פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 864)

כעיקרון הוא עולה 1500 שקל.. חדש
אבל אני מציעה לך להיכנס לאתר זאפ שזה אתר להשוואת מחירים ויביאו לך את החנויות מהמחיר הכי זול עד הכי גבוה

בהצלחה יקירה!

מוזמנת לאישי!!!

 

תחשוב טוב יהיה טוב!!!

באישי תמייד!!

שלחתי באישי

[לא שחס וחלילה אני לא רוצה לענות באישי - אבל פשוט ישמצב שזה יכול להועיל לעוד אנשים. 

אז כל מי שהגיבו שיכתבו באישי, אולי תכתבו לכולנו?]

 

אוקי, אנסה. אם לא אצליח - סליחה.  

דבר ראשון, האמירה שלך - אין מה לעשות עם העובדה הזאת. אז אם כתבת את זה לכולנו, אז כנראה שמעבר לפריקה את כן רוצה לשנות את העובדה הזאת. 

 

אז דבר ראשון, אם את רוצה לשנות אז את צריכה להאמין שתצליחי. כי אם לא, כל מה שיגידו לך, או שתנסי בעצמך את לא תצלחי. כי בסופו של דבר, הכל מתחיל בראש שלנו.. במה שאנחנו מאמינים. 

 

דבר שני, יש לי הרגשה שאת תולה את האמון בעצמך, שאת מרוצה מעצמך - רק כשתצלחי. שאם לא - זאת הוכחה גורפת שאת דפוקה. אז גם בזה, הרשי לי לחלוק עליך . דבר גרוע- אי חשק, ורצון לשנות. את דבר טוב. לכן אפשר לשנות! 

כאשר הביטחון עצמי שלנו תלוי רק בהוכחת מהסביבה, מיעדים שהצבנו לעצמנו - בחיים לא נצליח.  

 

ולפני שמתחילים עם החברה.. עם המעמד החברתי שלך. את צריכה לנסות להחליט בעצמך שאת טובה. להיות מרוצה מעצמך! 

כי אם את לא מרוצה, את משדרת את זה.. ואולי גם חברות שלך קולטות את זה. 

אם אנחנו לא אוהבים את עצמנו, אין מצב שנאהב את החברים שלנו. אנחנו נחשוב שאנחנו אוהבים.. אבל באמת ה"ואהבתה לרעך כמוך" מתחיל בעצמך. 

 

וקצת עצות מעשיות - תנסי להיות את. לא לחשוב מה אומרים עליך. אומנם זה קשה, אבל יהיה לך קשה לרצות את כולם כל הזמן. ותנסי להתחבר אט אט. באיזי. לא בלחץ. תציבי לעצמך יעדים, אבל לא בזה תלוי כמה את טובה. ממש ממש לא. 

 

 

וואו. חפרתי. בהצלחה נשמה. 

סליחה שקצת תקפתי.  

 

וגם אני אשמח מאוד לדבר איתך באישי אם תרצי, כמו שאמרו אחרות.

באמת כל מילה בסלע . וזה ככ נכון לגבי.

אבל זה טבעי שאנחנו מכירים את עצמנו לפי החברה ולפי הדברים שקורים לנו בחיים.

ככה אנחנו מודעים למי שאנחנו !  ואם לא הולך לנו.. אז יש לנו סטיגמות רעות על עצמנו..

כל המדד שלנו על אנשים הוא יחסית-יחסית לאנשים אחרים.

אז זה קשה להיות שלם עם עצמך ולחשוב שאתה "כל יכול" כשרע לך בחברה הרבה פעמים..

 

את צודקת שלחברה יש השפעה עלינו.. עד כמה שאני אגיד לך שאת לא צריכה לשים עליה וכו - את צודקת. 

היא משפיעה עלינו, והרבה.. לטוב ולרע. 

 

אבל עם מה אני לא מסכימה? עם זה שכל מעמדנו תלוי בה. בחברה

חברה אמרה מילה טובה - אני באורות. 

חברה העירה - אני בדיכאון. 

 

מצב כזה זה בעצם סוג של תלות בחברה. (סליחה אם זה לא הגדרה מדויקת.) 

זה חשיבה שהחברה אומרת, זה מה שאנחנו. 

 

אבל אני גם לא מאמינה כמו שאמרת בלחיות בסרט שאני 'כל יכול' וכולם טועים. לא בטוח שאני כזה טוב.. 

