מזה בדיוק פורום ניסיונות פעילים? איך אני מגיעה לשם ? זה פורום סגור ?
תודה מראש !
זה לא פורום סגור, זה פורום נסתר [יעני לא ברשימת הפורומים] וזה הקישור -
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f12
ותוסיפי אותו למועדפים..
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t351116#4287315
ד"א שאלות כאלה שואלים בפורום INN משוב..
מומלץ לקרוא גם את המכתב פתיחה של נסיו"פ כדי להבין את האווירה..
בגלל כל העומס פתחתי אחד חדש...
תהנו..
ושבוע טוב..
והינה הקישורים לשירשורי האחרונים..
שירשור השירים הגדול 4: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t351863
שירשור השירים הגדול 3:http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t347255
שירשור השירים הגדול 2:http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t341581
שירשור השירים הגדול 1:http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t332123
/News/News.aspx/220352
מה דעתכם? שווה? לא שווה?

תן חיוך....=)אחרונהיש לנו הצגת סוף שנה והתחלנו חזרות----
בקיצור-בחרו אותי לתפקיד ראשי ואני צריכה לזכור
בערך-70 שורות בעל-פה--ואינלי מושג איך אני עושה את זה...ארר..
למישו יש עצה איך לזכור בעל-פה כ"כ הרבה מילים????
....
דבר שני, אני בשביל לזכור דברים עם מלא פרטים מקליטה את עצמי, שמה בMP ושומעת כל רגע פנוי...
תעשי את זה גם , נראה לי שזה יעזור לך, במיוחד שזה טקסט להצגה ולא סתם חומר לימודים..
[תזכרי יותר טוב אם תשבי עם הטקסט מול הפנים ותוך כדי תשמעי במקום סתם לשמוע.. ]
תקחי את זה משפט משפט... זה לא חומר לשינון, זה הצגה. אני משערת שיש היגיון במה שכתוב.. אז צריך קצת להבין את הראש של התפקיד. להיכנס לזה קצת. ללמוד מה את צריכה להגיד. וזה די זורם..
מערכה מערכה. לאט לאט. ובעז"ה ילך מעולה...
אצלינו עשו פעם הצגה באנגלית.. זה עוד יותר קשה ללמוד- אבל עושים את זה. כי פשוט עוברים על זה הרבה. לאט לאט. וזה נכנס...
בהצלחה ענקית!!
עץ על מיםאחרונהאת יודעת לדבר 70 משפטים בכללי?
הרבה יותר נכון?
איך למדת? זה כ"כ הרבה לזכור....
עזבי את זה שזה 70 שורות, תכנסי לדמות שאותה את מגלמת, ותלמדי..
תכל'ס 70 שורות זה לא כזה הרבה... בכנות!
זה סתם נשמע מלחיץ..
עוד דבר תמיד תזכרי ובמיוחד בהצגה עצמה,
גם אם שכחת מילה 2 תכניסי מילים אחרות, תמשיכי.
הקהל לא יודע מה הטקסט המדויק שהיה לך!!!
ואם תכנסי לתפקיד שלך, לדמות, אז לא תצטרכי להיות מקובעת בכל מילה לפי הטקסט....
בהצלחה רבה....
זה לא הרבה, פשוט משננים שוב ושוב 
כמו שאת לומדת למבחן ולכל דבר אחר.
מתאמנים הרבה עם אחות, אמא וכו', בשלב מסוים זה יכנס לשכל.
ואשרייך, איזה כיף שנבחרת לתפקיד הראשי
הלוואי שתצליחי ויהיה לך טוב בו!
דבר שני, בהתחלה תנסי לזכור קטע אחד בע"פ... אח"כ סצנה... וכו'....
לחזור מיליון ושתיים לפחות פעמים.
להתאמן לבד בחדר, אבל לדבר כאילו שאת לא לבד.... (דמייני שאת בחזרות או על הבמה או משהוו)
וגם לעשות חזרות עם חברות...
נדמה לי שאני יעשה מה שזהבה אמרה-סתם זה נראה לי טוב בשבילי....![]()
אפשר להוסיף:
אם כל הכבוד להארוצות הברית ולמה שהם יחשבו עלינו
תמיד צריך סדר עדיפויות
חשבת פעם איך אתה היית מרגיש
אם יום אחד מישהו שלא מכיר אותך יבוא ויואמר
שהבית שלך עומד להיות של פלסטנים/לא חלק מהמדינה
לפי סדר העדיפויות שלי(ושל כל אדם אנושי..אני חושבת)
העם שלנו ...כן כן גם המתיישבים(שבתשקורת קוראים להם מתנחלים)
יותר חשוב מכל ארץ אחרת גם אם זאת אימפריה ענקית כמו הארצות הברית
אני מרשה לעצמי להגיב לא רק ב"אתה כ"כ צודק"...
אז דבר ראשון- לא הבנתי מה רצית להגיד? אז נכון, דיברת על מה שהוא אמר לחזור ל67, אבל חוץ מזה? נשמע כאילו זה סתם פריקה...
דבר שני- מה הקטע של האמירה "ואז כל העולם קופץ עלינו"? כאילו, ברור, למי באת להגיד את זה? אני בטוח שגם נתניהו יודע את זה, ואולי בגלל זה הוא יודע שאי אפשר לעשות כל מה שהאזרח הקטן חושב. בגלל זה הוא פוליטיקאי, וביבי הוא לא סתם פוליטיקאי, ובכלל הלחץ מהמדינות, הוא צריך לדבר יפה- אבל הוא יודע לסובב את כולם..
כשהוא חוזר בו אחרי שהוא מבטיח לנו משהו, כולנו יודעים להגיד שאי אפשר לסמוך עליו.. אבל כשהוא עושה את זה לאחרים, אנחנו "כאילו" לא שמים לב...
.פשוט בדרך כלל כותבים מהשם של כולם
כשמתביישים לכתוב משהוא...
ומה שכתבת ממש מהמם ולדעתי למצריך את השם של כולם
ההפך שכולם ידעו מי כתב/ה את זה!
במקום לחרטט בלי מושג מהחיים,
היה יודע שזה בדיוק מה שהוא אמר לקונגרס, והרשו לי לצוטט [בקיצור ובצורה הרבה פחות רטורית ממנו]:
"חברי הקונגרס, אם מדינת ישראל תתקיים בגבולות 67, כל אדם ואדם בישראל יהיה תחת איום מיידי של טילים במרחק דקה משיגורם. דמיינו שברגע זה לכל אחד ואחד מכם, היושבים באולם, הייתה דקה אחת להיכנס למרחב מוגן [אותם זה מזעזע במיוחד כי רק פעם אחת בהיסטוריה ארה"ב הייתה בטווח טילים וזה כמעט נגמר במלחמה גרעינית]."
מהשם של כולם כולם קופצים עליו..ועונים בחריפות!
ואז ישר התגובות זה "אם ישך משו להגיד תגיד מהניק שלך.."
"מה אתה מתבייש בדעות שלך?"
מה הבעיה??!
יש אנשים שלא מעוניינים להזהות!
או..שחברים שלהם מזהים אותם מהניק שלהם..והם לא מעוניינם!
ו..למה זה שלילי?!אז יש אנשים שמתפדחים מחבריהם ולא מעוניינים שידעו את דעותיהם בהכל..
סוווףף!!
מקווה שלא נכנסתי חזק!
בס"ד
להזכירכם, הם כבר הגיעו לתל אביב...
