המניע שלי זה בעלי לעתיד בעז"ה, משפחה שאקים אי"ה...

שתמיד משגיח עלי תמיד וכל מה שקורה לי זה ממנו נטו

וגם אם קורה לי משהו שלא מוצא חן בעיני (במיוחד בגיל זה) 

אני חושבת מה הוא היה רוצה שאני אעשה עם המצב-

פרק תהילים תמיד עוזר...

כשאני ממש עצובה ובאלי למות, אני מיד חושבת על איזה בגד או תכשיט או משהו שיכול לעודד אותי ולעשות לי טוב.. או כשאני חושבת על אירוע או משהו שהולך לקרות וזה מדרבן אותי להמשיך לחיות..

לא יודעת למה, אבל ללמוד למבחן, ולהשקיע, לסכם, לשנן, לחפש חומר, להעתיק מהאינטרנט, לעשות כל מני דרכים ללמידה- ממש ממש מעורר אותי לחיים..

לפעמים כן באלי כבר לא להיות בעולם הזה...

אבל

א) שממש ממש רע לי אני קודם כל יוצאת החוצה, או לחצר של הבית או למרחבים או אפילו לגנ"ש.

ב) לומדת נתיבות שלום   (יש שם פרק שלם על אמונה)

ג)מדברת עם ה', לפעמים גם צועקת וכועסת עליו, אבל בסופ יוצא לי מזה רק טוב

ד)שזה האופציה הגרועה ביותר שלי אבל לצערי אני משתמשת בה הכי הרבה, רואה סרט.

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....

אני חייב להרגע קצת מהמתח מי יכול לעזור ולשלוח קישורים בדרייב לאחד או כולם מהנ"ל יבורך:

ג'ייסון בורן (סדרת סרטים)

חטופה

אינדיאנה ג'ונס

ג'יימס בונד

מת לחיות

רמבו

שליחות קטלנית

משימה בלתי אפשרית