בס"ד
משחק זה או זה!!!!
פתחתי אשכול חדש שימשיך את האשכול הקודם של משחק זה או זה, כדי שיהיה יותר נוח לכוולם.
אז אני ממשיך מאיפה שהאשכול הקודם הפסיק...שאוריה שאל שירים או מערכונים??
בס"ד
משחק זה או זה!!!!
פתחתי אשכול חדש שימשיך את האשכול הקודם של משחק זה או זה, כדי שיהיה יותר נוח לכוולם.
אז אני ממשיך מאיפה שהאשכול הקודם הפסיק...שאוריה שאל שירים או מערכונים??
סליחה זה מילה חשובה
ואני חושב שכדאי שבסניף ילמדו להגיד אותה
ונ.ב-איתן שוגרמן זאת הצעה לשיפור הסניף
אני כותב עכשיו את הד"ש הראשון:
ד"ש גדול לכל כיתה ה'2 בי"ס 'סגולה'...
חולעליכם!!

בס"ד
סיפור יפה עם מוסר השכל חשוב
בחור צעיר אחד, על סף סיום הלימודים באוניברסיטה, המתין בקוצר רוח לסוף
השנה ולקבלת התואר. מזה כמה חודשים הוא שם עין על מכונית ספורט יפה,
וביודעו שיד אביו משגת לקנות לו אותה – רמז לו בעדינות כי זו המתנה אותה
היה רוצה לקבל לסיום הלימודים. ככל שהתקרב המועד, ציפה הילד לשמוע מאביו
בעניין המכונית, אך משום מה אביו לא הראה שום סימנים שקלט את הרמז..
בבוקרו של יום טקס הסיום, קרא האב לבנו לחדרו, ושיבח אותו על הישגיו
בלימודים. הוא אמר לו כמה הוא גאה שיש לו בן מוצלח כל כך, וסיפר לו עד כמה
הוא אוהב אותו. בסיום דבריו, הגיש לבן חבילה עטופה בנייר אריזה יפה, ואמר
לו כי זוהי מתנתו לכבוד קבלת התואר. סקרן, וגם מאוכזב, פתח הבן את אריזת
המתנה ונדהם לגלות בה ספר תנ"ך מהודר בכריכת עור שעליה מוטבע שמו באותיות
מוזהבות. בחמת זעם קרא אל אביו: "עם כל הכסף שיש לך, זה מה שאתה נותן
לי??!" הוא הטיח את הניח את הספר, עדיין חציו ארוז, על השולחן ויצא מן
החדר בסערה.
הרבה שנים עברו. הבן עזב את הבית בו ביום, ועבר לעיר אחרת כדי להתחיל בה
את חייו, רחוק מאביו שאכזב אותו כל כך. המזל האיר לו פנים- הוא הפך לאיש
עסקים מצליח, היה לו בית נאה באחד הפרברים היוקרתיים, ומשפחה נפלאה. מפעם
לפעם עלה בו הרהור של כאב וגעגוע לאביו, וביום בהיר אחד החליט כי אין טעם
להמשיך לשמור טינה. אבא זה אבא, והוא החליט לנסוע ולבקרו. הוא לא ראה
אותו מאז אותו יום של טקס הסיום שלו. ודאי הוא כבר זקן מאד, חשב לעצמו.
והנה, עוד בטרם הספיק לעשות את סידורי הנסיעה, קיבל מברק המודיע לו כי אביו
נפטר, וכי בצוואתו הוריש לו את כל רכושו.