אבל המון פעמים, שאנחנו רואים את עצמנו באופן לקוי, כשאנחנו חושבים שאנחנו דפוקים, לא מצליחים בכלום - גם אם החברה תחשוב אותנו לטובים, אנשים באמת אוהבים אותנו - אנחנו לא נהיה מסוגלים לראות את זה. 

יגידו לנו אלף פעם שאנחנו טובים, אבל כמובן שאנחנו בתור אלו שמכירים את עצמנו הכי טוב, לא נאמין להם. 

"כי הם לא מכירים באמת" (למרות שתכלס, אנחנו בעצמנו לא מכירים ומעריכים את עצמנו באמת. )

 

ונקודה נוספת, אנחנו בסוג של גלגל. 

אנחנו משדרים וקולטים לחברה.. כי אם אנחנו מזלזלים בעצמנו, אנחנו די מראים את זה אם בפה ואם במעשים - וגם החברה עלולה לזלזל. למרות שלרוב אני רואה את זה הפוך. 

 

אנחנו מאכילים את עצמנו סרטים שחושבים עלינו דברים, ומצפים מאיתנו להתנהגות מסוימת.. אנחנו כל הזמן רודפים אחרי מה שאנחנו סיגלנו לעצמנו כאדם המושלם בעיני החברה, ולא עסוקים בלהיות אנחנו.

 

ושוב, נסי באיזי.. באמת אם את תראי את עצמך באור חיובי, תוכלי לראות את זה גם באיך שאחרים מסתכלים עליך. 

זה גם יגרום לך יותר רצון להשקיע בעצמך. 

החברה היא סוג של מראה.. מה שאני רואה באחרים, יש גם בתוכי. לכן אני מסוגל לזהות אותו. 

ואם אני חושב שאני טוב, אוכל למצוא בקלות יותר דברים טובים גם בסביבה. 

וכנ"ל הפוך, שרע לי עם עצמי הסיכוי שיהיה לי טוב בחברה הוא יותר קטן. 

 

ואיך מפתחים ראיה חיובית על עצמי? זה כבר לשרשור אחר. אם תרצי פעם  

 

 

בהצלחה מתוקית, ואת יכולה לשאול ולהציק לי חופשי. כאן או באישי

 

גמני הייתי כזאת.. בדיוק מילה במילה כמו שאמרתת.. אבל ברוך ד' יצאתי מיזה. .אני יכולה לעזור ולכוון אותך אם תרציי.. אני אשמח לעשות את זה..

תנסי בהתחלה כזה סתם להתענין על המשפחה שלהן ועל החיים הפרטיים שלהן (בלי לדחוף את האף) ואז כבר השיחה אמורה לזרום.

אם יש לך משהו שאת טובה בו- מקצוע וכד' תציעי עזרה לבנות ..

בהצלחה! וכל הכבוד!

חברה אחתוארוחות ערב כאלה, ואז גם תכירי את החברות שלה ותהיי יותר קשורה.

וזה יקח מלא זמן!בהצלחה.

בהתחלה קשה אבל אח"כ ממש זורם וכיףףף

בהצלחה!ותבורכי על הרעיון..

תמיד כשלומדים ביחד זה מחבר.. קצת אוכל טעים, חומר וזהו.. בהצלחה!

אני יכולה להגיד שזה חיזק את הקשר שלי עם כל מי שלמדתי איתה למבחן או שעשינו ביחד שיעורי בית

 

(ואגב, כשאמרתם מקודם שהשיחה פשוט זורמת, אז לא תמיד זה נכון. מניסיון..)

שלא תחשבו ח''ו שאני חסרת חברות.. פשוט באלי להיפתח ולהתחבר לבנות שעד עכשיו לא כ''כ הכרתי..

לדוגמה להתקשר לכמה חברות ללכת לפיצה או כל דבר אחר

ואז גם כשאחת הבנות תעשה משהו את גם תעלי לה בראש

כמו מה שכבר הציעו, למידה משותפת למבחן,

יציאה משותפת להסתובב בקניון,

לעשות צופר לכתה לפורים

וכו'

בהצלחה!

תגידי שלום . תזמיני אותן לבית שלך אל תדאגי כבר יבואו לך נושאים לדבר איתן על בהצלחה

XDDD

חמוד ממש

יש לי מלא סרטונים מצחיקים מהאימיל.. איך אני יכולה לשים אותם כאן?

אם זה מיוטיוב את יכולה לעלות דרך פה ,אם את רוצה אני יכול להסביר לי באישי.

