פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1488)

מה דעתכם -

האם גדול הדור הבא יבין את הטכנולוגיה? ידע להשתמש במחשב, ידע איך לכתוב באינטרנט, טלויזיה וכד'..

בכלל - גדול הדור נראה לכם, יכול להיות שהוא גלש בפורומים בילדותו?

אולי הוא פה בינינו ('אח..' מזמזם זזזז.... )

מה אתם חושבים?

חברים מתי תבינו שצריכים להתעורררררררררררררררר,

מכירים את המשפט:

"בעץ אחד אפשר לייצר מיליון גפרורים,

אך מגפרור אחד אפשר להדליק מיליליון עצים"

משפט כל כך נכון לימינו, חברים חייבים להציט את האש בתורה וב מצוות,

צריכים להבין שהגאולה כבר דופקת על פתח הדלת,

ומה אנחנו עושים? מתעלמים ממנה!!!

בואו נפתח לה את הדלת בתורה ובמצוות!!!

---

אני גר ליד בסיס חל האוויר תל נוף,

ותאמינו לי שזה כואב לראות ב 5-6 בבוקר כ 20 מטוסים יוצאים לכיוון השריפות, 20 מטוסים מלאים במים!!!

ועוד בהמשך היוטם עוד 5 מטוסים..

עוד 10 ...

חברים הגיע הזמן להתעורררררררררררררררר

הייתה לנו אתמול מסיבת חנוכה באולפנה והייתה משימה לעשות קבוצה של כמה בנות מהאולפנה שיש להם משהו משותף... קיצר עשינו קבוצה של נוג"ה!! היה מצחיקקקקק!!! כל שנהי מישהי שואלת אותך מה המשתמש שלך...=]]]]

יש שם עכשיו כותרת "מספרי חירום לשריפה ביערות הכרמל".

זה ממש נורא, מה שהולך שם.

ודווקא עכשיו בחנוכה - אנחנו מבקשים עזרה מהיוונים!!!

לאן הגענו אלוקים????

חברים תתפללו,

זה לא מקרה, שואבים עכשיו מים מהכנרת לכבות את השריפה למרות שגם ככה אין שם מספיק מים בשבילנו...

ה' רוצה שנתפלל אליו!!!

בבקשה בבקשה בואו נעשה מאמצים... כל אחד שיעשה אפילו דבר אחד קטן, מעשה טוב, פרק תהילים...

זה אף פעם לא יכול להזיק....

אבא של חבר נהרג בשריפה

והכל בגלל הערבים האלה ימח שמם

עובדות על עבודה

תעבוד הרבה
תטעה הרבה
יפטרו אותך

תעבוד מעט
תטעה מעט
יעריכו אותך


אל תעבוד בכלל
לא תטעה בכלל
יקדמו אותך

אם לוקח לך הרבה זמן לבצע משימה כלשהי - אתה איטי
אם לבוס שלך לוקח הרבה זמן - הוא יסודי

אם לא ביצעת את המוטל עליך - אתה עצלן
אם הבוס שלך לא ביצע את המוטל עליו - הוא עסוק

אם טעית- אתה מטומטם
אם הבוס שלך טעה - הוא בסה"כ בנאדם

אם לקחת חופשת מחלה - אתה עושה הצגה
אם הבוס שלך לקח חופשת מחלה - אז הוא בטוח מאוד מאוד חולה

אם עמדת על שלך - אתה חוצפן
אם הבוס שלך עומד על שלו - הוא איש של עקרונות

אם אתה משמח את הבוס שלך - אתה צבוע
אם הבוס שלך משמח את הבוס שלו - הוא משתף פעולה

אם עשית משהו שלא היית חייב לעשות - אתה עוקף את הסמכויות שלך
אם הבוס שלך עושה זאת - הוא מגלה יוזמה

אם יצאת מהמשרד שלך - אתה בטח מטייל בחוץ
אם הבוס שלך יצא מהמשרד - הוא בפגישת עבודה

אם עצמת את העיניים - אתה ישן באמצע העבודה
אם הבוס שלך עצם את העיניים - הוא בטח חושב על דרכים לשיפור תוצאות העבודה 

אחרי ערב שבת ארוחת שבת  כל הבית- הרחוב - השכונה הלכו לישון.... בערך ב2 לפנות בוקר עברה ניידת משטרה שמילמלה משהו לא ברור (יש הטוענים: שריפה ביער הסמוך נא להתכונן לפינוי ויש: יש שריפה ביער הסמוך 5 דקות לפינוי)אבל לא משנה.

