לא רק שחור /לבן
מקסי
ובאזור המרכז
לא רק שחור /לבן
מקסי
ובאזור המרכז
כהניסטים, ומי שמבינים בזה!
מה אתם חושבים?
הרב כהנא צדק?
)נקומה נאומר??
משו מדהים!!
וכשאני קראתי אמרתי ואו כאילו אני לא יודעת מה להגיד מי שלא מסכים עם זה מתכחש למצאיות!!עובדתית!!
בני נוער יקרים!
המצב קשה, חווינו פיגועים קשים וחוסר ביטחון בשטחי יו"ש.
אין ספק זה קשה עצוב ומתסכל. אבל...
לפעמים שמגיבים תחשבו לפני, מה באמת יעזור? אל תאבדו עשתונות..
אסור לעשות דברים פזיזים שיעלו לבסוף מחיר יקר, אסור שזה יקרה.
לפעמיים העזרה האמתית היא התורה והתפילות, למרות שקשה לשבת "בחיבוק ידיים"
זה כנראה העזרה האמתית שלנו, לא אמרתי ח"ו לא להפגין, כל אחד איך שהוא מרגיש.
אבל לחשוב בהיגיון ולא לאבד את השיקול דעת הפשוט שלנו..
בהצלחה! ב"ה נשמע בשורות טובות!
מילי דשטותאאחרונה
זרקו את כל השאלות שיש לכם על ציונות דתית
אי לעם ישראלהשבת אנחנו עושים שבוע ציונות דתית... חשבתי בפתיחה של השבוע להציף כל מיני שאלות, ומדובר בעיקר על בנות חרדלי"ת יחסית
אז לא דברים שאנחנו פשרנים וכו'. כי לי לפחות אין על זה שאלות, ברור לי שאנחנו לא פשרנים ואנחנו לא דומים לחילונים![]()
אז אם יש למישהו רעינות למאמרים קצרים נגד הציונות הדתית שיעוררו שאלות, וגם בכללי רעיונות לשבוע ציונות דתית אשמח מאד
תודה רבה!
בין החוץ לפניםוכל מה שקורה עכשיו!
ולא איכפת לממשלה!
שהערבים ימשיכו להתנהל בתוכינו!
"זאת ההתחלה של מדינת ישראל.."
ככה? ככה?
שכל שני וחמישי ערבים עושים לנו פיגועים?
למה הקב"ה? למה?
איך אפשר להמשיך להתקיים ככה?
אשמח שתענו לי.. אני מחפשת תשובות!
תודה!
גם אני באופן אישי מצטערת מזה, וגם כולנו בתור אומה, עם אחד - מצטערים וכואבים..
לענ"ד צריך לזכור שבאמת ישלנו פה מנהיג לעולם, אבא טוב ורחמן שיודע מה הוא עושה..
הוא מגלגל הכלללללללללללל בדרך לגאולה השלמה. "קמעא קמעא".
צריך הרבה סבלנות ותפילות, וגם השתדלות מעשית.
בסוף עוד תבינו שהכל היה רק לטובה...
אם הערבים לא היו פה לא כל כך ההינו אוהבים את הארץ וגם זה ניסיונות ה' מנסה אותנו
היום! הפגנה מטורפת! תבואו כולם בבהד 3 או צומת תפוח, נראלי בהד 3 הולכים להראות לצבא והמשטרה שזה לא מצחיק אותנו בכלל!! התחיל ב5 והולך להגמר מתישהו בערך ב10.. תבואו! כולם! זה חשוב בטירוף!
אוקי אז היביאו לי קבסית יש לי פגישה איתה ממש בקרוב..
עצות
טיפים
פרטים
ליודעת משו
אנשים תעזרווו
בבקשה
אבל אשמח ליותר פרטים על המקרה.
האם את לומדת בחנ"ב?
אם לא, למה יש לך מפגש איתה?
היא פחות או יותר יודעת למה היא שם.. השיחה איתה כנראה לא תשנה שום דבר בנוגע לזה.. (אין לי יותר מדי רקע עלייך, אבל בדרך כלל זה קשור לנשירה גלויה\ סמויה או חשש של איזשהו מעבר על חוק חינוך חובה) וזה הכל, אולי היא תעזור אולי לא תתפללי על זה המון ובהצלחה!
