היה טוב אתמול.
ישנתי ממש גרוע השבוע.
שבת שבת, כמה נישן בך.
חבל שנוסעים לשם היה זורם לי על בית אל
אבל יהיה בסדר
בעז"ה
(אסור לי לחשוב מחשבות כאלה אבל באמת שאני מפחדת)
יום ירושלים, שוב
זה לא מצחיק איך שהזמן עובר כבר.
יום חמישי יום חמישי
וואי היה לי כיף אתמול
צריך לזכור שים זה דבר מושלם ולעשות את זה קצת יותר
ופעם הבאה אם אפשר רק לבדוק לפני איך נוסעים כדי לא לפספס את השקיעה
אבל שוין היה טוב גם ככה
אעאע
הכל מבולגן לי בשכל אני לא מבינה למה ככה קיצוני
אבל מבולבל ומעורפל יותר מידי
יהיה טוב יהיה טוב
אני שונאת את זה שאני אנושית
שונאת את זה שיש לי צרכים אנושיים
אם רק היה אפשר לצעוק את הכאב
אם רק היה איך לבטא אותו
אני מתפוצצת)
הוא רוצה להתקשר עכשיו ואין כוחות נפש לזה
אין
אם יקרה משהו אני לא רוצה לחשוב מה יהיה
לא באלי להתפרק לו אבל לעזאזל הוא האדם היחיד שיודע משהו
וגם להישאר ערה זה לא ממש יעיל
אוי טעטע
אני גמורה
ואין לי שום כוח לעשות משהו שיקדם את האופציה לישון
אני מתחילה להתייאש מעצמי
ואני לא רוצה את מחר
נראלי
באלי לחכות ערה שהם ילכו לישון ונוכל לדבר
אבל
אני עייפה
ובטח לא יהיה לה כוח לדבר
אין לי מושג מה אני מרגישה כבר
באמת
אני נראלי צריכה צומי קצת
אוי אני מוזרה נורא
אני רק רוצה להיות בנאדם טוב,
שוב
זאת משימת חיי
אין לי כוח עוד לחוות כישלונות
באלי כבר ים, חייבת לציין
שנמאס לי עם הכל לבד
שאני לא יודעת מה אני אמורה לעשות עם זה
שנמאס לי עם הפחד הפסיכי הזה
שנמאס לי שאי אפשר ספר כלום לאף אחד
שאין לי איך לעזור באמת ואני סתם לא יעילה
נמאס לי נמאס לי נמאס לי
אעאע
באמת באלי לצרוח
הכלהכל
לשחרר
לשחרר
שלחרר
אלוהים הכל מפחיד לי אני לא יכולה להסביר עד כמה
כל פעם מחדש לשמוע את הצמד מילים האלה משתק את כולי
אנחנו לא אוהבים את יום שני
אנחנו לא אוהבים את מה שקורה פה
וכל השיעור של הבוקר היה לי לא כיף
אז הלכתי לישון ואז המרצה קרא שמות וישני זה היה מביך
וכואבת לי הבטן
ולא באמת הצלחתי לישון אז שמעתיי מה היה שם ברקע
ורציתי לצרוח עליהם שנמאס לי כבר מהתבניות שלהם
שלא הכל הוא כמו מה שכתוב בספר
שלא להכל יש סיבה
שדי להתעלם ממי שקשה לו סתם
כי החיים קשים
סתם כי רע לו
לא כי פגעו בו בבית ספר
לא כי פגעו בו מינית
לא כי הוזנח בבית
כי רע לו
טוב?
