פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 396)

*נוער ירושלים (וסביבותיה ) יקר!*
אנחנו דוד כהן ורועי גליק, בני 15 ולומדים בישיבת בנ"ע מטה בנימין בבית אל. אנחנו מאמינים שלכולנו, כנוער, יש כח. אז הקמנו את פרויקט "דור לדור", פרוייקט השלמת מניינים בבתי כנסת ברחבי הארץ שחסר בהם מניין; ביום חמישי הקרוב- כ"ג חשוון, 01/11- אנו מקימים מניין חדש, בשעה 19:45 בבית אבות נווה עמית בשכונת רמת אשכול. ממש נשמח שכמה שיותר אנשים (נוער ומבוגרים כאחד) יגיעו!! זה חשוב!!  - אז אם אתם בני 13 ומעלה- דברו איתנו. בעזרת ה' בזכות כולכם נתחבר אנחנו, המשלימים, עם תושבי בית האבות היקרים ו'נחייה' שם את התפילה! כל אחד יכול לעזור! נשמח גם שתפיצו כמה שאפשר. תודה רבה רבה לכולם!!                            רועי-0587995857 /roeiglik@gmail.com; דוד-0584416442 (WhatsApp).

למה כל כך לא טוב לי?! למה אני לא מצליחה לשמוח?!
מה כל כך יושב לי על הלב שלא נותן לו לחייך באמת ולהרגיש טוב? פשוט טוב. עזבו את השמחה, שיהיה טוב, רגיל. ולא כאילו סלעים על גבי סלעים מונחים לי על הלב.
דייי נמאס לי. כל כך נמאס לי. אני רוצה לשמוח. באמת לשמוח.
ואני לא מצליחה.
הדמעות שלי נהיו חלק בלתי נפרד מסדר היום והמועקה התמידית הזו בלב הולכת ושוחקת אותי מיום ליום.
מתישהו פשוט לא ישאר ממני כלום, אני אהיה כמו צל אפור, כמו דמות ריקה, בובה על חוטים שפועלת ועושה את מה שמוטל עליה באוטומטיות אבל מבפנים הלב שלה קפוא. קפוא מכל כך הרבה כאב לא ברור.
פשוט לא ברור.
כלום לא ברור, הכל שוחה בים של כאב שמעליו השמיים עמוסים בערפל כבד.
מי שיושב שם למעלה, אם אתה בכלל שומע אותי, בבקשה ממך, אני מתחננת אלייך שתשלח לי קרניים קטנות של שמחה שיחממו אותי קצת כי אני שבורה, קפואה ומפורקת, ומחפשת דרך כלשהי שתחבר אותי מחדש ושתגרום לי שמחה גדולה.

שידוע שכולם יבחרו בו.

פשוט כי לא היה לי מה לבחור אחרת, כי כולם גנבים....

 

|תסכול|

 

|עד שאני יכולה לבחור...|

פתוח? יש מציל? אנשים?

זה קצת ארוך, אבל לא מרגיש ככה תוך כדי קריאה (או שזה רק אני)

 

אני באולפנא שמתחילה בכיתה ז.

תלמידה בכיתה ח'.

עד סוף שנה שעברה הייתי משקיעה בלימודים ברמות,

לא מבריזה, קולטת בצ'יק ת'חומר, מקשיבה למורות, ממוצא 95 בתעודות וכו'

 

בחופש עשיתי לעצמי סוויטץ' בראש והפנמתי שלימודים זה לא מה שחשוב לי בחיים

מה שחשוב לי בחיים זה לעבוד את ה' בשמחה ופשטות. וגם הצד החברתי.

באמת באמת.

 

האולפנא שי עכשיו ממש שמה דגש על לימודים.

יש בקושי פעילויות לחטיבה.

יש שיגידו שזה הרבה, אבל לא בשבילי.

 

אז שנה הבאה אני עוברת אולפנא בעזרת ה.

אני יודעת לאן. אולפנא מדהימה

שמים דגש על חברתיות ועבודת ה הרב יותר מאשר על הלימודים

ובכל זאת יוצאים עם עודת בגרות (אם משתדלים ויש סייעתא דשמיא כמובן)

באולפנא הזאת לדוגמא יש לכיתות ט פחות שעות לימודים ממה שלי היה בכיתה ז!!