כל הבית קם חוץ מהקטנים התלבשנו, ארגנו תיקים ונשאר מלא זמן יצאנו החוצה ולא היה זכר לשריפה לא ריח לא עשן כלום...ואז בערך ב4 לפנות בוקר עברה פעם נוספת ניידת שאמרה- השריפה כובתה נא לחזור לשיגרה...

הלחיצו...

דיי נמאס כבר לחיות פהה.!! וגם בלי קשר לאסון שקרה..

רבאק אנחנו חיים בעולם רע!! ממש רע!

אמן ונראה כבר את האור ונזכה כברלגאולה שלימה.. באמת!!!

אני..

בעיקבות נתוני הנוכחות ליום שלישי הנמוכים (רק אני מתכוונת לבוא בערך...), קבעה ועדת ההתנדבות (מה אני חשה?) שלא תתקיים הנ"ל (כלומר ההתנדבות...).

סליחה על החפירות ותודה על הסבלנות!

מה אתם אומרים??

אולי נעשה קבוצה בסקייפ מי הפורום הזה??

לפי מה ששמעתי ב.ק. ביאליק

במעלות

ועוד מקום!!

לומר הרבה תהילים לטובת עמ"י!!!!1

שבת שלום שנשמע רק בשורות טובות לעמ"י! אמן ואמן...

כאילו כל הדברים שקורים בעמ''י עכשיו הם באשמתי..

אוף.אני לא מתפללת מספיק,לא לומדת מספיק,לא מתנהגת מספיק טוב,לא עושה מה שה' רוצה ממני...

אני מרגישה אחריות עצומה ו..אמא'לה..אולי באמת הכל באשמתי?

כמה אירוני.

זה נמצא כאן.... לא צריך בשביל זה אפילו להרים ת'עיניים מהמסך... ו/או לפתוח ספר....

אז קדימה! אין תירוצים!!!!! זה חשוב!

יהי רצון שהקב"ה יעזור להצלחת כיבוי השריפה, לחילוץ האנשים, לרפואתם, לגשמים שירדו בעז"ה...

שנשמע בשורות טובות, ישועות ונחמות!!!!!!!

שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'

ה' שמעה בקולי תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוני

אם עוונות תשמר-יה ה' מי יעמוד

כי עמך הסליחה למען תיוורא

קיוויתי ה' קיוותה נפשי ולדברו הוחלתי

נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר

יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד וארבה עמו פדות

והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו:

שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל

לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם

אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו

אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשינו

אזי עבר על נפשינו המים הזידונים

ברוך ה' שלא נתננו טרף לשיניהם

נפשינו כציפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו

עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ:

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים

מאין יבוא עזרי

עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ

אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך

הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל

ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך

יומם השמש לא יככה וירח בלילה

ה' ישמורך מכל רע ישמור את נפשך

ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון:

על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו:

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון:

איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר:

אם אשכחך ירושלים תשכח ימני:

תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי:

זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה:

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו:

אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע:

יהי רצון שהקב"ה יעזור להצלחת כיבוי השריפה, לחילוץ האנשים, לרפואתם, לגשמים שירדו בעז"ה...

שנשמע בשורות טובות, ישועות ונחמות!!!!!!!

--

זה בשביל למשוך ת'עין. אבל תכל'ס מי שיכול רגע לא לאכול חומוס ולקרוא פרק תהילים לדוד שלי משה בן יפה שהתגלה אצלו סרטן ממאיר במוח, והוא נמצא כרגע  בניתוח עד לשש בערב..

תהילים פרק ו'- סגולה לחולים:

למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד: ה' אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תייסרני: חנני ה' כי אמלל אני רפאני ה' כי נבהלו עצמיי: ונפשי נבהלה מאוד ואתה ה' עד מתי: שובה ה' חלצה נפשי הושיעיני למען חסדך: כי אין במוות זיכרך בשאול מי יודה לך: יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מיטתי בדימעתי ערשי אמסה: עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי: סורו ממני כל פעלי אוון כי שמע ה' כל בכיי: שמע ה' תחינתי ה' תפילתי ייקח: יבושו ויבהלו מאוד כל אויביי ישובו יבושו רגע:

כמובן שעדיף את המקור מהסידור..אבל לעצלנים שביננו... בבקשה להקדיש דקה, ושה' ישלח רפו"ש לכולנו.

