מבינה אותך מאוד, הייתי גם במקום הזה והוא לא כייף בכלל
(ראיתי לאחרונה את הסרט התיעודי
חתונה הפוכה • סרטים וסדרות בדרייב • אליהו.mkv שמספר את הסיפור של גברים ונשים שמסיבות דתיות התחתנו ההפך מהמשיכה הטבעית שלהם (בסרט משתתפים גם חלק מהגרושות/גרושים שלהם, רבנים, ופסיכולוגים), ממליצה לך מאוד לצפות בו גם, ואם יש אפשרות אז שגם המשפחה או לפחות שההורים שלך יצפו בו.
להדחיק נטיה מינית זה לא פשוט וזה באמת לא משתנה גם אם מאוד מנסים, ככה שהפתרון היחיד הוא להשלים עם זה.
כתבת שאת מטופלת, אני ממליצה לך מאוד לפתוח את זה ולברר את זה ואת שלבי ההתמודדות שלך מול עצמך על הנושא, לפני שזה יהפוך לגוש הרסני וחוסם.
להיות לסבית לא מכריח אותך לתלות שלטי גאווה, להשתתף במצעדים, להפסיק להאריך שיער או ''להיות גברית'', ממש לא. כל אלה הם בחירה שלך ותלויים באיך שאת מרגישה עם זה
לגבי המבטים העקומים והחשדניים של החברות הדתיות, אין לי כל כך בשורות טובות, כנראה באמת יהיו כאלה שיעבירו בראש כל חיבוק שהיה וינסו להתרחק (כולן פתאום יחשבו שאת מאוהבת בהן ונמשכת אליהן), אבל את יכולה להסביר להן שלא, ושכמו שהן לא נמשכות לכל גבר ככה זה אצלך מול נשים, וחברות הן חברות והכל בסדר, את עדיין את, אני בטוחה שמי שחברה טובה תבין
תזכרי תמיד את המחקר שאני לא זוכרת מי ערך ב1996 בו לקחו קבוצת הומופובים וקבוצת אנשים שאין להם בעיה עם הקהילה, חיברו להם משהו לאיבר המין, הראו להם תמונות ותכנים פורנוגרפיים הומוסקסואלים, והתוצאה הייתה שאצל ההומופובים הייתה תנועה בעוד שאצל מי שלא הזיז לו לא קרה כלום. הומופובים הם או דתיים בורים או הומואים בארון, זה עניין שלהם, לא שלך.
אני ממליצה לך מאוד מאוד להתעסק עם הנושא יותר בין אם בקריאה, צפיה בסרטים, הצטרפות לקבוצות פייסבוק או שיח עם אנשים מחוץ לארון, זה יכול להקל עלייך מאוד ולשחרר את הרתיעה... אני יכולה להגיד לך מניסיון שלפני שיצאתי מהארון דיי סלדתי מהקהילה והייתי בטוחה שאם אצא מהארון זה לא משנה אצלי כלום, אבל בסופו של דבר התעסקתי עם הנושא, יצאתי מהארון, והיום הדגל דיי נוכח בחיים שלי. זה הרבה פחות מפחיד משחשבתי, וזה הרבה יותר נעים וטוב משיכולתי לדמיין.)
בהצלחה ❤️
(אגב, הסוגריים. למחוק לפני מוצש?)
❤️