לאן כל זה הולך??????????????????????????
עד מתי הדם שלנו ימשיך להיות ככה הפקר????????????
"הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגויים, נחשבנו כצאן לטבח יובל להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה".
למה?? למה?? למה???????????????????????????????
אהלן אנשים! אפשר להתייעץ איתכם במשו?
מה אתם אומרים על שחקניות?? (יעני בנות) יאללה! דברו!
טוב אז ככה-
כבר כמה שנים באלי להציג בסרט, להיות שחקנית!
ה' באמת נתן לי כשרונות של משחק ואני רוצה להשתמש בהם!
לשחק בסרט!
אבל אני לא רוצה בסתם סרט, בלי משמעות!
אני רוצה לשחק בסרט אמיתי, שגם יש לו משמעות אמיתית!
שיהיה סרט יהודי!
אבל כאן הגיעה הבעיה- הסרטים הנפרדים זה בדרך כלל של חרדים חזקים וזה לא כ"כ מעניין..
הסרטים (אפילו הממש דוסים)- מעורבים
לעבור את הקיר נגיד- זה סרט שנחשב "דוס"
אני ממש מתלבטת אם לנסות לבדוק
אשמח לעזרה!
תודהה!
אני רוצה ללכת להבחן לסדרות כאלה שכל החילונים בערך רואים (כמו כדאברא, אילת וכו לא ראיתי אף אחד אבל אני יודעת)
ושכאילו יהיה קצת דתיים בתוך הסדרות האלה ושהדתיים יהיו אמיתיים ושיציגו אותם באמת טוב ובסופו של דבר שהחילונים יותר ידעו מה זה דתי אמיתי _יעני שמציגים אותו טוב
רציתי שבסדרות האלה יהיה גם צד דתי לכל העניין ומי שצופה יראה דתיים טובים ומוכשרים
שומרת על הגבולות שלך אבל זה יהיה די קשה כי העולם של המשחק יש בו כל מיני דברים שלא ממש מתאימים לבנות דתיות חזקות כמוך..
לימודי קולנוע ומשחק של תורת החיים, זה לא כמו החרדים. זה מאוד מאוד תורני והם ממש חמודים 
היא חרדיה אבל זה מעורב
היא נכין ביימה את "לעבור את הקיר" שזה סרט שהוא חרדי במקור אבל...
ובכללי אני עדיין מתלבטת כי אני פוחדת להיות סלב מגיל כזה
יש קושיא מפורסמת שעולה כל שנה לפני חנוכה וגם בתוך חנוכה...
זאת לא קושיית הבית יוסף המפורסמת שכולם מכירים..אלא..
הקושיא היא איך יכול להיות שבחג שאנחנו ניצחנו את היוונים שהם ניסו לפגוע בלימוד התורה שלנו
כל עמ"י יוצא לחופש, וממקום להיות בלימודים ולהמשיך ללמוד וללמוד אנחנו יוצאים לחופש?!
האמת שמי ששואל את השאלה הזאת כל שנה הם בעצם הרבנים שלנו והמורים, והאמת שהם בעצם
כל שנה עונים על הקושיא הזאת, מתי?.. לפני החופש הגדול..
"הניסיון הכי קשה בחופש זה ללמוד לבד זה מהאתגרים הכי מסובכים וקשים שתתקלו בהם"
כך מסבירים לנו לפני היציאה לחופש הגדול... ובעצם ללמוד בבית זה הכי ניצחון שלנו על היוונים,
מתי שאתה לומד כי אתה רוצה ולא בגלל שאתה במסגרת ויש מבחנים וכולם לומדים אז אתה גם.
בתקופה ההיא(של חנוכה) ראו את מסירות ילדי ישראל שברחו למערות בשביל ללמוד שמרצונם החופשי.
לסיכום, כולנו נבחנים דווקא שאנחנו בחופש ולא בלימודים, אז מתגלה הרצון האמיתי והאהבת התורה האמיתית שלנו.
אני מקווה שהבנתם אותי ומה שכתבתי, אשמח שתוסיפו אם יש לכם.
חג שמח
חג שמח ולימוד פורה ומהנה...
