ב. שתי הפסקאות הראשונות הן שתי רבדים של התשובה, הפסקה השלישית היא תוספת אגב. ואסביר:
1. אני אכן מניח כך, זה טבע האדם. לא שעבודת ה' חייבת להיות מוחשית כי היא כזאת במהותה (להפך) אלא כי האדם צריך את הזיקה הזו ע''מ להפנים אותה.
הרעיון שמאחורי הקרבנות הוא הרעיון העמוק ביותר בעבודת ה' שיכול להיות מוטמע ע''י מעשה - עצם הקשר בין אלוהים לאדם. ההקרבה והריצוי והרצון לקרבה (ולכן התפילה היא הביטוי המעשי הקרוב ביותר לקרבן).
2. אכן, הרובד הזה בתשובה לא בא להסביר למה הקרבנות רלוונטיים להיום (אפילו להיפך) אלא להסביר מה עניינם וטעמם והסיבה לציוויים. יש עוד עשרות רבות אם לא מאות מצוות שלכאורה לא רלוונטיות היום שניתנו כנגד עבודה זרה שכבר לא קיימת היום (הרמב''ם במורה נבוכים מכליל בהם אפילו את מצוות בשר בחלב למשל).
זה לא לגמרי נכון שאין משמעות למחושי הנ''ל גם היום, נתתי שני הסברים והראשון עדיין רלוונטי, אבל זה אכן נכון במידה רבה.
3. לא קראתי את הספר. התשובה שאנחנו לא עוקרים את הציווי בשם האקטואליות היא שהתורה נצחית והיא לא משתנה. אנחנו לא יכולים לשנות את התורה. לכן אנחנו עדיין לא לובשים שעטנז, לא מגלחים את הפאות, לא עושים קעקועים או מבשלים ו/או אוכלים בשר בחלב ועוד המון איסורים שמטרתם הפשוטה לכאורה לא רלוונטית היום.
4. אז למה כן (מעבר לזה שפשוט חייבים)? או יותר מדויק - למה אנחנו צריכים להתכוון כשמקיימים את המצוות האלו?
לענ''ד התשובה היא שבמקום לטעון שהמצוות הן ללא טעם וסיבה כדי לא לחשוב שהן לא רלוונטיות חלילה חייבים דווקא כן להבין את המקור האמיתי שלהם, גם אם הוא לא רלוונטי, ודווקא מתוך זה להגיע לכוונה האמיתית והעמוקה יותר של התורה. למשל: מצוות שהם כנגד ע''ז - במקום לקיים אותן כ'מצוות אנשים מלומדה' מי שיודע מה עניינם יכול להבין שמה שהוא עושה זה כדי להתחנך נגד ע''ז ומה שהיא מסמלת (הרי התורה לא סתם אסרה אותה - יש לזה סיבה מהותית והיא קיימת גם כשהע''ז עצמה כבר לא) ולכוון לזה.
כנ''ל לגבי הקרבנות - קודם כל יש את העניין של קרבה לאלוהים, אם מבינים שזה סממן חיצוני ומתייחסים אליו ככזה אפשר ליצוק בו הרבה יותר ביעילות את התוכן שהוא המטרה האמיתית לאותו הסממן.
נ"ב
אני מבחין בין עניין המקדש לעניין הקרבנות, הם עניינים דומים וקשורים אבל לא אותו עניין. במיוחד בהקשר של השאלה שלך.
