פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1709)

בס"ד

 

מה זה ההכתרות אצלכם?
מתחילים כ"כ מוקדם?

מי מארגן? המדריכים או השבט?

 

לנו אפ'פם לא היה דבר כזה בסניף..

אחי תותח בזה... מפרסמים את החידות שהוא מחבר בתשבץ של דקל בנו.

אממ.. זמן==> שעון,סיומת "ית" זה המעטה. יוצא?? פשוט אני לא מוצא דבר אחר.

יש דברים כ"כ תקועים שאתה פשוט לא תאמין. לפעמים אני פותר עם אחי ההסדרניק. שהיה בטח פותר לך הכל פה בשניות..

בס"ד

 

זתומרת-לחבר, בלפתור אנלא טובה

זה אבטיח, אבל זה בטח נחשב ירק. זה בעצם פרי אדמה.

אין כזה דבר 'ירק' מבחינה ביולוגית,אנחנו עשינו את ההבחנה הזו בין ירקות ופירות, לכן אנחנו מתבלבלים כשזה מגיע לפירות שגדלים באדמה ולא על העץ..

 כל מה שבא אחרי הפרח הוא הפרי.

גם לעצי סרק יש פירות- שאנחנו לא אוכלים.. איצטרובל זה פרי.

 

 

בס"ד!

 

עוד לא הגענו לקטע הזה בשיעורים, אבל פרי=רביית הצמח.

בצל הוא ירק, לא?

**סליחה שהקפצתי..

הפרי המר שהוא עשה-לימון(?)

ניקה את התבואה-חיטה(?)מגל(?)מגב(?)

הירק יצא מהמרפאה-צנון

מרפאת שיניים.

בס"ד

...ניקה את התבואה - ברר (בר - תבואה)

הירק יצא מהמרפאה - צנון (הצטננות...)

הפרי זה המשיח, הפרי המר זה על החמור שבא בגלות העץ זה כל הצדיקים,התבואה זה אנחנו,והירק זה היצר הרע

ברוך תמשיך כך..

אצלי זה אפילו היה "לא יודעת איך להסתדר איתם, ויכולה להסתדר בלעדיהם"...

רק נראה לך.

מעצבן!!!!!

אני מזמן איבדתי ת'אמון במבוגרים(לא ההורים שלי, ת'כלס אני בטוחה שהם יודעים ורוצים בטובתי...)

בתחילת שנה היו לי בעיות והיום אני מבינה שזה היה לטובתי... למרות שאני עדיין מיתנגדת ואולי בסוף שנה אני עוברת אולפנא...

 

את צריכה להבין שהם עושים הכל לטובתך! ויש להם נסיון מאחים יותר גדולים וכו'

 

 

הם האנשים שהכי מכירים אותך בעולם.

שהכי אוהבים אותך.

שהכי אכפת להם ממך.

והם חושבים שהאולפנא שאת כל כך רוצה - לא טובה בשבילך.

אז מאהבתם אותך, הם מונעים ממך ללכת אליה.

 

עכשיו זה נראה תמוה ומעצבן. מה הם יחליטו עלי? מה הם יודעים? מה לא טוב במקום ההוא?

אבל אנחנו עדיין קצת מתקשים לראות את המכלול, ולהחליט החלטות שיכולות לשנות את חיינו.

אז ההורים פה לצידנו, ובד"כ, כעבור כמה שנים - אנחנו מודים להם על ההנחיה.

מגלים שהם צדקו.

 

תנסי למצוא נקודות אור באולפנא שאליה את הולכת.

תחשבי לאט-לאט מה בכל זאת מוצא חן בעיניך.

אני מקווה שעד שנה הבאה תתלהבי מהרעיון ללכת אליה (גם אם זאת לא הבחירה האידיאלית מבחינתך).

 

בהצלחה רבה, יקרה!

נראה לי שזה לא כזה מסובך, העיקר זה הפאנץ' ליין

מותר לי לפתוח שרשרור על הציונים שלי בתעודה?

(כדי שיתנו לי צומי אתם יודעים...)

ח... סתם.. פתחי..

 מקסימום.. או ייבשו.. או ימחקו או ינעלו..

ראשית כל אשמח וליבי ירנן בקירבי באם תשיגי לרשותך כעת עתה עכשיו חבילת טישו לניגוב הדמעות. זה יהיה לך לעזר בהמשך. חן חן ותודה רבה...

שנית, עלי למסור לך כעת דברים קשים לנפש שברירית כשלך. כולי תקווה שלא תייבבי יתר על המידה ועינייך הנוגות חלילה לא תהפכנה דומעות עד כי יכסו במים כל ביתינו הצנוע.

קשה עלי הדברים אך אין מנוס: לפני זמן מה עת הלכתי לג'ונגל פגשתי אינדיאני חתיך למדי. היינו בקשר זמן מה וכן, אני יודעת שקשה לך עם זה אך נישאנו. אל תבכי, עוד לא הגיע החלק הקשה. עת הלכתי לשבטם לשבת שם ולבנות ביתי כיאה לעלמת חן חביבה ונאצלת שכמוני, התוודעתי לכך שעלי לשנות את שמי ל''רקיע ירוק דוחה''. אין מה לעשות. עכשיו בתעודת הזהות שלי רשום במקום שמי הנשגב 'רקיע ירוק דוחה', וזה עוד לא החלק המצמרר- עלי לשנות דתי, לעטות עלי מעתה תרבושים של אינדיאנים ולדבר אינדיאנית. לא מכבר ילדתי בן קטן, נכד חמוד בשבילך ושמו בישראל (בעצם באינדיאה) ''מוח לא בשימוש''. 

עוד מעט אני ממשיכה.. אנא המתינו בציפייה דרוכה. המשך יבוא

למעלה אני מכירה...זה אחד הטובים!

אני מקווה שאתם לא מתכוונים לתת את זה לאמא שלכם....

 

כל המורות שקראו אץת זה מזה נלחצו....

היה צחוקים...

רוב הנערים לא מפחדים מתגובה או משהו כזה, זה נראה לי יותר בכיוון של ריחוק בגלל שהם חושבים (ולפעמים צודקים) שלא מבינים אותם. זה מתחיל בדברים מהותיים, ובהמשך גורם לזה שהם לא משתפים את ההורים שלהם כמעט בכלום.

בהתחלה, כשזה הדברים מהותיים (כל אחד ומה שמהותי לו) אז לפעמים כן מפחדים ממה יגידו או ממה יחשבו עליהם, או שאפילו מספרים ואז התגובה של ההורים לא נכונה, או שהיא נראת לילד (בד"כ זה עדיין כשהוא ילד) כפרוש לא נכון, ולכן הוא מתחיל להתרחק. (יש עוד כל מיני דברים שגורמים לתחילת הריחוק הזה)

וכמו שאמרתי, זה מתחיל כשהוא ילד, לפי מה נראה לי בכיתות ד-ח, כל אחד וסיפורו הוא. אבל אז עדיין הילד ממשיך לשתף את ההורים שלו בכל דבר, לאט לאט כשהוא גודל הוא מבין (לפעמים בצדק ולפעמים לא) שהם פשוט לא מבינים אותו, ואז לאט לאט הוא מתרחק. זה מתבטא הכי חזק כשהוא מגיע לתיכון, ואז הוא מתחבר לאנשים אחרים (חברים חברות וכו'..) ומתנתק מההורים.

הרבה פעמים ההורים קולטים את זה מאוחר מדי, כשזה מגיע למצב שהוא מסתיר את מה שהוא עושה במחשב, אפילו אם זה לא משהו נורא, זה די מאוחר מדי. האמון כבר נשבר, ודי קשה להחזיר אותו. רק בתקופה יותר מאוחרת שה"ילד" כבר בוגר ומבין, הקשר חוזר, לא כמו שהוא היה בילדות, אבל חוזר.

 

 

כל מה שכתבתי זה מה שנראה לי לפי כל מיני דברים שדיברתי עם חבר'ה צעירים ובוגרים בשביל משהו שאני עושה. אז לקחת בערבון מוגבל..

בס"ד

אני ב"ה בקשר טוב עם ההורים שלי, גם אם אני כועסת עליהם או אם הם כועסים עלי, אני ב"ה  בקשר טוב איתם!

ואני אישית, ב"ה (מאחלת לכולם), פתוחה מאוד איתם! ההורים שלי יודעים כמעט הכל עלי...ומתישהוא, אם זה באותו זמן, אם זה אחרי הזמן הם ידעו מה קרה לי ומה עבר עלי...היה לי מקרה, שההורים שלי מהתחלה יודעו עליו, ובזכותם יצאתי ממנו בשלום! ההורים שלי סומכים עלי ונותנים לי חופש מסויים,וסודיות. כן, אם לדוגמא, שכחתי להתנתק מפה, ואבא שלי נכנס וקופץ לו חלון ואני לידו הוא אומר לי "בפעם הבאה אל תשכחי להתנתק, כי יש לך אחים חוץ ממך, שהם לא כמוני, והם קוראים את השיחות שלך, קחי תסתכלי, אני לא מסתכל ותתנתקי כדי שלא יפרעו לי לעבוד".

אז כן, אני פתוחה עם ההורים שלי, אבל גם ההורים שלי היו נערים (לדבריו, אני לא בטוחה בזה...חחחח...סתם!) והם יודעים שיש דברים שאני לא מספרת להם, והם סומכים עלי.

ולדעתי, כל אחד צריך לדעת מה טוב בשבלו, טוב לי שאני משתף הכל עם ההורים שלי, או שלא טוב לי, ואני משתף אותם בקצת דברים, וגם זה בסדר...

אני לדוג' לא מספרת להורים שלי כמעט כלום והם מקבלים את זה ומכבדים את זה.

אבא שלי לדוגמא לא ראה את התעודה שלי..

היתה לנו שבת אול' ובקושי סיפרתי משהו להורים שלי,לאמא שלי קצת יותר אבל עדיין,יחסית לבנות אחרות,כמעט כלום..

ולא,זה ממש לא מראה שההורים שלי לא מתעניינים בי.אם תראו איך הם התייחסו אלי כשהייתי קטנה ואיך שהם מתנהגים עם אחים שלי תבינו.הם מאוד מתייחסים והכל אבל מגיע שלב שבו אם אתה לא רוצה לספר ממש לא אכפת להם והם נותנים לך חופשיות (רק בלא לספר,כן?!).

בעניין המחשב-לרוב אני ממזערת חלונות כשההורים שלי באים ליד המחשב,וכמובן,לא בגלל שאני עושה מעשים לא טובים במחשב או משו (שזה עוד דבר לולה,תלוי מה את ומה אח שלך עושים על המחשב ומאיזו סיבה אתם ממזערים חלונות/עוברים עמוד..),פשוט בגלל חוסר נוחות..

במחשבה שנייה,אולי זה באמת בגלל שאני חוששת מהתגובה שלהם אפילו על הפורום ועל נושאי השיחה בו,אל אף שהם לא גרועים,אפילו טובים.אבל כל זה בעיני.

ההורים שלי עברו את "תקופת הנעורים" ועכשיו הדברים פה נראים להם לא חשובים ולפעמים הם לא אוהבים אותם..

בקיצור,זה תלוי בשני דברים-

א.באדם ובאישיות שלו (סגור ולא נוטה לספר/פתוח ומשתף).

וב.במה שבאמת הוא עושא על המחשב ומאיזו סיבה הוא מסתיר את זה מההורים..

 

תודה על הדיון,זה באמת חשוב

אני חושבת, שבתור אמא, מצד אחד, אחרי שהשקעתי את הנשמה בילדים שלי, זה פשוט שוק אם פתאום הילדה מתנתקת ממני, ומסתירה ממני דברים. הייתי רוצה לדבר עליה כמה שיותר, להיות מעורבת בחיים שלה כמה שיותר, וכו'.

בתור הבת , אני חושבת שבייחוד בגיל הזה, צריכים פרטיות. כשאמא שלי נכנסת לחדר המון פעמים אני ממזערת חלונות, ואני רואה שזה פוגע בה- אבל אני לא עושה את זה כי אני מסתירה ממנה דברים וכו', אלה כי יש שיחות שהן פרטיות- כמו שאני לא מאזינה לשיחות שלה עם חברות ככה אני לא רוצה שהיא תחטט לי.

אפשר לעשות שיחה רגועה, ולהסביר את זה להורים, שזה לא נובע מדברים אסורים, אלה מזה שאת רוצה קצת פרטיות. ואת נשמעת כמו מישהי שאבא שלה סומך עליה .

איך אפשר לשפר את ההרגשה שלהם? אולי לשתף אותם בדברים שאת עושה במחשב, שזה אחד העולמות שבד"כ ההורים מרגישים שאין להם חלק עם הילדים. אם את מוצאת הודעות מעניינות, סיפורים יפים, לקרוא לאבא "בוא תראה משהו יפה שמצאתי" לשתף אותו- "אתמול עלה בפורום אחד דיון על-- מה אתה אומר?". אני עושה את זה עם אמא שלי וב"ה היא שמחה מזה

מצאת את זה בפרוייקט השטו"ת?

אם כן,אני כתבתי את זה שם..

כמעט הכל ממש נכון...

 

חלק קצת מוגזמים...

בסיעתא דישמיא

 

רק אצל דתיים...

 

#על כל אירוע קטן יוציאו סוודר\ חולצה.

# תדע מחבר שלך שמחר אתה מתחתן.

 

למי יש עוד?

נגמרו לי הרעינונת...

ולברך עליהם בכוונה רבה "ברוך אתה יי א להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעבוד עבודה זרה"

שמה אותם במיים חמים ושותים אתזה,

 

ואז אמורים להיות בריאים

אני בעצם מתכחש לקיומן, אז אני לא אגיב פה..

בס"ד

מה ניראה לך, אדון מד"א? הא?

התרופות של הד"ר שלכם הם אלה שהורגות אותכם! אז עזבו אותכם מאקמול! שכבו שבוע בבית, מה כבר קרה? קצת כואבת הבטן, הראש גם כן, לא נורא, תסבלו בשקט...עדיף לסבול שבוע מאשר לקצר לעצמך ת'חיים!