אבל בבני אדם הוא ממש לא מבין
"(אולי) יש מעלה לשעה לימוד מבחירה ביום חופש של חנוכה מ10 שעות ביום רגיל בישיבה..."
אני חושב שצריך להוריד את האולי..זה דעתי
מסכים שקשה ליישם.
כתוב בשמו של רבי חנינא בן דוסא שגדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה.

וואי, יפה!!מילי דשטותא
9) המבחן המשמעותי הוא בזמני קיצון ולא בהתנהלות היום יומיתלכן זה ניסיון לתירוץ, זה דעתי מה שכתבתי.

סבא שלי נפטר לפי שנה..
היום האזכרה......
כל כך מתגעגעת כל כך..
מי יחזיר לי אותו עם לא אבא שבשמים!!!!!
שאוהב אותי כל כך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מה לעשות נגד הגעגועים
?????????
אוהבת...
ממני...
מכירה את הגעגוע והכאב הזה מקרוב, לצערי...
ה' ייתן לך כח בעז"ה.
אוהבת![]()
ביום שישי רבתי עם אבא שלי שהוא ואח שלי כל הזמן צוחקים ויורדים עלי שאני בקושי מסדרת ועוזרת בבית ואז בכיתי והוא לקח לי את הפלאפון. אמא שלי דווקא הבינה אותי אבל התעצבנתי עליהם וברחתי מהבית, אבל הם מצאו אותי וביקשו שאחזור, אבל אני רק יצאתי עליהם בצעקות, שהם לא ההורים שלי, ואני אנתק מהם קשרים, אבל חזרתי, ואז קצת הפשירו העניינים, ויש לי ממש רגישות מצפון, מה אתם ממליצים לי לעשות? אשמח לעזרה, תודה.
ישמעו מה יש לך להגיד, וגם את תשמעי אותם.
מה את אומרת?
בעז"ה בהצלחה בכל מקרה!! חג שמח
אני ממש מבקשת שתקראו ותנסו לעזור לי. זה חשוב נורא.
יש לי אחות שקטנה ממני בארבע שנים.
במילים פשוטות- היא לא מפסיקה לגנוב לי דברים. רציני.
היא תמיד איכשהו מגיעה לכל הדברים הפרטיים שלי ולוקחת אותם.
אפילו היא הגיעה למגירה עם כל מיני דברים שאני כותבת... ראיתי את הדברים האלה מצולמים אצלה במצלמה...
משהו יודע מאיפה זה נובע?
אני כבר משתגעת.
לא חסר לנו כלום, ב"ה.
אכפת לי יותר הקטע עצמו של הגניבות מאשר מה שנגנב.
ההורים שלי לא מפסיקים לדבר איתה על זה... היא מתנצלת ומבטיחה לא לחזור על זה שוב...
אבל... זה חוזר על עצמו כל יום מחדש.
אני אישית לא מסוגלת להסתכל לה בעיניים.
זה גם יוצר נתק ביננו... חור עמוק.
וכעס!
אשמח לתגובות....
קובעים פעם בשבוע\שבועיים שנפגשים במסעדה או באיזה מקום נחמד ומדברים זה בהתחלה קשה ולא זורם אבל אחרי זה זה ממש כיף ומוסיף וממש מחכים לזה (אתם בהפרש של 4 שנים בסך הכל אז זה יהיה הרבה יותר קל
היא בחיים לא תדבר על זה...
גם כההורים מעירים לה היא מעבירה נושא מהר...
היא בכלל לא תרצה לשבור את האמון שלך (אחרי כמה זמן אבל זה עובד)
מה אם אומר לך שכמה פעמים התגברתי על עצמי ושתקתי. (אף פעם אני לא הערתי לה, רק ההורים שלי בדרכים משלהם, כי אני יודעת שהתגובה שלי תהיה ממש כעסנית...)
בפעמים האלה אפילו הייתי נחמדה, הצעתי לה שאלמד אותה למבחן וניסיתי ליצור קשר וחיבור.
ובאותו יום נלקח ממני הדבר שהכי הרגיז אותי זה כ"כ גרם לי לרצות ....
