פורום גרעין ידידיה המלך!! (עמוד 43)

גרעין ידידיה אזור מר"צ

תגידו למשהי יש פרטים על הנסיעה ביום רביעי לת"א?

ומי יוצאת?

וואי, שיהיה פווווווווווווווול בהצלחה ...... יאללה גרעין תותח!! להפציץ!!!!!! יש לכם אחלה שם ואחלה מטרה!!!!!

בהצלחה רבה...

התיק בשבת גרעין אז יש מצב שהוא נמצא בק. אתא

לברורים תצרו קשר עם מישהי מגרעין ידידיה.    

המשימה היא:

להחזיר ת'יהדות לחיים

או להחזיר ת'חיים ליהדות?!

תהיתי משום מה..

בעזרתו^

סיפור!!

קצת ארוך אבל מדהים!!

לא, זה לא נעים. ממש לא נעים.

ואנחנו גם לא אוהבים לדבר על זה.

כי למה להרוס ת'אווירה של החג.

למה להעיק?

הרבה יותר כיף וסבבה לחשוב על האירגון של כל הארוחות, איזה חולצה חדשה נקנה

איך שנטבול את החלה הפריכה בימבה דבש.

יותר ידידותי למשתמש...אנושי.

אבל מה לעשות שעוד יומיים רוצים או לא, הבית דין של מעלה מתכנס והספרים נפתחים ואבאל'ה שלנו מתכסה בגלימת הדין ולובש מלכות ובעל הבית בא לפרוע את חובו.

לא, אנחנו לא רוצים לחשוב על זה אבל שלום כיתה א' ואנחנו יודעים שזה שם.

הרגעים הכי מבאסים שלנו, מפחידים, מצמררים.

השכול, ההרג, האנשים שאהבנו ואינם.

זה הכול נקבע אז, או יותר נכון עוד יומיים.

ואת המסר הזה רציתי להעביר גם לבניה, עוד אחד מאותם נשמות יקרות שמזכירות לך

שבאמת שיש עתיד, רק שנדע גם לכוון אותו.

פגשתי אותו יומיים לפני ראש השנה. ארבע צמידים ביד, אחד ברגל. סטלן בהתהוות.

אחד מהחברה היותר רצינים שלנו.

גר בשומרון. 

הוא ניסה לטפח לעצמו לוק של רוצח שכיר אבל הייתם צריכים לראות אותו מבעד למסיכה

איזה בחור נשמה.

והלב שלו? כמו הים, הכיל את כולם.

פולרד וחומש, 'קו לחיים' והסניף.

הוא היה בדרך הביתה, עם התיק על הגב.

'נו בניה, מתחילים להתכונן לראש השנה, מרגישים משהו?'

"האמת? לא משהו.צולע. בעצם כשאני חושב על זה, אז חוץ מהשטנאץ הקבוע של כל הבלגאן שמסביב, אתה יודע, לא לשכוח להתקשר לדודה רחל,לקנות חולצה חדשה, תפוח בדבש וכל הדברים האלו.זה  לא ממש בראש שלי עכשיו...לא בא לי טוב"

'אתה רוצה להגיד לי שכל מה שעשינו איתכם השנה,המסע סליחות למדבר יהודה, הכותל המערבי, זה לא עשה לך כלום...? לא יצאת עם משהו?'

"בטח יצאתי. הוא חייך חיוך ממזרי, שובב

אני ויהונתן דפקנו מחירים בשוק לערבים האלה...הורדנו אותם במחיר, מנוולים! שיגידו תודה שלא הרמנו להם את כל הבאסטה..."

'הבנתי...וזהו? בתכל'ס לא יצאת עם עוד משהו...כאילו משהו יותר בכיוון של אלול, משפט,אתה יודע, דברים קצת יותר בוערים?'

"הא כן...השגתי את המס'נגר של ההיא מטלמון, לומדת באולפנה בעופרה, אתה חייב לראות אותה, זה נחשב?"

'אממ...יודע מה, עזוב. כאילו מה, עוד יומיים ראש השנה, הספרים נפתחים, מי לחיים ומי למוות ואתה באמת  לא מרגיש כלום? משהו קטן?'

"נו, אמרתי לך, מה לעשות, אתה יודע,...בשכל אני מבין, יופי, אבל בלב שלי, זה פשוט לא אומר לו כלום..."

'ואם אני אשאל אותך, מתי בפעם אחרונה באמת הרגשת איזו הרגשה של אימת הדין.

פחד אמיתי. כזה שנכנס לך ישר ללב וגרם לך להתפלל בצורה מטורפת.

כזו שאחר כך אמרת לעצמך:

 'וואלה, אני ממש דיברתי איתו, עם הקב"ה, ממש נשמתי אותו.. '

קרה לך דבר כזה?

רבק בן אדם, שנה שלמה, אל תגיד לי שלא הרגשת את התחושה הזו אפילו פעם אחת..'

הוא הסתכל עליי עם העיניים שלו,צבועות בתכלת של השמיים וחשב קצת:

"לא לא, דווקא כן. זה היה לקראת פורים, אמא שלי נכנסה לחדר עם עיניים דומעות ואמרה לי שהיא צריכה לדבר איתי.

היא עוד לא אמרה כלום אבל בלב שלי הרגשתי שמשהו לא טוב קרה...

