פורום גרעין ידידיה המלך!! (עמוד 1)

למה זה נראה שלכולם הכל קל ורק אני תקועה בתוך החרא של עצמי.

חג ריק. כל הקדושה של היום לפח. ככה.

פורים זה חג קשה. הבנים ששותים ונשפכים ורוקדים והבנות שמסתכלות. ואני שונאת את ההתמסכנות של הבנות האלה ״אוי אוי אוי הדת מדירה נשים״ ״אוי אוי אוי אנחנו כל כך מסכנות״ תסתמו כבר זה כולה עולם אחד.
אבל בפורים זה צף ועולה גם לי לגרון איך שלבנים יש מה לעשות ואני משועמממתת עד מוות בבית. ושנה שעברה היה דווקא טוב כי לא הייתי בבית והצלחתי לרגע להרגיש שגם לי יש מקום איפה להיות. וגם השנה זה יקרה. זה האלכוהול שגורם לי לשכוח שאני לא אמורה להיות ככה, לצאת, להשתכר, לרקוד. אבל תכלס בכלל איזה מין חכמה להיות בשמחה אחרי אלכוהול.
פעם הייתי בהתוועדות נשים והרב עשה לחיים. בהמשך הוא הגיע לנושא שנשים ששותות זה ממש אסור ואם באה מזה תחושה של התעלות וקדושה זה סתם אחיזת עיניים. זה עדיין מעצבן אותי. מה ההבדל בחייאת.
אם קראתם ויש לכם מה להגיב אתם מוזמנים.

כל כך הרבה זעם שאני לא יודעת מאיפה הוא מגיע ואין לי איפה לפרוק אותו.

חרא. למה למה למה.

אין דבר כזה טוב, יש רק הסחות דעת.

לך לעזאזל.

עוד אח אחד ירד אל הקבר.

מסתכלת בשיחות ישנות מכיתה יא יב
איך זכיתי להכיר אותו. אשכרה אחים.
פתאום אני מבינה למה זה ככ כאב כשהקשר התנתק. וואו כמה זה כ(ו)אב.

הדבר היחיד שחשבתי שאני טובה בו, גם בו אני לא משהו.
אני רוצה לקרוס ואין לי לאן ואין לי איפה.

לא יודעת. אני איש פשוט אני לא יודעת להשקיע. והן מצפות מלא.
ובכללי כל אחת עם השריטות שלה שנופלות עלי. לעזאזל אני גם לא יודעת לפתח יוזמה. ולדבר בקול. ולהיות סמכותית ולהביע דעה ואסרטיביות. מאיפה לי.
וזה פוגע בהן. איך עושים את זה.
השבת הזאת עלתה לי על כל העצבים. מה זה משפחה? חבורת אנשים שהוכרחת להיות איתם. והם עוזרים ונחמדים אבל ישמצב שהחיים היו הרבה יותר קלים בלעדיהם. וזאתי חופרת לי חופרת והיא תינוקית בעיני. גברת תתאפסי.

אולי אני ימות וזהו? הבנתי את הקאצ׳ יאללה בואו נעבור הלאה.

ידעתי ידעתי ידעתי. אסור לי ליפול שוב במילים אופ.

טבע מרגש אותי. ציפורים שעפות מעל שדות חרושים. ושמים של ירח מלא עם מלא כוכבים שאני יכולה למצוא את האוריון, להסתכל עליו ולהזכר בשמים שם, בלילות שעליתי לגגות וראיתי את השמים פרושים מנצנצים כמעט בלי הפרעות.
ועצים שמוציאים פירות ראויים, רק לקטוף ולברך.
זה מרגש ומפעים. פלא.

פאק אני כל כך בודדה.
מישו?

למותלמותלמותלמותלמולמותלמותלמותלמות
סתמוסתמוסתמוסתמוסתמוסתמוסתמוסתמוסתמו

אם תשמעו בום זה הלב שלי.

לפני שנה איאיאי לפני שנה

זה מחזיר אותי שוב. אני רוצה להיות הגבר גבר הזאת שלא מפחדת מכלום ועם עוצמה שקטה מטורפת.
(לפני איזה שבוע או שבועיים מישהי אמרה לי ״rnim pfo kvhum ci? Fh re mahbh fhpv utm nna mhrti.״ ולא ידעתי אם זה יותר מחמיא או יותר מעורר טריגרים או יותר סתם מעצבן שאני לא יכולה להיות אני בשקט.)

אלוקים גדול. איך אני מגיבה לזה.

יצירה. התבודדות. תנועה.