לדעתי עובר על אחותך משהו בבית ספר או במקום אחר ושקשור ליחס(אולי חרם) ולכן היא מתנהגת ככה כי היא רוצה יחס ולא משנה לה איזה העיקר שיתיחסו אליה ולכן ברגע שתדברי איתה ב"קשר אחים אמיץ" אני מאמין שאחרי 3 מפגשים היא תפרוק דברים שלא ידעת עליהם בכלל (אולי תרגישי אכזרית שהתעצבנת עליה לפעמים) ואת תהפכי דמות בוגרת שאפשר להיפתח בפניה בלי להיפגע ושוב היא לא תרצה לפגוע באמון שלךבעזרת ה' עלי והצליחי
אציע אותו בעז", מקווה שזה יעזור באמת.
שזה ממש לא יפה ושאם היא רוצה שאולי בשביל שהיא תבין מה זה שהיא לוקחת לך דברים תקחי לה דבר שממש חשוב לה, אבל עם לשאול![]()
היא בוודאי לא תסכים
ברור שלא ארכל בלי תועלת.
ההורים שלי מודעים למצב והם מטפלים בזה אבל זה תקופה של שנתיים ככה כבר ואני לא מסוגלת כבר להמשיך להכיל...
שלוקחים דברים בלי לרצות, סוג של דחף נפשי, יכול להיות שזה משהו דומה.
בלי רשות, אבל היא בת 5...
ילדה בת 14 שנוגעת בלי רשות קצת יותר נדיר(ככה לפחות נראה לי)
יכול להיות שסתם היא מחפשת צומי.
את יכולה לנסות לדבר איתה ולשאול אותה למה היא עושה את זה או שההורים שלך ידברו איתה.
יש לה תשובות מפגרות כאלה...
לוקחת לי בגד ואומרת - אבל זה היה בכביסה--- מה הקשר???
יש ויש...אנחנו מוצאים את עצמינו אחרי כל סיטואציה כזו... מבולבלים מה יותר נכון לעשות- לבכות / לצחוק...
גם וגם.
ובעיקר לרחם.
פשוט תפרקי שם הכל
אם את רוצה תביאי לה
ואם לא אז לא
(לפי מה שאת מתארת יש מצב שהיא תגיע לזה...)

המניע שלי זה בעלי לעתיד בעז"ה, משפחה שאקים אי"ה...
שתמיד משגיח עלי תמיד וכל מה שקורה לי זה ממנו נטו
וגם אם קורה לי משהו שלא מוצא חן בעיני (במיוחד בגיל זה)
אני חושבת מה הוא היה רוצה שאני אעשה עם המצב-
פרק תהילים תמיד עוזר...
כשאני ממש עצובה ובאלי למות, אני מיד חושבת על איזה בגד או תכשיט או משהו שיכול לעודד אותי ולעשות לי טוב.. או כשאני חושבת על אירוע או משהו שהולך לקרות וזה מדרבן אותי להמשיך לחיות..
לא יודעת למה, אבל ללמוד למבחן, ולהשקיע, לסכם, לשנן, לחפש חומר, להעתיק מהאינטרנט, לעשות כל מני דרכים ללמידה- ממש ממש מעורר אותי לחיים..
לפעמים כן באלי כבר לא להיות בעולם הזה...
אבל
א) שממש ממש רע לי אני קודם כל יוצאת החוצה, או לחצר של הבית או למרחבים או אפילו לגנ"ש.
ב) לומדת נתיבות שלום (יש שם פרק שלם על אמונה)
ג)מדברת עם ה', לפעמים גם צועקת וכועסת עליו, אבל בסופ יוצא לי מזה רק טוב
ד)שזה האופציה הגרועה ביותר שלי אבל לצערי אני משתמשת בה הכי הרבה, רואה סרט.
ולכן אמא שלה כעסה עליך?
כבר חצי שנה ככה שאין לי יותר מידי מה לעזור לך...
לגבי הבייביסיטר, זה פשוט חרה לי... זה מה זה לא מנומס לבטל ככה בייביסיטר כי לא רוצים לעשות..
אממ ובלי קשר לגבי חברה שלך, זה פשוט לא מעשה חברי. תבדקי טוב טוב מה טיב החברות שלכן ומה באמת הופך אתכן לחברות ואם זה לא אמיתי, תאמרי יפה שלום, לטובתך..