אודי דוידי במסע בעקבות הרב מרדכי אליהו זצ"ל

http://orot.tv/Article.aspx?Id=25

ערוץ אינטרנטי חדש ערוץ 'אורות'(מבית "ראש יהודי") - משיק היום את פתיחת הערוץ {הם עדיין בשלבי בנייה}

לנו נשאר רק להחל בהצלחה רבה! ושיצליחו להיכנס אפילו לטלויזיה!

אחיותיי היקרות..
אני כותבת אליכן ברגעי האחרונים, בשארית הכוחות שנותרו בי, אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והמיוסר..
כן, אני, רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף, צעירה אבל השערים בפני נסגרים.. אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עלו.. גם אני כמותכן חלמתי רבות על הילדים שייוולדו לי, הבעל שאחיה איתו, המקצוע שאעסוק ועודד..
אבל..אלוקים גזר אחרת, והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת זה לא היה קורה.
נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ.. מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה.. מאז שהייתי ילדה בגן הייתי מאוד מושכת תשומת לב בתווי פני המיוחדים, גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר, ואני לא מגזימה, מנת היופי שקיבלתי היא משהו יוצא דופן במיוחד. הוריי החכמים ניסו תמיד לגמד בעיניי את עצם היותי יפה והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקינים ובלי התייחסות מיוחדת, אבל אני שהייתי ילדה חכמה מאוד גדלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר, העידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות-חברות, מעמד וכבוד.. עשיתי את זה בכל דרך,
למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל.. דאגתי להיראות טוב, יותר מידי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שיבליטו את גופי. שערי הארוך, המיוחד היה תמיד גורם להתפלאות רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה, איך אפשר לבלוט יותר, להיראות יותר. במיוחד אהבתי לצאת בחצאית צרה וקמרה כשלרגלי מגף ארוך. נהניתי לחוש איך מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים.. בעוונותיי זה עשה לי טוב!

כשמורותיי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר, נמשכתי בחבלי קסם למעגל הזה שנקרא-להראות, להתבלט.
זכרוני מילותיה של מורתי-
"רויטל, קיבלת מתנה נדירה, יופי מיוחד, זה הניסיון שלך.
שמרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה יינתן לאדם המתאים".

הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזניי.. הייתי שיכורה מרדיפה אחרי עוד בגד בולט,
ועוד מראה שחצן שיסובב את כולם.. היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי מאות ואולי אלפי אנשים בלבוש שלי..עשיתי זאת בהנאה אמיתית. האיתות הראשון היה בערב אחד..עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה, שערי הארוך היה אסוף וקצבותיו נגעו באש שמתחת למחבת. בתוך שניות הפך שערי ללהבה של אש גדולה ואדמונית. שערי היפה נשרף, אבל אני ניצלתי.
זכורני איך שכבתי בבית החולים בוכה בהיסטריה מרוב צער על שערי השרוף ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע- "רויטל, ה' עשה לנו נס יכולת כולך להישרף.. אנא,תביני זה לטובתך, תשתני והכול מאחורינו".

אבל אני לא שמעתי, היית אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה.. והמעשה, האיתות נשכח מליבי לגמרי. תמיד הייתי אהובה בכיתה אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב.. כל מה שביקשתי ניתן לי מיד, כך עברתי את חיי. בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפיתי, לא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך להיות חלק מימני באותה התקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק, אני לא יכולה לפרט על זה קשה לי מאוד אבל תבינו...

שכחתי לספר, הייתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאוד.. היא מאוד כאבה את המצב הרוחני שלי והייתה מנסה בכל דרך לחזק אותי, היא הייתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר..תקופה קצרה אח"כ כשהייתי בת 16 וחציי היא נפטרה. בכיתי עליה נורא..היא הייתה חלק מהעולם שלי ולא הבנתי איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה.. לאחר תקופה התאוששתי.

אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי להתחזקות קלה אבל תוך כמה חודשים חזרתי למעשיי ואף הגברתי אותם.
ככל שהגיל התבגר כך נעשיתי יותר שחצנית ובולטת.

