מחר באלי לעשות שירשור מקימימחכה.
וילד.. לא אמרת איך שירה גאולה.מחכה.
ממ לא סיימתי אותו הוא עבר בחצי מחזוראוהב אותך ה
קראתי את הרוב הוא נחמד מאוד.יש לו סיגנון מיוחד,היה שם משהו מוזר לא יודע מה
נראלי הבנתי על איזה מוזר אתה מדבר
מחכה.
אני יהפוך לאולפניסטיתאוהב אותך ה
ספר טוב?
אתה תלמד מהטובות ביותר
מחכה.
ממ אם את אומרתאוהב אותך ה
ואפילו ישלי לתת לך אותומחכה.
וואלה אחלהאוהב אותך ה
אל תשכחי מי הטובות ביותרזר לעצמי
תעשי. אני צריכה. שלי זל כי מהניק הקודםזר לעצמיאחרונה
..מחכה.
הַשֶּׁלֶג הַכָּבֵד הִקְדִים לָבוֹא
כָּךְ שֶׁבֵּינָתַיִם נִתְפָּס בַּעֲדִינוּת עַל הַגַּגּוֹת
בִּמְסִירוּת הַלֵּב נִשְׁלָט
מְצֹעָף בְּדֹק לָבָן
פְּתִיתֵי סוֹדוֹת כְּמוֹ נְשִׁיקוֹת
וְהַיּוֹם עוֹבֵר
וְשוּב הַלַּיְלָה מִתְגָּרֶה בִּי
לוּ הִשְׁאִירָה פֶּרַח קַר
כַּפְתּוֹר אֶחָד
כְּפָפָה שֶׁל מֶשִׁי
בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי תְּנוּעוֹת
שָׁם אֳנִיּוֹת חוֹצוֹת שָׁמַיִם
וּבִבְדִידוּת שֶׁל מַלָּחִים
טוֹבֵל אֶת שְׁמֵךְ בְּתוךְ הַיַּיִן
אַתְּ כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי לֶאֱהֹב
קָם זְאֵב לִבְרֹחַ
הַשֶּׁלֶג הַכָּבֵד הִקְדִים לָבוֹא
כָּךְ שֶׁבֵּינָתַיִם אֶפְשָׁר וְנִפְתְּחוּ הָאֲרֻבּוֹת
כִּי רֵיחַ מַר מָתוֹק מֵעַל
וְנִיצוֹצוֹת פּוֹרְצִים לְאַט
כְּמוֹ נִמְלָטִים
כְּמוֹ נְמָשִׁים
..מחכה.
לא כדאי לו שאדע
בטח יסתתר בטח יתנצל
יהפוך מתוק כמו גופך
מי לחש לך מה לחש
מי שתק לך מי ברח
הפנה לך את גבו
עינייך בידו
ואני ציפור שקטה רואה הכל
על ענף קפוא ניצב מול חלונך
נאבק בשחפים הם עטים/מתים על תמימותך
וזוחל מאוהב מסורבל אל תוך הקן
יש לך רגע יש לך זמן
צאי לשמש צאי לגן
כי מתנות רעות
הן מחכות רק לך להיפתח
..מחכה.
תלוי מעל מים סוערים
האהבות שהתפרצו עליי בזעם
ננעלו שוב לא יצאו לעולמים
זה לאהוב אותך כאילו שאף פעם
לא נפרדנו לא עזבנו ידיים
האהבה שלך אליי זרמה כמו נחל
האהבה שלי אלייך הייתה שלי
בחלומות שלי אני מתגעגע
אז קופץ לשתות קפה אצל ההורים
וחשבתי שאולי תרצי לדעת
עוד שואלים מה את עושה מה עניינים
האהבה שלי תמיד קצת משוגעת
רוצה לריב מכות כשכולם כבר ישנים
לבחור בטוב שבעולם ממש כמו פעם
לאן ברחנו כשהיינו ילדים
הזמן עובר ומדייק את הגעגוע
גופך נמתח מן הכרית עד הפרקט
בסיפורים שלך הטוב תמיד ניצח
בווידויים שלי אני הלכתי לקראתך
פתאום חושב על מה שיש לי להציע
לא ממהר להאמין לניצחון
אל תנסי שוב להגיד שלא היינו
כי היינו והיינו בגדול
בחלומות שלי אני מתגעגע
אז קופץ לשתות קפה אצל ההורים
וחשבתי שאולי תרצי לדעת
אני חולם עלייך כבר שלוש שנים
האהבה שלי תמיד קצת משוגעת
רוצה לריב מכות כשכולם כבר ישנים
ומפזם את “לה בוהם” באמצע לילה
למה הקשבנו כשהיינו ילדים
וכל העיר אולי כבר חיה על כנפיים
אנשים טסים אל תוך הבניינים
וחשבתי שאולי תרצי לנסוע
ללטף נמר לאיזה מומנט רוחני
ועוד אוהב אותך אפילו שבינתיים
את מתרגלת אהבה ולא איתי
כותב לך שיר מלב העיר אווו בינתיים
שלא תדעי בדידות כזו אף פעם בחיים
..מחכה.
חלום של ילד לרוץ בשלוליות
ראיתי שאפשר בכמה נשימות
לחזור בחזרה לגלות כמה סודות
כל פעם שותה כל פעם קצת
אחר כך שוכח לשרוף מי שאת
אתחיל להפשיט הסקרנות מעליי
כל פעם קצת..
