בס"ד

בעדיפות הראשונה-הסניף שלך,בו גדלת ובו נהיית מה שאת.

ולכן רק אם את יודעת שהסניף לא יפסיד שום דבר מזה שתעברי-

לכי על זה,ובהצלוחה גדולה!!!

הסניף שלי יסתדר, יש בשבט שלי מספיק בנות תותחיות שיכולות להיכנס להדרכה !!

השאלה שלי היא למי שכבר מדריך חוץ אם זה כדאי..

אני לא רוצה להתחיל ולהתייאש באמצע!

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏אם את פנימיסטית, וצריכה לצאת ביום שלישי מהאול' לפעולות וכאלה- לא כדאי לך!!!! אולי כן, כי זה תלוי איפה את גרה כי אם תדריכי חוץ בסניף בעיר שלך זה לגמרי סבבה, אבל אם זה באיזה מקום נידח וזה סניף שממש צריך שירימו אותו וכלמיני כאלה, אז לא כדאי. אני אילתית שלומדת בבהר"ן, והדרכתי במקום שהוא בערך חצי שעה נסיעה מהאולפנא, אבל היה לי C הקשה, כי הייתי צריכה לחשוב על פעולות כשאני בבית, כדי שאני אוכל להביא דברים לפעולה, וגם נכנסתי איזה חודשיים אחרי חודש ארגון, ככה שלא ממש הכרתי את המשפחות, ובסוף יצאתי כי זה באמת היה לי ממש ממש קשה!

במיוחד אם את באולפנה עם פנימיה (אפילו חלקית)

הסניף יבוא (הוא במילא יבוא!) על חשבון החברות, ההווי והמשפחה -

וזה לא שווה את זה.

אם כל האידיאלים (וכמה שאני מאמינה בהם! תאמינו לי)

המשפחה היא הדבר הכי חשוב.

בתור אחת שהדריכה חוץ והייתה בפנימיה חלקית...

ועזבה.

אני חושבת שזה הכי נכון וחשוב לעשות. (במיוחד לסניפי מצוקה, אבל גם לאלו שלא...)

זה שווה את זה. במיוחד אם את כ"כ קשורה לסניף חוץ כמו שאמרת.

אם את בנאדם אידאלי שרוצה להשקיע ומכון להשקיע. את לא תתייאשי.

יכולה לעזור באישי.

ולא, אני לא בפנימייה מלאה, רק חצי .. אז זה פחות בעיה !

אני יושבת ומנסה לכתוב לך,ועולות לי שתי דעות לשני הצדדים. אחת בעד הדרכת חוץ,ואחד בעד הדרכה בחממה הביתית.

אז מחילה אם אני סותרת קצת את עצמי.

הדעה הראשונה שעולה לי זה "ברור הדרכת חוץ". זה אומנם קשה,אבל היא בטח רוצה לפעול ולתרום כמה שיותר. 

במיוחד אם את אומרת שיש בסניף עוד בנות טובות,שיכולות להדריך בחממה הביתית.

אבל עולה לי גם מחשבה בעד הדרכת פנים. שלצערי הרבה ממדריכי החוץ מזניחים אותה..

יש לנו הרגשה כזאת שלהדריך בסניף שלנו זה "לחנך את המחונכים". הם מקבלים את הערכים בבית,בבי"ס ולא באמת צריך שם את המדריך.

וזה כ"כ לא נכון! איך נגדל דור טוב,אם נילך לרעות בשדות זרים?!

בשביל לתרום צריך להיות מלא,ושהטוב יגלוש החוצה. ויכול להיות שזה התפקיד של הדרכת פנים..

אני חושבת שכדי לך לשבת,ולחשוב עם עצמך. ובעז"ה תגיעי למקום הטוב ביותר עבורך.

תיבדקי אם באמת הסניף שלך יכול להסתדר מצוין עם בנות אחרות,ואת יכולה ללכת להפיץ קדושה במקום אחר.

שיהיה לך הרבה ב"הצלחה

ואם את צריכה עזרה,בכייף.