עורך הדין המטפל בצוואה הודיע לו כי עליו להגיע בהקדם כדי להסדיר את מילוי
הצוואה. כשהגיע הבן את בית אביו, נפל עליו צער גדול וחרטה עמוקה על הקרע
שיצר. לו רק יכולתי להחזיר את הגלגל אחורנית, חשב.. הוא החל מסדר ניירת על
שולחנו של אביו ומרוקן חפצים ממגירותיו. בקצה השולחן היה מונח ספר התנ"ך
שהעניק לו אביו לסיום לימודיו, עדיין ארוז למחצה בנייר העטיפה המהודר. עם
דמעות בעיניו נטל את הספר ליד לדפדף בו. סימניה קטנה הייתה נעוצה באחד
הדפים בו סימן אביו בקפידה קטע המדבר על אהבת אב לבן ועל קשר הדם שלא ניתן
להתרה. בסערת רגשות אדירה הרים הבן את הספר כדי לאמצו חזק אל לבו, כשלפתע
נפל מתוך האריזה משהו. כשהרים אותו הבן, ראה כי זהו מחזיק מפתחות אליו
מצורפת תווית ועליה מוטבע שם של סוכנות רכב ידועה, אותה סוכנות בה ראה לפני
שנים את מכונית הספורט שחפץ בה. מצדה השני של התווית היה מוטבע תאריך, יום
סיום הלימודים שלו, והמילים: שולם במלואו.
מי יודע כמה דברים בחיים שלנו מתפספסים לנו, משום שאנחנו לא מסוגלים לראות
ממטר את מה שלא עולה בקנה אחד עם רצונותינו?
מי מחיה ומעצים את שלטון הטומאה בא"י?
אין צורך אפילו בהנפת הדגל. מספיקה אפילו רק מחשבה עקומה... ואוהדת, ביום ה"עצמאות"!!!
כך מסביר האור החיים הקדוש בפרשת יתרו פרק כ' פסוק ג' על הפסוק: לא יהיה לך אלוהים אחרים....
פירוש : הויה שלך תעשינו אלוהים(כח).
כל המדבק בעוברי עבירה, גם אם לא עושה כמעשיהם נוטל פורענות כיוצא בהם....(אבות דרבי נתן)!!
היכונו לשבת גרעין תשס"ח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הייתי חייבת....את נראית כל כך אומללה בהבדלה.....=)
חולעלייך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לרפואת:
ליאת בת סלים
אביטל בת פנינה
תאיר בת אביטל(בת שנה וחצי וכבר איבדה את רגליה היום בפיגוע/טיל)
דרך אגב סה"כ פונו 96 נפגעים לבתי החולים הרוב נפגעי חרדה(3 קשה ו3 בינוני)
א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
בס"ד
אתמול במוצש"ק ענבל - בת שרות מכפר סבא נקלעה לתוך שריפה בדירת שרות שלה..
היא לא הצליחה להחלץ ממנה והיא נכוותה בכל גופה בדרגה 3 (שזה הכי גבוה!! )
כרגע היא במצב אנוש וזקוקה לתפילות רבות.. (אין מה לעשות איתה מבחינה רפואית.. מחכים שהיא תתחיל להתאושש..) ולכן רק תפילות יעזרו..
אז אנא מכם - לא רק להעביר הלאה אלא ממש להתפלל..
לרפואת ענבל בת קרולה .
א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
תזכו למצוות שמחות בע"ה!
בס"ד
הדברים הקטנים והדברים הגדולים(יוני אלטמן,חברים מקשיבים)
בתי גלי הייתה בת ארבע כאשר ערב אחד היא הפתיעה אותי תוך כדי טיול במדרחוב בירושלים.
"אבא, אני רוצה שקל", ביקשה.
"בשביל מה?",שאלתי.
"בשביל לתת לבוריס", ענתה.
אינני מכיר אף בוריס ולבטח לא אחד כזה שמנהל עסקים עם בתי הקטנה, לכן אך טבעי היה שאשאל אותה:
"מי זה בוריס בדיוק?".
"נו, אתה יודע...", אמרה בקולה הקטן, "זה שמנגן".
הבנתי מייד שהיא מתכוונת לאותו הנגן המנגן למחייתו במנדולינה, נתון לחסדיהם ולטוב ליבם של העוברים ושבים. עם זאת הופתעתי שהיא יודעת את שמו.
גלי לקחה את המטבע וניגשה לנגן שהיה מרוכז בחפציו באותה שעה. היא נעמדה לפניו ומשלא זכתה לתשומת ליבו פנתה אליו בקול שקט:
"בוריס, זה בשבילך".
הנגן הרים את עיניו והתבונן בה בהשתאות:
"איך את יודעת שקוראים לי בוריס?", שאל במבטאו הכבד.
