לזה,

אבל גם, הרבה מאד, בגלל התגובות שלכם.

זה באמת עושה טוב, שאנשים מגיבים, ומביעים הזדהות,

ומבינים. וגם בגלל שנעניתי לכמה מההזמנות פה לאישי..

ואולי גם בגלל שפרקתי, מסתבר שיש בזה תועלת..

תודה לכולם!!!רציני, עזרתם לי.

ובקשה קטנה, מי שכ"כ טרח לעודד אותי, שישים לב לכל אלו 

שכתבו שהם מזדהים איתי. אולי גם הם צריכים עזרה?

מי שרוצה יכול לפנות גם אלי, ואני אשתדל לעשות מה שאני יכולה..

תודה גם לריבונו של עולם.. תתפללו אליו, זה עוזר!

אני רק מקווה שזה יימשך, לא כמו בפעם הקודמת ששוב נפלתי לעצבות.

אם כן, תצטרכו לסבול אותי מחדש..

חודש טוב!!!

יש צדדים טובים ויש פחות... כמו בכל אחד...

תנסי לתרץ את מה שהוא עשה, בצורה שזה יצא טוב.

עין טובה..

היה לי בזמן האחרון מישהו, ששמעתי עליו דברים שעשו לי כ"כ רע.

ופשוט ישבתי וכתבתי כל מה שהפריע לי, ולכל דבר מצאתי הצדקה,

שיכולה לגרום לי לראות את זה באור טוב יותר.

אין לי מושג אם זה היה נכון, אבל לא אכפת לי.

העיקר זה לדון לכף זכות.  שנזכה..

זיכית אותי ללמוד משו..עכשיו אני יכולה להגיד שגם בחופש למדתי קצת..

רק מחר.

עד אז אתם מתבקשים לבלום את פיכם,ואפילו לא לצייץ בנושא.

פעם בלילה האחרון של החופש לא רציתי לישון כי ידעתי שכשאני ילך לישון אני יתעורר לבוקר של לימודים

בחופשת סוכות ננוחם

סןף סוף חוזרים לישיבה!!!!1

אתה רוצה לחזור ללימודים?!!?!??!

לא אני לא רוצה לחזור ללימודים, אני רוצה לעצבן!

לילדה בת 13..

חוץ מבייביסטיר..

יענו, סוגשל חונכות כזה..

נגיד ילדה בכתה ב-ג, לעשות איתה שיעורי בית וכו'...

או מישו שמתקשה נגיד בחשבון- לעזור לו..

אני עשיתי את זה 3 שנים רצופות.. וזה שווה.. אבל זו השקעה..

יפה לכן. 

כנראה שבאמת לא הייתי פה הרבה זמן....



עבודה באמת נחמדה אבל לא תמיד משתלמת....עבדתי שם לפני שנתיים....



















חוץ מזה...הם עדיין לא שלמו לי...

וזה היה להם יחסית טוב, 

ושלמו עליהם..

הסלטן תיצור איתם קשר ותגיד להם...

נראלי יש לי גם כמה דברים כאלו לעשות..

שכוייח..

בשורות טובות

בס"ד

מישהו יודע באמת אם היה פקטור?.?????