מתאים לך..

בס"ד

קודם כל, מסכימה מאוד מאוד עם האמרה שלך- שדווקא היותר טובים צריכים ללכת לסניפים שצריכים אותם. וה'פחות טובים'- שיישארו בסניף שכבר עומד, קיים ומבוסס.

גם אנוכי הייתי בפנימיה[מלאה]. וגם הייתה לי מחוייבות להיות שבת אחת פעם בחודש בעוד שני מקומות נוספים.
והצלחתי. ב"ה.

כמה דברים שאני ממליצה לבדוק לפני כן[הסברים בירוק]:
א. הסניף שאת הולכת אליו- נחשב טוב? יש לו גיבוי מהרשויות, מהתנועה, ההורים, החניכים? אם לא- זה יוצר קושי. קושי די גדול ד"כ. למדריכים האחרים זה בסדר- לך זה מתווסף על הקושי הגדול בהדרכת חוץ.
ב. הצוות בסניף נחמד? ידידותי? מקבל או רק דורש?זו קבוצה סגורה בתוך עצמה? זה לא החבר'ה שגדלת איתם 15 שנים. זה להכיר ולהפתח לאנשים חדשים, שאת לא מכירה. לאהוב את הטוב ולהדחיק את הרע. בנוסף, אם הצוות של המדריכים מגובש מדי בתוך עצמו- יהיה לך קשה להכנס, גם אם את מכירה אחת מהם. לבוא לשבת שלמה במקום שאת לא מכירה ולהרגיש לא נעים- זה לא כיף בכלל.
ג. הקומונרית פתוחה?מבינה? או מרובעת וסגורה על הכללים? לא תמיד תוכלי להגיע לפעולת אמצ"ש, ועוד יותר לא תמיד לשבתות[פעם בשבועיים זה הרבה]. צריך מישהי שמבינה שכשמביאים מדריכי-חוץ זאת התפשרות כי הםלא יכולים להיות 100% כמו מדריכי-פנים, אלא 100% כמו מדריכי חוץ. וזה לא אותו דבר.
ד.המשפחות מוכנות למדריכי חוץ? הם מחבקים? מארחים בכיף? דורשים שתבואי שוב ושוב? קודם כל- מניחה שלא תדעי את זה עד שתבואי לבדוק שבת. מנסיון של חברות- זה סיוט אדיר כל יום חמישי מחדש לעשות טלפונים לכל העולם כדי שיסכימו לארח אותך ויפסיקו להמציא תירוצים. זה להרגיש הרגשה של לא רצויה, שלמדריכי חוץ, לדעתי, זו ההרגשה הכי קשה בעולם.
ה.הסניף בראש שלך? דוסים/לא דוסים כמוך? מתים על מסעות/שונאים אותם?שרים בדבקות עילאית את ההמנון ובאים עם חולצתנועה גם לפעולות אמצ"ש או בכלל לא יודעים שצריך לבוא כחולבן? לא משנה מה התשובות לשאלות. העיקר שהתשובות שלהם ושלך יהיו זהות. שתהיה התאמה- שלא תבואי לסתם מקום שלא קשור אלייך ולא יבינו בו איך למען ה' את לא יודעת לשיר את המנון התנועה מהסוף להתחלה?![מזעזע.]
ו. משפחתך האהובה- תומכת?מתנגדת? לא מתלהבת? אם כל פעם שתצאי לסניף הם יורידו את המצברוח וישברו את המורל- כדאי לשקול פעמיים. אולי כיבוד הורים בקטע הזה יותר חשוב...

ולסיום, עם כל האידיאולגיות הגדולות- צריך שיהיה לך טוב.לא מושלם, אבל טוב. קחי בחשבון שיהיו לך קשיים ולא תמיד יהיה פשוט ונוח[כל פעם לארוז מצעים ולנסוע למשפחה..]. ואולי גם החניכים בהתחלה לא יקבלו את ה'עוף המוזר' שהגיע לו מארץ-זרה. אבל זה חשוב, וזה תורם וזה מה שאת מאמינה בו- אז לכי עם זה עד הסוף!