בתי הקטנה הביטה בו שניה קצרה ואמרה:
"אמרת לי בפעם שעברה!".
"אבל איך זכרת?", שאל הנגן ואור גדול נגלה בעיניו.
על כך לבתי לא היתה תשובה. למעשה השאלה כלל לא היתה "מובנת" לה, כאילו חשבה בליבה: "מה הבעיה?...אמרת לי את שמך ואני זכרתי. מה כאן מפתיע כל כך?".
התבוננתי במחזה מהצד בתדהמה. נדהמתי מהעובדה שאותו אדם היה בעיניי חלק אינטגרלי מהנוף העירוני בארצנו, כזה שחולפים על פניו מבלי להקדיש לו חלקיק של תשומת לב, ומאידך, בשביל גלי הוא היה 'בוריס!' אדם עם שם , כמוני וכמוה, אדם מעניין הגורם לה הנאה בנגינתו.
תדהמתי היתה כאין וכאפס לעומת הדבר הבא שקרה.
בוריס התיישר, לקח את המנדולינה לידיו, והחל מפיק מספר צלילים ממיתרי הכלי. גלי במקביל הניחה את השקל בתוך קופסת הפח החלודה, ובו ברגע בוריס הפסיק את נגינתו.
הוא כרע אל עבר קופסת הפח, הוציא מתוכה את המטבע והחזיר אותו לגלי.
"את חברה שלי", אמר בחיוך רחב לב, "בשבילך אני מנגן חינם", והמשיך בנגינתו...
___________________________________________
ישנם דברים שבשביל אדם אחד הם קטנים, פשוטים וקלים.
לא עולים כסף, ולא גורמים לטרחה.
לעיתים הם נראים לו חסרי משמעות.
אך לאדם אחר הם שוים עולם ומלואו.
לפעמים לזכור שם של מישהו, לומר לו בוקר טוב בחיוך, לשאול מה שלומו –
זה דבר שמאיר לו את היום, נותן לו תקוה, הרגשה שהוא שווה משהו, שלמישהו איכפת ממנו.
זהו דבר שאין לו מחיר.
בס"ד
אושר הוא עניין של גישה
גברת קשישה בת 92,קטנת קומה,זקופה וגאה,לבושה בהידור,בתסרוקת ואיפור מושלמים,למרות היותה כמעט עיוורת לחלוטין,הגיעה היום לבית אבות שבו אני עובדת.
בעלה מזה 70 שנה מת לא מכבר,ולכן היא נאלצה לעבור.
לאחר שהמתינה שעות ארוכות במבואה של בית האבות,היא חייכה במתיקות כשאמרתי לה שחדרה מוכן.
בעודה צועדת באיטיות בעזרת ההליכון לעבר המעלית,תיארתי באוזניה את חדרה הקטנטן,ובכלל זה את וילונות הלולאה שנתלו על החלונות.
"אני אוהבת אותו",היא הכריזה בהתלהבות של ילדה בת שמונה שזה עתה ניתן לה צעצוע חדש.
"גברת ג'ונס,עוד לא ראית את החדר...חכי".
"אין לזה שום קשר",היא השיבה."אושר הוא דבר שמחליטים עליו מראש.השאלה אם אני אוהבת את חדרי או לא,אינה תלויה באופן ארגון הרהיטים...אלא בדרך שבה אני מארגנת את מוחי.אני כבר החלטתי שאני אוהבת אותו...זו החלטה שאני עושה כל בוקר כשאני מתעוררת.יש לי ברירה.אני יכולה לבלות את היום במיטה,להרהר בקשיים שגורמים לי חלקים מסויימים בגופי שאינם פועלים כשורה עוד,או לצאת מהמיטה ולהודות לכל החלקים שכן פועלים כשורה.כל יום הוא מתנה,כל עוד עיניי פקוחות אתמקד ביום החדש ובכל הזיכרונות המאושרים שאגרתי...ברגע הזה בחיי".