אם זה לא ,יש אפשרות אבל אני לא ממש יודע .

 

את בשמחה יכולה לפרסם אותם פה -

קבלתי באימייל!

כי אני לא הייתי

בסוף בסוף. אני לא זוכרת. 

 

הלכת לרמקול לשאול, כי אני זוכרת שאמרו משו בסוף על ארנק. 

והמקפיצים יזוכו

בהצלחה סגולה

והמשמעות של הכיפה ,

וכל הדברים שלא אולכים איתך יד ביד .

אתה מאמין? לא מאמין בדת?

 

בכל אופן - לדעתי כדאי להיות אמיתי עם עצמך.

כדאי לך לברר עם עצמך את היחס ליהדות ולקיום מצוות, ולראות במה אתה מאמין...

 

אם אתה מגיע למסקנה שאתה לא מאמין, אז לדעתי אין טעם להשאיר את הכיפה. תהיה אמיתי.

אבל לפני זה תברר היטב במה אתה מאמין.  לפעמים בגיל הנערות מגלים דברים חדשים שבתור ילדים לא מצליחים להבין...

 

מקווה שיצאתי מובנת.

בהצלחה רבה!!

יש עניין מאוד חשוב של "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". יש חשיבות וערך רב למצוות גם כשהן נעשות ללא כל כוונה או רצון פנימי. מצוות הן כמו קודים כאלה שמורידים לעולם שפע, ברכה ושמחה- וברור שיש השפעה רבה לאופן עשיית המצוות ולהלהבות והחיבור, אבל כבר בעשייתן הן מורידות לעולם הרבה הרבה טוב והן מאוד חשובות.

 

דוגמה לכך: אדם עשיר מאוד, שמקפיד לתת מדי שנה סכום גדול מאוד לעניים. אחרי כמה שנים הוא עצר ושאל את עצמו: רגע, תכלס'- אני לא באמת מחובר אליהם. אני עושה את זה מתחושת מצפון וחובה, ולא מכוונה אמיתית ומהבנת ערך הנתינה.

אז אוקיי, עכשיו עומדות בפניו 2 אופציות: להיות כנה עם עצמו ולהפסיק לתת, או להמשיך לתת.

מה אתה אומר מחפש את עצמי?

לדעתי, ברור שימשיך לתרום. במעשה שלו יש ערך עצום והטבה לעולם גם ככה. וכן, עכשיו הוא צריך לקבל החלטה נכונה גם ללמוד על זה ולחפש חיבור.

 

אבל הדבר העיקרי שרציתי לגעת בו,

הוא במה שבננית אמרה ולדעתי עומד גם בייסוד השאלה שלך "אם אתה מגיע למסקנה שאתה לא מאמין, אז לדעתי אין טעם להשאיר את הכיפה. תהיה אמיתי."

אז ככה, אני קצת חולקת עלייך.

לדעתי אם הוא רוצה להיות אמיתי הוא צריך דווקא כן להשאיר את הכיפה.

אתה, וכולנו, לא תמיד מבינים עד כמה התורה היא הכי אמיתית לנו. עד כמה התורה זה דרך החיים הטבעית, העמוקה והנכונה ביותר עבורנו.

אם חשוב לך להיות אמיתי, אתה לא חושב "שחור- לבן". אנחנו, והתורה, מורכבים מאוד. אי אפשר להכליל ככה "או שאני דתי ומושלם, או שאני חילוני וזורק הכל". זה לא אומר שכל מיני דרכים פושרות הן מותרות, אבל מותרת ועדיפה מורכבות עם רצון אמיתי וכנה להיות טוב ומחובר לה' יותר, על פני לזרוק הכל.

ובקשר למה שהתחלתי, בורא עולם, היוצר שלי ושלך, הוריד אותנו לעולם עם ספר חוקים יפהפה שמדריך אותנו איך לחיות את החיים האיכותיים והאמיתיים ביותר. אז אם אתה רוצה להיות אמיתי, אתה דבר ראשון מבין שהאמת נמצאת בדרך התורה, בהתאם לכלי הקיבול שאתה מעצב בתוכך. התורה מתאימה לכל אחד ואחת ממנו, בדיוק.

 

מה שבננית אמרה ואני מאוד מאוד מזדהה איתו- בגיל הזה מתערערים הרבה דברים שהיו מובנים לנו כילדים, בדרך החינוך שלנו. פתאום זה לא כזה ברור שנעשה מצווה כזאת או אחרת, והכל נראה לפעמים חסר משמעות ולא מובן.

