בס"ד

בעדיפות הראשונה-הסניף שלך,בו גדלת ובו נהיית מה שאת.

ולכן רק אם את יודעת שהסניף לא יפסיד שום דבר מזה שתעברי-

לכי על זה,ובהצלוחה גדולה!!!

הסניף שלי יסתדר, יש בשבט שלי מספיק בנות תותחיות שיכולות להיכנס להדרכה !!

השאלה שלי היא למי שכבר מדריך חוץ אם זה כדאי..

אני לא רוצה להתחיל ולהתייאש באמצע!

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏אם את פנימיסטית, וצריכה לצאת ביום שלישי מהאול' לפעולות וכאלה- לא כדאי לך!!!! אולי כן, כי זה תלוי איפה את גרה כי אם תדריכי חוץ בסניף בעיר שלך זה לגמרי סבבה, אבל אם זה באיזה מקום נידח וזה סניף שממש צריך שירימו אותו וכלמיני כאלה, אז לא כדאי. אני אילתית שלומדת בבהר"ן, והדרכתי במקום שהוא בערך חצי שעה נסיעה מהאולפנא, אבל היה לי C הקשה, כי הייתי צריכה לחשוב על פעולות כשאני בבית, כדי שאני אוכל להביא דברים לפעולה, וגם נכנסתי איזה חודשיים אחרי חודש ארגון, ככה שלא ממש הכרתי את המשפחות, ובסוף יצאתי כי זה באמת היה לי ממש ממש קשה!

במיוחד אם את באולפנה עם פנימיה (אפילו חלקית)

הסניף יבוא (הוא במילא יבוא!) על חשבון החברות, ההווי והמשפחה -

וזה לא שווה את זה.

אם כל האידיאלים (וכמה שאני מאמינה בהם! תאמינו לי)

המשפחה היא הדבר הכי חשוב.

בתור אחת שהדריכה חוץ והייתה בפנימיה חלקית...

ועזבה.

אני חושבת שזה הכי נכון וחשוב לעשות. (במיוחד לסניפי מצוקה, אבל גם לאלו שלא...)

זה שווה את זה. במיוחד אם את כ"כ קשורה לסניף חוץ כמו שאמרת.

אם את בנאדם אידאלי שרוצה להשקיע ומכון להשקיע. את לא תתייאשי.

יכולה לעזור באישי.

ולא, אני לא בפנימייה מלאה, רק חצי .. אז זה פחות בעיה !

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

מתאים לך..

בס"ד

קודם כל, מסכימה מאוד מאוד עם האמרה שלך- שדווקא היותר טובים צריכים ללכת לסניפים שצריכים אותם. וה'פחות טובים'- שיישארו בסניף שכבר עומד, קיים ומבוסס.

גם אנוכי הייתי בפנימיה[מלאה]. וגם הייתה לי מחוייבות להיות שבת אחת פעם בחודש בעוד שני מקומות נוספים.
והצלחתי. ב"ה.

כמה דברים שאני ממליצה לבדוק לפני כן[הסברים בירוק]:
א. הסניף שאת הולכת אליו- נחשב טוב? יש לו גיבוי מהרשויות, מהתנועה, ההורים, החניכים? אם לא- זה יוצר קושי. קושי די גדול ד"כ. למדריכים האחרים זה בסדר- לך זה מתווסף על הקושי הגדול בהדרכת חוץ.
ב. הצוות בסניף נחמד? ידידותי? מקבל או רק דורש?זו קבוצה סגורה בתוך עצמה? זה לא החבר'ה שגדלת איתם 15 שנים. זה להכיר ולהפתח לאנשים חדשים, שאת לא מכירה. לאהוב את הטוב ולהדחיק את הרע. בנוסף, אם הצוות של המדריכים מגובש מדי בתוך עצמו- יהיה לך קשה להכנס, גם אם את מכירה אחת מהם. לבוא לשבת שלמה במקום שאת לא מכירה ולהרגיש לא נעים- זה לא כיף בכלל.
ג. הקומונרית פתוחה?מבינה? או מרובעת וסגורה על הכללים? לא תמיד תוכלי להגיע לפעולת אמצ"ש, ועוד יותר לא תמיד לשבתות[פעם בשבועיים זה הרבה]. צריך מישהי שמבינה שכשמביאים מדריכי-חוץ זאת התפשרות כי הםלא יכולים להיות 100% כמו מדריכי-פנים, אלא 100% כמו מדריכי חוץ. וזה לא אותו דבר.
ד.המשפחות מוכנות למדריכי חוץ? הם מחבקים? מארחים בכיף? דורשים שתבואי שוב ושוב? קודם כל- מניחה שלא תדעי את זה עד שתבואי לבדוק שבת. מנסיון של חברות- זה סיוט אדיר כל יום חמישי מחדש לעשות טלפונים לכל העולם כדי שיסכימו לארח אותך ויפסיקו להמציא תירוצים. זה להרגיש הרגשה של לא רצויה, שלמדריכי חוץ, לדעתי, זו ההרגשה הכי קשה בעולם.
ה.הסניף בראש שלך? דוסים/לא דוסים כמוך? מתים על מסעות/שונאים אותם?שרים בדבקות עילאית את ההמנון ובאים עם חולצתנועה גם לפעולות אמצ"ש או בכלל לא יודעים שצריך לבוא כחולבן? לא משנה מה התשובות לשאלות. העיקר שהתשובות שלהם ושלך יהיו זהות. שתהיה התאמה- שלא תבואי לסתם מקום שלא קשור אלייך ולא יבינו בו איך למען ה' את לא יודעת לשיר את המנון התנועה מהסוף להתחלה?![מזעזע.]
ו. משפחתך האהובה- תומכת?מתנגדת? לא מתלהבת? אם כל פעם שתצאי לסניף הם יורידו את המצברוח וישברו את המורל- כדאי לשקול פעמיים. אולי כיבוד הורים בקטע הזה יותר חשוב...

ולסיום, עם כל האידיאולגיות הגדולות- צריך שיהיה לך טוב.לא מושלם, אבל טוב. קחי בחשבון שיהיו לך קשיים ולא תמיד יהיה פשוט ונוח[כל פעם לארוז מצעים ולנסוע למשפחה..]. ואולי גם החניכים בהתחלה לא יקבלו את ה'עוף המוזר' שהגיע לו מארץ-זרה. אבל זה חשוב, וזה תורם וזה מה שאת מאמינה בו- אז לכי עם זה עד הסוף!

חביבתי, אם אחרי שהפחדתי אותך את בוחרת ללכת בכל-מקרה: ת-ה-נ-י!!! איזה כיף לך!! אחד הדברים החשובים ביותר שיש והכייפים ביותר. 

וגם, אשמח לתרום מנסיוני בכל שאלה- בכיף!

בגלל ששעת  לילה מאוחרת, אני נותת לך כאן קישורים שפעם כתבתי בנושא

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t369404#4473354

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t352621#4301370

ב"הצלוחס!

מקווה שהצלחתי לעזור קצת..

בע"ה שבוע הבא ככה אני הולכת לבדוק שם . 

(אני יודעת פחות או יותר איך הסניף, אבל לראות מבפניים...)

תודה לכולכם (:

אני מדריך חוץ וזה אחד השווים אם לא ה...

תגידי את מהסניף שלי במקרה? גם אצלנו אנחנו שבט גדול ואני חוששת שאני לא אכנס להדרכה... אבל אני חושבת שיש דווקא בעיה אחרת שלא תמיד בוחרים טוב את המדריכים... אבל עזבי זה לא הענין.
 

אני חשבתי להדריך חוץ ואחרי התלבטויות ארוכות החלטתי שלא כי אני יודעת שאני פשוט לא אהיה מסוגלת לזה.

אם את מפחדת שגם לא תהיי מסוגלת לזה ותפרשי באמצע (אגב זה קרה למדריכה שלי היתה מדריכת חוץ ועזבה ובאה אלינו) אז אל תתחילי. אם זה קל לך להגיע לשם ואת תהיי מסוגלת להחליט שוואלה השבוע שלי עמוס אבל אני מוותרת על משהו ואני פחות אצליח בלימודים ואהיה פחות עם חברות למען הסניף (וזה לא קל וגם לא בטוח מתאים וטוב לך- לי נגיד זה לא) אז תלכי. 
 

עוד משהו- אל תבלבלי את עצמך עם מלא שיקולים שאת לא יודעת מה יותר חשוב לך ועם זה שמישי אומרת לך ככה ומישי אומרת לך ככה. שבי דקה עם עצמך תעלי את השיקולים העיקריים. תחשבי למה את רוצה את זה בעצם והאם זה רק בגלל שזה קוסם לך או שבאמת זה חשוב לך. אני אתן לך עצה ששמעתי בשבת סמינריון לתיכונסטיות שהיתה- אישה יודעת להרגיש מתי זה ט7וב לה ומתי זה מוגזם וצריך להפסיק. תקשיבו להרגשה הפנימית שלכם. אני רואה את זה על עצמי מלא פעמים נורא רציתי משהו אבל הגעתי למסקנה שזה יגמור אותי (דוג' הדרכת חוץ)\לא יהיה לי באמת מתאים והחלטתי לא לעשות את זה. זה החלטות ממש קשות אבל לפעמים מחליטים לעשות נגד מה שמרגישים בלב שנכון כי מאוד רוצים ואז נותנים שיקולים שכליים לזה וזה פשוט פוגע באדם. לכי עם ההרגשה הפנימית שלך- זה באמת מה שנכון לך. (וסליחה שזה נשמע דיבורים פלספנים כאלה... אולי לא הסברתי את זה כמו שצריך אבל זה באמת באמת עוזר להקשיב לעצמך בכנות).

אני מבינה ששאלת בציניות אם אני מהסניף שלך ולא ציפית לתשובה הזאת-

אז כן, אני מהסניף שלך. אין ממש צורך לנסות לגלות מי אני (: וגם לא לספר שאני פה . תודה !

ואגב, המדריכה שלך (מעניין מי , אה?) עזבה ת'הדרכת חוץ לא כ"כ בגלל שהיא לא הייתה מסוגלת. היא פשוט לא רצתה . את יכולה לשאול אותה על זה.. ;)

ממ, טוב . אם בסוף אני אדריך חוץ- כנראה שכבר תדעי לבד מי אני .. (:

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.