והנה התיזכורת: http://www.zaka-israel.co.il/?CategoryID=0&ArticleID=454
הם כבר הגיעו לירושלים, ולא רק לאיתמר, הם הגיעו גם לתל אביב ולא רק לקבר יוסף!-אז אל תגידו שאם יהיה גבולות של 67 אז הם יגיעו...הם כבר הגיעו! צריך לעשות משהו אחר!זה נחזור לגבולות 67 רק יגביר את המצב הקיים למקומות שהם כבר הגיעו אליהם....
אם למישי יש סרטון של ריקוד קפיצי אם אפשר בבקשה לשלוח לי באישי אני חייבת תנועות להצגת סוף שנה!! תודה רבה 
שנוכל להתפלל....
??
בלי כמעט כלוםםם!!
איזה טוב ה'!!!
מסכנה היא ישבה באותה שורה של הזה שמת(לא באותו ספסל,ממול..)והיא ראתה אותו מת ושמעה את כולם צורחים וזה...=((|מצטמרר..|
התאונה הזאת היא של אוטובוס שהתנגש במשאית בכביש ירושלים תל אביב
והתאונה שסבא של אונגר נהרג זה בגוש עציון שמשאית התנגשה באוטו שלהם....
הגיוני?
אם יש פה מישהו כזה- אני ממש אשמח לדבר איתו .. זה בשביל עבודת מחקר בפסיכולוגיה של כיתה יב'..
תודה רבה רבה!!
איך יכול להיות חבר\ה עם שמירת נגיעה??????
אם יש כאלו אנשים אז הם מוזרים ברמות!!!!!!!!!
כאילו אם אתם מאמינים בכל העיניין של שמירת נגיעה אז למה יש לכם חברה????
[אפשר גם באישי...אני פשוט מתה לדעת על אנשים כאלו...
]
[ואני לא מדברת על חברות שלפני חתונה.]
יש אנשים שחושבים שאין בעיה עם חברות..(זה לא כתוב בברור הלכתית)
ושמירת נגיעה יש כאלה שאומרים שיהרג ובל יעבור!!!
ו..חסר אנשים שעושים מה שנוח או מה שנראה להם?
או שאולי זה קשה מידי..והם לא בדרגה?!
לי אין חבר אבל התחלתי לשמור נגיעה בגיל 13..וגם אז לא מקרובים(בני דודים,בני דודים של אמא,ודוים של אמא..)
בע"ה.
זה בערך כמו להגיד שאת חוצה רק ברמזור אדום שהוא קרוב לבית...
נדנדה כתומה.וחברים שלי שמרו נגיעה... זה לא כזה מסובך....
חברים זה לא רק חיבוקים ונשיקות.....
*כאלה דברים...
וחוצמהם אנ'לא מכירה כאלה..
חשוב אם כבר מעלים תנושא
אסתר400
ממש תודה לכל מי שפנה אליי!! עזרתם רבות!! =))
בס"ד
אני לא אומרת אם זה טוב או לא, אני רק אומרת שקיימת מציאות כזאת, כן, זה לא הכי קל, אבל אפשר להתמודד...
יש לי מדריך בסניף שיש לו חברה, הם לא שומרים נגיעה אבל שדיברנו על זה...הוא היה בשוק שיש דבר כזה... ומישהי פה כתבה שלחברה שלה יש חבר, הם שומרים נגיעה, 4 אמות ורק בSMSים-אני שאלתי אם הם בכלל נקראים "חברים"-אפשר לשאול שאלה אחרת, מה זאת בעצם הגדרה של "חברים"-בן ובת?
לישמור נגיעה מחברה, אבל להסתכל לה בעיניים??? לצחוק ביחד?? מה השטויות האלו??? חבר זה א-ס-ו-ר!! אם זה לא למטרות של נישויאם זה אסור!! ואין בזה שום הקלות.. מי שחושב שלישמור נגיעה מותר אבל שיהיה לו חברה הוא פשוט עובד על עצמו!!!! וא"א חלק דברים לישמור וחלק לא!!
סליחה אם הייתי חריפה אבל זהה ממש מעצבן אותי כל המשחקים האלו!!!![]()
לפני כמה ימים היתה גם אצלינו שריפה, ושלשום גם בעיר שלידנו..
וחוצמיזה, בקשר לחתימה שלך, ואי, אני איתך כ"כ.
גם אני מהאלה שיש להם דם מתוק וכל היום מתגרדים 
אבל היתושים שונאים אותו!!!
חחחחח נעקצתי הכי הרבה 3 פעמים בחיים שלי!!!!!!!
ואיך אתם שורדים!?!?!?!? כל היום התגרדתי והשתגעתי בערך..!!!
אם היו לי 10 כאלה כל לילה הייתי מתחרפנתתתתתתת!!!
לפני כחצי שנה זכיתי בתחרות כלשהי, אחרי זמן-מה (הרבה זמן-מה), קיבלתי את הפרס.
תווים בשווי 500 ש"ח.
שמחתי, חוץ מהזכיה, על הכסף. וארגנתי לעצמי רשימת ספרים וחנויות שבהם אני אבקר.
ואמרתי, אחכה לשבוע הספר.
הצעתי להורים לקנות את התוים על מנת לקנות בסופר בסכום פחות מהמקורי, וכך אני בכסף *אמיתי* אוכל גם לזכות במבצעים.
אתמול, ההורים הלכו לקנות בחנות שרשומה בתו, אמרתי, יאלה, בא אני אביא לכם 100 שקל. הוצאתי מהכספת הסודית שלי, הכנסתי לכיס האחורי והבאתי תו קנייה אחד לאמא.
חזרתי הבייתה, שמח ומאושר. התארגנתי לל"ג ב, יצאתי, שמחתי, שירים של ברי סחרוף בגיטרה, על האש. בבוקר למחרת, הבגדים הסריחו מאש, בכמה רגעים עשיתי דבר שלא עשיתי חודשים, כביסה. אתם שקוראים, קולטים את הבעיה, אבל אני הייתי ברוח תזזית
הספקתי לכבס, הכנסתי למייבש. הלכנו לטייל בתל אביב. ומול הגלים נופל לי האסימון.
בעסה.
בעסה.
בעסה.
מצד אחד הצלתי 100 שקל, מצד שני הפסדתי 400 בדיוק בגלל ההצלה הזאת.
למרבה המזל (הרע), המכונה שבדרך כלל לא משקיעה מידי ותמיד משאירה את הטישו שאני שוכח במתכונתו הנוכחית עשתה מהתווים פודינג.
ועוד כתוב, תו פגום לא יכובד.
אח, החיים.
זה מה שקורה כשמתמהמים. הייתי יכול להשקיע ב400 דייט מושקע במסעדה יוקרתית, או לקנות 500 קרטיבים, 1000 בזוקה, אופניים לקטנים, 200 דגי זהב, שתי נגנים, ארבע זיכרונות ניידים, 40 קופסאות שימורים של לבבות דקל, עשר זרי פרחים לסבתא, השכרת רכב ליומיים, וביקור אחד אצל פסיכולוג.
יש לי בעיה בכלל עם כסף, אני לא מאוזן, לא שאני קמצן, שאני לא יודע איך לאכול אותו. כשאני מקבל 1000 מסבתא, סתם, ומאתיים אחרי יום עבודה מטורף באיזה גבעה. ואיך לחסוך. ואיך לא לחסוך.