ובסוף הגיעה ההתראה השנייה.. באחד הלילות חלמתי על סבתא שלי היא ישבה על אבן ובכתה..
עמדתי לידה ושאלתי אותה-"סבתא, למה את בוכה?!" היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה. התעוררתי מזועזעת, ניסיתי להירגע והצלחתי. מעשה זה פרח מזיכרוני עד מהרה וכך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות

ואז זה הגיע..אמנם בהדרגה אבל בעקביות. בהתחלה אלו היו כאבי ראש סטנדרטיים. אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה, אבל הלב שלי הרגיש אחרת. כעבור חודש לא יכולתי לעמוד מרוב כאבי ראש, היה ניראה לי שמשהו שם עומד להתפוצץ לרסיסים. הדרך למרפאה הייתה מלאת חששות וכך גם הציפייה לתוצאות של הבדיקות המקיפות. כשישבנו אמא ואני בחדרו של הרופא, הפנים שלו אמרו הכול.. "כזו בחורה יפה וכ"כ חולה"- פרצתי בבכי וביקשתי הסברים.
גם אמא בכתה היינו חסרות אונים המציאות עלתה על כל דמיון... אני נושאת גידול ממאיר בראש, המוות הוא עניין של זמן.. אני לא זוכרת איך הגענו הביתה באותו יום, אני זוכרת רק הרבה דמעות, כאב וחוסר אונים מוחלט. לפתע נזכרתי בחלום, בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה. אך, אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכול היה ניראה היום אחרת.. אבל אני המשכתי במעשיי בלי שום התייחסות.. ביום המחרת הלכנו לבית החולים, בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלו כ"כ כואבים זה פשוט מוות הרגשתי ששורפים לי את העצמות את הדם את כל מה שיש לי מבפנים..

אלוקים הטוב..אתה טוב ואני לא שמעתי לך, אבא איך התעלמתי מרחמייך הרבים?! ההמשך עצוב וכואב נורא, קשה לי לכתוב אותו.. שערי היפה, המדהים נשר. תוך מס' חודשים אני נותרתי קירחת, חיוורת וחלשה. כל רופא שטיפל בי ציין באוזניי שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב, ה' נתן לי פיקדון יקר, יופי מיוחד, ואני השתמשתי בו הפוך, במקום לשמור עליו הפקרתי אותו...אלוקים!

אני היום בת 19 מיוסרת מהחיים, מלאה כאבים ימיי ספורים המחלה גוברת עליי אני רואה את המוות קרוב, אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי. אתן, אחיות שלי אנא מכן הלב שלי שבור וקרוע תשמעו לדברי האחרונים שמרו על צניעותכן מכל משמר, מה יישאר לנו אח"כ, מה, יש דין ויש דיין הוא רואה הכול ויודע הכול..והכול יבוא במשפט.
אנא מכן, תתחזקנה בצניעות בכל ניסיונות וזה שווה אל תחכו לאיתותים. אנא מכן, בשבילי.

הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית הכוח שיש בי אלוקים, אני מבקשת, תאמרנה שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת, אני רוצה לחיות.

רויטל אברהם.

זה הכוח שלנו בנות ישראל.. הצניעות..!!
כמהה חשובה הצניעות..

רויטל נפטרה כמה זמן אחרי שכתבה את המכתב והצוואה שהשאירה הייתה לפרסם את המכתב שלה ברבים... יהי זכרה ברוך...

דוד שלי מב"ש הוא סוהר  והוא היה צריך לעלות לאוטובוס שנסע לעזור לפנות בית כלא (בגלל השרפה) ......

בסוף הוא לא עלה כי הוא העכתב והאוטובוס נסע בלעדיו .....

בחסדי שמיים !!  הוא לא עלה ולא נשרף בלהבות !!!

זה נס עצום .... שקרה בחג הניסים......

אבל .... חברים טובים שלנו הם גם סוהרים נשרפו חיים ...

 ברוך דיין האמת ..

אולי אני עוד פעם יתפרסם...אז יאללה עוד דיון:

אם אתם (לא.לא את\ה סנוב.)מאוהבים במישו\הי .מה אתם עושים עם זה??

אני צריך ת'כבוד הכיתתי הזה!סבבה?סבבה..זוכרים את התחרות של פולארד?עשינו סרטון וכולם אומרים שאו אנחנו או כיתה אחרת נזכה..ווזה יהיה קרב צמוד..מעוד יומיים כנראה הקטעים יהיו באתר וכנראה יצטרכו להצביע ל2 כיתות..אז תזכרו בבקשה בבקשה להצביע לי' 2 ולעוד כיתה לא יא' 2 אם אפשר..כי התחרות היא בינינותודה..אעדכן כתהתחרות תתחיל