"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" (בראשית ו:ט)
הפרשנים מפרשים את המלה "בדורותיו" בשני אופנים. ווכך אומר רש"י (בראשית ו:ט): "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר; ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".
סיפור חסידי אחד מספר על איש החברא קדישא, שבאחד הלילות שמע נקישות על אחת המצבות. הוא סיפר זאת לחבריו, אך הם לא האמינו לו. ובכל זאת, בלילה שלאחר מכן באו עמו כמה אנשים אל בית העלמין – וגם הם שמעו את הקולות הללו. הם קראו לרבי שלהם וכולם ביחד, עם נרות בידיהם, הלכו עמו אל הקבר. שם הם מצאו את חברם המנוח ברוך, פטיש ואזמל בידו, מכה בעוז על המצבה שעל קברו.
"ברוך!" קראו כולם, "הלוא קברנו אותך בשבוע שעבר! מה אתה עושה פה?"
ברוך הרים אליהם זוג עיניים ריקות, חסרות חיים. "כשהגעתי לשמים", אמר, "שאלו אותי המלאכים מי אני ומה עשיתי עלי אדמות. אמרתי להם שהכל כתוב על המצבה שיקיריי ואוהביי הציבו על קברי.
"אחד המלאכים קרא בקול: 'ר' ברוך ירא שמים, יודע ספר ובעל צדקה'. ובכן, המלאכים לקחו אותי למדור בגן עדן שבו יושבים יראי השמים – אבל הם גילו שאני לא מתאים לשם. אז הם לקחו אותי למדור הלמדנים, אבל גילו שגם לשם אני לא מתאים. לבסוף הם לקחו אותי למדור של האנשים שהרבו בצדקה, וגילו שהצדקה שחילקתי בימי חיי הייתה דלה ומעטה. הוחלט, אם כן, שאני חייב לרדת לבית הקברות ולמחוק את הכתובת שעל המצבה, כיוון שהאנשים שאהבו אותי הגזימו בתיאור תכונותיי הטובות. אז זה מה שאני עושה פה".
"אהא!" קרא הרב, "אני מבין! כל זה נכון גם ביחס לנח. בתורה כתוב, 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלקים התהלך נח'; ואולם לאחר מכן, בפרקים ח' ו-ט', מוזכר שמו של נח בלא התארים 'צדיק' ו'תמים' –משום שאחרי שיצא מן התיבה הוא המיט חרפה על עצמו כאשר השתכר ".
ברוך הניח את הפטיש והאזמל שלו ואמר: "נכון, אפילו את הכתובת שעל המצבה של נח צריך היה לשנות. ידידי", הוא הוסיף, "בוודאי תמצאו עוד הרבה מאוד מצבות שצריך לשנות את הכתוב עליהן, אחרי שבשמים מגלים שקרובי המשפחה הגזימו בתיאור מעלותיהם של הנפטרים". |