אולי אני אפנה ל"רב תו", במכתב מרגש, ושיחליפו לי את התוים. אולי אפנה למנכ"ל. לתקשורת. לעולם. |אופטימי|
שלל הצעות יתקבלו בברכה
עולם -400 ש"ח
אולי באמת תפנה אליהם?
אולי בקרוב תזכה ב 800 ש"ח
בתקוה...
"כסף בא כסף הולך "\
623458722154
לעשות איתו דברים טובים ולשמח אנשים
גם אתה מוזמן תרגיש חפשי
יש 16 ספרות...
אם אתם מצליחים למשוך...=)
יש את מזכי הרבים, שמצדיקים עלי את הדין, ואומרים שהכל מאיתו יתברך. וכפרת עוונות.
יש את אלה שהם מזכי הרבים, שמכניסים גם מוסר על אפסיות האדם בעולם, והכסף.
יש את הליצנים, שהם ליצנים והמקלדת שלהם דביקה.
ואין אפחד שסתם בא לתמוך, או לחשוב איך לעזור. או לשתוק.
ויש עוד כמה 
רוצה אפשרות קלושה כן לזכות בחזרה בכסף?
תכתוב מכתב ענייני ואמיתי, מכל הלב, ל"רב תו" - אם הבנתי נכון וזה התו. למכתב תצרף את התויןם שנהרסו, אם עוד אפשרי בכלל להבין שהם תווי רב תו - ואז אולי מישהו שם יהיה הגון מספיק כדי להגיד וואלה, בואו נצ'פר את הנער וניתן לו תווים במקום אלו שהפכו לו לפודינג...
אבל אתה חייב להבטיח שאם אתה כותב את המכתב ושולח אותו, אתה מספר אחר כך בפורום אם הם הסכימו או לא, סבבה?
בהצלחה!
בעזהי"ת.
המקום ינחם אותך בתוך שאר שכחני ירושלים
זה כזה דוווסי!!
תנסה למצוא משהו טוב שיצא מזה
(תמיד עוזר נגד עצב
רבקה...נעלמה להם הצורה לגמרי?
תחשוב איזה בעסה היתה לך אם המספרים שלך היו זוכים ב5,000,000 ש"ח והכרטיס היה מתכבס או נאבד.....
לא, לא באמת. זה סתם נדמה לי בעינים המגושמות שלי.
שיראל.[סתם.באמת מצטערת בשבילך.הייתי מרגישה נורא ואיום אם זה היה קורה לי.]
אתה כותב כ"כ יפה, שאם תשלח להם את המכתב עם הסיפור כמו שהוא כתוב פה יש מצב שהם יביאו לך...
סוג של משחק יאללה בואו ותשתפו פעולה!!
כל אחד כותב שני דברים והבא בתור צריך לומר מה הוא מעדיף. לדוגמא* פלאפון/מחשב. הבא בתור מעדיף להיות על מחשב מאשר להתעסק בפלאפון אז הוא כותב תגובה פלאפון ואז כותב שני דברים חדשים. הבנתם? יכול להיות ששיחקו פה את זה פעם, אני הבאתי את זה ישר מהראש אין לי מושג.. טוב נתחיל:
פלאפון/מחשב (שנון אה?!..)
אני לא יודעת מה קורה לי...
השתנתי...התפילות שלי לא אותם תפילות הבגדים שלי לא אותם בגדיםם האנשים שהסתובבתי איתם כבר לא אותם אנשים. אני יודעת שמה שאני עושה לא בסדר וכזה אבל השאלות באמונה שלי גוברות ועולות ומתגברות על החשיבה של הלא בסדר. ובאמת לא היתי כזאת ותמיד אמרתי שאני לא יגיע לרמה כזו ולא יתלבש ככה וזה...אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!...אני לא יודעת מה לעשות אני ממש לא רוצה להגיע רחוק יותר במיוחד לא עם האמונה שלי שיורדת מיום ליום....
אשמח לעצות.
תודה ויומטוב..!
עצמך משו להתקדם בו לאט לאט.. למשל- התפילות, ואחרי שהתפילות חזרו למה שהם היו- תמשיכי ללבוש..
ואם את תפתחי לה' פתח של חזרה בתשובה כפתח של חוט השערה- ה' יפתח לך עולם ומלואו..
אז בהצלחה!~!
לדעתי: קחי דבר קטן שאת רוצה להתחזק בו. דבר אחד.
לא משהו כללי, למשל להגיד מודה אני כל יום, או משהו כזה,
ובדבר הזה תתאמצי הכי הכי, ושלא ישנה לך כלום בקשר אליו.
(כשתרגישי שזה מבוסס אצלך טוב טוב, אולי תוכלי לקחת עוד משהו אבל לא זה מה שמשנה)
כתסתכלי על עצמך, תוכלי להגיד לעצמך, לפחות בזה אני טובה,
ואם ככה אני יכולה להיות טובה יותר בדברים אחרים.
ובקשר לשאלות באמונה, מותר לשאול, רק מי שרוצה לקבל תשובה, שואל.
העניין הוא לעשות עם זהב משהו, לא להשאיר בפנים.
תלכי תשאלי אנשים, רבנים, מורות, כל מי שיכול לעזור לך,
ובע"ה שתצליחי ויהיה לך רק טוב...
פעם לא הייתי שומעת..היום..ואני דווקא נהנית מזה אז למה לא??
בסך הכל את מתבגרת, ומשתנה על מנת לעצב את האישיות שלך שתאפיין אותך להמשך החיים...
וגם אם ת מרגישה ירידה באמונה ושאלות בנושא הזה, אל תדאגי זה פשוט משבר אמוני, מתגברים על זה, המשברים האלו הם גם חלק מעיצוב האישיות שלך...
[ב"ה שאני בשלבי יציאה..(: ]
לא יודעת מה בדיוק המקרה אצלך.
אצלי זה הכל התחיל בגלל החברות שהסתובבתי איתן. רציני! ואני עוד רואה את זה עד היום.
החברות הכי טובות שלי היו הבנות הכי לא דוסיות בשכבה= שירים לא צנועים, סרטים, בגדים, דיבורים.
והכל גורר הכל- עבירה גוררת עבירה.
מהר מאוד הייתי ממש, אבל ממש לא דוסית.
הייתי נראית כמו דוסית בגלל שההורים שלי חייבו אותי להתלבש צנוע, אבל בטיולי נוער, למשל, חולצה זה היה מושג שאני לא מכירה, בטח שלא חצאית ארוכה.
אבל בפנים- אפילו שאלות אמוניות לא היו לי. פשוט כלום! אתאיסטית מושלמת.
לפני שנתיים קרה לי משו, ומאז החלטתי שאני רוצה להתחזק. זה התחיל בשמירת נגיעה [היום ב"ה אפילו בבנדוד שלי, דבר שהיה נראלי מובן מאליו, אני לא נוגעת..], ובתחילת השנה הזאת- התחלתי להקפיד על שרוול שמכסה ת'מרפק, חצאית שמסתירה טובטוב ת'ברך בכל מצב.
ו--שיניתי ת'חברות שלי!
אני עוד חברה של הבנות ההן, כן? לא הפסקתי לדבר איתן ולהסתובב.
אבל מאז שאני חברה של ה"דוסיות" [חרותיק כפרעלייךP= ]-- אני שונה לחלוטין, וכל האולפנא נראלי יכולה להעיד עלי.