טיפות של גשם נפגשות על החלון
חלום של ילד מירוץ מכוניות
רציתי להחליט אז ביקשתי לטעום הכל
זז ממקומי נכנע כמו החול
..מחכה.
פגזים כבדים
נופלים עליי
באמצע שום מקום
רוח בואי
לא אל תסתכלי עליי
ציפורים עפות אחת אחת
עוזבות את כלוב חיי
בקרוב הכל יקרה
תפקידים מתחלפים
המתים מתעוררים
ואם אין כאן אלוהים באמת
בואו נקום נברח או נלחם
שהאדמה תחכה
אם אני עוד עומד
בוקר טוב אדון
רוצה למות
לילה טוב נרדם אותה כמות
אבא בוא דבר אליי
ציפורים עפות אחת אחת
עוזבות את כלוב חיי
..מחכה.
וכשמטוס בשמיים עובר
אתה שם בכל אלה, שומר מלמעלה
שכלום לא יהיה כאן חסר
וכשגשם ראשון מגיע
והלילה אפל ומנוכר
אתה שם בכל אלה, דואג מלמעלה
שלא יהיה לנו קר
ובינינו נמצא הים
השמיים ואולי העולם
וגם הם לא יפרידו בינינו, ילדי הקטן
ואפשר לנסות ולחייך, לאהוב וללכת קדימה
ובסוף ניפגש ונשוב להיות
ילד ואבא ואמא
בכל פעם שיש יום הולדת
ולבית באים חברים
אתה שם בכל אלה, משגיח למעלה
שרק יהיה פה טעים
וכשבכי תינוק מפציע
זה דוקר ושורף את הלב
אתה שם בכל אלה, שומר מלמעלה
שלא יהיה לי כואב
ובינינו נמצא הים...
..מחכה.
את שאהבה נפשי ולא מצאתיו
חיפשתי בין כל רחובות העיר
העמוסה שקרים הזאת ולא מצאתיו
מצאוני השומרים הסובבים בעיר
אך אהובי כמעט ולא מצאתי אותו
אך לא ארפה ממנו עד שאביאו אל תוך עירי
אל בית אימי ואל חדרי אל מיטתי
הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני
שינייך לבנות כמו אור הלבנה
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי
במיטתי כבר שבועות ביקשתי...
הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני...
הינך יפה רעייתי אני נגנב משתי עינייך
ששורפות אותי כאש הלהבה
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי
..מחכה.אחרונה
בסוף מתחיל לנתח לחשוב,
על כל הבערך על כל הליד,
לכעוס על עצמי שלא נתתי לך יד.
בסוף תמיד מחכים לבאות,
בסוף קשה לי לראות שזה טוב,
לחיות את הרגע כמו שהוא עכשיו,
כל יום לצפות לך, להרגיש נאהב.
בסוף אומרים ההוא למעלה מחליט,
בסוף היום מנסים להבין,
בסוף געגוע,
בסוף געגוע.
בסוף תוהה אם את עדיין שלי,
בסוף חוזר לוודא מי אני,
בין מה שבטוח,
למה שכמעט,
בסוף הגעתי לסוף
ובסוף זו רק את.
בסוף אני משחזר אותיות,
בסוף חוזר אל אותן השטויות,
בסוף מפחדים לאהוב באמת,
ללכת עיוורים, להמר על הלב.
בסוף צופים באותן חדשות,
בסוף הראש שלי עמוס מחשבות,
בסוף אין מחר, יש לנו רק את היום.
בסוף העיניים ידברו את הכל.
בסוף אומרים ההוא למעלה מחליט,
בסוף היום מנסים להבין,
בסוף געגוע,
בסוף געגוע.
בסוף תוהה אם את עדיין שלי,
בסוף חוזר לוודא מי אני,
בין מה שבטוח,
למה שכמעט,
בסוף הגעתי לסוף
ובסוף זו רק את.
תמונת נוף, אני בלעדייך.
תמונת נוף, אני איתך.
כלום ושום דבר.
עולם ומלואו.
^^מחכה.
^^מחכה.
^^מחכה.
הראשונה היא שם
השנייה נהרג
^^מחכה.
אני פאסיב אגרסיב
מפחדת שזה ישפיע על העתיד
^^מחכה.
לא נראלי שאני פוחדת מזה
^^מחכה.
הממ
^^מחכה.
(מהמפריעלי?)
^^מחכה.
^^מחכה.
אני לא יודעת מה מפריע לי וזה מטריד
^^מחכה.
כן
אני סתומה
ולא ממש אכפת לי
^^מחכה.
דפוקה
^^מחכה.
אני כזה גאון
טמבלטמבל
תפסיקי
את עושה טעויות
חלק אי אפשר לתקן
^^מחכה.
^^מחכה.
רק היא והוא יודעים
די
זה מספיק
^^מחכה.
אני אצא גרועה אם אני לא אבוא
מנעשה שאין כוחות בנפש
ואין גם כח להתפלל
^^מחכה.
^^מחכה.
^^מחכה.אחרונה
אני..
חסר לי
אני לא יודעת כלוםכלום
שירי יום הזיכרון שעוד שניה נגמר~מחכה.
~~מחכה.