חביבתי, אם אחרי שהפחדתי אותך את בוחרת ללכת בכל-מקרה: ת-ה-נ-י!!! איזה כיף לך!! אחד הדברים החשובים ביותר שיש והכייפים ביותר. 

וגם, אשמח לתרום מנסיוני בכל שאלה- בכיף!

בגלל ששעת  לילה מאוחרת, אני נותת לך כאן קישורים שפעם כתבתי בנושא

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t369404#4473354

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t352621#4301370

ב"הצלוחס!

מקווה שהצלחתי לעזור קצת..

בע"ה שבוע הבא ככה אני הולכת לבדוק שם . 

(אני יודעת פחות או יותר איך הסניף, אבל לראות מבפניים...)

תודה לכולכם (:

אני מדריך חוץ וזה אחד השווים אם לא ה...

תגידי את מהסניף שלי במקרה? גם אצלנו אנחנו שבט גדול ואני חוששת שאני לא אכנס להדרכה... אבל אני חושבת שיש דווקא בעיה אחרת שלא תמיד בוחרים טוב את המדריכים... אבל עזבי זה לא הענין.
 

אני חשבתי להדריך חוץ ואחרי התלבטויות ארוכות החלטתי שלא כי אני יודעת שאני פשוט לא אהיה מסוגלת לזה.

אם את מפחדת שגם לא תהיי מסוגלת לזה ותפרשי באמצע (אגב זה קרה למדריכה שלי היתה מדריכת חוץ ועזבה ובאה אלינו) אז אל תתחילי. אם זה קל לך להגיע לשם ואת תהיי מסוגלת להחליט שוואלה השבוע שלי עמוס אבל אני מוותרת על משהו ואני פחות אצליח בלימודים ואהיה פחות עם חברות למען הסניף (וזה לא קל וגם לא בטוח מתאים וטוב לך- לי נגיד זה לא) אז תלכי. 
 

עוד משהו- אל תבלבלי את עצמך עם מלא שיקולים שאת לא יודעת מה יותר חשוב לך ועם זה שמישי אומרת לך ככה ומישי אומרת לך ככה. שבי דקה עם עצמך תעלי את השיקולים העיקריים. תחשבי למה את רוצה את זה בעצם והאם זה רק בגלל שזה קוסם לך או שבאמת זה חשוב לך. אני אתן לך עצה ששמעתי בשבת סמינריון לתיכונסטיות שהיתה- אישה יודעת להרגיש מתי זה ט7וב לה ומתי זה מוגזם וצריך להפסיק. תקשיבו להרגשה הפנימית שלכם. אני רואה את זה על עצמי מלא פעמים נורא רציתי משהו אבל הגעתי למסקנה שזה יגמור אותי (דוג' הדרכת חוץ)\לא יהיה לי באמת מתאים והחלטתי לא לעשות את זה. זה החלטות ממש קשות אבל לפעמים מחליטים לעשות נגד מה שמרגישים בלב שנכון כי מאוד רוצים ואז נותנים שיקולים שכליים לזה וזה פשוט פוגע באדם. לכי עם ההרגשה הפנימית שלך- זה באמת מה שנכון לך. (וסליחה שזה נשמע דיבורים פלספנים כאלה... אולי לא הסברתי את זה כמו שצריך אבל זה באמת באמת עוזר להקשיב לעצמך בכנות).

אני מבינה ששאלת בציניות אם אני מהסניף שלך ולא ציפית לתשובה הזאת-

אז כן, אני מהסניף שלך. אין ממש צורך לנסות לגלות מי אני (: וגם לא לספר שאני פה . תודה !

ואגב, המדריכה שלך (מעניין מי , אה?) עזבה ת'הדרכת חוץ לא כ"כ בגלל שהיא לא הייתה מסוגלת. היא פשוט לא רצתה . את יכולה לשאול אותה על זה.. ;)

ממ, טוב . אם בסוף אני אדריך חוץ- כנראה שכבר תדעי לבד מי אני .. (:

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...