השליחות, לא פחות מכך, שלך עכשיו זה למצוא את נקודת החיבור שלך ליהדות, להלכה, לקב"ה.

בעיניי- לזרוק את הכיפה לא ישחרר אותך ממשהו, או יגרום לך להרגיש אמיתי ונכון יותר, אלא להיפך- אתה תרגיש תלוש מהשורשים שלך, אתה תרגיש אבוד בעולם בלי יד מכוונת.

השליחות שלך זה לשאול כמה שיותר למה?. לא "למה" מתריס, כועס, מתנגח- אלא לנסות באמת להבין. ויש אמת כזאת מדהימה ושלמה ביהדות, בעבודת ה', שזה ממש מרגש לראות את זה בכל פעם מחדש.

תחפש את זה, לא תתקשה למצוא.

 

אז מה אמרנו?

# "אחרי המעשים נמשכים הלבבות"- יש חשיבות גם לקיום מצוות ללא רצון וכוונה (והם גם מושכים עליהם את הכוונה בהמשך)

# עבודת ה' היא הדרך האמיתית ביותר לחיות בה. 

# ומכאן, דרך המנותקת מה' ומהתורה, זה לא חיבור לאמת הפנימית, אלא עקירה ממנה. זו גלות הנפש.

# הדרך להגיע לשוויון בין המעשים בחוץ לפנימיות, זה רק לדעת לחבר את המעשים/ המצוות ללב, לנפש. למצוא נקודות בהם אנחנו מרגישים מחוברים ואוהבים את ה' ואת התורה.

# לא למהר ולחלק הכל לשחור ולבן, יש הרבה הרבה מורכבויות, ועבודת ה' חלקית (עם שאיפה מתמדת להתקדמות ) בכל זאת עדיפה לאין שיעור מלא-כלום.

# בסופו של דבר להכריז שאתה ממילא מנותק, לא פותר אותך מהאחריות שבורא עולם הטיל עלייך להיות מחובר. גם אם תגיד עד מחר שאתה ממילא לא מקיים כלום, אתה עדיין מועל במחוייבות האישית שה' מאמין בך שתעשה- שתקיים את כל מצוותיו. והוא מאמין בך חבל על הזמן.

שכנעת אותי בדברייך המקסימים

אכן התלבטתי עד כמה זה נכון, ואני עדיין חושבת שמלכתחילה כדאי לאדם לחיות כאשר "פיו וליבו שווים", אבל בסופו של דבר אני באמת מסכימה איתך שהמעשים משפיעים על הבפנוכו - אפילו אם הם חיצוניים בלבד.

קיצור - כדאי לך להקשיב לה. היא חכמה

בארץ יש שתי דרכים ורק שתים. מי שהולך עם כיפה אומר שהוא מחובר  לתורה ליהדות לרוח עם ישראל או איך שתיקראו לזה , וזה שם אותו באופן ככלי בתוך היהדות .

 מי שהולך בגילוי ראש זה להפך . למרות שמביאים דוגמא כאילו   מאיזה מישהו.  אתה בלי כיפה אתה אומר לכולם וגם לעצמך ,אני בחוץ. אני הפסקתי את שרשרת הדורות מאברקהם אבינו ועד אלי. זה מה שבלי כיפה אומר היום בארץ. .

 ומי שהולך עם כיסוי ראש ובכוונה עם משהו שלא רואים שזה בשביל כיסוי ראש - זה כמו בגילוי ראש. כן גם סטנדאפםיסט שמקפיג ללכת תמיד עם ברט ענק , לא במקרה אלא בכוונה  כדי  שחילונים יראו אותו כאחד משלהם  - גם הוא כמו בלי כיפה.

אבותיך הקריבו את הכל כדי להעניק לך חינוך יהודי,כדי להמשיך ולהיות יהודי.בגלות זה התבטא במסירות נפש של ממש.אל תזרוק את הטובה הזו,ואל תשכח שחל עליך שם יהודי,אתה יהודי.

הראיה לכך היא שאתה עומד כאן וניצב,בגלות מי שהתרחק מן היהדות נטמע בעמים וכרת את ההמשכיות שלו מן העם היהודי לצערנו.

 

לגבי מה שאמרת,זה גיל של חיפוש ובירור,כל הנערים עוברים טלטולים בגיל הזה בנושאים שונים,במידות שונות ומבררים .תשאל את עצמך מאין הגעת למסקנה כזאת ? שהרי בודאי שאינה נכונה אתה יהודי ומתאים לך להתנהג כיהודי כשר,אלא שישנם דברים שאולי לא ברורים או לא מובנים לך.

תברר מה לא מובן ותשאל במקומות הנכונים,תשאל רב שאתה מכיר ותבחן האם הדברים משיבים לשאלתך,אם עדיין לא אז אל תתייאש ותמשיך לשאול במקום ראוי אחר,תשובות ישנן,אלא שהן יכולות להאמר בדרכים שונות,ויש מי שמסביר טוב יותר ויש מי שפחות וכו'..

 

אתר שאולי יעזור(המשיבים אינם רבנים וחשוב לדעת זאת,ומתוקף כך כמו כל אדם אם יש משהו שהוא בספק בעיניך או לא מסתדר כדאי לברר עד הסוף עם רב,אך יש לזה חזקה טובה מאחר ואלו חבר'ה בגילאי אמצע ה20 ~ שלמדו תורה ומצד אחד קרובים יותר לגילך ומבינים איפה אתה נמצא ומצד שני הגיעו לישוב הדעת ורכישת ידע וכלים כדי להשיב):

 

http://www.makshivim.org.il/ask.asp

 

וכן חפש בגוגל מדורי "שאל את הרב" בהם ניתן לשאול כל שאלה,רעיונית,אמונית,הלכתית ועוד דרך האינטרנט.

 

הרבה בהצלחה !

ככה- אני כן מאמין! גם מי שלא דתי הוא יהודי!!!!!!!

עדיין לא הגעתי להחלטה, כן טיפה דיברתי עם מישו.

אני יודע עליי שגם אם אני בסוף אחליט להוריד את הכיפה זה לא אומר שזרקתי הכל!! ממש לא!!

וכדאי ככה להסתכל על כולם לא לשפוט על פי חיצוניות!!!! מה אתה יודע על אנשים? מה אתה יודע מה עבר עליו?

אין לך שום זכות לשפוט!!! (לא מדבר על מקרה ספציפי רק מזכיר!!)

 

אבל האדם כן צריך לשפוט את עצמו, ולראות עד כמה הוא מי שהוא רוצה להיות

בהצלחה!!

אבל בד בבד אתה מוזמן ללמוד תורה ולראות מה המקורות של זה ביהדות..

הנושא של פנימיות וחיצוניות הוא באמת מורכב.. ואף אחד לא שפט אותך!

 

אבל עדיין, ביהדות אנחנו לא מפרידים בין הלב למעשים. זה היינו הך אצלנו.

אדם יכול להיות מאוד מאמין ולא מקיים מצוות, אני לא אומרת שלא, אבל עבודת ה' שלו מאוד מאוד חסרה וחלקית.

חוץ מזה, הוא מאמין בה' ואוהב אותו ומאמין שדבריו אמת, אבל איפה זה מתבטא??

אם אתה מאמין שה' אלוקי אמת והדברים שלו הם אמת, אז אתה צריך לרוץ לקיים את המצוות שלו!

יש בזה משהו קצת פגום או בורח, מה שתרצה.

תעשה את הבירור האישי שלך, אבל בסופו של דבר אמונה והלכה שתיהן דרישה ממך ולאו דווקא שאלה של החלטה...

 

בתפילה שתקבל החלטות נכונות ותמצא את הדרך האמיתית שלך.

יפה שיש בך את מידת האמת, ואתה לא רוצה להיות צבוע.

אבל האמת הפנימית היא אחרת.
הרב קוק זצ"ל אומר שהנקודה הכי הכי פנימית שלנו היא הרצון לטוב.
ועצם זה שאתה שם כאן סמיילי עצוב אתה מעיד על כך. אתהעצוב מהמצב, זה אומר שבתוך תוכך אתה צדיק! גם אם לא נראה לך. כי בתת מודע אתה רוצה לבחור בטוב. וזה הכי חשוב!
כמובן שיש נסיונות וקשיים, ולפעמים נדמה בעינינו שאנחנו רשעים גמורים. אבל זה רק נראה לנו.

אז כמובן שלהמשיך לשים את הכיפה. אל תשמע לעצת היצר שרוצה לדרדר אותך יותר ויותר.
ויום יבוא בעז"ה ותבין את המשמעות שלה. ובעז"ה זה יקרה בקרוב.


אחי, חזק ואמץ.
השתמש באוצרות שלך. יהי רצון שהקב"ה יתן לך חיבוק חזק חזק ואוהב, ויאיר לך את דרכך באור נעים.

מחזור פשוט זהב

פנטזיה של מחזור =) 

אבל היא בהחלט זקוקה לרחמי שמים מרובים!

יש מצב שתתקני?

והפיגוע היה לפני 3 שנים בחודש אדר

מי שיכול להפיץ את הקישור בוואטספ, מייל פייסבוק.. זה חשוב!

תבוא עליו הברכה.

ומי שרוצה גם לקחת אחריות ולהיות הנציג של בית הספר ולהרים את זה בכלל שכרו הרבה מאד

כדי שאם מישהו יראה את זה וירצה להרים את זה בבית הספר הוא ידע כבר מה התכניות

 

ואת הטלפון שלי כדי ליצור קשר

 

 

נ.ב. אל תנצלו את המספר לשיגועים, אני עסוק

או הרבה יותר מיהודה שומרון  בקעת הירדן וירושלים .

עוד לא סוחבים  יהודים בכוח מהבתים אבל כבר משלימים את  ההסכם עם אש"ף , וכבר מסכמים הכל .

 גם בגרוש היהודים מקטיף התעוררנו רק כשה כבר היה בדרך.

, וזה עם כל הכבוד הדבר הכיח חשוב עכשיו.

 

 ואני לא רוצה לפגוע במארגנים אבל אולי אולי , ( וקצת בטוח )  שמי שעומד מאחורי ההתארגנות , בלי שהמארגנים בכלל חושדים במשהו זה כאלה מהשמאל , מהמחלקה היהודית ומהקרן לישראל חדשה , שרוצים שהציבור הלאומי יוציא את המרץ שלו ואת הפעילות שלו על כל מיני דברים , רק לא על משהו נגד מה שמכינים לנו בסתר . כלומר שלא יפריעוו לגרוש הענק מיהודה ומהשומרון ומבקעת הירדן ןמהעיר העתיקה ורמת אשכול , ומכל מיני מקומות,

 

תחשבו על זה .

 אתם מוכרחים לראות כמה שכל הם מכניסים למלחמה נגדנו היהודים שאוהבים אתץ הארץ. .

 

 רק תראו את זה , די קצר.

 

חוץ ממני ועוד 3 בני נוער? או שאני איזה אירגון שמאל?!?

מסכים שצריך להילחם על הכל אבל זה משהו שאורגן כבר חודש לפני שהיו את הההסכמים על יו"ש ושום אירגון שמאל לא מממן את זה או דוחף מהסיבה הפשוטה:

אין מימון ואין מי שדוחף את זה חוץ מ4 בני נוער שאכפת להם מהנושא

ותמיד צריך להיזהר מכל מיני כאלה שיודעים לשחק איתנו.

 

 מוכרחים לקרוא את הספר "תכלית ראויה" שמראה איך  השונאים אותנו עובדים על הנשמה שלנו.

 לוקח זמן לגמור את הספר אבל שוה כל רגע.

http://212.179.115.64/BRPortalStorage/a/93/10/45-Npoz1sYdQI.pdf

צריך לעשות משהו

 

לא על המצב. ברוך ה' על הארץ נאבקים המוני אנשים ואת יונתן - שכחו זה היה מזמן

ברור שזה חשוב אבל זאת כפיות טובה לא ללכת ולהתחיל לשכוח כי יש דברים חשובים יותר

 

אם זה משהו שאפשר להתייעץ עם חברה- להתיעץ 

אם לא- יש אפשרות כל ערב מ21:00-1:00 להתקשר לחברים מקשיבים (אפשר גם ממספר חסוי) והם ממש עוזרים בכל בעיה בכל נושא.. אם את רוצה את המספר אני יכולה לתת ללך אותו באישי

חברה אבא אמא אך אחות או כל אדם שאת סומכת עלו ,

תספרי לו את התחושת שלך מה את חושבת וככה לאת לאת תגיעו לפתרון ביחד

 

 

המון המון בהצלחה!

בהצלחה!!

כשיש לי מקרה כמו שכתבת, אני יושבת בחדר וכותבת את הבעיה, כאילו אני מדברת למישהו. אח"כ כשאני קוראת את זה אני מוצאת פיתרונות מתוך הדברים או לפחות כיוון..זה מסדר את הדברים בראש

למה לבקש עזרה זה דבר רע? 