רע לו
מותר
מותר
די התעלם מהאנשים הנורמליים שחיים פה ולא טוב להם
גם להם מותר
תפסיקו לשים אותם בצד
להגיד שהם רוצים צומי
אני שונאת אנשים מקצוע לפעמים
אתם הולכים לי הספר
בלי טיפת רגש
בלי טיפת הסתכלות על המציאות
איך התאפקתי לא לצעוק שם
שלא צריך סיבה כדי למות
ולא צריך סיבה כדי לחתוך
מספיק משהו קטן בעולם הזה שיפיל הכל
די כבר
די עם התבניות
די עם השכל המקובע הזה
די עם הכל
אנשי מקצוע טיפשים
אתם לא מבינים כלום
אתם לא מבינים
בודדים אלה שמצליחים להבין באמת מה קורה
ולא מסתכלים בספר כדי לראות מה קורה איתם
בודדים
בודדים
איך לעזאזל אתם רוצים שיבנו אתכם אמון
מבוגרים טיפשים
השעה אחת בלילה
ולא עשיתי כלוםכלוםכלום
לא גמרתי להכין שיעור
לא סידרתי את כל הבאלגן שיצרתי
לא עשיתי שיעורי בית
אל התחלתי ללמוד למבחן
לא דיברתי איתה ואיתה
ואיתה
אימלה אני כזאת רעהרעהרעה
אני פשוט לא מתקשרת איתה וזה ככ רע מצידי
לא התקלחתי עדיין
כלומר התקלחתי בצהריים אבל הסרחתי שוב
לא יודעת מה איתה ואיך עבר היום ועכשיו כבר לא עונה לי ורמת התיסכול בשמיים
אני לא עושה את מה שאני צריכה לעשות
ובקצב הזה אני לא אתחתן בחיים וזה כבר ממש לא מצחיק
איןליכוח
איןליכוח
אני עייפה ומותשה
ולא עשיתי כלום מועיל היום טעטע
ורציתי לעשות מלא דברים והעובדה הזאת הייתה תקועה ברמות
לא פיר בכלל
יש לי ככה דברים חשובים באמת לעשות לפי סדר חשיבות
-ללכת לדבר עם ד**
-ללכת לבקר את א****
-ללכת לבקר את א***
-ללכת לבקר את ר**
-לקחת את הספר מדבורה
-לנשום
-לישון
-לישון
-לישון
מתאים לי
באלי לחיות רגוע ואמיתי
ואני משחררת את הכל משחררת ומאמינה
ומדהים מה שזה עושה לי
מסכן החייל בתחנה...התפללתי והוא נעמד בדיוק לכיוון ירושלים
לא הבין מה קרה ומה יש בתפילת 18 שגורם לי לבכות כ"כ
אבא
נראה לי שמותר לי להגיד
שקצת מתפרק לי
וקצת כואב לי
ושההתפרקות מולה הייתה מיותרת
מידי מידי
קצת דיברתי יותר מידי מכאיב
אבל זה היה טוב מן הסתם
ולעזאזל הבכי המיותר הזה
בטוח זה הכאיב לה יותר ממה שהיה צריך
והטלפון שלו
זה הפחיד אותי
באמת שדי
נמאס לי שהכל תלוי באוויר ככה
אתה יודע בדיוק מה יקרה לי אם-
אפשר פשוט שדי?
תעצור הכל
הכל
מותר לך לכאוב
מותר לך להתפרק
מותר לך
כן, את נמצאת לכולם
תהיי גם לעצמך
יש לי בחילה
באלי להקיא הכל
אני לבד עם הכל
על סף התפוצצות
נמאס לי שאני לא נמצאת כמו שצריך
נמאס לי שאני לא נמצאת כמו שאני רוצה להיות
אני מבטיחה שאני רוצה להיות
תמיד
לא משנה מה קורה
יהיה בסדר?
אני גרועה בזה מידי
אתמול בלילה כבר הייתי חצי ישנה..
אז לא היה כוח לדבר
אבל נראלי הבנת
פפ
יהיה טוב
מסתכלת באינסוף הזה שיש לו בעיניים
קוראים לו עמיחי
ופתאום אני מתחילה לבכות בהיסטריה את כל מה שהדחקתי
בוכה ובוכה ומרטיבה לו את המוצץ ואת הפנים
ואז הוא פולט ומחזיר אותי בבת אחת למציאות
תתאפסי יש לך אחריות
מנגבת את עצמי משאריות של חלב אם ודמעות
וממשיכה
זר לעצמיאחרונהזה כואב--
רציתי להתעלם והיה לי קשה-
אנחנו לא נלך
אנחנו לא ניתן לך ליפול
אנחנו..
איתך.
ומבינים.
אבל עדין.
אהובה שלי
)
אבל אנחנו לא רוצים שתפלי.
אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות.
אני אדבר בשמי.
אני לא אתן לך,
רק כי את יודעת כמה את חשובה לי.
וכמה מגיע לך אחרת.
לא משנה כמה קשה--)
דוס. די.
אני אנחת אצלך בשבת לא בטוחה שאת מעדיפה.
או שאחלל שבת בשביל זה.
סיכוי גדול שזה מותר.
את לא נופלת דוס.
את לא.
אין.
ליפול.
לא משנה כמה קשה.
תמיד אמרנו שאנחנו לא מפחדים מקשה,
מותר שיהיה קשה. אנחנו לא מרימים ידיים עכשיו)