פגשתי אותו בלב המדבר
יפה שקיעת שמש ללב עצוב
ציירתי לו עץ וכבשה על נייר
והוא הבטיח לי שישוב
הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
וליבו הקטן קפא כקרח
ואם אי פעם תגיעו לכאן
תדעו שכאן הוא חרש צנח
וקול הנפילה מעולם לא נשמע
בגלל החול הרך
והיה אם יופיע שם ילד אחד
שפניו שוחקות ושיער לו זהב
תדעו שזה הוא, והושיטו לו יד
ולטפו את אבק המדבר מעיניו
ואז תעשו עימי חסד קטן
כיתבו נא מהר לכל אימותינו
שירווח להן קצת ויפוג צערן
הנסיך הקטן חזר אלינו
הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
וליבו הקטן קפא כקרח
פגשתי אותו בלב המדבר
~~מחכה.
הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע.
מנגד הנהר וגומא מרשרש
פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע!
אני כבר בא- ענה לו החובש.
עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע,
אני כאן, לצידך - ענה לו החובש.
ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע,
מעבר לנהר, לגומא הרוחש.
הַשאירו אותי כאן - ביקש אז הפצוע,
עזוב שטויות - ענה לו החובש.
תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע.
אני נשאר איתך - ענה לו החובש.
והם נותרו שניהם, והשדה פתוח.
והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש.
אנחנו אבודים - מילמל אז הפצוע,
אחוז בי טוב - ענה לו החובש.
נפצעת גם אתה - מילמל אז הפצוע
עזוב, זה לא נורא - ענה לו החובש.
האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע.
רק לא להתייאש, רק לא להתייאש,
אזכור אותך תמיד - נשבע אז הפצוע.
רק לא ליפול - מילמל אז החובש.
שלך עד יום מותך - נשבע אז הפצוע.
היום הוא יום מותי - ענה לו החובש.
פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח,
וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש.
ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע,
אך לא שמע מילה מן החובש.
אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע.
מעבר לנהר הגומא מרשרש,
אחי, אחי שלי
אחי, אחי שלי
אחי!!!
~~מחכה.
/>שם, בעפר ותכלת
חלקת שלום ישנה
נומי פרח, נומי
נומי ילדה קטנה.
את החיים לקחו לך
הו, מלחמות קדושות
מלאכים בכו לך
בעיניים יבשות.
את חיוכך, תינוקת,
קברו באדמה
איך צומח שקט
מתוך המהומה.
מי שלחץ על הדק
דם את ליבו מכתים
במלחמות לצדק
גם ילדים מתים.
את החיים לקחו לך...
שם, בעפר ותכלת
חלקת שלום ישנה
נומי פרח, נומי
נומי ילדה קטנה.
את החיים לקחו לך...
וחלומך ברוח
חרוז למנגינה
נומי פרח, נומי
נומי ילדה קטנה.
~~זר לעצמי
בלוז כנעני/אהוד בנאי
| מאז שעזבת הרבה השתנה כאן זהו זמן שגעון מהומה עד אין קץ ובכל רגע חדש פורענות לא עלינו והכל חי ברשת הכל מתפוצץ ובאופק אחר על אותו דף גמרא יושבים כל הלילה אתה ואני שלוות עולמים פרדס חנה-כרכור אקליפטוס ברוח שורק בלוז כנעני מאז שעזבת החושך גובר כאן האור שלך מאיר עדיין זוהר זה סיבוב הופעות מקומי אתה יודע אותו שיר כאב הולך וחוזר ובאופק אחר סביב שולחן השבת יושבים כולם יחד גם אתה ואני שלוות עולמים פרדס חנה-כרכור אקליפטוס בודד שורק בלוז כנעני מאז שעזבת הרבה השתנה כאן זה עולם אלקטרוני קצת קשה לדבר ומילים כמו שלך אף אחד לא אומר כבר הנר שלך מאיר עדיין בוער ובאופק אחר אחרי הופעה נעביר בסיבוב זר קוצים ריחני שלוות עולמים פרדס חנה כרכור אקליפטוס ענק שורק בלוז כנעני מאז שעזבת הרבה השתנה כאן הנר שלך מאיר עדיין בוער |
~~מחכה.
אצלנו בגן, יש המון ילדים, את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא מכיר.
אבל מי לא שמע על האומץ של רן הוא הכי מהיר בחול הוא הכי חזק בגן, אבל יש לו סוד אחד שפוחד הוא לגלות.
שהוא כל כך מאוהב באחת הילדות.
אז בלילות קרים, עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים והוא מגלה לה מה היא בשבילו, כל עולמו.
מוגן מתחת לשמיכה.
אצלנו בגן יש הרבה חבורות, יש כאלה נחשבים יש כאלה שפחות.
אבל מי לא שמע על קופצי הנדנדות מריעם להם כפיים, מלמדים אותם לנחות
מורמים על נס הדגל, גאוות כל האזור, רק לפעמים שהם קופצים רחוק, הם שוכחים לחזור.
אז בלילות קרים, עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו כל עולמו מוגן מתחת לשמיכה.
אצלנו בגן נפרדים בשמחה כי היום לא ארוך ונפגשים שוב מחר.
חוץ מאלה שפתאום לא חוזרים יותר לגן.
אמרו לי שהם רק עברו דירה מעבר לענן.
אז בלילות קרים עם פנס מחת לשמיכה הם מדברים והוא מגלה לה מה היא בשבילו.
