עבר עריכה על ידי דימיטרי רובנוב בתאריך י"ח בתמוז תש"פ 00:15
"אני גם כותב בלי פיסוק"
"גמאני כותב את ההודעות שלי בלי לחשוב"
"גם אני נהנה מכך שאנשים מתעצבנים עלי באישי"
דרושים תורמים ומפיצים לסטיקרים הבאים:דמעה שקופה
וואי וואי כ"כטאטע אוהב אותי!אחרונה
אוףףףף קשה ליאמממ
אני שונאת לצוםםם
לא נראה לי שיש מישהו שאוהב לצוםטאטע אוהב אותי!
לי דווקא ברוך ה' קלהכל עוד אפשרי
בהצלחהההה....
לא נשאר הרבה....
לא נשאר הרבה....
תחשבי על מה שאת הולכת לאכול אחרי הצום...חחחסטלנית בפעולה
הכנתי עוגיות ואני כל היום מסניפה אותםאמממ
אה חחחח וואוו בהצלחהסטלנית בפעולה
זה כל הקטע - שלא יהיה לך כיף...אנא עבדא דקב"ה
כבר יצאאא לא צריכה אותכם יותראמממ
חחחחחחחחחחחחבחור אחדאחרונה
דחוף ביותר!!!באולפנה...
אני צריכה עידוד ותנחומים אני בבידוד!!!
אויייי זה באמת לא נעיםמשקפת
את ממש לא היחידה לצערינו יש אלפים שהם בבידוד
מצד אחד זה ממש מבאס מצד שני יש בזמן הזה המון פוטנציאל לדברים שבחיים לא ההינו עושים ועכשיו יש הזדמנות
תמצאי את הדברים האלה שתמיד חלמת לעשות ולא הספקת ,תקחי איתך את הדברים שמעניינים אותך אם זה ספר טוב או דברים לצייר או סתם איזה משהו שאת יכולה לנגן בו מוזיקה בטוח שתעברי את זה בקלות
מצד אחד זה ממש מבאס מצד שני יש בזמן הזה המון פוטנציאל לדברים שבחיים לא ההינו עושים ועכשיו יש הזדמנות
תמצאי את הדברים האלה שתמיד חלמת לעשות ולא הספקת ,תקחי איתך את הדברים שמעניינים אותך אם זה ספר טוב או דברים לצייר או סתם איזה משהו שאת יכולה לנגן בו מוזיקה בטוח שתעברי את זה בקלות
אני בדיוק גמרתי בידודדדהכל עוד אפשרי
תנחומי...
סתם...
תדברי עם חברות בטלפון/ זום
תשלומי שעות שנה..
תעשי דברים שתמיד רצית...
תדברי לך הכל לפי ימים...
נגיד... יום ראשון יום אפיה
יום שני יום....
וכו'....
סתם...
תדברי עם חברות בטלפון/ זום
תשלומי שעות שנה..
תעשי דברים שתמיד רצית...
תדברי לך הכל לפי ימים...
נגיד... יום ראשון יום אפיה
יום שני יום....
וכו'....
גם אני בבידודנועה גבריאל
הכל טוב,זה בעז"ה יעבור...יאלה שבועיים וסיימת עם זה.
אני ממש מקווה שאני לא אצטרך בידוד... נפגשתי עם מישהו בבידודעוגיה מצרית
ויש לו תסמינים...
חחחחחחחחחחחחעוגיה מצרית
ואוו אני מקווה בשבילךבאולפנה...
אני גם..טאטע אוהב אותי!אחרונה
ואז חברה שלי עשתה בדיקה ויצא לה שלילי ב"ה למרות שאני מצוננת והכל זה כנראה בגלל המזגן
אוף גם היום צום ואני רק מבזבזת את הזמן במחשבבאולפנה...
יש איסור מהתורה שאומר שאסור לי לדבר עם בנים בהיתכתבויות?אחת שאוהבת
או שזה רק לא טוב ועדיף להימנע ובקבוצות עם בנים יש בעיה??
@בת סוד
@ה'הואהמלך
@מתנחלת
תלוי על מה...שלמה....
ולשם מה...
סתם ....אחת שאוהבת
כתוב בקיצור שולחן ערוךבת סוד
שצריך להתרחק מאוד מאוד
איזה קיצשו"ע? מקור חיים או גאנצפריד?ניק כמעט בלי ראש
מקור החיים ניראליבת סוד
שאלתי את הרב לגבי זה...
מה כתוב שם?ניק כמעט בלי ראש
מסכים...hartkebhdxcrd
ודי לחכימא..... 😜
אבל מי שהולך דוך דוך שו"ע - כבר כתבו...
*עריכה* -אם זה על סתם שטויות או ק ש ק ו ש י ם (...) אז ברור שלא...
יש רבנים שאומרים שזה חמור כמו ייחוד.דמעה שקופה
שאלתי את הרב יוני לביאבת סוד
לפי דעתי - באופן כללי כדאי מאוד שלא.אנא עבדא דקב"ה
אם זה משהו נחוץ או הולכים לפי המקילים אז בוודאי שבקבוצה ולא בפרטי! ולא קבוצה רק עם בנות או בנים...
אבל זה איסור?אחת שאוהבת
או שזה רק לא טוב?
ככל היודע לי אין איסורשחר אורן
אולי יש רבנים שטוענים שלבד יש בזה ייחוד.
זה לא "רק" לא טוב. זה ממש לא טוב.דמעה שקופה
=גרוע
??ניק כמעט בלי ראש
בייחוד נמצאים לבד בחדר... בהתכתבויות לא.
זה בדיוק ייחוד. גבר ואישה שיכולים לדבר ביחד בלי שאף אחד רואהדמעה שקופה
(נכון שיחוד ממש יותר חמור כי אפשר גם לגעת וכו' אבל עדיין...)
אז ייחוד הרבה יותר חמור!!!!ניק כמעט בלי ראש
לדבר זה שונה לגמרי מלהיות לבד בחדר.
אני לא אמרתי שזה אותו דבר.דמעה שקופה
אמרתי שיש רבנים שאומרים שזאת אותה חומרה.
יואו, אתה לא הבנת כלום ממה שאמרתי.דמעה שקופה
יש רב שאמר ככה?הָיוֹ הָיָה
לא אביע את דעתי על עצם השאלה הנידונה כאן.
אבל שרב יגיד שזה חמור כמו ייחוד? הוא לא למד גמרא, הלכה, משו? איך הוא הגיע להשוואה הזו??
כל האיסור בייחוד הוא שמא יגעו אחד בשניהבחור אחד
אז אם יש איסור הוא בטח לא יחוד הכל נורא נורא וירטואלי
אני חושבת שהכוונה היאחושבת בקופסא
שבהתכתבות פרטית יש סכנה להטרדה ולגלישה לאווירה לא ראויה כמו בייחוד, לא שזה אותו האיסור.
יצא לי פעם אחת לדבר עם בן בשיחות אישיות פה, זה היה בצורה מאוד טכנית (הוא ביקש ממנו משהו לגבי מה שהגבתי בשרשור שהוא פתח) וברגע שהנושא הזה נגמר השיחה נגמרה וזהו.
שיחות עם בנים באופן כללי לא אמורות להיות עמוקות ורגשיות גם בחיים האמיתיים (נראה שבדייטים זה כן אמור להיות ככה אבל זה לא רלוונטי לאף אחד כאן)
אפשר גם להיות באמצע רחוב סואן ועדיין שיחה עמוקה עם בן תגיע למקומות לא טובים אפילו שזה לא נחשב ייחוד בהגדרה, הטעם של המצווה צריך להשמר גם אם ההגדרה היבשה לא נחשבת.
