נמאס לי לעבוד כבייביסיטר כל החים..
שמעו איזה היה לי היום: הזמינו אותי משבע ורבע עד שתיים עשרה (בלילה) בערך..
על 2 ילדים חמודים בני שש ותשע בערך... ועל ילד נחמד ומפונק בן חצי שנה ששוקל בערך 8000 טון והוא מסכים להיות רק על הידיים, והוא ער מ-11:15 בערך, ואני משמיעה לו נעימות 
במחשב, ומחכה שהורים שלו שתקועים בפקק ויקח להם בערך חצי שעה לחזור יחזרו....
משהו טוב: אני מרוןיחה 100 שקל..
מחילה על החפירה ותודה על ההקשבה...
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