בתפילה עוד ממש קשה לי, אבל לפני שבועיים מחקתי את כל השירים הלועזיים שלי, והתחלתי להתאהב בשירים של דוסים, אני לומדת [משתדלת...] כל יום ללמוד משו קטן שמחזק אותי.. [אני אישית לומדת חוברות של מרכז, אבל יש מלא אפשרויות...]
את יכולה לדבר איתי באישי. אני אשמח!!
ואם זה היה אכפת לי, לא הייתי כותבת.
ותתפלאי, זאת לא את החברה מפעם. אם כבר את החברה ה"מחזקת"...
הכל תלוי בך. בהחלטה שלך. ברצון שלך. ותחשבי איזה דבר נפלא זה לעשות את מה ש-ה' רוצה ממך. תחשבי על זה, כמה שזה נשמע לא משכנע לעשות את מה שהוא רוצה.. אבל באמת. אם תחשבי על זה תביני שעד כמה שזה קשה, כך תרגישי הכי שמחה. וככה יהיה לך הכי טוב בנפש, בלב. אני יכולה להגיד לך מניסיון. ה' הוא אבא שלך. ואבא זה דבר שאוהבים וצריך לאהוב. ולרוב זה הדדי. אם את מעוניינת, דברי איתי.
רק טוב!
=במקום חיבוק, עדיין לא המציאו פה סמיילי מחבק. נשיקה זה גם טוב.
לא במאה אחוז, אבל כמעט ב90[=
סתם, איך את יכולה כבר להפיל אותי?
בסרטים?
פחח.. זה גם ככה אני בוחרת אותםP=
פרגנת לי...
אני ממליצה בחום לכולם להפסיק עם השירים הלועזיים.
אין לנו מושג כמה טומאה נכנסת אלינו דרכם.
זה כ"כ הרסני! וזה מוכח, אני לא מדברת באויר.
מי שרוצה פירוט- אני אשמח!!
הוא עונה לכל השאלות האלה תיכתבי בגוגל
בס"ד
את מתבגרת. בטח כבר אמרו לך את זה.. אין לי כוח לקרוא תגובות.
אז מה חשוב?
חשוב לדעת שאם את מתבגרת זה לא אומר שמותר ללכת רחוק כדי לבדוק גבולות כי כמה שנראה לך קשה להתרחק מהמוכר-הרבה יותר קשה לחזור
חשוב לא להבהל מהשאלות שבטח עולות לגבי משמעות, אמונה, מי אני וכל זה ולדעת שזה טבעי ובריא ומעולה ויש תשובות-פשוט צריך למצוא אותם במקום הנכון
מומלץ לדבר עם אבא בשמיים ולספר לו במילים שלך מה קשה לך ומה את לא מבינה וכל זה, הוא אוהב אותך ורוצה בטובתך וקשה לי להאמין שכועס עלייך בגלל שאת רוצה לגדול
ומן הסתם יש עוד הרבה דברים חשובים אבל אין לי כוח ואני בכלל לא יודעת אם תקראי. בהצלחה מותק! שמרי על עצמך.
רוג'ר וחסויה..
ומרצ'י בקשר למה שאמרת שאת כבר בשלבי יציאה..לוידעת נשמה, לי ניראה שזה לא משו שיוצאים ממנו אי פעם.. כל יום זה התמודדות לא ליפול, לא לחטוא.. מתי יוצאים מיזה? ביום המוות..
אוהבת אתכן כ''כ, מזדהה ומחזקת..
אבל לפחות אני מודעת לזה שאני בעליה, ולא נשארת במיץ של הזבל שהייתי בו עד לפני שנה.
אדם נורמלי אז אין עוד מלבדו- צודקת 100%.
אם את רוג'ר זה כבר משו אחר...
(יופי, את חייבת לי עוד סרט על ההתחנפות הזאת...)
תכלס, קטונתי. אני נופלת ונופלת ומששתדלת לקום שוב ושוב. מודה ומתוודה. אבל כל האנשים זה ככה.
רוג'ר? את יצור מהחלל?
ורננ, את לא ממש בעמדה לפתוח ת'פה..
אבל בואו נפנה ת'שיחה הפרטית והנחמדת הזאתי לשיח"א, לפייס', לסמס, לטלפון, לפלא' או לבליינד דייט..
אנחנו (את, אני, וכל הקוראים) אנשים נורמלים שנופלים וקמים. רק מרב מיוחדת!!
כן, שינו את הסיסמא
השם של כולם=] עם אותה סיסמא
מי שלא רוצה להזדהות שיפתח משתמש חדש באיזה שם שהוא רוצה עם סיסמא לעצמו וישתמש בה(מקסימום שאח"כ יבקש שיחסמו)
"השם של כולם"נהפך למשו בילתי סביל עם הפרעות מטורפות-
בקיצור..........
מקווה שמובן?!
תודה רבה!
היה אחלה מסע גרעין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נועוש=]]!!**מכירים...הנה זה:תקראו למרות שארוך!!
מכתבה של רויטל
אחיותיי היקרות..
אני כותבת אליכן ברגעי האחרונים, בשארית הכוחות שנותרו בי, אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והמיוסר..
כן, אני, רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף,
צעירה אבל השערים בפני נסגרים.. אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עלו..
גם אני כמותכן חלמתי רבות על הילדים שייוולדו לי, הבעל שאחיה איתו, המקצוע שאעסוק ועוד..
אבל..אלוקים גזר אחרת, והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת זה לא היה קורה.
נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ..
מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה..
מאז שהייתי ילדה בגן הייתי מאוד מושכת תשומת לב בתווי פני המיוחדים,
גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר,
ואני לא מגזימה, מנת היופי שקיבלתי היא משהו יוצא דופן במיוחד.
הוריי החכמים ניסו תמיד לגמד בעיניי את עצם היותי יפה,
והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקינים ובלי התייחסות מיוחדת,
אבל אני שהייתי ילדה חכמה מאוד גדלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר,
העידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות-חברות,
מעמד וכבוד.. עשיתי את זה בכל דרך,
למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל..
דאגתי להיראות טוב, יותר מידי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שיבליטו את גופי.
שערי הארוך, המיוחד היה תמיד גורם להתפלאות רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה,
איך אפשר לבלוט יותר, להיראות יותר.
במיוחד אהבתי לצאת בחצאית צרה וקצרה כשלרגלי מגף ארוך.
נהניתי לחוש איך מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים.. בעוונותיי זה עשה לי טוב!
כשמורותיי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר, נמשכתי בחבלי קסם למעגל הזה שנקרא-להראות, להתבלט.
זכרוני מילותיה של מורתי-
"רויטל, קיבלת מתנה נדירה, יופי מיוחד, זה הניסיון שלך.
שמרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה יינתן לאדם המתאים".
הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזניי..
הייתי שיכורה מרדיפה אחרי עוד בגד בולט ועוד מראה שחצן שיסובב את כולם..
היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי מאות ואולי אלפי אנשים בלבוש שלי..
עשיתי זאת בהנאה אמיתית.
האיתות הראשון היה בערב אחד..עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה,
שערי הארוך היה אסוף וקצבותיו נגעו באש שמתחת למחבת.
בתוך שניות הפך שערי ללהבה של אש גדולה ואדמונית. שערי היפה נשרף, אבל אני ניצלתי.
זכורני איך שכבתי בבית החולים בוכה בהיסטריה מרוב צער על שערי השרוף,
ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע- "רויטל, ה' עשה לנו נס יכולת כולך להישרף.. אנא,תביני זה לטובתך, תשתני והכול מאחורינו".