היא בוכה שהוא מציע לה להיות כל עולמו בערב שלפני המלחמה.
אצלנו בגדוד יש המון ילדים, את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא אכיר!
~~זר לעצמי
כולם יורים עליי/ אביתר בנאי
כולם יורים עלי
רוצים בטוב אולי
אבל יורים
אמצא לי נחת בשביל
לא אדע אנה יוביל
אבל אלך
שמעתי אנשים שורקים
שיר מלחמה מזמרים
אבל שורקים
והרובה הוא הפה
מדברים דברים הרבה
אבל רובה
כולם יורים עלי
רוצים בטוב אולי
אבל יורים
אמצא לי נחת בשביל
לא אדע אנה יוביל
אבל אלך
שמעתי אנשים שורקים
שיר מלחמה מזמרים
אבל שורקים
אנשים יורים יורים
כולם אלי מתכוונים
ויורים
~~מחכה.
נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל -
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל.
אם גוזלים מידיו צעצוע,
הוא נשאר מבולבל ומחייך,
מחייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ונדמה כי סביבו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
כי סביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.
בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.
ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך.
הוא חייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ובליבות חבריו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
מסביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.
ובלילה חבוש קסדת פלד,
אט ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל ‟
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.
זהו זמר פשוט גם תמוה,
אין ראשית לו וסוף והמשך,
זימרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
זימרנוהו כך סתם זה מוזר,
כי דבר מה התרונן בו ושר...
~~זר לעצמי
אנחנו מאותו הכפר/אריק לביא
אנחנו שנינו מאותו הכפר
אותה קומה, אותה בלורית שיער
אותו חיתוך דיבור מה יש לומר
הן אנחנו מאותו הכפר
אנחנו שנינו מאותו הכפר
שדה ירוק חצינו עד צוואר
בערב שבנו יחד לכיכר
כי אנחנו מאותו הכפר
ובלילות שישי
כשרוח חרישי
בצמרות שחורות עובר
אז אני אותך זוכר
תמיד בפרדסים ובשדרות
אהבנו את אותן הנערות
אבל תמיד אמרנו - אין דבר
זה הכל נשאר בתוך הכפר
ברחנו אל אותם המקומות
לחמנו בשלוש המלחמות
זחלנו על קוצים ועל דרדר
אבל שבנו יחד אל הכפר
ובלילות שישי...
אני זוכר בקרב שלא נגמר
פתאום ראיתי איך אתה נשבר
וכשעלה השחר מן ההר
אז אותך הבאתי אל הכפר
אתה רואה - אנחנו כאן בכפר
כמעט הכל נשאר אותו הדבר
בתוך שדה ירוק אני עובר
ואתה מעבר לגדר
ובלילות שישי...
~~מחכה.
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש
חלמתם אותנו לראשונה עם שחר, בתום הקרבות
הייתם גברים עייפים שהודו למזלם הטוב
הייתן נשים צעירות מודאגות ורציתן כל כך לאהוב
וכשהריתם אותנו באהבה בחורף שבעים ושלוש
רציתם למלא בגופכם את מה שחיסרה המלחמה.
כשנולדנו היתה הארץ פצועה ועצובה
הבטתם בנו, חיבקתם אותנו, ניסיתם למצוא נחמה
כשנולדנו ברכו הזקנים בעיניים דומעות
אמרו הילדים האלה הלואי לא ילכו אל הצבא
ופניכם בתצלום הישן מוכיחות שדיברתם מכל הלב
כשהבטחתם לעשות בשבילנו הכל להפוך אויב לאוהב.
הבטחתם יונה
עלה של זית
הבטחתם שלום בבית
הבטחתם אביב ופריחות
הבטחתם לקיים הבטחות
הבטחתם יונה
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש
גדלנו, אנחנו עכשיו בצבא עם הנשק, קסדה על הראש
גם אנחנו יודעים לעשות אהבה, צוחקים ויודעים לבכות
גם אנחנו גברים, גם אנחנו נשים, גם אנחנו חולמים תינוקות
ולכן לא נלחץ, ולכן לא נדרוש, ולכן לא נאיים
כשהיינו קטנים אמרתם: הבטחות צריך לקיים
אם דרוש לכם כח ניתן, לא נחסוך, רק רצינו ללחוש
אנחנו הילדים של החורף ההוא שנת שבעים ושלוש
הבטחתם יונה...
~~זר לעצמי
החול יזכור/חוה אלברשטיין
החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
הכל ישוב אל המצולות...
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה.
הכל ישוב אל המצולות...
~~זר לעצמי
מי שחלם/אריק איינשטיין
מי שחלם לו ונשאר לו החלום
מי שלחם, הוא לא ישכח על מה לחם
מי שנשאר ער כל הלילה עוד יראה אור יום
מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם
מי שהבטיח לא הניח את חרבו
מי שקראו לו הוא צעד בראש כולם
מי שאהב לו - עוד צפויות לו אהבות רבות
מי שהלך הוא לא יאהב עוד לעולם.
וההרים עוד בוערים באש זריחות
ובין ערביים עוד נושבת רוח ים
אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות
מי שהלך הוא לא יראה זאת לעולם.
מי שחלם והתגשם לו החלום
מי שלחם עד ששמע קול מנצחים
מי שעבר את כל הלילה, וראה אור יום
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים
מי שהבטיח וזכה גם לקיים
מי שהצליח לחזור מן הדרכים
מי שכאב, אבל הבין שהכאב אילם
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים.
וההרים עוד יבערו באש זריחות
ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות
הם שיעידו, כי זכרנו את כולם.
~~מחכה.
תיכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט
תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט
אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יפרד ממי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
תיכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט לחיות או למות
אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יקבור את מי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
~~מחכה.
ערב ראשון של לבד,
יושב וכותב לך מכתב
על כל הדברים שהיו
כל מה שקרה בדיוק
אותיות מופיעות על הקיר
אני הפחד נעים להכיר
הדמויות אוהבות לשחק
זזות כאן בבית הריק, הריק
ואת, את לא יודעת כמה
ממך ניסיתי להסתיר
את כל הסיוטים בלילה
צרחות ודם על המדים
את לא מבינה כבר למה
אני מזמן כבר לא אני
תמונות רצות מאותו לילה
דמעות, כאב של לוחמים
זה ערב ראשון שאת שם,
שוכב וחושב, לא נרדם
השקט לאט מתנגן
מקדיש לך עכשיו שיר בלי שם
שיר בלי שם
~~מחכה.
על הנגב יורד ליל הסתיו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.
כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו.
אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח.
הרעות נשאנוך בלי מילים
אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.
הרעות כנערייך כולם
שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.
ונזכור את כולם...
~~מחכה.
הטוב בבחורים הגיע
בגן העדן נערכים לחגיגה,
הטוב שבבחורים מגיע.
השער קושט, נערכו שולחנות
בסתר לבן הנשים בוכות.
האבות בוכים על פני האדמה,
הטוב בבנים נטמן בה.
הקבר נחפר, הונחו הזרים
ממעל ברקיע מלאכים שרים.
וריח המוות עוטף את הכל
אובדן חברים, הכאב והשכול,
ובגן העדן החגיגה מתחילה
הטוב שבבחורים הגיע
~~מחכה.
שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע -
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו
זה לא אותו העמק...
וכל מה שהיה אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.
~~מחכה.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות,
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועיניהם כבדות ממלח וגלים.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.
אני מבטיח לך...
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית,
בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם.
אני מבטיח לך...
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות,
בשם כל הגייסות והחילות,
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה -
אני מבטיח לך...
~~מחכה.
כי ראיתי את דרכי נעלמת
ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת
רגלי ננעצו, היכו שורשים
ולרגע יכולתי לשמוע
עלים מלמדים שירתם
ורציתי לעלות גבוה
לפרוח איתם
הכרתי טיפותיו של הגשם
נקוות בתוכי, יורדות מתחתי
והרוח קרה ונואשת
הקפיאה אותי, הכבידה עלי
ולרגע יכולתי לנגוע
בקצה הכאב האפור
ורציתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור
אומרים השמיים כחולים מעלינו
מלאים באורות
אולי יום אחד אוכל גם אני לראות
לראות...
ונפלתי לארץ, בשקט
עצמתי עיני, אטמתי ליבי
והרגשתי איך אני מתפרקת
מכל כאבי, מכל בדידותי
ולרגע יכולתי לברוח
כנוצה על כנפה של ציפור
והצלחתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור
~~מחכה.
לא קרא איש בשמו, לא אמר איש הנני
לא מסע על שכמו של אש ועצים
לא יד אב שסמך, לא ביקש אי חנני
לא היה איל אחר בסבך הקוצים
רק ניגון של גמרא, רק שירת מלאכים
רק שקלא וטריא בין ספרים פתוחים
ולפתע הרעש בא כאורח
וגווילים נשרפים ואותיות פורחות
ואחר דממה ושקט צורח
ובהיכל מעשנים שמונה מזבחות
ובבוקר הלל - לא עלינו..
ואישה משוגעת זועקת מליבה
והיא נפלאת בעיננו
הנגילה ונשמחה בה?!
~~מחכה.
פתח ליבך ברחמים על בניך
קולם לדורות ישמע
בשמים ניצבים לעד דבריך
ובארץ המצא לנו נחמה
איכה היו השלושה לאחד
וציוו לנו חיים
עלו לתומם כאייל נעקד
על מזבח הבנים
שמים בכו מעל לגלעד
והארץ רעשה
מתוך נפתולי הלב שרעד
חייכו בתמונה השלושה
פתח ליבך...
ובין מייצרים בקרוב עלי מרעים
התגלו במסך האבק
שקרים שבתוך מנהרות מסתתרים
מזימות שנורו למרחק
הרוח נשבה ישנה חדשה
וקרבה לבבות רחוקים
מתוך תעצומות הנפש ביקשה
לא ליפול גם כשלא מבינים
פתח ליבך...
ובתוך הטירוף בין מרדף לנרדף
תעלה זעקה לשלום הנכסף
והעם שעייף משינאת החינם
יתאחד בחיבוק אחים
פתח ליבך...
~~מחכה.
ומאז עצוב ושונה כאן
הייתי מוסיף לתאר,רק שאתה לא מוכן
רצית רק שנשמח, איך שידעת להיות אח
כל הזמן
ומאז כלום לא מובן מאליו
תגלה לנו איך היית תומך,כרגע עכשיו
כמו שתמכת אהבת ודאגת
תמיד לכל אחד
כל הזמן
פזמון:
אבל מה שבטוח,שטוב לך שמה
ואת כל הכבוד הראוי בעולם,מגישים לך למעלה
אחרת לא היית מוסיף לחייך אלי ,ביום ובלילה
כל הזמן
ומאז, חושבים יותר פעמיים
תגלה לנו איך,אפשר לחייך
גם כשקשה עדיין,
כמו שחייכת,שימחת, ושמחת,
תמיד עם כל אחד
כל הזמן
פזמון:
אבל מה שבטוח,שטוב לך שמה
ואת כל הכבוד הראוי בעולם,מגישים לך למעלה
אחרת לא היית מוסיף לחייך אלי
ביום ובלילה, כל הזמן
~~מחכה.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
וברך לו חיוך שכמוהו כאור
וברך לו עיניים גדולות ורואות
לתפוס בן כל פרח וחי וציפור
ולב להרגיש בו את כל המראות.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף
ונפש לזכור בה את כל הלחנים
ויד האוספת צדפים עלי חוף
ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
וברך כי ידיו הלמודות בפרחים
יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה
ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים
ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
נתתי לו כל שאפשר לי לתת
שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד
ויד מעודנת, ולב מרטט
ומה אברך לך עוד?
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
הנער הזה - עכשיו הוא מלאך.
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך.
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לו אך ברכת לו - חיים.
~~מחכה.
מסתובב בעיר הישנה
ורעש בא מכל פינה
אני מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
בדרך לשער הרחמים.
לא מביט סביב
לא מקשיב
איש חולם אני
וכך היה תמיד
אבל מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
הדרך אל שער הרחמים.
חי פעם רק פעם
יש טעם אין טעם
עם כח בלי כח
שער הרחמים.
בואי איתי יחד
בואי מתוך הפחד
כי את, גם את חלק
משער הרחמים.
השלטים מעל החנויות
משקיפים, על הרחובות
בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה
הראו לי את שער הרחמים.
חי פעם רק פעם...
~~מחכה.
אני הולך לבכות לך
תהיה חזק למעלה
געגועי כמו דלתות
שנפתחות בלילה
לנצח אחי אזכור אותך תמיד
וניפגש בסוף, אתה יודע
ויש לי חברים אבל גם הם כבים
אל מול אורך המשגע
כשעצובים הולכים לים
לכן הים מלוח
וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר
לא געגוע
לנצח אחי...
וכמו הגלים אנחנו מתנפצים
אל המזח אל החיים
~~מחכה.
המילים העתיקות נותנות בי כח
בקולות העתיקים אמצא מרפא
הם עוזרים לי לחיות
הם עוזרים לי לצמוח
לברוא עולם יותר יפה
ואעבור עלייך ואראך
מתבוססת בדמייך
ואומר לך בדמייך חיי
חיי, חיי, בדמייך חיי
ואומר לך בדמייך חיי
ופתאום מעל ראשי נפתחת קשת
מניפה צבעונית נפרשת
מבשרת חיים, מבשרת תקווה
ושלום ושלווה וחסד
ואעבור עלייך...
~~מחכה.
לא אירא רע כי אתה עמדי
~~מחכה.
עשה
שיהא עולמי
עולם של שלום
עשי
שיהא עולמך
עולם של שלום
שלום עולמים
שלום עלומים
זיכרי
את העלמה שאת
את הדבש שהיה
לפני שרדו בך
נכסי לעצמך
מחדש
את המתיקות הזו
שהייתה
שלך
החיי את העלמה
ובראי לך עולם
עולם של שלום
לפני המשא ומתן שלך עם עצמך
ועם אהובייך
החיי את העלמה
ובראי לך עולם
עולם של שלום
לפני המשא ומתן שלך עם עצמך
ועם אהובייך
לפני ההסכמים
וההפרות
והמלחמות
עשי לך שלום
בתוכך
לפני ההסכמים
וההפרות
והמלחמות
עשי לך שלום
בתוכך
עשי לך שלום בתוכך, עשי לך שלום בתוכך
זה שיר יפה ממשאוהב אותך ה
~~מחכה.אחרונה
בשוכבי ובקומי
בחלוני בחלומי
בכאבי בשמחתי
אני יודעת שאתה תמיד איתי
בתפילתי ובפחדיי
מול המראות באישוניי
בשלוותי במחשבתי
אני יודעת -- שאתה איתי
ואתה, אתה הרי יודע כבר את כל חסרונותיי
ואת הקסם המוזר שמתרקם בינינו
כמו שלג בשרב אתה נושר אל זרועותיי
והחיבוק הזה כל כך שומר עלינו, שומר עלינו
בבשמיי ביסוריי
במיטתי וחדריי
בעולמי הכי פרטי
אני יודעת שאתה תמיד איתי
בשתיקתי בתנועותיי
בשגיאותיי ובשיריי
ובחיי ובמותי
אני יודעת -- שאתה איתי
ואתה, אתה הרי יודע כבר את כל חסרונותיי
ואת הקסם המוזר שמתרקם בינינו
כמו שלג בשרב אתה נושר אל זרועותיי
והחיבוק הזה כל כך שומר עלינו
הי שתדעי לך שיש לי רשימה של שירים שהיה באלי לעשות מהם שרשורזר לעצמי
והייתי נורא עצלנית אז לא
אז יאללהמחכה.
תצטרפימחכה.
אבל קופ תכתבי את השמות שלהםזר לעצמי
הנסיך הקטן|מאוהב|
שתדעי לך שעוד שניה אני מסיימת אותו
היי גם אני קוראת אותו עכשיומחכה.
כן? הוא אחד הטובים. נו קראתי אותו כשחיכיתי לך חחזר לעצמי
חננה קטנה חחמחכה.
שתקי חחזר לעצמי
יואו ואני צריכה לספר לך משהו יום אחד
תזכירי לי
עכשיו זה יום אחד?מחכה.
חולה עלייךזר לעצמי
אני עוד בשלבי התעוררות ואורה לא קמהה
אורה אצלך?מחכה.
כן באה כשישנתזר לעצמי
בדיוק באתי להעלות את אליפלט!
יאאמחכה.
קיצור קופ.זר לעצמי
אני הולכת להציק לה
ולא ענית לי בכלל
אז בסמסים
ועוד מעט אכתוב לך מה שרציתי
טופמחכה.
אעזר לעצמיאחרונה
ולא באלי להרוס את השרשור
איזה שיר
מושלמה שאת❤️
שירי יום הזיכרון שעוד שניה נגמר~מחכה.
המשכורת של החודש נוראית מידיזר לעצמי
אופ אני חייבת להתחיל לעבוד עוד קצת
מעוייף לי והיא לא עונה לי מהבוקר
אני תוהה אם להתחיל לדאוג
טעטע
שונאת שתמיד הטיסות האלה לא בתזמון טוב
איך אני מתנתקת עכשיו מהכל לשבוע שלם
זה קשה לי מידי
ואולי זה טוב
אבל
איך עושים את זה
בזמן האחרון אתה הולך קצת לאיבודזר לעצמי
כדי למצוא שוב את הדרך ביחד ולחודזר לעצמי
וזה בסדר אני כאן אם תתן לי רק לגעתזר לעצמי
להקשיב זה כשרון של מעטים אני יודעתזר לעצמי
אז תתן לעצמך לאבד את הכוחותזר לעצמי
גם גיבורים בלילה חוזרים אל השמיכותזר לעצמי
אני שומרת בשבילך רגעים קטנים של אורזר לעצמי
ומכירה אותך יותר טוב מעצמי אתה תחזורזר לעצמי
אז בוא נשתוק ביחד נשב עכשיו קרובזר לעצמי
אנלא טובה בלדבר אני יודעת לאהובזר לעצמי
עד עכשיו נתת תלמד גם איך לקחתזר לעצמי
אני ראוה כבר איזו דלת בוא נצא מזה ביחדזר לעצמי
עכשיו אתה מביט בי והגב שלך רועדזר לעצמי
זה בסדר קצת לבכות זה בסדר לפחדזר לעצמי
אם תתן לי את היד לרגע אמיתיזר לעצמי
אני נשארת כאן איתך כמו שנשארת שם איתיזר לעצמיאחרונה
כואבות לי הבירכיים יותר מידי.זר לעצמי
אני רוצה ככ להיות ולא יודעת איך.
תמיד פחדתי להשתגעמחכה.
והנה זה קורה
חשבתי עלזה ולעזעזל הוא לא ייקח אותימחכה.
---זר לעצמי
לכל איש
יש את השכול שלו
לכל אחד
יש את האדם שאבד לו
לאחד זה אח
לאחר זה אבא
לאחת זו חברה
לשניה זו אמא
ולאחד
לאחד זה
הוא
כל אחד מתאבל על חסרונו של חברו
כולם בוכים
כולם מתגעגעים
כולם חסרים ומחוסרים
כולם מחובקים אחד על ידי השני
אתה מתאבל על כולם אולי
אבל את עצמך
שכחת
כן,
אתה הילד של לפני שנתיים
אתה הילד ההוא עם החיוך הגדול
ושמחת החיים
אתה
אתה שמתת
שנרמסת ונרצחת כל כך הרבה פעמים
על ידי כל כך הרבה אנשים
קרובים, רחוקים
זה כבר לא משנה לך
את השכול שלך עברת
ולא פעם
ולא פעמיים
כל כך המון פעמים
כל יום מחדש
נבלת עוד קצת
נחלשת עוד קצת
ונרצחת
נרצחת על ידי האנשים הכי קרובים אליך
נרצחת על ידי
עצמך
אתה,
אתה עם החיוך הגדול,
כן, נרצחת.
אתה של היום,
עם החיוך הגדול
החיוך השקרן,
מי כואב איתך את כאב החיסרון
של הילד ההוא עם החיוך הגדול?
מי יודע על כל פציעותיך לפני שנרצחת
מי יודע על זה שנרצחת
מי
מי שותף לאבל שלך
על הילד ההוא
עם החיוך הגדול
שמת לך בין הידיים
ונשאר לך ממנו
רק גופה
מהלכת
לא קבר
לא פרצופים מנחמים
ולא רחמים עצמיים
נשאר לך
רק אותך
עם החיוך הגדול
החיוך השקרן
שמתאבל
לבדו
על הילד ההוא
עם החיוך הגדול
את כתבת?מפורקת.
תודה(:זר לעצמיאחרונה
עייף לי ואני רק רוצה לישון.זר לעצמי
קילו וחצי בשבוע זה מכובד ביותר.
אני לבד פה יותר מידי שעות.
משעמם לי וזה רע מאד.
קצת לומדת
הרבה מסיחה את הדעת
בעיקר חסרת כוח
וצומי
קשה לי נראלי
אנישונאתאתהיוםהזה. שונאתאותושונאתאותוזר לעצמי
הוא עושה לי כזה רע
זה הרעיון שלו
אבל אין לי כוחות לזה
ואני שונאת אחכ שצריך לעבר ישר לשמחה הזאת
זה כזה מטומטם
למה פה?מפורקת.
התבלבלתי ואז כבר לא היה כוח לערוךזר לעצמי
אם את כאן ורוצה לבוא איתי בערב לטקס זה יכול להיות נחמד
לא ראיתי אותך הרבה זמן והיה הרבה השבוע
לגמרי הרבה זמןמפורקת.
לא יודעת אם אהיה בבית אבל אם כן אז אבוא
אוהו המון
משבת זה המון בואיזר לעצמי
אהה וואלה? אחלה
טוב תעדכני אותי כי לא באלי ללכת לבד
נו אז עכשיו ממש צריך
ואת בכלל קקי
סיננת אותי מהבוקר
טובמפורקת.
שיט שכחתי
ראיתי את זה מתוך שינה ואז אמרתי שאענה לך אח''כ ושכחתי
בכל מקרה אין יותר מידי שאני יכולה לספר🙊 את מכירה אותי
יופיזר לעצמי
את כזאת קרציה מבטיחה
חוץ מזה שא לאט לאט משתפרת מגיע לך צלש
וחח אתמול בלילה אורה ישנה אצלי ואז סיפרתי לה על הפכתי מספדי למחול לי
את לא מבינה בכינו פה מצחוק שלוש שעות בערך
תמיד מגיע לי צלשמפורקת.
חח מה אמרת להבטח יצאתי מזה סתומה לגמרי
זה נכוןזר לעצמי
למה מפחיד?
חח אימלה בכינו מצחוק
לא לא אמרתי לה שבנינו שיחה ביחד
כי איכשהו היא אמרה איזה משהו הכל בגללך
אז נזכרתי שהגעת למסקנה שגם הכל בגללי ואז שבנינו שיחת חזרה בתשובה
ואת תנגני ואז היא הציעה שאני אשיר
אימלה חח כמה צחקתי
את יודעת למה מפחידמפורקת.
שכחתי שמשם הכל התחיל
אוי זה גאוני לחלוטין
היא יכולה להצטרף בתור רקדנית אם היא רוצה
וזהו. השיחה שלנו מושלמת (חוץ מזה שעוד לא חזרתי בתשובה)
עכשיו הבנתיזר לעצמי
לא הבנתי מה המפחיד
שום מפחיד אני לא יודעת כלום
צריך לחלוב אותך שמונים שעות כדי שיצא חצי משפט
פרט שולי חחח
אני אגיד לה ואז היא תארגן לנו באולפנה שיחה חח
פףףמפורקת.
אבל נכון
מדהים. שאיפת חיי
נכוןנכוןזר לעצמי
חלילה שלא תחשבי שאני מזלזלת במה שכן אמרת.
פשוט רק שלא תרגישי חשופה מידי, כי ממש לא.
חולה עלייך ילדה
תראיתראיתראיזר לעצמי
ראיתי את זה כבר 🙊מפורקת.
היא פשוט מטורפת
נוראית
זר לעצמי
כן ממש ממש
יש לה יותר טובים אבל כן, היא אלופה
זה פשוט מקפיץ לי כזה הודעה מהיוטיובמפורקת.
כן גם לי זה היה ככה..זר לעצמיאחרונה
מה נשאר לעשות-זר לעצמי
-אוריינות- שלוש יחידות
-תחביר
-ערבית
-דילמות אתיות
-עריכה לשונית לאלבום האחרון
-לסדר את החדר
-להכניס כביסה
-לדבר עם תחיה
-להתקלח
-לקחת את הדפים למחר
-להרוג את שירה שבגללה אין לי אוטו מחר
-לדבר איתה על מה חדש ומתפתח שם
-לקוות מאד שהיא תבוא אלי היום. מושלמה שלי היא
-בטוח יש עוד שאני לא זוכרת
נחשוב עוד מעט
סה"כ הספק מכובד.זר לעצמיאחרונה
-אוריינות סיימתי את כל הקורס
-תחביר
-ערבית
-דילמות אתיות
-עריכה לשונית לאלבום האחרון
-לסדר את החדר
-להכניס כביסה
-לדבר עם תחיה
-להתקלח
-לקחת את הדפים למחר, שכחתי כמו טמבל
-להרוג את שירה שבגללה אין לי אוטו מחר. החלטתי שנוותר על זה
-לדבר איתה על מה חדש ומתפתח שם
-לקוות מאד שהיא תבוא אלי היום. מושלמה שלי היא
אבא.זר לעצמי
תדע שאני רק רוצה להיות טובה יותר.
זה שאני רוצה זה לא מספיק, אני יודעת.
אין לי כוחות להתקרב עכשיו.
רק תדע,
שזה מה שאני רוצה
שזה מה שאני שואפת
סליחה שאני כזאת
זה ממש כפיות טובה
אבל
אתה רחוק לי מידי
לא
אתה קרוב ככ שזה מרחיק
איןלימילים
רקרוצהלהיותטובהאלוהיםמהביקשתי
