פורום פורום נהריה!!!'מים רבים לא יוכלו (עמוד 24)

זה מעצבן ומציק כבר

זה משבש הכלהכל

ותמיד אני מאשימה אותו ובסוף זה בכלל לא הוא וסתם זילזלתי במה שאני מרגישה

אחח.

אני נוראית עם החוסר הכלה שלי לעצמי

 ועוד לא התקדמתי בכלוםכלום

את מטומטמת יואו

אפילו משהו שממש ממש חשוב לי אני דוחה כבר חודשיים

מה יהיה איתי כבר

אז עכשיו.

ואני מרגישה בדיכאון שישית פפ.

ואין אנשים פה בכלל אז למה באתי יואו. 

בקורס של ארבעים בנות אנחנו עשר.

באלי ללכת מפה אופאופאופ

ישנתי. קמתי. 

אני עייפה ואין לי כוח ליום הארוך הזה.

וחם. חם.

אין לי כוח אלוהים. 

החלום הזה היה מחריד ולמה דווקא איתו קמתי. 

ולמה אני חולמת בכלל. 

יום אחד יהיה שקט? 

והיה לי פשוט טוב היום.

כאילו זה ניסים ב"ה.

התחיל מחריד והלך והשתפר..

וה' שמע את התפילות שלי נראלי וזה ממש עושה לי טוב

הצלחתי לגעת ולהזיז משהו וזה וואו.. חתיכת סיפוק

עשיתי מה שאף אחד אחר לא הצליח. 

כאילו ב"ה שזה הצליח בכלל וה' נתן מילים וכוחות והכל.

היה לי טוב ככ

גם עם א***

ודוס וח**

היה לי כיף ככ לראות אתכן וואי

פשוט עשיתן שמח בלב

טוב נו גם אתה ל**, אני פוחדת שיגידו שאני פדופילית פשוט.

תודה אבא

אבא אין לי כוח ליום הזה עוד

אני מותשת

וקצת מידי לבד

וכבר שלושה אנשים אמרו לי שרזיתי. קצת מעודד

לא רוצה ללמוד מחר

אני עייפה כל החיים שלי זה כבר ממש מעייף אותי

רציתי ליסוע אליה היון ואין אוטו לעזאזל

וגם בשבת לא יהיה לי את האוטו

זה מעצבן נורא כבר

אני סתם מתלוננת עכשיו וזה מיותר כי זה עושה לי רע

והיא הכאיבה לי מקודם. 

השתדלתי להתעלם. 

כבר פעם שניה בחצי שבוע

זה לא פיר שאתה עושה את זה

מספיק קשה כבר יותר מידי אז למה להוסיף?

זה היה נצרך וזה היה צריך לקרות ולעזאזל כנראה שלא

האמונה שלי חלודה כנראה אם זה מבאס אותי ככה

אבל באמת

קשה לי לראות בזה את הטוב 

כי זה ככ רע ומפחיד ומטומטם שהיא תיהיה לבד הלילה.

נשבעת הייתי מעדיפה להישאר ערה עוד לילה מסריית הלילות האחרונים ולא שהיא יהיה לבד.

אלוהים זה מעצבן כבר

"אך העולה על כולנה הוא החסד בגופו בנפשו ונשמתו, 

שזה כולל עיניני חיזוק ועידוד בעת שחברו שרוי במשבר ומלא ייסורי נפש ודכאות רוח,

והחסד האמיתי הוא שאינו רק משתתף בצער הזולת, אלא נעשה שותף ממש,

מתעמק בגודל צרתו של חברו, ועד שליבו מרגיש ומאזין ומקשיב כאילו זו צרתו שלו, 

וזה עצמו החיזוק הגדול ביותר.

כי יותר מכל היסורים הגופניים והכספיים שיש לאדם, קשים המה הייסורים הנפשיים,

כאשר רוחו מתמוטטת בקרבו, ומה קשה מצבו שאין לו מי שמבין לרוחו ומרגיש כאבו ואיתו בצר לו.

איש החסד בנפשו, רוחו ונשמתו מחפש את הדרך איך להתחבר אליו בעיתים קשים הללו, 

ולהשתתף איתו במועקת נפשו, עש שמחלצו מרגש הבדידות האופפת אותו ורואה כי אח נאמן הוא לו, 

וע"י זה מעודדו ומחזקו ומפיח בו רוח חיים ואמונה כי הקב"ה יעזור לו וקץ ישים לחושך.

זהו החסד הגדול ביותר, שהוא בין לעיניים ובין לעשירים."

(האדמור מסלונים)

@מפורקת.

בהמשך לשיחתנו..

זה היה מפחיד ומוזר. בחיים לא קורה לי דברים כאלה

אני עדיין חלשה ואין לי כוח לעשות כלום בשביל לשנות את זה

@זר לעצמי

זה היה כואב לגלות את זה

אני כנראה לא אוהבת אותי.

זה כמעט סופי