אבל אני לא שמעתי, היית אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה..
והמעשה, האיתות נשכח מליבי לגמרי.
תמיד הייתי אהובה בכיתה אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב..
כל מה שביקשתי ניתן לי מיד, כך עברתי את חיי.
בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפיתי,
לא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך להיות חלק מימני באותה התקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק,
אני לא יכולה לפרט על זה קשה לי מאוד אבל תבינו...
שכחתי לספר, הייתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאוד..
היא מאוד כאבה את המצב הרוחני שלי והייתה מנסה בכל דרך לחזק אותי,
היא הייתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר..
תקופה קצרה אח"כ כשהייתי בת 16 וחצי היא נפטרה.
בכיתי עליה נורא..
היא הייתה חלק מהעולם שלי ולא הבנתי איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה..
לאחר תקופה התאוששתי.
אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי להתחזקות קלה אבל תוך כמה חודשים חזרתי למעשיי ואף הגברתי אותם.
ככל שהגיל התבגר כך נעשיתי יותר שחצנית ובולטת.
ובסוף הגיעה ההתראה השנייה.. באחד הלילות חלמתי על סבתא שלי היא ישבה על אבן ובכתה..
עמדתי לידה ושאלתי אותה - "סבתא, למה את בוכה?!"
היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה.
התעוררתי מזועזעת, ניסיתי להירגע והצלחתי.
מעשה זה פרח מזיכרוני עד מהרה וכך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות
ואז זה הגיע..אמנם בהדרגה אבל בעקביות.
בהתחלה אלו היו כאבי ראש סטנדרטיים.
אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה, אבל הלב שלי הרגיש אחרת.
כעבור חודש לא יכולתי לעמוד מרוב כאבי ראש,
היה ניראה לי שמשהו שם עומד להתפוצץ לרסיסים.
הדרך למרפאה הייתה מלאת חששות וכך גם הציפייה לתוצאות של הבדיקות המקיפות.
כשישבנו אמא ואני בחדרו של הרופא, הפנים שלו אמרו הכול..
"כזו בחורה יפה וכ"כ חולה"- פרצתי בבכי וביקשתי הסברים.
גם אמא בכתה היינו חסרות אונים המציאות עלתה על כל דמיון...
אני נושאת גידול ממאיר בראש, המוות הוא עניין של זמן..
אני לא זוכרת איך הגענו הביתה באותו יום,
אני זוכרת רק הרבה דמעות, כאב וחוסר אונים מוחלט.
לפתע נזכרתי בחלום, בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה.
אך, אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכול היה ניראה היום אחרת..
אבל אני המשכתי במעשיי בלי שום התייחסות..
ביום המחרת הלכנו לבית החולים,
בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלו כ"כ כואבים,
זה פשוט מוות הרגשתי ששורפים לי את העצמות את הדם את כל מה שיש לי מבפנים..
אלוקים הטוב..אתה טוב ואני לא שמעתי לך,
אבא איך התעלמתי מרחמייך הרבים?!
ההמשך עצוב וכואב נורא, קשה לי לכתוב אותו.. שערי היפה, המדהים נשר.
תוך מס' חודשים אני נותרתי קירחת, חיוורת וחלשה.
כל רופא שטיפל בי ציין באוזניי שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב,
ה' נתן לי פיקדון יקר, יופי מיוחד, ואני השתמשתי בו הפוך, במקום לשמור עליו הפקרתי אותו.. אלוקים!
אני היום בת 19 מיוסרת מהחיים,
מלאה כאבים ימיי ספורים המחלה גוברת עליי אני רואה את המוות קרוב,
אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי.
אתן, אחיות שלי אנא מכן הלב שלי שבור וקרוע תשמעו לדברי האחרונים שמרו על צניעותכן מכל משמר,
מה יישאר לנו אח"כ, מה, יש דין ויש דיין הוא רואה הכול ויודע הכול.. והכול יבוא במשפט.
אנא מכן, תתחזקנה בצניעות בכל ניסיונות וזה שווה אל תחכו לאיתותים. אנא מכן, בשבילי.
הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית הכוח שיש בי אלוקים,
אני מבקשת, תאמרנה שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת, אני רוצה לחיות.
רויטל אברהם.
רויטל נפטרה כמה זמן אחרי שכתבה את המכתב והצוואה שהשאירה הייתה לפרסם את המכתב שלה ברבים..
יהי זכרה ברוך..
תפרסמו כמה שאתם יכולים!
עדיף- שתפנה למשה (admin) באישי, ושהוא יחליף ת'סיסמא של 'השם של כולם' בחזרה למקור..
לעשות בשביעית או לא??
אם כן, רוב הסיכויים שאצטרך לעשות שוב! כי ''מוח של שביעיסטיות לא מפותח מספיק בשביל לעשות פסיכומטרי..'' וכו' וכו'
מצד שני- מתי אני אעשה אם לא עכשיו? שמינית, שרות/מדרשה ואז בעיקרון לימודים..וא''א לעשות בשנת שירות ראשונה פסיכומטרי..
עצות ,רעיונות, יתרונות, חסרונות?
ניראלי אני היחידה שלא יודעת עיין אם לעשות עכשיו או לא =\
מדריכה אצלינו עשתה השנה ;) ונראה שדוקא היה לה ממש סבבה..
בשביעית?! מתי בדיוק אוטוטו נגמרת השנה.. ויש עוד5 בגרויות בערך..?!
אני אומרת שמינית/שירות.. ואם לא אז אח"כ לאן את ממהרת?!
"כשנגיע לגשר - נחצה אותו!!!"...
כבר עכשיו את חושבת על פסיכומטרי??
חח...הדבר היחידי שמטריד אותי עכשיו ומתרוצץ לי בראש..זה מה שיקרה ביום שני הקרוב
~ בגרות במתמטיקה~
תתמקדי בלימודים עכשיו, אל תרוצי אל העתיד...זה עוד יגיע!!!
ומבטיחה לך שתמצאי את הזמן, ואת הבגרות הדרושה לעשות את זה.
אני לא חושבת שנערה בי"א צריכה לחשוב על זה עכשיו...
(מצטערת אם נשמעתי תוקפנית מידי...)
ב"הצלחה!!!
באולפנא שלנו שלושת רבעי שכבה עושה פסיכומטרי בחופש בין י''א לי''ב. האולפנא דואגת לקורס במחיר מסובסד, ורק ממש כמה בנות לא עושות..
ואני לא ממהרת לשומקום אבל בשביל לימודים חייבים פסיכומטרי, וכבר מעכשיו צריך להביט קדימה..
והעתיד כבר לא כזה רחוק וכולל שירות/מדרשה ולימודים וחתונה..
(ועוד תחשבו שיש בנות שמתארסות בשביעית-שמינית ולא עושות בכלל שירות..)
מילא בנים שמכוונים לעתודה
אבל אתן - הרי שנתיים אחרי זה תשיגו תוצאות יותר טובות..
לדעתי אפילו מומלץ לעשות בשביעית - במיוחד בקורס מסובסד כמו שמציעים לכן.
למה?
כי המוח שלכם נמצא עכשיו בתוך הלימודים. אתם לא צריכים לחפור בקרקעית המוח כדי להיזכר מה זה משפט פיתגורס ואיך באמת בנויה קוביה.
בנוסף לכך - האנגלית שלומדים לפסיכומטרי - כל המילים והכיוון מחשבה הזה - יוכלו לעזור לכם מאוד בבגרות באנגלית. היום אני מצטערת שלא עשיתי קורס באולפנה.
אבל את הנעשה אין להשיב, ואת ההזדמנות שלך - אני אומרת - כדי לאחוז בשתי ידיים ולא לוותר עליה.
למה לא? למה החליטו (מעלי) ששביעיסטית עוד לא צריכה לחשוב על זה? אז מתי כן?
באופן כללי: כמעט כל מוסד אקדמאי דורש פסיכומטרי, ובעייתי להתקבל בלי. אם עושים פסיכומטרי בשביעית יש סיכוי טוב שזה יספיק למה שתרצי ואז חסכת לעצמך הרבה..
חוץ מזה, גם אם זה לא יספיק ויהיה צריך יותר ממה שקבלת, כשעושים פעם שניה הרבה יותר קל להצליח כי כבר יש את הבסיס וההכרות עם המבחן..
עוד דבר, זה שבאמת אין כמעט מתי לעשות אחרי שמינית בלי לבזבז על זה שנה. בשירות עושים בעיות למי שרוצה לעשות פסיכומטרי, וגם אם לא, זה עלול לדפוק גם את השירות וגם את ההצלחה בפסיכומטרי. מי שרוצה ללמוד אחרי השירות בלי להתעכב תתקשה מאוד למצוא זמן. (יש לי בתדודה שהתעכבה שנה שלימה בלהתחיל את הלימודים בגלל הפסיכומטרי) וזה ממש חבל כי מי רוצה להתחיל ללמוד רק כשהיא כבר נשואה ונכנסת להריונות ולידות ופרנסה וכל זה?..
אני גם התלבטתי (גם כן מסיימת שביעית) ואמרתי שאין לי כוח לחשוב על זה עכשיו ולא בא לי לדפוק את החופש הגדול אבל אחותי כמעט בעטה אותי להירשם כי זה באמת הדבר הכי נכון לעשות.. אז מחר אני אמורה להשלים את ההרשמה פחות או יותר..
זה נכון שיש סיכוי שעוד שנתיים התוצאה תהיה יותר טובה,
אבל מצד שני, בתיכון עוד יש בראש מלא חומר שצריך לפסיכומטרי ואח"כ כבר לא זוכרים וצריך בשבילו חזרות. (זו גם הסיבה שהקורסים בתיכון קצרים וזולים יותר)
ואם כבר, זה גם חסכון של כמה אלפי שקלים.
וזה מאפשר להתחתן ולהתחיל תואר יותר מוקדם (אני גם מתנגד לש"ל)
ב''ה חתונה אפשר גם בשירות.
אם גדלת במדינה הזאת שמונה עשרה שנה, אתה לא יכול גם לתרום לה אפילו שנה מהחיים?
שירות לאומי, מעבר להתנדבות ולמחשבה על התרומה הכלכלית למדינה, הוא גם חינוך של נוער למחוייבות, להכרת טובה, לתרומה לקהילה, ולאחריות.
אחרי שהם מסיימים בי"ס- שם הם רק קיבלו ודאגו להם כל הזמן, ולפני שהם יוצאים לחיים- שם הם רוב הזמן ידאגו לעצמם ולמשפחה שהם יקימו, מן הראוי שישקיעו קצת בעם ובמדינה.
ופתחתי על זה בעבר שרשור..
בכל מקרה, עכשיו אין לי כ"כ זמן להרחיב אבל אני חושבת שכן כדאי...
אם זה דחוף אז אפשר באישי...
א- את לא היחידה. גם תול מתלבטת. ואני בטוחה שיש עוד מלאא בשכבה שמתלבטות.
ב- אני לא עושה השנה. אבל זה סתם כי אני לא הולכת ללמוד [ז"א, לחקלאות אנ'לא צריכה פסיכו' ובלהבלהבלה...], אז זה תלוי בך...
ג- מה? אני אאלץ לבלות לי החופש לבד??? אמ שלי לא תיתן לי לנסוע לכנרת לבד לשלושה ימים P=
אוף עוד לא החלטתי, איזה סיוט!
רחלקהלגבי "מוח של שביעיסטיות לא מסוגל..." זה שטויות, לנו אמרו בקורס שסטטיסטית הרבה מהציונים הטובים הם של תלמידים שניגשים לזה בתיכון. בנוסף, כשאת בשביעית את עוד בראש של לימודים ואת עוד איכשהו רגילה לחרישות. אני יכולה לומר לך שבקורס שאני עשיתי היו תלמידות שסיימו בגרויות לפני כמה שנים, והיה להן קשה להושיב את עצמן ללמוד.
עכשיו, עקרונית זה באמת נוח להפטר מהסיוט הזה כבר בשביעית, ולדעת שלא נצטרך לבזבז זמן אח"כ לפני שנוכל להתחיל ללמוד. ופה גם נכנס השיקול- האם את רוצה לעשות שנה שרות ואח"כ כבר ללמוד? או שנתיים? ומדרשה? ובמקרה שאת יודעת איזה ש"ל את רוצה לעשות [זה בסדר, אני לא מצפה ששביעסיטת תדע מה היא תעשה ש"ל, אבל אם כן-] ולחשוב האם בסוג הזה של הש"ל יהיה לך זמן לזה.
אבל, למרות שזה יכול לעזור, זה גם יכול להיות סתם שריפת כסף, עצבים, וחופש גדול, אם את מתכננת חופש עמוס ובין לבין להכניס את הפסיכו', איפה שיהיה זמן. כי מנסיון, הסיוט הזה דורש הרבה הרבה שעות למידה ונחישות לקבל ציון נורמלי. אם לא, אם את מתכננת לעשות אותו, בראש של- 'נקבל איזה צין שנקבל, מקסימום ניגש לזה שוב, נעשה מתי שיהיה זמן', אז המאמץ לא שווה.
המאמץ יהיה שווה רק אם את מתכוונת באמת להשקיע. [ובהסתייגות- אני מכירה גם כאלו שניגשו בשביעית וקיבלו ציונים בינוניים ולטווח רחוק הציון הזה הספיק להם, והתברר שהפסיכי בשביעית אכן הועיל, אבל לא כדאי לבנות על זה, אא"כ את יודעת ובטוחה שבשביל הלימודים שלך בעתיד ציון בינוני יספיק.]
יכול להספיק לך ויכול להיות הכנה טובה אם תצטרכי פסיכו שני,
אבל- ופה מגיע אבל גדול- תעשי את זה רק אם את יודעת שיהיה לך את הכוח והרצון,
לשבת וללמוד כשכולם מבלים ונחים להם!
פסיכומטרי הוא השקעה יומיומית, הגעה לקורסים המווון ש"ב ולמידת מילים,
זה לא קשה! זה פשוט דורש המווווווון זמן!!
אם את מסוגלת- שיהיה בהצלחה!
לדעתי, לעשות בשירות זה יותר קל.....
בהצלחה בהחלטות!!
שהשנה זה פשוט דופק ת'חופש לגמרי!
נראה לי שאין אפילו שבוע!
זה נראה לכם הגיוני ללמוד שני, ואז אין חופש, ואז ללמוד עוד שנה?!!?
אני מודה באשמה- אני מתחרטת על כל שניה שביטלתי את הפסיכו!! אני לומדת- אבל לא יכולה להשלים לתואר! יש בזה משו כלכך מפגר!