תרופות כאלה מצילות חיים, ומי שמתנגד לטיפול שיציל לו את החיים יש לו עסק איתי..

בס"ד

למה ניראה לכם שהשם שלי הוא ד"ר????????

או שמשפחה לך תגיד את זה לצוות, ואז לא תהיה סכנה ח"ו. אבל בעז"ה לא תצטרכי את זה כי לא תעלי לאמבולנס..

בס"ד

אני לא אומרת שצריך לסבול...אבל לא צריך לקחת על כל שטות אנטיביוטיקה או אקמול...או תרופות כאלה ואחרות, למה לקצר לעצמך ת'חיים?

התרופה הכי טובה בעולם.

אהה... ותה עם לימון ודבש..

אווך......זה דוחה...מורחים שם כל מיני מיונזים וחרדלים על השיער....

או כל מיני רוזמרינים ובזיליקומים...ושומים.....

זה מזעזעעעעעעעעע

מקווה בשבילך שלא תזדקקי לזה. באמת.

אמן!

פחחח...

ואנחנו כל הזמן חולים אבל זה לא קשור כולם נדבקים ממני=]

לאמא שלי יש תראומות מזה..

לאחי זה היה משהו שהוא אוכל באופן קבוע, תבדקי את זה...זה יכול לעזור.

אני רצינית!!!

משה בן לאה-תתפללו עליו!!!בבקשה!!!!

הוא אח של תלמידה של אמא שלי... איזה עצוב..

חברה שלי מפדואל פתאום גילתה את זה באמצע הפסקת צהרים... ואחרי הפסקת צהרים היה לנו מבחן ונראלי שהיא לא עשתה אותו....(היא היחידה מפדואל מהכתה שלי....)

ו..

אנחנו הברזנו ביגלל זה מפוול שיעורים..

וכולם בכו...

וזה היה מזה מפחיד ליראות את השמיניסטיות- כי זה אח של חברה שלהם....

קיצר- היה יום הזוי...

 

ועכשיו ההורים שלי בהלוויה... 

בס"ד

(אני מדברת על זה, כן? על הבחור הזה שהתאבד אתמול, כן?)

איזה מזעזע זה!

 

 

(אגב, איזה עולם ק-ט-ן! כולם מכירים פה את כולם...)

אוי, זה עושה לי צמרמורת שאנשים מתים!

בס"ד

 

ברוך דיין האמת..

הוא התאבד ר''ל ?

אבל זה משדמות התאבד בבית שלו...=[

זה משדמות הוא בנדוד של מדריכה שלי...

 

וזה מפדואל- בערך חצי אולפנה מכירות אותו....

שדמות הוא בנדוד של גיסתי (גם כן באסה.. לפני 4 וקצת שנים אחותה נרצחה ובתדודה שלה.. ועכשיו גם הוא ( )

צריך ללמוד לברך גם על דברים כאלה...

גם מוכר, אבל מיישוב אחר.

מה יהיה?

בדיוק כמה ימים לפני זה אחותי וארוסה(ארוסשלה) לקחו אותו בטרמפ... והוא אח של חמכרה של אחותי..

ידעתם שבעיקרון לא מפרסמים בחדשות מקרי התאבדות?

למה?

כי זה יכול לתת מוטיבציה לאנשים לעשות את המעשה הנורא ר"ל.

תארו לעצמכם שכל יום היינו שומעים על התאבדות של אנשים- זה היה הופך לדבר לגיטימי ונורמלי לעשות.

 

 

אבל אני אוכל להביא לך את זה רק יותר מאוחר כי זה בפלאפון ויהיה לי ת'כבל רק יותר מאוחר...

לא ידעתי שזה משודדי הקאריבים...

עשו על זה ריקוד שנ"ש בהכתרה של השמינית... משו מהמם!

והם עושות ריקוד...

על השיר 'ואהבת'

חח.. פעם ראשונה שאני רואה עוז בעוד מקום חוצמנוף איילון..

 

הינה ואהבת..בהצלחה=)

טיפסתי על הגג לצלם.. איזה חיוך השיר הזה מעלה בי...היה פשוט מושלם.

אשריך כל הכבוד!!! אני מש גאה בך!!!!

אם כבר בנושא, ולא באתי לדכא, אחד הדברים שהכי צובטים לי כשאני נזכרת בהם זה שהסתפרתי בלי רחמים בכיתה ח' . ואפילו לא תרמתי את זה. זה היה לפחות 20 ס"מ. 

ישר כח

אין לי מספיק שיער...

 

בעז"ה אני יתרום מתישהו...

 

שכוייח!

לפאות

אני גם ממש רוצה לתרום.. מכמה סנטימטרים אפשר??