אז אין איסור?אחת שאוהבת
אבל אין היתרחושבת בקופסא
זה סוג של מצב אפור כזה שלא ברור מה הגבולות בו.
יש כאלה שישר אומרות "לא מדברת עם בנים באישי" ובאמת כל הכבוד להן על זה.
אבל אני חושבת שיש כאן הקבלה לשיחה בעולם האמיתי, אם משהו ברחוב ישאל אותך מה השעה, את לא תוציאי שלט "אני לא מדברת עם בנים", נכון?
להתחיל לשחנ"ש עם בנים (במיוחד תחשבי שאלה אנשים זרים שאת לא באמת מכירה) את מסכימה זה לא ראוי, נכון?
עכשיו מה הקו הסופי בין לא לדבר בכלל- שאלה טכנית- להעביר מידע בנושא מסוים- להחליף חוויות- לדבר על רגשות- להגיע להטרדה (חס וחלילה) זה עניין מאוד נפיץ, ולא כל המקרים הם ברי השוואה.
בגדול צריך מאוד מאוד מאוד להיזהר.
כמו שאמרתי, הטעם של המצווה חל גם כשההגדרה טכנית לא נחשבת, את לא רוצה להיות מוטרדת, או להטריד, או להגיע למקום קרוב מידי.
אז כאילו זה לא אסור בהגדרה אבל צריך להיתרחק מזה כמו שזה אסוראחת שאוהבת
?
כן, בערךחושבת בקופסא
ואווו הגדרת טובבחור אחד
כל הכבוד לך למרות ששוב זה לא כולם יש ויש ויש גם בנות שמחפשות שיחות כאלו
סליחה שאני אומר אבל את פוסקת??? איך את מגיעה לדברים כאלו????בחור אחד
אני באמת לא מבין מאיפה כוח הפסיקה האדיר הזה?? יש עיניין של לא להרבות שיחה עם האישה באישתו אמרו כל שכן באשת חבירו אבל לומר שזה ייחוד??? תגידי את רצינית???
לא פסקתי. התכוונתי להסביר למה לדעת אותם רבנים שאומרים שזהדמעה שקופה
חמור כמו ייחוד.
בכלל לא אמרתי את דעתי כאן ולא ניסיתי לפסוק.
מעניין מי הם הרבים? יודעת לומר לי אולי שמות אני חייב לבבדוקבחור אחדאחרונה
לא. בתורה לא כתוב שום דבר על התכתבויות.ניק כמעט בלי ראש
בתורה גם לא כתוב שאסור להשתמש בפלא בשבת.דמעה שקופה
..ניק כמעט בלי ראש
עבר עריכה על ידי _____ בתאריך ט"ו בתמוז תש"פ 13:02
תכלסאפרת גלבוע
אסור ממש.פלונטר 4
בגדול, כןפלונפון מירוסלב
אלא אם זה לצורך שידוך.
זה גזר מכמה איסורים שנגזרים ברובם מלא תקרב, וקדושים תהיו
נראלייזיינוקית בנשמה
רבותיייי יצא הצוםםtamar2007
ווא ממש לא דחוף לי לאכול...ה'הואהמלך
וואו חיכיתי לזהtamar2007
אני בעיקר חיכיתי לטעום אתזה...מתנחלת:)
שווה בתאבוןtamar2007
וואי נשמה זה כזה את להכין את זהטאטע אוהב אותי!
לא נכון, יש עוד בערך חצי שעה...אנא עבדא דקב"ה
מה?tamar2007
לאאאאאtamar2007
ר"ת...אנא עבדא דקב"ה
חחח זה ממש עבודת המידות...אחד ששורד
יו לא הבנתיtamar2007
עבודת המידות ככה לחכות לאכול עד ר"ת....אחד ששורד
מה זה רת? חח מרגישה דיסלקטיתtamar2007
זמן רבנו תםאחד ששורד
אה חחtamar2007אחרונה
עצבנית רצח!!אמממ
הייתי צריכה לסוע לסבסבתא שלי והאוטובוס פשוט עבר על התחנה גם מה שהנהג ראה אותנו וזה לא פעם ראשונה שלי אם אותו קו שזה קורה יו איזה מעצבן באלי להרוג אותו
[וכן סיימתי לפרוק]
אל תצהיר הצהרות מניסיון... אני האחרונה שיגידו על שאני נראתה'הואהמלך
שאני גרה בעיר אבל אין לי מה לעשות אני גרה בעיר ... וההורים שלי אמרו שהם בחיים לא יגורו בעיר... לא הצליח להם...
סתם שאלה בשביל הידע:אנא עבדא דקב"ה
rankRuehl;">מי הצטרף לפורום לאחרונה (חודש-חודשיים)???
אנוכיניק כמעט בלי ראש
אנייבת סוד
בוא נגיד ככהחובה?
מי הצטרף בגלל הקורונה?
הצטרפתי מהאתרבת סוד
ונכנסתי לאתר בתחילת הקורונה הרבה
ואז ראיתי את הפרומים...
ואז ראיתי את הפרומים...
יופי, אז בגלל הקורונה.חובה?
אניייינרקיסית
זה לא לגמרי נכון. יש כאלה שנכנסו לפני 4 חודשים בגלל הקורונה.דמעה שקופה
גם אני"כשחר אורך"
מהקורונה אני יותר במחשב ואז גיליתי את הפורומים..
אניגארפילד
אני מפה מחודש איירyes123
כנ"לניק כמעט בלי ראש
אז אתהחובה?
חדש מהניילונים.
אני.נביאה????
אני דוסית שפיצית
כבוד תורתי שליט"א..... סתם סתם, אנכי הקטן, הצעיר באלפי ישראלהָיוֹ הָיָה
אנוכיימתולתלת בנשמה#
אני די חדשה (הספקתי לעשות הרבה בלגן) ולא בגלל הקורונהאמממ
אנילתת:)אחרונה
מלפני חודש ככה... אבל לא כזה מדברת פה 
בעז"ה שרשור פרידהחובה?
טוב, הרבה זמן אני חושב שהפורום הזה גוזל מזמני המועט.
לכן החלטי שאני אעזוב את הפורום בלנ"ד (אל דאגה, אני אבוא לביקורים).
אז... בי!
נ.ב. אני אשאר בפורומים אחרים בעז"ה.
נ.ב.ב. אולי אשאר יום-יומיים.
לכן החלטי שאני אעזוב את הפורום בלנ"ד (אל דאגה, אני אבוא לביקורים).
אז... בי!
נ.ב. אני אשאר בפורומים אחרים בעז"ה.
נ.ב.ב. אולי אשאר יום-יומיים.
ביי, היה נחמד איתך. תרמת לנו המון.דמעה שקופה
מה זה יש פה מכת עזיבותyes123
בכל מקרה ביי אחי
אז מי יתקן את השגאיות שליאחת שאוהבת
חח *שגיאותתtamar2007
חחחחח אוקי אז יש אותךאחת שאוהבת
סגורtamar2007
שכחת סימן שאלהניק כמעט בלי ראש
ביירחל יהודייה בדם
אפשר לגמרי להבין את ההחלטה
ביי, גברגארפילד
ביושtamar2007
אתה עוזב את פורום הארי פוטר?tamar2007
הוא המנהל. הוא לא יעזוב פורום שהוא המנהל שלו. (אני מקווה)ניק כמעט בלי ראש
לא.חובה?
בעז"ה
לא הבנתינער גבעות
אתה עוזב רק את נוג"ה ונשאר בפורומים אחרים?
בעז"ה.חובה?
למה?אחת שאוהבת
ראית מה כתבתי?חובה?
אהה הבינותי...אחת שאוהבתאחרונה
תשובות לחלקניק כמעט בלי ראש
מי היה ראש הממשלה בזמן "מבצע אופרה"?
מנחם בגין?
מי היה נשיא ארצות הברית הקודם? ולאיזה דת שייך?
קל. ברק (חוסיין) אובמה, איסלאם.
נכון!!גארפילד
נכון מדהים שאני כבר בחידות הכלליות ה-13?גארפילד
בגלל שאני עונה על הכל מהר 
ניק כמעט בלי ראש
את החידות הראשונות כתבתי ב- כו סיוון! [מרגש]גארפילד
שכוייח!ניק כמעט בלי ראש
מהיום- כל יום שרשור חידות.
תודה!גארפילד
הפרומים שקטים היום...גארפילד
בבקשה!ניק כמעט בלי ראש
כל הכבודדדהכל עוד אפשרי
ממש מרגש!
(מוחה דמעה)...
סתם... באמת כל הכבוד על היוזמה!
(מוחה דמעה)...
סתם... באמת כל הכבוד על היוזמה!
כןנער גבעות
רק צריך יותר קצב
......הכל עוד אפשרי
1. פסטיבל התמר?
ברק אובאמהנער גבעות
טעו כאן.מי האיש? הח"ח!
השיבו "איסלם" כשהתשובה הנכונה היא "בין נצרות אמריקאית לאתאיזם".
חבל שמדברים מתוך בערות נבערת, או לחלופין הסתה חסרת אבחנה ומזיקה מאוד.
אבל הוא באמת מוסלמי...ניק כמעט בלי ראש
כן?מי האיש? הח"ח!
מה אתה אומר!
א-תמר?אמממאחרונה
היימתולתלת בנשמה#
חדשה פההההההההההה
יש עוד פורומים
אהלן, ברוכה הבאהדמעה שקופה
ברוכה הבאה !!!שקד מהצפון
ברוכה הבאה!בת סוד
יש עוד מתולתלת?@מתולתלת בנשמה @מתולתלת בנשמה#
ברוכה הבאהחובה?
וכן, יש עוד פורומים...
הי יש לך שם כמעט כמואחת שאוהבת
אעאעעאעאעאעעאמתולתלת בנשמה
מעתיקניית אחתת
חחחאחת שאוהבת
אהלן, אהלןגארפילד
אהלן"סהלןמתולתלת בנשמה#
מאיפה ההשראה לשם? 
אחת שאוהבת
כןנער גבעות
יש מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
מה מלא?אחת שאוהבת
בהקשר לשאלה שנפתחה עמה שרשורנער גבעות
מלא פורומים... זאת הייתה כוונת המשורר.
אהאחת שאוהבתאחרונה
מחר!!
התוועדות אנ"שות
יום חמישי, י"ז בתמוז בשעה 18:00
~שיעור תניא קליל ומרענן במיוחד
מחכה לך❤
מוזמנת להביא חברות
פני באישי לקבלת קישור לזוםהתוועדות אנ"שות
עוד שעה ושבע דקותתהתוועדות אנ"שותאחרונה
תקראונפש חיה.
סיפור אמיתי מדהים
אמנם ארוך, אבל שווה לקרוא
המלאך שהציל אותי מרעב
אוגוסט 1942. פיוטרקוב, פולין
השמים היו קודרים באותו בוקר כשחיכינו בקוצר רוח.
כל הגברים, הנשים והילדים של הגטו היהודי של פיוטרקוב הוצעדו לכיכר.
השמועה התפשטה שאנחנו מועברים. האבא שלי מת רק לאחרונה ממחלת הטיפוס, שהשתוללה בגטו הצפוף.
הפחד הגדול ביותר שלי היה שהמשפחה שלנו תופרד.
"מה שלא תעשה," איזידור, האח הבכור שלי, לחש לי, "אל תגיד להם מה גילך. אומר שאתה בן שישה עשר."
אני הייתי נער גבוה כבן 11, כך שיכולתי למשוך את זה. ככה אני הייתי עשוי להיחשב כעובד יקר ערך.
איש ס"ס ניגש אליי, מגפיו נקשו על המרצפות. הוא הביט בי מלמעלה למטה, ולאחר מכן שאל לגיל שלי.
"שש עשרה," אמרתי. הוא כיוון אותי לצד שמאל, שבו שלושת האחים שלי וגברים צעירים ובריאים אחרים כבר עמדו.
האמא שלי הייתה בצד ימין עם נשים אחרות, ילדים, חולים וקשישים.
לחשתי לאיזידור, 'למה?'
הוא לא ענה.
רצתי לצד של אמא ואמרתי שאני רוצה להישאר איתה.
"לא," היא אמרה בתקיפות.
"תתרחק. אל תהיה מטרד. תלך עם האחים שלך. "
היא מעולם לא דיברה כל כך בחריפות בעבר. אבל הבנתי: היא שומרת עליי. היא אהבה אותי כל כך הרבה שרק הפעם, היא העמיד פנים שלא.
זאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותה.
אחיי ואני הועברנו בקרון לגרמניה.
הגענו למחנה הריכוז בוכנוואלד לילה אחד מאוחר מאד והובלנו לצריף צפוף.
למחרת, הוצאנו מדים ומספרי זיהוי.
"אל תקרא לי הרמן יותר", אמרתי לאחים שלי. "תקראו לי 94983. "
שמו אותי לעבוד במשרפות של המחנה, לשים את המתים למעלית המונעת ביד.
גם אני, הרגשתי מת. קשוח, נעשיתי מספר.
לאחר זמן קצר, האחים שלי ואני נשלחנו לSchlieben, אחד ממחנות משנה של בוכנוואלד ליד ברלין.
בוקר אחד חשבתי ששמעתי קול של האמא שלי.
"בן, "היא אמרה בשקט אך באופן ברור, "אני הולכת לשלוח לך מלאך".
ואז התעוררתי. רק חלום. חלום יפה.
אבל במקום הזה לא יכולים להיות מלאכים. הייתה עבודה בלבד. ורעב. ופחד.
כמה ימים לאחר מכן, הלכתי במחנה, סביב הצריפים, ליד גדר התיל בנקודה בההשומרים לא יכלו לראות בקלות. הייתי לבד.
בצד השני של הגדר, ראיתי מישהי: ילדה קטנה עם אור, תלתלים כמעט זוהרים. היא הייתה חבויה למחצה מאחורי עץ ליבנה.
העפתי מבט סביבי כדי לוודא שאף אחד לא ראה אותי. קראתי לה בשקט בגרמנית. "האם יש לך משהו לאכול?
היא לא הבינה.
התקרבתי עוד קצת לגדר וחזרתי על השאלה בפולנית. היא צעדה קדימה. אני היה רזה וכחוש, עם סמרטוטים כרוכים סביב הרגליים שלי, אבל הבחורה נראתה חסרת פחד. בעיניה, ראיתי את החיים.
היא משכה את התפוח ממעיל הצמר שלה וזרקה אותו מעבר לגדר.
תפסתי את הפירות וכשהתחלתי לברוח, שמעתי אותה אומר ברכות, "אני אראה אותך מחר."
חזרתי לאותה הנקודה ליד הגדר באותה השעה בכל יום. היא תמיד הייתה שם עם משהו לאכול עבורי - חתיכת לחם או, יותר טוב, תפוח.
לא העזנו לדבר או להתעכב. להיתפס משמעותו מוות לשנינו.
אני לא יודע עליה כלום, רק שהיא מסוג של ילדת חווה, פרט לכך שהיא מבינה פולנית. מה היה שמה? למה היא מסכנת את החייה למעני?
התקווה הייתה המצרך נדיר כל כך, והבחורה הזאת בצד השני של הגדר נתנה לי כמה כאלה, כמזינה דרכה לחם ותפוחים.
כמעט שבעה חודשים מאוחר יותר, האחים שלי ואני נדחסנו אל תוך קרון פחם ונשלחנו למחנה טרזינשטט בצ'כוסלובקיה.
"אל תחזרי," אמרתי לילדה באותו יום. "אנחנו עוזבים."
פניתי לכיוון הצריפים ולא הבטתי לאחור, אפילו לא אמרתי שלום לילדה הקטנה ששמה אני מעולם לא למדתי, ילדה עם התפוחים.
היינו בטרזין במשך שלושה חודשים. המלחמה הייתה לקראת הסיום וכוחות בעלות הברית התקרבו,
עדיין הגורל שלי נראה אטום.
ב -10 במאי 1945, הייתי אמור למות בתאי הגזים בשעה 10:00.
בשקט של שחר, ניסיתי להכין את עצמי. מוות כל כך הרבה פעמים היה מוכן לתבוע אותי, אבל איכשהו נשארתי בחיים. עכשיו, זה נגמר.
חשבתי על ההורים שלי. לפחות, חשבתי, נוכל להתאחד.
אבל בשעה 8 הייתה מהומה. שמעתי צעקות, וראיתי אנשים רצים לכל עבר במחנה. אני הדבקתי את האחים שלי.
חיילים רוסים שחררו את המחנה! השערים נפתחו. כולנו רצנו, כך גם אני. למרבה הפלא, כל האחים שלי שרדו.
אני לא בטוח איך. אבל ידעתי שהילדה עם התפוחים הייתה המפתח להישרדות שלי.
במקום שבו היה רוע נראה עכשו ניצחון, הטוב של האדם אחד שהציל את חיי, נתן לי תקווה במקום היה שם אף אחד.
האמא שלי הבטיחה לשלוח לי מלאך, והמלאך בא.
בסופו של דבר עשיתי את דרכי לאנגליה שבו הייתי בחסות צדקה יהודית, ובהוסטל יחד עם נערים אחרים ששרדו את השואה התמחיתי בתחום אלקטרוניקה. אז הגעתי לאמריקה, שבה אחי סם כבר היה. שירתתי בצבא ארצות הברית במלחמת קוריאה, וחזרתי לעיר ניו יורק לאחר שנתיים.
באוגוסט 1957 פתחתי חנות משלי לתיקון אלקטרוניקה. התחלתי להתיישב בעיר.
יום אחד, חבר שלי סיד שהכרתי מאנגליה קרא לי.
"יש לי דייט. יש לה חברה מפולין. בואו נארגן מפגש כפול."
פגישה עיוורת? לא, זה לא היה בשבילי. אבל סיד המשיך להציק לי, וכמה ימים לאחר מכן נסענו עד
ברונקס לקיים את הדייט ועם חברתה רומי.
היה עליי להודות, בתור פגישה עיוורת זה לא היה כל כך רע. רומי הייתה אחות בבית חולים בברונקס. היא הייתה אדיבה, חכמה. יפה, גם עם תלתלים מתערבלים חומים ועיניים דמויי שקד שנצצו בצבע ירוק ומאד מלאי חיים.
ארבעתנו נסענו לקוני איילנד. עם רומי היה קל לדבר, ומאד חברותית. מתבר שהיא היתה הייתה לגבי דייטים עיוורים מדי!
שנינו פשוט עשינו טובה לחברים שלנו. יצאנו לטייל בטיילת, ונהניתי מהאוקיינוס האטלנטי המלוח עם משבי הרוח, ולאחר מכן אכלנו ארוחת ערב על החוף. אני לא זוכר שהיה זמן טוב יותר.
אנו נכנסנו בחזרה למכוניתו של סיד, רומי ואני במושב האחורי.
כיהודים אירופיים ששרדו את המלחמה, היינו מודעים לכך שהרבה לא נאמר בינינו. היא העלתה את הנושא, "איפה היית," שאלה בשקט, "בזמן המלחמה?"
"במחנות," אמרתי. הזיכרונות הנוראים עדיין חיים, האובדן בלתי הפיך. ניסיתי לשכוח. אבל לא תוכל לשכוח לעולם.
היא הנהנה. "המשפחה שלי הסתתרה בחווה בגרמניה, לא רחוק מברלין," היא אמרה לי. "האבא שלי הכיר כומר, והוא השיג עבורנו ניירות אריים. "
דמיינתי איך היא כמוני בטח סבלה מדי, פחדה, בן לוויה קבוע. ובכל זאת, הנה שנינו היינו הניצולים, בעולם חדש.
"היה מחנה ליד החווה." רומי המשיכה. "ראיתי ילד שם ואני נהגתי לזרוק לו תפוחים כל יום ".
איזה צירוף מקרים שהיא עזרה לאיזה ילד אחר. "איך הוא נראה? " שאלתי.
"הוא היה גבוה, רזה, ורעב. אני הייתי חייבת לראות אותו כל יום במשך שישה חודשים. "
לבי פעם בחוזקה. לא יכולתי להאמין לזה. זה לא יכול להיות.
"הוא אמר לך שיום אחד לא לחזור, כי הוא עוזב את Schlieben? "
רומי הסתכלה עליי בתדהמה. "כן!"
"זה אני הייתי!"
הייתי מוכן להתפרץ בשמחה וביראה, מוצף ברגשות. לא יכולתי להאמין לזה! המלאך שלי.
"אני לא אתן לך ללכת." אמרתי לרומי. ובחלק האחורי של המכונית שבפגישה עיוורת, הצעתי לה נישואים. אני לא רוצה לחכות.
"אתה משוגע!" היא אמרה. אבל היא הזמינה אותי לפגוש את ההורים שלה לארוחת ערב שבת בשבוע הבא.
היה כל כך הרבה להסתכל קדימה ללמוד על רומי, אבל הדברים החשובים ביותר שתמיד ידעתי:
כושר עמידתה, טוב הלב שלה. במשך חודשים רבים, בנסיבות הקשות ביותר, היא הגיעה לגדר ונתנה לי תקווה. עכשיו שמצאתי אותה שוב, אני לא יכול לתת לה ללכת.
באותו יום, היא אמרה שכן. ואני עמדתי במילה שלי. אחרי כמעט 50 שנות נישואים, שני ילדים ושלושה נכדים, מעולם לא נתתי לה ללכת.
הרמן רוזנבלט ממיאמי ביץ ', פלורידה.
סיפור זה נעשה לסרט שנקרא הגדר.
דואר אלקטרוני זה נועד להגיע ל -40 מיליון בני אדם ברחבי עולם.
הצטרף אלינו ולהיות חוליה בשרשרת הזיכרון ותעזור להפיץ אותה ברחבי העולם.
אנא לא למחוק מכתב זה. זה ייקח רק לך דקה להעביר את זה הלאה. תודה.
אמנם ארוך, אבל שווה לקרוא
המלאך שהציל אותי מרעב
אוגוסט 1942. פיוטרקוב, פולין
השמים היו קודרים באותו בוקר כשחיכינו בקוצר רוח.
כל הגברים, הנשים והילדים של הגטו היהודי של פיוטרקוב הוצעדו לכיכר.
השמועה התפשטה שאנחנו מועברים. האבא שלי מת רק לאחרונה ממחלת הטיפוס, שהשתוללה בגטו הצפוף.
הפחד הגדול ביותר שלי היה שהמשפחה שלנו תופרד.
"מה שלא תעשה," איזידור, האח הבכור שלי, לחש לי, "אל תגיד להם מה גילך. אומר שאתה בן שישה עשר."
אני הייתי נער גבוה כבן 11, כך שיכולתי למשוך את זה. ככה אני הייתי עשוי להיחשב כעובד יקר ערך.
איש ס"ס ניגש אליי, מגפיו נקשו על המרצפות. הוא הביט בי מלמעלה למטה, ולאחר מכן שאל לגיל שלי.
"שש עשרה," אמרתי. הוא כיוון אותי לצד שמאל, שבו שלושת האחים שלי וגברים צעירים ובריאים אחרים כבר עמדו.
האמא שלי הייתה בצד ימין עם נשים אחרות, ילדים, חולים וקשישים.
לחשתי לאיזידור, 'למה?'
הוא לא ענה.
רצתי לצד של אמא ואמרתי שאני רוצה להישאר איתה.
"לא," היא אמרה בתקיפות.
"תתרחק. אל תהיה מטרד. תלך עם האחים שלך. "
היא מעולם לא דיברה כל כך בחריפות בעבר. אבל הבנתי: היא שומרת עליי. היא אהבה אותי כל כך הרבה שרק הפעם, היא העמיד פנים שלא.
זאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותה.
אחיי ואני הועברנו בקרון לגרמניה.
הגענו למחנה הריכוז בוכנוואלד לילה אחד מאוחר מאד והובלנו לצריף צפוף.
למחרת, הוצאנו מדים ומספרי זיהוי.
"אל תקרא לי הרמן יותר", אמרתי לאחים שלי. "תקראו לי 94983. "
שמו אותי לעבוד במשרפות של המחנה, לשים את המתים למעלית המונעת ביד.
גם אני, הרגשתי מת. קשוח, נעשיתי מספר.
לאחר זמן קצר, האחים שלי ואני נשלחנו לSchlieben, אחד ממחנות משנה של בוכנוואלד ליד ברלין.
בוקר אחד חשבתי ששמעתי קול של האמא שלי.
"בן, "היא אמרה בשקט אך באופן ברור, "אני הולכת לשלוח לך מלאך".
ואז התעוררתי. רק חלום. חלום יפה.
אבל במקום הזה לא יכולים להיות מלאכים. הייתה עבודה בלבד. ורעב. ופחד.
כמה ימים לאחר מכן, הלכתי במחנה, סביב הצריפים, ליד גדר התיל בנקודה בההשומרים לא יכלו לראות בקלות. הייתי לבד.
בצד השני של הגדר, ראיתי מישהי: ילדה קטנה עם אור, תלתלים כמעט זוהרים. היא הייתה חבויה למחצה מאחורי עץ ליבנה.
העפתי מבט סביבי כדי לוודא שאף אחד לא ראה אותי. קראתי לה בשקט בגרמנית. "האם יש לך משהו לאכול?
היא לא הבינה.
התקרבתי עוד קצת לגדר וחזרתי על השאלה בפולנית. היא צעדה קדימה. אני היה רזה וכחוש, עם סמרטוטים כרוכים סביב הרגליים שלי, אבל הבחורה נראתה חסרת פחד. בעיניה, ראיתי את החיים.
היא משכה את התפוח ממעיל הצמר שלה וזרקה אותו מעבר לגדר.
תפסתי את הפירות וכשהתחלתי לברוח, שמעתי אותה אומר ברכות, "אני אראה אותך מחר."
חזרתי לאותה הנקודה ליד הגדר באותה השעה בכל יום. היא תמיד הייתה שם עם משהו לאכול עבורי - חתיכת לחם או, יותר טוב, תפוח.
לא העזנו לדבר או להתעכב. להיתפס משמעותו מוות לשנינו.
אני לא יודע עליה כלום, רק שהיא מסוג של ילדת חווה, פרט לכך שהיא מבינה פולנית. מה היה שמה? למה היא מסכנת את החייה למעני?
התקווה הייתה המצרך נדיר כל כך, והבחורה הזאת בצד השני של הגדר נתנה לי כמה כאלה, כמזינה דרכה לחם ותפוחים.
כמעט שבעה חודשים מאוחר יותר, האחים שלי ואני נדחסנו אל תוך קרון פחם ונשלחנו למחנה טרזינשטט בצ'כוסלובקיה.
"אל תחזרי," אמרתי לילדה באותו יום. "אנחנו עוזבים."
פניתי לכיוון הצריפים ולא הבטתי לאחור, אפילו לא אמרתי שלום לילדה הקטנה ששמה אני מעולם לא למדתי, ילדה עם התפוחים.
היינו בטרזין במשך שלושה חודשים. המלחמה הייתה לקראת הסיום וכוחות בעלות הברית התקרבו,
עדיין הגורל שלי נראה אטום.
ב -10 במאי 1945, הייתי אמור למות בתאי הגזים בשעה 10:00.
בשקט של שחר, ניסיתי להכין את עצמי. מוות כל כך הרבה פעמים היה מוכן לתבוע אותי, אבל איכשהו נשארתי בחיים. עכשיו, זה נגמר.
חשבתי על ההורים שלי. לפחות, חשבתי, נוכל להתאחד.
אבל בשעה 8 הייתה מהומה. שמעתי צעקות, וראיתי אנשים רצים לכל עבר במחנה. אני הדבקתי את האחים שלי.
חיילים רוסים שחררו את המחנה! השערים נפתחו. כולנו רצנו, כך גם אני. למרבה הפלא, כל האחים שלי שרדו.
אני לא בטוח איך. אבל ידעתי שהילדה עם התפוחים הייתה המפתח להישרדות שלי.
במקום שבו היה רוע נראה עכשו ניצחון, הטוב של האדם אחד שהציל את חיי, נתן לי תקווה במקום היה שם אף אחד.
האמא שלי הבטיחה לשלוח לי מלאך, והמלאך בא.
בסופו של דבר עשיתי את דרכי לאנגליה שבו הייתי בחסות צדקה יהודית, ובהוסטל יחד עם נערים אחרים ששרדו את השואה התמחיתי בתחום אלקטרוניקה. אז הגעתי לאמריקה, שבה אחי סם כבר היה. שירתתי בצבא ארצות הברית במלחמת קוריאה, וחזרתי לעיר ניו יורק לאחר שנתיים.
באוגוסט 1957 פתחתי חנות משלי לתיקון אלקטרוניקה. התחלתי להתיישב בעיר.
יום אחד, חבר שלי סיד שהכרתי מאנגליה קרא לי.
"יש לי דייט. יש לה חברה מפולין. בואו נארגן מפגש כפול."
פגישה עיוורת? לא, זה לא היה בשבילי. אבל סיד המשיך להציק לי, וכמה ימים לאחר מכן נסענו עד
ברונקס לקיים את הדייט ועם חברתה רומי.
היה עליי להודות, בתור פגישה עיוורת זה לא היה כל כך רע. רומי הייתה אחות בבית חולים בברונקס. היא הייתה אדיבה, חכמה. יפה, גם עם תלתלים מתערבלים חומים ועיניים דמויי שקד שנצצו בצבע ירוק ומאד מלאי חיים.
ארבעתנו נסענו לקוני איילנד. עם רומי היה קל לדבר, ומאד חברותית. מתבר שהיא היתה הייתה לגבי דייטים עיוורים מדי!
שנינו פשוט עשינו טובה לחברים שלנו. יצאנו לטייל בטיילת, ונהניתי מהאוקיינוס האטלנטי המלוח עם משבי הרוח, ולאחר מכן אכלנו ארוחת ערב על החוף. אני לא זוכר שהיה זמן טוב יותר.
אנו נכנסנו בחזרה למכוניתו של סיד, רומי ואני במושב האחורי.
כיהודים אירופיים ששרדו את המלחמה, היינו מודעים לכך שהרבה לא נאמר בינינו. היא העלתה את הנושא, "איפה היית," שאלה בשקט, "בזמן המלחמה?"
"במחנות," אמרתי. הזיכרונות הנוראים עדיין חיים, האובדן בלתי הפיך. ניסיתי לשכוח. אבל לא תוכל לשכוח לעולם.
היא הנהנה. "המשפחה שלי הסתתרה בחווה בגרמניה, לא רחוק מברלין," היא אמרה לי. "האבא שלי הכיר כומר, והוא השיג עבורנו ניירות אריים. "
דמיינתי איך היא כמוני בטח סבלה מדי, פחדה, בן לוויה קבוע. ובכל זאת, הנה שנינו היינו הניצולים, בעולם חדש.
"היה מחנה ליד החווה." רומי המשיכה. "ראיתי ילד שם ואני נהגתי לזרוק לו תפוחים כל יום ".
איזה צירוף מקרים שהיא עזרה לאיזה ילד אחר. "איך הוא נראה? " שאלתי.
"הוא היה גבוה, רזה, ורעב. אני הייתי חייבת לראות אותו כל יום במשך שישה חודשים. "
לבי פעם בחוזקה. לא יכולתי להאמין לזה. זה לא יכול להיות.
"הוא אמר לך שיום אחד לא לחזור, כי הוא עוזב את Schlieben? "
רומי הסתכלה עליי בתדהמה. "כן!"
"זה אני הייתי!"
הייתי מוכן להתפרץ בשמחה וביראה, מוצף ברגשות. לא יכולתי להאמין לזה! המלאך שלי.
"אני לא אתן לך ללכת." אמרתי לרומי. ובחלק האחורי של המכונית שבפגישה עיוורת, הצעתי לה נישואים. אני לא רוצה לחכות.
"אתה משוגע!" היא אמרה. אבל היא הזמינה אותי לפגוש את ההורים שלה לארוחת ערב שבת בשבוע הבא.
היה כל כך הרבה להסתכל קדימה ללמוד על רומי, אבל הדברים החשובים ביותר שתמיד ידעתי:
כושר עמידתה, טוב הלב שלה. במשך חודשים רבים, בנסיבות הקשות ביותר, היא הגיעה לגדר ונתנה לי תקווה. עכשיו שמצאתי אותה שוב, אני לא יכול לתת לה ללכת.
באותו יום, היא אמרה שכן. ואני עמדתי במילה שלי. אחרי כמעט 50 שנות נישואים, שני ילדים ושלושה נכדים, מעולם לא נתתי לה ללכת.
הרמן רוזנבלט ממיאמי ביץ ', פלורידה.
סיפור זה נעשה לסרט שנקרא הגדר.
דואר אלקטרוני זה נועד להגיע ל -40 מיליון בני אדם ברחבי עולם.
הצטרף אלינו ולהיות חוליה בשרשרת הזיכרון ותעזור להפיץ אותה ברחבי העולם.
אנא לא למחוק מכתב זה. זה ייקח רק לך דקה להעביר את זה הלאה. תודה.
מדהיםג'קי צ'אן
אין מילים
וואווונרקיסית
מהמם
מרגשריק סאנצ'ז
ואוואייסקפה
ווואאוווונער גבעות
היי, אתה חדש פה?דמעה שקופה
ברוך הבא אייסקפה
תודהנער גבעות
ברוך הנמצא.
ברוך הבא!!!דמעה שקופה
ברוך הבא👍👍👍ריק סאנצ'ז
ברוך הבא !!!שקד מהצפון
דרך הגב אני מכירה את הסיפור הזה ....
סיפור מאלף !!!!!!
בא לי להגיד שוב ברוך הבא - אז ברוך הבא!ריק סאנצ'ז
אהבתי 
דמעה שקופה
איזה קבל פנים משמחת!!נער גבעות
מישהו פשוט תרגם מאנגלית את זה בגוגל תרגום?חושבת בקופסא
יש פה כמה שורות של תרגום מילולי מידי סלנג באנגלית.
כמו "למשוך את זה" שזה תרגום מילולי של הביטוי " to pull this off" שהמשמעות של הביטוי זה "להצליח לעשות את הטריק הזה".
או טעויות דיקדוק שנשמעות כמו של עולה חדש "האמא שלי" "לארוחת ערב שבת" "האבא שלי" "עם רומי היה קל לדבר, ומאד חברותית. מתבר שהיא היתה הייתה לגבי דייטים עיוורים מדי!" (מה בכלל אומר החצי השני של המשפט הזה?!)
גם לא היו אומרים לנרצחים בגז מתי הם היו הולכים למות.
הביאו אותם למחנה, אמרו שהם הולכים ליישב אותם מחדש, אבל קודם הם צריכים לעשות מקלחת, לקחו מהם את כל החפצים והבגדים היפים (שהם הביאו כי הם באמת האמינו לשקר הזה שהם פשוט הולכים לגור שם) והכניסו אותם ל"מקלחת" ורצחו אותם בגז!
וגם לא רצחו בגז אנשים שהיו מתאימים לעבודה, הם בדרך כלל היו מתים מהתנאים הנוראיים בלי שום התערבות פעילה מצד הנאצים.
וגם תיאור של ילד ממחנה השמדה כ"גבוה, רזה, ורעב" בתכל'ס מתאים לכמעט כל מי שהיה במחנה, זה לא סימן מיוחד, בקלות זה היה יכול להיות משהו אחר.
אני לא חושבת שכל העניין הזה מזוייף, אבל בטוח שהיה כאן קצר עצום בתקשורת.
ועוד משהו, הסיפור באמת מזוייףחושבת בקופסאאחרונה
משיתוף של הסיפור הזה בפורום אחר, משהו הביא קישור לכתבה הזו
ניצול שואה כתב ספר תיעודי שהתברר כזיוף
שמראה שהסיפור מזוייף והכותב המציא אותו והרוויח תמלוגים מספר וסרט על הסיפור ברמאות בטענה שהסיפור אמיתי.
אני בבידודיהיה טוב!:)
איזה בסעענרקיסית
לא היחיד ..הכל עוד אפשרי
אני בת...יהיה טוב!:)
בת!!!!דמעה שקופה
מזל טוב!!!!
???יהיה טוב!:)
אה... סוריהכל עוד אפשרי
🙃...
פשוט לא ראיתי הודעות שלך לפניי ולא ראיתי כלום שמסביר מי את
פשוט לא ראיתי הודעות שלך לפניי ולא ראיתי כלום שמסביר מי את
הכל בסדריהיה טוב!:)
עד מתי?נרקיסית
אני עד לא ברור...הכל עוד אפשרי
או שלישי או רביעי או חמישי🙃
או שבת או שלישי הבא...יהיה טוב!:)
באסהזיינוקית בנשמה
מהזה מבאס להיות בבידוד
מניסיון!
יש לך איזה תסמין כלשהו?
גם שלמה בבידודיה דמעה שקופה
קיבלתי שלילית...שלמה....
תוך 18 שעות מהבדיקה! (עשיתי ב18:30 וקיבלתי ב2:30)
מזל טוב!!!דמעה שקופה
תודה...שלמה....
אבל עדיין בבידוד
באסה... אגב,דמעה שקופה
נחמד לדעת שאני לא היחידה שאוהבת לכתוב שלוש נקודות...
גמני אוהבת לכתוב עם שלוש נקודות...בת סוד
אחלה...דמעה שקופה
באסהבת סוד
ולמה את בבידוד?הכל עוד אפשרי
שכנה שלי חולה והייתי אצלם מלאאאא זמן...יהיה טוב!:)
אני דיי גרה אצלם...
יש ליחברהטאטע אוהב אותי!
שעשתה היום בדיקה והיו לה קצת תסמינים קיצר אם היא חולה ח"ו אני צריכה בידוד וגם קמתי היום עם גרון כואב וראש
שלחו לי אתמול הודעה שאני צכה להיכנס לבידוד..אנא ה'
אבל גם זה טעותת כי הייתי בזמן שהם אמרו בבית
וגם הייתי כבר חולה בקורונה אז אני לא צכה להיכנס לבידוד
וואי אני שונאת את הקטע הזה למה את מוציאה אותי פדחנית???אפרת גלבוע
אני הסתכלתי רק על ההודעה לא פתחתי אותה...
איזה באסההההההההאפרת גלבוע
אבל כמו שקראת לעמך... בעזרת ה' יהי ה טוב
אמאלה!!!לא מאמינה שזה קורא לי.!!יהיה טוב!:)
הוסיפו לי עוד 4 ימים לבידוד!!!
מה?? למה??מתנחלת:)
נחשפתי לעוד חולה קורונה יום לפני שנכנסתי לבידוד ועכשיו גילויהיה טוב!:)
את זה וזה מוסיף לי לבידוד...
למה זה קורא לי למען ה'???
מעודדת אותך.דמעה שקופה
לא יותר מידי עוזר אבל תודה...יהיה טוב!:)
אויי בעזרת ה' יהיה טוב! -אנונימי-אחרונה
אנשים עם שמות מיוחדיםמתנחלת:)
אנשים עם שמות מיוחדים - איך אתם מרגישים עם השם הזה?
"מתעצבנים" לפעמים על ההורים שלכם שנתנו לכם שם מוזר? או שמרגישים "גאווה" שאין עוד אנשים עם השם הזה?
יש לכם כח להסביר כל פעם מה העניין של השם או שנכנעים מהר?
שידרוג לשאלה - אתם יודעים כמה אנשים בארץ/בעולם יש עם השם הזה?
חחואולי...
יש שם 9 שמות.. (לא כזה הרבהה גם לי יש 9 אחים..) למרות שבעז"ה נראה לי שיהיה לי פחות.. זה רק הסגנון יש לי עוד מלא שמות בסגנון..
..בת סוד
שר הביטחון הנוכחי בני גנץ
ירושלים של זהב נכתב עי נעמי שמר ובהקשר לאיך שירושלים נראתה באותה תקופה...
ירושלים של זהב נכתב עי נעמי שמר ובהקשר לאיך שירושלים נראתה באותה תקופה...
רק הראשון נכוןגארפילד
....מגובלת-
נעמי שמר
יצא במקרה לפני "מלחמת ששת הימים"
רק הראשון נכוןגארפילד
השיר נכתב בגלל שהייתה תחרות שירים.חובה?
תשובהניק כמעט בלי ראש
נעמי שמר כתבה את ירושלים של זהב לפסטיבל הזמר 1967. השיר עצמו לא השתתף בתחרות.
נערךחובה?
נכון!גארפילד
רעיונות לחידות:ניק כמעט בלי ראש
מי שר הכלכלה הנוכחי?
מי שר החינוך?
מי שר הקליטה והעלייה?
מי שר המים?
מי שר(ת)התפוצות?
מי שר האוצר?
מי השר לפיתוח הנגב והגליל?
מי השר לעניינים אסטרטגיים?
מי שר הבריאות?
וכו'...
בני גנץ, בעוונותינו הרבים...הָיוֹ הָיָהאחרונה
עניתי רק בשביל להביע את דעתי הנ"ל...
למישהו יש רעיונות לחופש?אמממ
אני פה אם חברה ואנחנו שעתיים מחפשות רעיונות
(רעיונות גם בלי חברות)
(רעיונות גם בלי חברות)
ללמוד.מגובלת-
איכסהאמממ
למה??מגובלת-
תלמדי שפה... למשל.
מה יש ללמוד בשפהאמממ
אם כבר אני אלמד משהו זה לא יהיה מבחירתי וזה יהיה מתמטיקה או אנגלית כי זה מה שקשה לי
טוב, אז לא.מגובלת-
יש דברים שכן מעניין ללמוד?אמממ
אני לומדת פניני הלכה וזה נחמד אבל הכוונה חול..
בטחינשוף קטן
שפה זה מגניב ממש ללמוד.
נגיד ערבית. או יידיש.
וגם אותי אישית מעניין לדעת יותר בהיסטוריה. אז אפשר פשוט להיכנס לויקיפדיה, וללמוד על אישים היסטוריים מפורסמים, מבצעים מעניינים. אפשר על המוסד
גם לראות נשיונל ג'אוגרפיק או סרטי טבע אחרים זה מעניין ומלמד מאד.
איך אני אלמד עוד שפה אם בקושי אנגלית אני יודעתאמממ
ערבית לעברית הן שפות שמיות ועבריות.חובה?
יש אפליקציה ממש טובה לזהנשמחה בך
רעיונות...בת סוד
להתנדב,לסדר את החדר או את הארון,לטייל,ללכת לברכה,ים או מעיין וסרט אפשר להכין פופקורן בבית ולחפש סרט טוב באיטרנט
..ינשוף קטן
אוי רק לא סרט.
להתנדב זה טוב, ויש מלא דרכים.
...הָיוֹ הָיָה
אין שום דבר שמסקרן אותך? שאת מעוניינת להרחיב בו את הידע שלך?
לא יכול להיות!
תחשבי קצת ותמצאי שיש מלא שברים שיעניין אותך להעשיר את עצך בהם.
כלי נגינה?אמממ
באלי כלי מיוחד
תלמדי לנגןנרקיסית
אני יודעת באורגן בגיטרה ובחליל אבל לא ממש טובאמממ
וואו... אני גם יודעת באורגן ורוצה להתחיל בגיטרה,נרקיסית
כמה זמן בערך יקח עד שאני ידע טוב?
זה די קל בעיקר אקורדיםאמממ
יש מלא סרטונים ואתרים
באלי כינור אבל איו לי איך ללמודדד וגם זה קשה
[או כינור]
כינור זה מושלםםם אבל זה ממש קשה ולוקח זמן עד שממש מנגניםנרקיסית
אני יודעת...אמממ
למשהו יש המלצה לכלי נחמד?
היי אני לומדת כנור, בהתלה למדתי דרך האינטרנט ואז מצאתילתת:)
מורה. בכל מקרה אם את רוצה, עופי על זה! בסוף את תראי תוצאות ותהיי גאה בעצמך
אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך סירטונים מהיוטיוב שמלמדים אחלה ממש בתור התחלה!
חחחחחחחחחזיינוקית בנשמה
עוד רעיונותינשוף קטן
לקשט את החדר
לצבוע את הקיר בחדר
לקורא ספרים
להוריד שירים יפים
לכסח את הדשא
לצבוע את הנדנדה בגינה (למי שיש)
להכין קישוטים ודברים יפים לגינה
להסתפר
לצאת להליכה
להרכיב פאזל ענק 1000-2000 חלקים
להתקשר לחברות ולמתוח אותן (ממס' אחר)
חח סתםםינשוף קטן
על האחרון
עודינשוף קטן
ללמוד- מסל"ש, איגרת הרמב"ן, ללמוד תנ"ך, 15 דק' ביום.
לשבת בחוץ בשמש ולשמוע שיעור יפה.
לצאת לחצי יופ כיף עם אח/ות
תודהאמממ
ללמוד תנ"ך זה טוב.חובה?
ומהנה.חובה?
להתנדב, לעבודנשמחה בך
לעשות דברים עם המשפחה
ללמוד (כתבו לך פה הצעות)
לקרוא
ללמוד (כתבו לך פה הצעות)
לקרוא
ולכתובנשמחה בך
רעיונותניק כמעט בלי ראש
(של חנונים)
לעשות קורסים בקמפוס IL
ללמוד ערבית במדרסה (אתר)
ללמוד גמרא
להתפלל...
לראות סרטים (נקיים)
להתנדב
לא לישון עד 12. זה בזבוז זמן. נשארו לך רק עוד מאה ומשהו שנים לחיות. (מקסימום!)
לקרוא
לשמוע פודקאסטים (אני ממליץ על עושים הסטוריה והתשובה.)
לעשות ספורט תוך כדי שמיעת פודקאסטים (אבל אני מודה שלא עשיתי ספורט כלשהו בחודשים האחרונים.
לנגן. ואם את לא מנגנת, תלמדי כלי חדש!
לשחק עם האחים/יות ועם החברים/ות.
לעזור להורים.
ללכתנער גבעות
לגבעות, לחזק אחיזה בארץ ישראל.
באזור שלי איןאמממאחרונה
היי למשהו יש שודדי הקריבים 2אילה צייז
עוד שנייה נגריסקי נועל את השרשורג'קי צ'אן
אז שאנשים יששלחו לך מהר כי לי אין..
באתי להגיד את זה דמעה שקופה
עוד לא נעלו?דמעה שקופה
תאמתג'קי צ'אןאחרונה
יפה להם..
וברוך הבא לך!ג'קי צ'אן
ברוכה הבאה. זאת בת דמעה שקופה
(לפחות לפי הכ"א שלה)
חחח נכון, התבלבל לי...ג'קי צ'אן
קורה לכולם 
דמעה שקופה
אתם מכירים מישהו שיש לו נסיון בהלחנת שירים\ביצוע?אנא עבדא דקב"ה
אני ממש מחפש מישהו שיודע להלחין שירים ברמה גבוהה... (עדיף גם זמר שמבצע שירים)
אתם מכירים?
אני מכירה זמר דיי טוב. לשלוח פה את המספר שלו?דמעה שקופה
מה השם שלו?אנא עבדא דקב"ה
לא כדאי לשלוח כאן מספר...
מענדי ג'רופי.דמעה שקופה
יש לאח שלי גם את המייל שלו, אם זה עוזר.
דיי,הוא חבר של המשפחה שלי🤣🤣נועה גבריאל
דמעה שקופה
@נועה גבריאל, כשהוא היה קטן הוא היה עובד על אנשים שהוא אח של אבא שלי...
חחחחנועה גבריאלאחרונה
את מכירה אותו באופן אישי?אני כן האמת
אני מכיר...יוני קדוש
אלי יחיאלי
אומן שהיה המנהל של המקהלה שלי ביסודי. אבא שלך אמור להכיר אותו. הוא גר בפתח תקווה (אלא אם הוא עבר דירה מאז תשע"ה)
מכיר זמר ננח אם יכול לעזור תגיד לי.עבד ה'.
רק אומר לגבי זה שכדאי שתהי ברורהשמואל_(הי)
בכל העסק של הלחנה וביצוע ולשיר זה עולמות שונים, לדוגמא, אני מלחין ברמה גבוה עם ניסיון והכל, ואני אומנם יודע לעשות עיבוד/ביצוע אבל פחות מקצועי בזה, כנל לגבי שירה, אני יודע לשיר אבל לא ברמה של מקצועי על במה, השאלה מה את צריכה, בכללי אני אשמח לייעץ לכל מה שצריך, מתעסק בזה לא קצת
כע אני מכירה מישו חבר טוב של אבא שלי אם אתה רוצה..ה'הואהמלך
תשאל בפורום צלילים ומוזיקהניק כמעט בלי ראש
יישוב ארץ ישראל בגלילנוער נוף הגליל
היי, אני למדתי בנוף הגלילריק סאנצ'ז
וואלה איפה?נוער נוף הגליל
אתה מכיר שמה את הבתי ספר?ריק סאנצ'ז
אם כן - למדתי בת"ת אומץריק סאנצ'ז
וואלה.. באיזה שנה?נוער נוף הגליל
אני לא רוצה להיחשףריק סאנצ'ז
טוב...נוער נוף הגליל
אני יכול לכתוב באישי אם את רוצהריק סאנצ'ז
טוב אז תכתובנוער נוף הגלילאחרונה
אני בת וכן...נוער נוף הגליל
טוב רבותיי, שרשור פרידה בעזרת ה'...שמינייייייסט
לוקחים לי את המחשב, לכבוד בין המצרים (סתם, פשוט יש צורך)
היה כיף, היה עמוק, פגשתי המון סוגים מסוגים שונים, והחכמתי. תודה.
סליחה עם הגבתי פעם בצורה אגרסיבית מדי או פוגענית, בשיחה אישית, או בכללי, סליחה אם נתתי עצה קשה מדי שלא קשורה,
מאחל בהצלחה לכולם.
(יש לי עוד יום בערך.. אז אראה את התגובות הראשונות)
ואולי עוד אחזור.... יום אחד...
(נ.ב., בלחש שאף אחד לא ישמע חוץ ממך- דבר עם ה'! יעזור מאוד להגיע לאמת ולהימלט מהסבל ומהשקר.)
אשריך.להיות בשמחה!!!
אשריך באמת.
על הרגישות בתשובות ועל ההתייחסות.. תגובות נעימות..
הוספת פה המון.
בהצלחה!
על הרגישות בתשובות ועל ההתייחסות.. תגובות נעימות..
הוספת פה המון.
בהצלחה!
בייחובה?
מקווים שתחזור בשנה שנתיים הקרובות.
למרות שאז כנראה לא תיהיה שמינייייייייייייייייינסט.
למרות שאז כנראה לא תיהיה שמינייייייייייייייייינסט.
..רחל יהודייה בדם
ביי, שיהיה לך רק טוב...
בייגארפילד
יאלה בייyes123
היה שלוםאחד ששורד
נ.ב. מאוד אהבתי את ה-נ.ב שלך...
וואו. בהצלחה ממש בהמשך.*שירה*
תרמת הרבה לפורום
נרגיש את חסרונך...
בהצלחהדמעה שקופה
אהבנו אותך......!נפשי ערגה
להתראות ובהצלחהחדמ"ש
היה כיף לקרוא את התגובות שלך
בייייהכל עוד אפשרי
ממש העלתה את הרמה של הפורום עם התגובות שלך