 

וממש באלי כבר ללכת לשם

ויש לי סיכוי ממש טוב להתקבל

גם פרוטקציות, וגם התעודה של סוף שנה שעברה היא מצויינת

 

אבל השנה-

אני כבר בקושי נמצאת יום שלם בשיעורים

(אני לא מבריזה, אני מבקשת אישורים, ותמיד יש לי סיבות אז בד"כ זה הולך)

וגם פתאום הציונים ירדו בהרבה

(מסביבות ה90 לסביבות ה70, למרות שבכל המבחנים (חוץ מ1) שעד עכשיו היו זה היה ירידה שכבתית, לא רק אני, אז אין קשר)

ובחלק מהשיעורים אני בכלל מתכתבת בפלאפון..

*קבעתי לעצמי שאם אני בוחרת להיכנס לשיעור אז אני לא מפריעה, יש לי כבוד לאנשים.

וככה גם אם אני מוכרחת להיכנס לשיעור.. אבל מה שכן, נגיד להיות בפלא' לא איכפת לי כי זה לא פוגע במורה, היא לא יודעת עלזה. זה פוגע בי (וגם לא, כי אני משלימה לפני מבחן)

 

וזהו. נמאס לי. חלאס.

נמאס לי לבזבז כלכך הרב זמן על דברים שבעייני הם לא חשובים בשבילי ושאני יכולה ללמוד אותם  בחודש וחצי לבד במקום שנה שלמה עם מלא ש.ב ועומס מבחנים מטורף שלא נותן זמן לזוז.

 

חשבתי על לבקש לקפוץ כיתה ישר לכיתה ט באולפנא של שנה הבאה.

אמא שלי היתה בקטע,

אבל ממש קשה להתקבל לשם. אין סיכוי שיש מקום עכשיו.

וגם זה ממש מסובך לקפוץ כיתה, זה בכלל לא בטוח מציאותי,

למרו שלדעתי הם מוסד םרטי, אז הם יכולים, אבל הבעיה שאין מקום 

 

אז אני מתחילה לחשוב ברצינות על לעזוב ת'אולפנא

(אין בעיה מצד ההורים, יש לי כבר אחות בחינוך ביתי)

ולסיים לבד את החומר הקריטי שאני צ'כה בשביל להצליח בתיכון במינימום

 

אבל פה עולה השאלה,

מה אני יעשה אחר כך?

 

שנה שלימה יתבטל?

 

גם אין סיכוי שאני ישרוד שבוע אחד בלי חברות

 

 

אשמח לעצות.

תודה

 

*יש אולי מישו שיודע על סוגשל מדרשה אבל לנערות?

שפתוחה במהלך היום..

 

 

כאילו בתווית היה כתוב כמה סוגים ברכב הבד ואחד מהם הוא צמר,ואחרי זה כתוב "חוטים מסוגים שונים"...

 

 

 

למי פונים?

זמרת כמדומני..

 

ואיך היא..

אוףףף אני כל כך רוצה להרגיש

 

בסדר להרגיש אהובה אוהבת

 

אבל תמיד מרגישה נדחפת

 

לא קשורה איןןן אני עייפה מהחיים

 

חייבים איכשהו לטהר את האוויר.. הבחירות האלה מעכירות את כל האוויר...

יש הרבה מידי לשוה"ר ורכילות ושקר וליכלוך אחד על השני..

אולי צריך בימים האלו להתחזק ביותר עין טובה ואחדות... הבחירות האלה זה ממש פילוג רציני.. 

יהודים קדושים.

עולמות, ומלואם.

כן, גם אם הם קונסרבטיבים.

גם אם אנחנו לא מסכימים איתך בהכל.

 

הם אחים שלנו ! ! !

 

חלק ממנו, שעד לפני כמה שעות חי.

שמר שבת. שמע שיעור. התפלל.

החלק הזה איננו.

 

.

 

מה עושים?

בס"ד

 

שמיניסיטים יקרים.

השנה בפעם הראשונה תוכלו לממש את זכותכם ולצאת להצביע בבחירות המקומיות. השנה, מי יודע, אולי תוכלו להצביע גם בפעם הראשונה בבחירות לכנסת. אבל בניינו, בסופו של דבר זה שטויות,.הבחירה האמיתית מחכה לכם כשתצטרכו לבחור איפה ללמוד בשנה הבאה. הבחירה הזאת היא לא לארבע-חמש שנים, עד הבחירות הבאות, אלא זאת בחירה שתעצב את החיים שלכם. בחירה שתשפיע על האישיות שאתם בונים כעת.

 

את הבחירה הזאת לא כדאי לעשות לבד!
אנו, בפורום בני הישיבות, מזמינים אתכם להצטרף אלינו, לקרוא על ישיבות, לראות דיונים חשובים, וכמובן להתייעץ בכל שאלה שעולה לכם.

 

אנחנו כבר מחכים לכם.
פורום בני הישיבות.

