פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1704)

זה נשמע כמו 'מחוך/מחוח' שזה חגורת בטן כמדומני...

עובר אצלנו כבר 3 דורות במשפחה

אני רק לא טוב עדין בלהעריך כמה בדיוק לשים במחבת בכל פעם.

בס"ד

בס"ד

בשיחה אישית או במסרש

בס"ד

לכבד יש יותר סיכוי להיות דתי ולכן יחסית יש הרבה דתיים כבדים.

וחוץ מזה, אני חושב שאנחנו מגדירים זרימה אחרת, או שאתה ממש לא כותב כמו שאתה מתנהג.

אני יכולה להעיד, יש לי משפחה חילונית ואני מרגישה כבדה ופרימיטיבית ביניהם...

בעז"ה שיזכה גם לקיים!

ועבדכם הנאמן בתפקיד שומר היורש, זאזו.

אבל למה לא היה שלג?!?!
כ"כ פינטזנו באולפנא שנקום לבוקר לבן...

מ-1 בלילה עד 2 משחקים בשלג...מירון..

בנדוד שלי למשל, בן 19 שיוצא עם שמיניסטית - ולא נראה לי שהם מתכוונים להתחתן בעתיד הקרוב....

שדיברת עם בן כך שכולם בטוחים שהוא חבר שלך.
אני מכיר הרבה אנשים שבאמת לא דיברו עם בן\בת בחיים,ונראה לי שהחיים שלהם אחרי החתונה יותר טובים(אני לא מדבר כאן אם זה אסור או מותר).

ההגדרה של חבר וחברה זה של בן ובת שהם בקשר חברותי שלא למטרות נישואים,כאשר בא לידי ביטוי בקשר שהם בן ובת.
כלומר,(למתקשים) קשר כמו של חבר(לבנים) וחברה(לבנות),רק עם בן המין השני.

לדוגמא,קשר של בן עם בן זה לא בעייתי.קשר של אח עם אחותו זה לא בעייתי(לא בא לידי ביטוי שהם בן ובת).קשר של אנשים בני 20+ הוא בדרך כלל לא בעייתי,כי הוא למטרות נישואים(גם אם בסוף לא יצא מזה כלום).

בעיקרון גם קשר של חבר-חברה יכול להיות לא נגוע בכלל ביחסי בן-בת,אבל כמעט שלא יצא לי לראות בחיים דבר כזה,וקשה מאד לקיים קשר כזה בלי לגלוש גם ליחסי חבר-חבירה שכתבתי לעיל.

וחסר תקנה, ואין סיכוי שאי פעם יחזור להיות צדיק ולהשתלב אצלנו בחברה... 

ובואו נדבר דוגרי: בנים ובנות צריכים להיות ביחד למטרות חתונה בלבד.

כרטיס אדי נכנס לעניינים כאשר בנ"א מת מוות מוחי וליבו עובד (מכונות).
השאלה בה הרבנים עוסקים היא לפי מה נקבע רגע המוות- הלב או המח.
אם זה לפי הלב אז השתלת איסרים אסורה כי מוציאים את האיבר בזמן שהאיש עוד חי וזה נחשב רצח ו"אין דוחים נפש מפני נפש"
אם זה לפי המח אז האיש כבר נחשב מת והוצאת איברים מגופו לא נחשבת רצח ולכן השתלת איברים תהיה מותרת לפי הסוברים כך.
עניין קביעת רגע המוות רלוונטי לעוד נושאים כמו מה שנקרא "המתת חסד"

איך מחליטים? בעיה אבל קודם תלמדי את הנושא
אה, ובכל מקרה כרטיס אדי לא נראלי קביל אם המשפחה מתנגדת, זה פשוט כדי שידעו שאת מוכנה לעשות (מצווה) זו.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=460

 הרב מלמד מציג ומפרט את הנושא בצורה מעולה.
מנושא 6 השתלת לב וכבד  זה שייך יותר לעניינינו. וכתוב שם בסוף גם על כרטיס אדי.

מעודדים (בפיקוח רב)-  הרב מרדכי אליהו, הרב אברהם שפירא, הרב משה פיינשטיין.

אוסרים- הציץ אליעזר, הרב וואזנר, הרב אלישיב, הרב אוירבאך.

בד"כ מוסרים מקום מגורים גיל ושם פרטי ואני לא באמת מוסר הרבה פרטים.

כל אחד אומר מה שבא לו על עצמו...
יש כאלה שאומרים המון פרטים, ויש כאלה שלא אומרים כלום.
הבחירה חופשית...

אני לא מגלה למשל ששמי בישראל הוא מרת קריינדל טשארני תליט"א, שאני בת 86 ורבע ודרה בגבעה מבודדת בינות לעצים. עוד אני לא מגלה שהמפתח לדירתי נמצא תחת השטיח. מה לעשות שיש דברים שלא כדאי להגיד.

בד"כ ההחלטות נוגדות את מה שבא לך (כגון דיאטה להחליט לעשות או בא לי לאכול בלי לחשוב כל הזמן) אז תחשוב מה עדיף מה יהיה לך יותר טוב ההחלטה או לעשות מה שבא ותראה אם אתה עדיין רוצה להחליט את אותה ההחלטה.

בנידון, מתייעצים לפעמים עם אנשים ומחליטים!!

אני כ"כ מרגישה את התחושה.
דבר שתמיד מחזק אותי- ה' מקבל ואוהב אותנו בעיקר בירידות שלנו. הוא איתנו תמיד. ועצם האמירה הזאת שלך, מקרבת אותך כ"כ לאבא.
הדמעות האלה הן הכי טהורות שיש, שלא תעזי להפסיק אותן.

צדיקה, הדרך לאבא קצרה. את קרובה כ"כ. פשוט תפקחי את העיניים ותראי איך בפועל את מתקרבת. מה מרגיש לך קרבה? תפילה? עבודת המידות? שירים של קדושה?
לאט לאט. תהליכים לא קורים בשניות.

את אחת הטובות. שיהיה לך מליון בהצלחה!

או שאין לך כח?
או משהו באמצע?

אם תכתבי מה בדיוק גורם לך לא להתפלל,אולי יהיו כאן הצעות מעשיות איך להתגבר.

בכל מקרה,הלוואי שכולם היו מתפללים תפילות מעומק הלב כמו התפילה שהתפללת כאן: