בהצלחה יקירה!

מוזמנת לאישי!!!

תחשוב טוב יהיה טוב!!!

באישי תמייד!!

[לא שחס וחלילה אני לא רוצה לענות באישי - אבל פשוט ישמצב שזה יכול להועיל לעוד אנשים. 

אז כל מי שהגיבו שיכתבו באישי, אולי תכתבו לכולנו?]

אוקי, אנסה. אם לא אצליח - סליחה.  

דבר ראשון, האמירה שלך - אין מה לעשות עם העובדה הזאת. אז אם כתבת את זה לכולנו, אז כנראה שמעבר לפריקה את כן רוצה לשנות את העובדה הזאת. 

אז דבר ראשון, אם את רוצה לשנות אז את צריכה להאמין שתצליחי. כי אם לא, כל מה שיגידו לך, או שתנסי בעצמך את לא תצלחי. כי בסופו של דבר, הכל מתחיל בראש שלנו.. במה שאנחנו מאמינים. 

דבר שני, יש לי הרגשה שאת תולה את האמון בעצמך, שאת מרוצה מעצמך - רק כשתצלחי. שאם לא - זאת הוכחה גורפת שאת דפוקה. אז גם בזה, הרשי לי לחלוק עליך . דבר גרוע- אי חשק, ורצון לשנות. את דבר טוב. לכן אפשר לשנות! 

כאשר הביטחון עצמי שלנו תלוי רק בהוכחת מהסביבה, מיעדים שהצבנו לעצמנו - בחיים לא נצליח.  

ולפני שמתחילים עם החברה.. עם המעמד החברתי שלך. את צריכה לנסות להחליט בעצמך שאת טובה. להיות מרוצה מעצמך! 

כי אם את לא מרוצה, את משדרת את זה.. ואולי גם חברות שלך קולטות את זה. 

אם אנחנו לא אוהבים את עצמנו, אין מצב שנאהב את החברים שלנו. אנחנו נחשוב שאנחנו אוהבים.. אבל באמת ה"ואהבתה לרעך כמוך" מתחיל בעצמך. 

וקצת עצות מעשיות - תנסי להיות את. לא לחשוב מה אומרים עליך. אומנם זה קשה, אבל יהיה לך קשה לרצות את כולם כל הזמן. ותנסי להתחבר אט אט. באיזי. לא בלחץ. תציבי לעצמך יעדים, אבל לא בזה תלוי כמה את טובה. ממש ממש לא. 

וואו. חפרתי. בהצלחה נשמה. 

סליחה שקצת תקפתי.  

וגם אני אשמח מאוד לדבר איתך באישי אם תרצי, כמו שאמרו אחרות.

באמת כל מילה בסלע . וזה ככ נכון לגבי.

אבל זה טבעי שאנחנו מכירים את עצמנו לפי החברה ולפי הדברים שקורים לנו בחיים.

ככה אנחנו מודעים למי שאנחנו !  ואם לא הולך לנו.. אז יש לנו סטיגמות רעות על עצמנו..

כל המדד שלנו על אנשים הוא יחסית-יחסית לאנשים אחרים.

אז זה קשה להיות שלם עם עצמך ולחשוב שאתה "כל יכול" כשרע לך בחברה הרבה פעמים..

את צודקת שלחברה יש השפעה עלינו.. עד כמה שאני אגיד לך שאת לא צריכה לשים עליה וכו - את צודקת. 

היא משפיעה עלינו, והרבה.. לטוב ולרע. 

אבל עם מה אני לא מסכימה? עם זה שכל מעמדנו תלוי בה. בחברה

חברה אמרה מילה טובה - אני באורות. 

חברה העירה - אני בדיכאון. 

מצב כזה זה בעצם סוג של תלות בחברה. (סליחה אם זה לא הגדרה מדויקת.) 

זה חשיבה שהחברה אומרת, זה מה שאנחנו. 

אבל אני גם לא מאמינה כמו שאמרת בלחיות בסרט שאני 'כל יכול' וכולם טועים. לא בטוח שאני כזה טוב.. 

אבל המון פעמים, שאנחנו רואים את עצמנו באופן לקוי, כשאנחנו חושבים שאנחנו דפוקים, לא מצליחים בכלום - גם אם החברה תחשוב אותנו לטובים, אנשים באמת אוהבים אותנו - אנחנו לא נהיה מסוגלים לראות את זה. 

יגידו לנו אלף פעם שאנחנו טובים, אבל כמובן שאנחנו בתור אלו שמכירים את עצמנו הכי טוב, לא נאמין להם. 

"כי הם לא מכירים באמת" (למרות שתכלס, אנחנו בעצמנו לא מכירים ומעריכים את עצמנו באמת. )

ונקודה נוספת, אנחנו בסוג של גלגל. 

אנחנו משדרים וקולטים לחברה.. כי אם אנחנו מזלזלים בעצמנו, אנחנו די מראים את זה אם בפה ואם במעשים - וגם החברה עלולה לזלזל. למרות שלרוב אני רואה את זה הפוך. 

אנחנו מאכילים את עצמנו סרטים שחושבים עלינו דברים, ומצפים מאיתנו להתנהגות מסוימת.. אנחנו כל הזמן רודפים אחרי מה שאנחנו סיגלנו לעצמנו כאדם המושלם בעיני החברה, ולא עסוקים בלהיות אנחנו.

ושוב, נסי באיזי.. באמת אם את תראי את עצמך באור חיובי, תוכלי לראות את זה גם באיך שאחרים מסתכלים עליך. 

זה גם יגרום לך יותר רצון להשקיע בעצמך. 

החברה היא סוג של מראה.. מה שאני רואה באחרים, יש גם בתוכי. לכן אני מסוגל לזהות אותו. 

ואם אני חושב שאני טוב, אוכל למצוא בקלות יותר דברים טובים גם בסביבה. 

וכנ"ל הפוך, שרע לי עם עצמי הסיכוי שיהיה לי טוב בחברה הוא יותר קטן. 

ואיך מפתחים ראיה חיובית על עצמי? זה כבר לשרשור אחר. אם תרצי פעם  

בהצלחה מתוקית, ואת יכולה לשאול ולהציק לי חופשי. כאן או באישי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....