בס"ד
| סיפור מרגש על קופסה ונשיקות | |
הספור מספר על אם שהענישה את בתה בת החמש, על שבזבזה גליל שלם של נייר עטיפה מוזהב. באותה התקופה הכסף בביתם היה מצרך נדיר. היא התרגזה עוד יותר כאשר גילתה שהילדה השתמשה בנייר העטיפה בכדי לעטוף קופסא, שאותה הניחה מתחת לעץ חג המולד.
למחרת בבוקר, הביאה הילדה את הקופסא לאמה ואמרה: "אמא, זה בשבילך."
האם אמנם הייתה נבוכה מתגובתה המוגזמת מוקדם יותר, אך כעסה ניצת שוב כאשר גילתה שהקופסא ריקה. היא אמרה לבתה בטון חמור: "האם אינך יודעת גבירתי הצעירה, שכאשר נותנים למישהו מתנה, אמור להיות משהו בתוך הקופסא?"
הילדה פרצה בבכי ואמרה: "אבל אמא, היא לא ריקה! אני הפרחתי נשיקות לתוכה, עד שהתמלאה."
האם נשברה. היא כרעה על ברכיה וחבקה את בתה הקטנה, אחר כך התחננה שתסלח לה על הכעס וחוסר המחשבה.
לא הרבה אחר כך נהרגה הילדה בתאונה, והאם שמרה את הקופסא ליד מיטתה במשך כל ימי חייה, ובכל פעם שהייתה עצובה או בקשיים הייתה פותחת את הקופסא ונוטלת נשיקה דמיונית מתוכה ונזכרת באהבה של בתה הקטנה.
במובן מסוים, כל אחד מאתנו, מקבל קופסא מוזהבת של אהבה ללא תנאי ונשיקות, מאוהביו, חבריו, משפחתו, ואלוקים. אין רכוש יקר יותר מזה..
לכן, ברגעים הקשים בחיינו, כשקשה לנו ואנחנו עצובים, ונדמה שהעולם יסתדר טוב בלעדינו.. אל נא נשכח, שיש אנשים שאוהבים אותנו, שבשבילנו הם העולם.. ולא בטוח שהם יסתדרו... | |
עזרא - ארכיוןאחרונה
שבת הקרובה,פרשת "קדושים",שבת מברכין של ר"ח אייר!!!
ולכן בעז"ה תתקיים תפילת קרליבך בערב שבת בסניף!!....
התפילה תתחיל רבע שעה לפני כניסת שבת - בשעה 18:45....
כווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווולם מוזמנים!!!!
מססדר בשעה 18:30 באמפי! 


פרטים נוספים ב"המשך..... =)
אוהבים ומחכים לכם...
צוותשס"ח
תותחיות!!היה מהמםםםם!!!
הרמתן הצגה מדהימה!!!!היה ממש ממש יפה!שכוייח אדיר!!
תמשיכו להפציץ!!=]
בס"ד
כל מי שיש לו רעיונות יפים או דברי תודה קצרים (וורטים) לפסח ולליל הסדר, מוזמן לכתוב כאן באשכול זה, כדי שכל מי שירצה יהיה לו דברים יפים ונחמדים להגיד בליל הסדר עם כל המשפחה....
אז יאללה חבר'ה תתחילו לכתוב דברים יפים!
ושיהיה לכולנו חג פסח כשר ושמייח =)
בס"ד
מזל-טוב ע-נ-ק לפתיחת קבוצת נטעים בנים בסניף, ולהמדרכים שלהם: יועד ויהונתן....

ומזל-טוב לקבוצת נירים בנות לכבוד קבלת המדריכות החדשות: הודיה אחווה.
ושיהיה לכם ולקבוצה המונהמון ב"הצלחה בהדרכה!!....

תגובות...
ויאללא חבר'ה ל-ה-ת-ל-ה-ב ! ! ! ! ! !

שכוייח לכל מי שבא ובאה אתמול להתנדבות "קימחא דפיסחא" בגבעת שמואל...!!!!
הראינו נציגות מעולה...(למרות שתמיד אפשר לעלות... ) =) =) =)
חג שמח וכשר...
ושבעז"ה נמשיך לעזור ולהיטיב עם כל עמ"י...