והחופש לא הולך לגמרי! יש קצת חופש בהתחלה, וגם לומדים רק פעמים בשבוע, ואפשר לצאת מהבית ומהכרטיסיות לקצת זמן מידי פעם! לא מתים מזה! ולומדים בנסיעות! ולפעמים מזיזים את הקורס יום כדי שתוכלו לנסוע ליותר ימים, ואפשר להבריז פעם אחת, וכל החברות שלי הצליחו גם לנפוש! ואוריק, רק שכנה שלך מתחרטת! נראלי כמעט אפחת לא! תרגעו! ותעשו! ואם תשקיעו אין סיכוי שתתחרטו!
לא כל שירות מרשה לעשות פסיכו, מדובר על חצי מהמקומות! רבע מהם גם לא מסכימים לנתחיל בסוף השירות (שזה זמן די ריק...) את הקורס של המועד הבא.
ו... לא כולם באמת מקבלים ציון גבוה בהרבה אחרי שנתיים. ואם כן- לפעמים זה סתם כי זו פעם שניה...
אני עכשיו בסוף שמינית ועשיתי פסיכו' בקיץ שעבר ואני פשוט מאושרת מזה.
רב השכבה שלי עשו, וקיבלו אחלה ציונים.
יש לזה גם חסרונות- אין כ"כ חופש שצריך אחרי כל הבגרויות.. וגם מגיעים לשמינית סחוטים.
אבל זה באמת שווה את ההשקעה עכשיו. וגם אם לא תקבלי מספיק תמיד השני יותר טוב אז עדיף לעשות את הראשון עכשיו,בתקוה שלא תצטרכי לעשות שוב..
בהצלחה 
אח"כ כולן מתפרקות באמצע השמינית, כי איך אפשר ללמוד שנתיים רצוף, ועוד השנתיים הכי קשות בתיכון, ועוד ש-מ-י-נ-י-ת...
מה גם שהממוצע השכבתי יוצא כמו הממוצע הארצי או אפילו פחות -
וזה לא הגיוני כי באולפנא שלך אמורים לקבל גבוה מהממוצע. בטוח.
(בדיוק כמו בממוצע בגרויות... תכל'ס, אולפנא אליטיסטית)
אפשר לעשות פסיכו בשירות, וגם ברוב המדרשות, וגם אחרי.
בסוף גם ככה הולכים למכון טל או למקצוע שחוסך לך את הלחץ המטורף להשיג ציון שבכלל לא תצטרכי.
בעזהי"ת.
כאחת שחשבה ככה,
אני ממש ממליצה לא לעשות את זה.
תעשו פסיכומטרי!!! ותשקיעו בו!!! וכמה שיותר מוקדם!!!
זה סתם עלול לבזבז לכן שנה.. ובגיל הזה- כל שנה חשובה!! אלה שנים שעושים בהם כ"כ הרבה דברים.. ש"ל, מדרשה, חתונה, לימודים, עבודה.. מבססים את החיים ממש, וחבל להתחיל ב"איחור".
גם אם אתן סגורות על מכון טל, או מקום אחר שלא דורש פסיכומטרי-
לפעמים אנחנו משנים את דעתנו, ופתאום רוצים ללמוד במקום אחר.. ואז מה? צריך לבזבז שנה על פסיכו!!
קיצר, תחשבו על זה טוב טוב טוב טוב טוב לפני שאתן מחליטות.
בכל מקרה, כדאי לחשוב:
-איפה את רוצה ללמוד בעתיד? כמה פסיכו' את צריכה? את בכללל צריכה? (אם את רוצה רפואה הייתי מוותרת.. אבל אם את רוצה הוראה, זה ממש משנה את הסיפור)
-מתי את מתכננת חתונה? כמה שנים שירות את מתכננת? שירות אנטנסיבי או רגוע? מדרשה?
-עד כמה יש לך ראש ללימודים? סבלנות לתרגל? את מדריכה בת"נ?
אני חושבת שזה ממש אישי, ההחלטה... ואל תתייעצי עם יותר מדי אנשים (סתם טיפ גם לחיים) זה סתם מבלבל.
בכל מקרה, את בזמן שאת חושבת משהו על העתיד ורוב הסיכויים שזה ישתנה בשנתיים הקרובות. אז חבל לשרוף את כל האנרגיה למשהו שלא בטוח תצטרכי. מצד שני, זה נהדר להפתר מזה כ"כ מוקדם.
אני עשיתי (ולא מתתי מרוב לחץ!), אז את מוזמנת באישי אם יש לך שאלות 
בהצלחה ממש
אני לא יודעת מה הממוצע של בנות שעושות בשביעית , אבל סביר מאוד להניח שאם הן היו עושות פסיכומטרי בגיל 19-20ומקדישות את כל הזמן בשבילו, הציון שלהם היה גבוה יותר.
האול' מכוונת את הבנות לעשות פסיכומטרי בשביעית, ואז בשירות שהם יחשבו על מה הן ואיפה הן רוצות ללמוד, הן יתפשרו על המקום לימודים וילכו למכללה ולא לאוניברסיטה,ואולי ילמדו משהו שצריך ציונים פחות טובים, בגלל שכבר יש להן פסיכומטרי ואין להן כוח לעשות שוב.
זה לא סתם שהרבה אולפנות מעודדת את הפסיכומטרי ב7\1, האול' רוצות שבנות יעשו פסיכו בשביעית כדי שאח"כ הן ילכו למכללות ולא לאוניברסיטאות.
למה לא לשאוף לגבוה?
למנהלת האחראית והמסורה שלנו.........
לולה=]
היא בת 17!!!
אז יאללה,שרשרו ברכות ואיחולים...
וזו גם הזדמנות לומר תודה...
עד 120 הודעות ערוכות בפורום!!!
עד 120 אושר כושר בריאות ויושר 
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
הרבה שמחה, בריאות והצלחה בהכל!
חיים מאושרים!
עד 120!
ותודה רבה רבה וכל הכבוד על הניהול!
מיליון מזלטובים!!!!!!
איזה כיף יגדולה אחת!!!
יאללה לכי תעשי טסט.!
שתזכי להמון שמחה![]()
ולחתונה כבר השנה
![]()
![]()
![]()
![]()
מזל טוב!!
שתזכי לרק טוב בחייך.... 
בובי שלי=]
נשמתינו יקירתנו מנהלתינו של פורומינו המון מזל טוב.!
תברכי אותנו. |מתחנן|
אחרת היא לא תשחרר אותך.
בעתו ובזמנו נכון דניאלה?? |מחכה לאישור|
יופי עכשיו ב. ש. שקטט!! 

איזה חשה אני
![]()
פדחן
מה יעלה אשמה שאת הורגת אותו בשרשור שמספר על יומהולדתה ה-17????
|בטון אומלל ומרחם|
המון המון מזל טוב!
שתזכי להרבה שנות אושר, לעשות נחת רוח להורים, דודים ולכל שאר קרובי המשפחה שמתגאים בך כ"כ! (ד"ש חם!..
)
לא באמת, נשמע שהם ממש גאים בך, אז קחי את הפידבק הענק של כולנו ועלי מעלה מעלה.
[הייתי חייב להגיד ''מעלה מעלה'' ?! אני מתחיל להזדקן...
]
שתצליחי בהכל!!!!!!!!!
![]()
בס"ד
אין, אני עם דמעות בעניים.