 

לחצו כאן

 

* לא נוגע אליכם? מוזמנים להקפיץ לטובת מי שזה כן!

בס"ד

שבת וירא-

(מרחשוון תשע"ט)

*אברהם- אחרי שכנגד כל היגיון

הוא כמעט עקד את יצחק

בנו אהובו- מלאך ה' מודיע

לו שהוא ירא אלוקים! ומה

הוא עושה אז?

"וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם את-עיניו וַיַּרְא֙ והנה איל..

וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ".

מה? הוא הרגע קיבל את המחמאה הכי גדולה שיהודי

יכול לקבל! "אתה ירא אלוקים"!!

אם הוא היה אדם רגיל- היה מתרפק קצת, מבסוט מעצמו.

טופח לעצמו על השכם, ואז אולי נזכר באיל.

אבל אברהם הוא לא אדם רגיל, הוא ירא אלוקים!

ירא יראת אמת. יראה שמי שנמצא במעלה שלה

מבין שהיא רק מה'.

אברהם היה ממש בטל כלפי ריבונו של עולם;

"..וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר". ולכן מיד אחרי הבשורה

המדהימה הזאת הוא לא השתהה ומיד חיפש איך אפשר

להמשיך לקיים את רצון ה'= להעלות את האיל לעולה.

יהי רצון שנזכה גם אנחנו להמשיך מיראתו של אברהם אבינו

עליו השלום ומעבודת ה' שלו, בדרך לגאולה שלימה בקרוב

מאוד!!

_____________________________________________________________________

*בקצרה:

מיד אחרי שאברהם מתבשר שהוא ירא ה'-

הוא, בלי שום גאווה או ייחוס חשיבות לעצמו, ממשיך בקיום רצון ה' ע"י הקרבת האיל.

מזה אפשר לראות את מדריגת הביטול העצומה שבה אברהם היה.

כל כולו ורצונו היו רק לעשות את רצון ה'!

שנזכה!

_____________________________________________________________________

 

@משפט נחמד שקשור@ "ריבונו של עולם אני כ"כ רוצה אותך, לא רוצה עוד שום דבר אחר מלבדך"
(הראל טל)

 

*(סתם) לדעת! ע"פ רש"י- האיל שנעקד היה מוכן לתפקידו מאז בריאת העולם!

 

*פרשהלכה (ע"פ ספר החינוך)-

זכר צדיק- לברכה!

העניין נלמד מזה שכשהתורה מזכירה

את אברהם ("..המכסה אני מאברהם..")

היא מזכירה בסמוך את ברכתו (ואברהם היו יהיה לגוי

גדול ועצום..").

 

שבת שלום ומבורך, חורף נהדר ובשורות טובות!!

באיזה גיל לדעתכם זה מספיק בוגר חבר , או הפוך חברה?


(בוגר בקטע של שיצא מזה משהו ולא סתם ונפרדים ישר וסתם מבאס)

יא גברים.. מהמצב? אני חדש כאן

תקשיבו רגע. בואו נכין מכתבים לקהילה בארה"ב שבה היה הפיגוע היום.

עדיף באנגלית, אבל נראה לי גם עברית יעזור.

אני מכיר מישהו שיכול להעביר את זה לשם (אחראי על קשר עם קהילות יהודיות ברחבי העולם).

יש מצב?😐

חברים יקרים תעזרוו

 

אפשר לשלוח למייל- roeiglik@gmail.com

או לכאן במסר

את הדמעות היבשות
את הצרחות השקעות
את המסכות שהופכות להיות אנחנו
את הפחד מחשיבה

מכירים?

קשה לי.

אתה יודע שקשה לי, מן הסתם.

אבל אני מתגברת.

אלישיב תראה איך אני מתגברת.

איך אני מתמודדת.

איך אני מחכה.

איך אני משתדלת להפוך את זה שאין ברירה אלא לחכות להתגדלות. לבנייה.

 

אלישיב.

לפעמים אני כל כך צריכה אותך.

כל כך צריכה את קירבתך.

 

לפעמים אני כל כך צריכה מישהו יציב.

מישהו שהקשר שלי אלייו הוא יציב.

והוא תמיד יהיה.

משהו עוטף.

בכל הסערות האלה.

 

כל הרצון והצורך שלי הם אתה.

רק אתה. והשכינה שבניינו.

 

אלישיב.

אני כאן.

(מי היה מאמין, הקב"ה לא מפסיק לשלוח כוחות ואני עוד כאן.)

מחכה.

קשה לי.

כואב לי.

אבל אני כאן.

מחכה.

מתגברת.

נלחמת.