 

וואו. האמת. לקח לי, ועדין לוקח לי הרבה זמן להסכים וליישם את המשפט הזה. 

כי זה מפחיד. 

זה להיחשף, זה להודות בזה שאני לא יכול לבד..שאני לא כזה חזק, ושפשוט לפעמים גם 'אני' צריכה לקבל עזרה. 

 

 

אבל בעצם, גם בצד השני. תחשוב/י שניה- אם למישו אחר הייתה בעיה הדבר הראשון שהיית רוצה זה לעזור לו. 

אם לחברה שלך הייתה אותה בעיה, לא היית רוצה שהיא תפנה לקבל עזרה, או סתם לשתף? 

 

 

פתאום שדברים נוגעים בעצמנו אז הכל משתנה. 

לאחרים נהיה נחמדים, אבל לעצמנו לא.  

 

 

אבל אם בכל זאת את מרגישה שזה לא הזמן כרגע לשתף, אז אני ממליצה לך לנסות לכתוב ולפרק את הבעיה לחלקים יותר קטנים. ולנסות לענות לעצמך תשובות. 

 

אני מלא פעמים שולחת סמסים לעצמי, יוצאת להליכה ומסבירה ל'טובי' מה לעשות ועוד..  

ואמ. זה עוזר. 

 

והי, גם הפורום זה אופציה. שיחה אישית עם אדם אוביקטיבי שלא מכיר אותך, יכולה לפעמים לעזור. [רק בזהירות. היא עלולה גם להזיק] 

 

ואם תרצי, אשמח מאוד מאוד להקשיב. אם תרצי..

והיא אכן שפיצית

שולחת לך חיבוק חם ומעודד 

אולי תקדימי ותגידי לאמא "אני בטוחה שיש ציונים שלא תאהבי, וגם אני לא אוהבת אותם אז תתכונני...."

בהצלחה

בס"ד

 

תנסי להסביר לה שאת עושה את המירב, ואת גם כן לא מרוצה מהציונים....

 

ותנסי להראות לה איך שהוא, אחרי הכל. היא חייבת לראות ת'תעודה.

 

והיא תבין אותך, היא אמא שלך.

 

בהצלחה

 תראי לה ברור   !!!

(הודיי את כותבת מניסיון?סתם סתם !! צודקת 100%)

דפוקה ואז שהראתי לה היא אמרה כזה מה זה בכלל לא גרווע כול הכבוד גאים בך וזהה....

 

ילד: אבא, אתה יודע לכתוב את השם שלך בעצימת עיניים?

אבא: כן

ילד: אז תחתום לי על התעודה

לכל אחד זה קרה בחיים שלו.והיו לי מקרים יותר גרועים מתעודה,אין מה לעשות זה קורה,ואנחנו בני אדם.לא תמיד התעודה היא התעודה המושלמת שאתה מצפה לה.וזה מבאס ברור שזה מבאס!אבל ההורים שלך יבינו אל תדאגי בעזרת ה' יהיה טוב!נראה לי חוץ מההורים של התלמידים הגאונים רוב ההורים לפעמים מקבלים תעודות לא טובות של הילדים שלהם.אין מה לעשות וזאת עובדה,תגמרי עם זה ותראי להם.את לא צריכה להבטיח להם כלום.קודם כל תראי מה יש להם להגיד,אחר כך תגיבי איך שתגיבי.זה חשוב שתשתפי אותם כי בסופו של דבר זה יכול רק לעזור לך. ב"הצלחה!!

שההתנהגות יותר חשובה מהציונים....

בהצלחה!!

תעודה נטו ציונים!!! בלי התנהגות רק מבחנים נוכחות וזהו

וכל מורה במקביל נתן ציון התנהגות....

 

זה עזר מאד למי שלא היה מופרע

יש התנהגות בשיעור מתמ' ויש יכולת וידע במתמ'

יש התנהגות בשיעור אנגלית ויש יכולת וידע באנגלית וכו

צר לי לחדש לכם שלא כל הורה רץ ישר לראות "הליכות" (איך הילד התנהג וכו'..) במיוחד אם הילד שלו ידוע כמי שלא עושה בעיות. (אז למה שיהיה לו בעיה כזו??)

בסופו של דבר סיפרתי לאמא שלי (ללא התעודה) לאט לאט כמה קיבלתי במקצוע הזה, וההוא.. זה היה הרבה יותר קל כשהיא לא ראתה את כל גיליון הציונים לפניה.