האמת, שלא הצלחתם לרגש אותי עד כדי דמעות... אבל.... 
בואו אני אספר לכם איך חגגתי את היומולדת שלי:
מחר בעז"ה אני אמורה לעשות מתכונות בתושב"ע, על מיליון ואחת חומר..
אז לא כ"כ חגגתי. בעיקר ישבתי ולמדתי, ולמדתי ולמדתי... וגם חברות שלי. למרות שהן היו נורא חמודות וחגגו לי לכמה דקות ותלו לי בלונים וקצת מתנות
ואז הרגשתי קצת עצובה
אז החלטתי לחזור הביתה לאבא ואמא החמודים שלי
וביקשתי מאבא שיעבור בדרך מהעבודה שלו לקחת אותי... הוא התקשר אלי ואמר שהוא עוד 5 דקות מגיע ושאני אצא מהאולפנה..
יצאתי, וחיכיתי. חיכיתי 5 דקות, חיכיתי 10 דקות, חיכיתי רבע שעה.. ואבא שלי לא מגיע.. התקשרתי לברר, ומה ששמעתי זה "אמא תדבר איתך עוד דקה". וניתוק..
אחרי דקה אמא שלי התקשרה ואמרה שאבא שלי עבר תאונה, נהג עבר באדום ונכנס באבא שלי.
הם תכננו להגיע לעיר שבה אני לומדת ולחגוג לי יומלדת בהפתעה במסעדה.. אמא הגיעה מהבית עם האחים שלי, ואבא היה צריך לבוא מהעבודה ולהביא אותי..
אז הלכתי למסעדה לאחי הקטנים ואמא שלי הלכה לאבא שלי. מהתמונות שראיתי זה שהאוטו היה הרוס. מעוך. לא היה אפשר לזהות שזה אוטו. ואבא שלי עמד על הרגליים. יש לו כוויות קטנות ולא רציניות ביד וכמה שערות שרופות..
הוא הלך לבדיקות וצילומיןם שלא קרה כלום בביה"ח, ובאמת, עכשיו הוא ישן לו בנחת במיטה בבית.
תראו מה הברכות שלכם עושות. אני באמת עם דמעות בעניים ומחנק בגרון. אבא שלי יכל למות היום. או להיפצע אנוש. אבל יש לו כוויות קטנות בידים ואת אחת התחבושות הוא כבר הוריד..
זה מה שנקרא באמת מזל טוב. אשכרה. אבל זה לא בדיוק מזל.. זה הקב"ה הטוב. אין כמוהו.
זהו סיימתי לנאום
באמת שכולכם שימחתם אותי ממש והיה לי ממש כיף ונעים לחזור הביתה ולראות כזה שירשור יפה ומפרגן... 
מקסימים שלי!! אין כמוכם. אתם פשוט ילדים טובים. באמת! כולכם כאן כאלה שפיצים. אחד אחת. 
ועכשיו אנני אברך את כולכם שתמיד תראו את מציאות ה' בעולם ותבינו כמה שהוא טוב ושהוא מתפוצץ מדאגה לנו. ושתמיד תלמדו משהו חדש. כל יום. שכל יום יהיו לכם תובונות חדשות ויפות על החיים. ותחייכו ותשמחו מכל הלב בלי סוף. לתמיד, גם ברגעי משבר קטנים.
שלא יהיו הרבה קשיים וגם אם יש אז שנדע איך להתמודד ולצאת הכי מחוזקים ולמצוא בזה את הדבר הטוב שזה בא ללמד אותנו.
ושנדע ךפרגן אחד לשני וגם לעצמנו באהבה אמיתית. לעצמנו ולאחרים. חשוב מאוד! לאהוב את עצמך, ולאהוב את האחרים!
שלא יהיו ספקות ובילבולים, שודרך ה' תנחה אותנו בעולם. כי זה באמת הדבר הכי טוב ומבורך שיכול להיות
ובהצלחה בלימודים, ועם החברים/חברות (לבנים ולבנות, בהתאמה!).
ועם הההורים והאחים, והמורים. ועצמנו.
וכמובן- שנזכה כולנו לזיווג הגון בעיתו ובזמנו! (ושנזכה גם להגיע אליו טהורים ונקיים, מוכנים וחזקים.)
בעז"ה ניפגש בריקדגלים ומרחובות ירושלים נלך כולנו בריקודים לבית המקדש שיבנה בעזרת ה' בימנו.
וזהווו!!!!!
תודה למי שבאמת היה סבלני וקרא את הכל... 
לילה טוב לכולם!!
אבא שלך עבר תאונה ובמקום להתלונן
היא מסתכלת על הצד הטוב!!!
כל הכבוד!!!
צדיקה !
בס"ד
הוא ישן במיטה עכשיו בחדר ליד וצחק איתי כל הערב על היומולדת שחגגתי השנה
הוא בלי שום נזק ובלי כלום ב"ה!!
איך אפשר לפספס אז זה??
אולי תברכי ותתפללי שמשרד החינוך יעיף ת'בגרות בהיסטוריה מהצמוד הזה לריקודגלים כדי
שבאמת נוכל להפגש? 
אשרייך.. תודה על הברכות וכל הכבוד על הקבלה באהבה.
(חברה שלי נסעה לירושלים, ישבה באיזה מושב ופינתה אותו לזקן.. אותו האוטובוס עבר תאונה
והזקן שישב במקום שהיא פינתה לו, מת במקום.. הזכרת לי את זה)
שיראל.



וסתם בחיים

)המורה שלי פשוט החליטה למצוא תחביב - להטפל אלי........
היום שאלתי אותה 'המורה, עכשיו מה עשיתי??? (מקודם דיברתי אבל עכשיו לא...) ולמה את נטפלת דווקא אלי??'
ואז היא עושה לי ' כי החלטתי להטפל אליך ככה בא לי!!!' וואי הרגה אותי...!!
אמרתי לה שהיא לא יכולה להאשים אותי שהפרעתי כי אני לא!! סתם ישבתי וציירתי בשקט!! (בינינו, עדיף לה שאני אשב בשקט...... כי אם לא אז אני... אמ אהמ...))
ואז היא שואלת 'מי אמר שאסור לי???' אמרתי לה אני!! ואז היא פשוט יצאה....
אווופפפ שונאת אותה...!
-סוף פריקה-
תודה שקראתם...=]
בתחילת מחצית רבתי איתה...
ומאז אני מבריזה לה כל השיעורים...
מה לעשות?יש אנשים דפוקים בעולם...
בואי לאישי אם באלך...
בס"ד
ביום חמישי הקרוב תתקיים אזכרתו של מפקד האצ"ל דוד רזיאל הי"ד
העליה לקברו בהר הרצל בחלקה הצבאית תתקיים אי"ה בשעה 17:00
מלבד העניין לחלוק לו כבוד על מסירותו למען עם ישראל, יש עניין גדול לבוא לחלוק כבוד לכל אותם אנשי אצ"ל שעדיין בחיים
אשר מתהלכים בתחושה כי נשכחו. אמנם השעה לא הכי נוחה אבל השתדלו לבוא ולהפיץ בין מכריכם
בואו ונסב קורת רוח לאותם גיבורים שבצעירותם נקראו אל הדגל והתייצבו בגאון
בואו נאמר להם שלא שכחנו את נתינתם ואת פועלם
אז ביום חמישי בשעה 17:00 בחלקה הצבאית
בבקשה העבירו הלאה