תודה רבה לכולכם על הכל!!

שמחה שהכל הלך טוב 

 הרעיון  ככה . תבואי הביתה ותגידי לאמא  ככה .

 אני חושבת הרבה פעמים מה אני אעשה בכל מיני מקרים כשיהו לי בעצמי ילדים  והנה למשל שתי דוגמאות .

1. הילד שלי חוזר מבית הספר  ואומר לי שהוא הכי הכי חכם  וכל  האחרים קיבלו תעודות פחות טובות ממה שהוא קיבל  ולכן הם לא שוים כלום.

 

 אחרי שתדברי על המקרה הזה, תעלי לדיון עם אמא עוד מקרה דמיוני .

2. הילד חזר מבית הספרר ואני קיויתי שיראה לי תעודה טובה או לפחות בינונית וכשהסתכלתי נהיה לי חושך בעינים תעודה ממש  לא טובה.

 ואחרי שתדונו בזב  ואמר שלך תסביר לך שצריך להבין  ולעודד וכל מיני מלים יפות , תראי לה את התעודה שלך .

 כמובן אמא שלך יכולה לייעץלך שאם הילד מביא תעודה רעה צריך להעניש אותו השבוע לא לצאת מהבית , ולא להשתמש בנייד , ולא לראות לויזיה ולא ולא ולא  . אז זה קצת סיכון .

את יכולה לשאול אותה איך החיים, אם הכל טוב, אם היא מאושרת...

לספר לה איזה אנשים מסכנים יש בעולם ולשאול אותה עם היא אוהבת אותך.....

ולשאול מה הדבר הכי חשוב בחיים....

ואז להגיד

" אמא, התעודה שלי לא כ"כ טובה... אבל ב"ה אני בריאה וגם את ויש פרנסה וכולם שמחים אז תעודה קטנה בחטיבה\ תיכון זה לא נורא....."

חחחחחחחחחחחחחחח  

תאמת זה קצת מפגר... אבל אני עשיתי אתזה 

ואז היא תבין שתעודה כזאת זה לא כ"כ נורא ו

אפילו תנחם אותך

בהצלחה!!

אני הייתי מראה לאמא שלי שבאמת אני מאוכזבת ורוצה להשתפר .........................

כי בעצם האמאות שלנו רוצות בטובתנו הם רוצות שנצליח וברגע שאמא שלך תראה שיש לך נכונות להשתפר אז היא פחות תכעס ובעזרת ה מחצית הבאה יהיה לך ציונים טובים ואמא שלך מאוד תשמח....

מצב....

 

 

(ולמי שתהה, אני אמא.... וגם מורה... מכה...)

היה שבוע נפלא !

יוצא לדרך חדשה

והכי חשוב , בעזרת ה' התחיל להגיב לשרשור הנפלא איזה טוב ה'!

-עשיתי סוף סוף נזם ואני ממש גאה בעצמי על האומץ

-שכחתי את הארנק שלי וקיבלתי אותו חזרה תוך עשר דקות, בזכות שתי צדיקות.

-הייתה שבת מהממת, אני מאוהבת ביישוב שלי

 

שבוע מלא ניסים ונפלאות

חברות ואנשים טובים

2 פעולות מוצלחות

לימוד לקח מחודש שהייתי צכה להבין ממזמן

 

איזה טוב ה'!!

נותן תמיד את הכוחות לחייך גם כשקשה!!

 

שבת אולפנה מטורפת+שבת אירוח אדיייירררה!!

 

הרקדה מההאגדוווות!!

 

ובעז''ה יהיה שבוע עם מסקנות טובו תהמשך..!!

שבוע טוב...

יומולדת שמתארכת על פני שבוע

בע"ה יהיה טוב השבוע...

חידון!!! יש!!!

שבוע טוב ובהצלחה לכוווולם!

בשורות טובות וניסים גדוליםב"ה האחים המתוקים רפאל יצחק אייזיק וחיים מיכאל שלמה בהכרה מלאה! מדברים והולכים!

הורידו לשניהם את ההרדמה,

עדיין בטפול נמרץ,והמצב מאד רגיש!(יש לשניהם חום)) האבא בקש ממעמקי ליבו להמשיך ולהתפלל!!!! לא להפסיק! כי רק בזכות התפילות של כולם,הם ימשיכו להבריא ויתחזקו!!

ישועת ה' כהרף עין!!