אף פעם לא ראיתי אותה ככה. היא התיישבה מולי ואמרה לי שאחות שלי הקטנה, שירה, בת שנתיים וחצי,המלאך שלנו,עברה עכשיו סידרת בדיקות והתוצאות...היא נחנקה...

'התוצאות' ...'לא יצאו כל כך טוב...'

'אמא את מפחידה אותי!' אמרתי לה. 'למה את מתכוונת, על מה את מדברת לעזאזל?'

'אתה יודע ששירה כל הזמן בכתה בתקופה האחרונה, ולא ידענו מה זה...

עד שכמו שראית אני ואבא החלטנו לקחנו אותה לרופא לבדוק מה זה.

זה לא סתם שבמשך כל החודש האחרון חזרנו מאוחר, אני ואבא והיינו לחוצים...

עשו לה בדיקות ועכשיו הגיעו התשובות..'

היא התחילה לבכות...לא ידעתי מה לעשות...היא המשיכה:

'יש חשש, זה עדיין לא בטוח, אבל יש חשש בניה שלאחותך הקטנה יש גידול...'

בום!!!

לא הייתי צריך יותר מזה.

קיבלתי טיל, פצצה כזו ישר לפנים! ישר ללב!

שעות של שחנשי"ם עם הר"מ שלי, המדריך, הרב של הישוב, וכלום...

הוא הוריד את התיק. פגעתי במשהו. נקודה רגישה.

העיניים שלו התחילו לדמוע, הוא המשיך:

"ואמא שלי, איך שהיא רק הוציאה את המשפט הזה מהפה שלה:

לשירה יש חשש לגידול...

הרגשתי איך שכל הבפנוכו שלי מתחיל להישרף...

אש!

התחלתי לרעוד...לא יכולתי להישאר בפנים, אפילו שניה אחת.

'לאיפה אתה הולך בניה?' הספקתי עוד לשמוע אותה צועקת.

לא הבנתי כלום, רק דפקתי את הספרינט של החיים שלי!

הוא השתתק. קשה לו. ראו שקשה לו.

האמת שמצד אחד נכון, רציתי קצת לעורר אותו מהאדישות הזו אבל היה לי קשה לראות אותו ככה:

בניה, אחי, זה בסדר, באמת. מצטער,אני פשוט...לא ידעתי על הסיפור הזה...

אתה לא חייב להמשיך...

"לא לא, זה בסדר...אף פעם לא פתחתי את זה...נראה שהגיע הזמן..."

הוא ניגב את הדמעות. הקול שלו רעד והמבט שלו? היה שקוע באיזו נקודה באופק

"לא חשבתי אפילו לאן אני הולך. לא הייתי צריך לחשוב.

אלו היו הרגליים שנשאו אותי, שקיבלו חיות והובילו אותי על אוטומט לבית הכנסת של הישוב.

הוא היה ריק.ברוך ה'.

מהר! ארון הקודש! רק שיהיה פתוח, בבקשה אלוקים רק שיהיה פתוח!

זה היה יום שני, אבל תמיד שאול הגבאי נוהג לסגור אותו ישר.

רק שיהיה פתוח...

ניגשתי אליו והזזתי את הפרוכת.

היא פתוחה. ברוך ה' היא פתוחה.

תפסתי את הספר תורה, הוצאתי אותו בזהירות וחיבקתי אותו.

כל כך חזק. ופשוט...לא יכולתי לומר כלום. שום מילה.

רק..בכיתי. הרגשתי איך שהלב שלי עומד להתפוצץ!

ריבונו של עולם, אתה צוחק עליי נכון? שירה? אחותי הקטנה? המלאך הזה?

דווקא אותה? אבאל'ה יקר? דווקא אותה?

לא, אתה לא יכול לעשות לי את זה! אתה לא יכול לעשות לנו את זה!

הרי אתה יודע כמה אבא ואמא התפללו עד שהיא באה לעולם, עד שהם הצליחו להוריד לעולם את הנשמה הזו?

כל כך מתוקה...עם החיוך הזה, התמים, הפשוט, הטוב...

טוב, אבאל'ה, אני יודע שאתה המלך ואתה...אלוקים ואני...אני באמת כלום...

אבל אסור לך לקחת אותה, אתה שומע? אסור לך! בבקשה, אני מבקש ממך, מתחנן אליך.

אתה מבין, הלוואי שהייתי יכול לבוא אליך עם משהו, עם איזה קייס, מעשה טוב שעשיתי במשך השנה..אבל..אין לי כלום..באמת שאין לי כלום...

מה, זה שוויתרתי על הטיול של החברה לסטף בגלל שאלקנה היה חולה ולא רציתי שהוא יתבאס בבית לבד? שטויות! עשיתי את זה בשביל התחושה הטובה שלי...

והסיפור עם אפרת, שכל החברה אמרו לי שהיא ביקשה את המס' טלפון שלי, וסירבתי ואחר כך חודש שלם לא הפסיקו לדבר עליי בסניף ואמרו שמעטים החברה שבכלל הצליחו לגרום לאפרת לשים עליהם את העין אבל..החברה שסירבו למס' טלפון שלה, זה באמת משהו מיוחד...

גם אני וגם אתה יודעים שסתם עשיתי את זה מפדיחות..מה הייתי אומר לה?...

אני מבקש ממך. אין לי כלום. באמת שאין לי מה להציע לך. אבל אם אתה אוהב אותי...זאת אומרת אני יודע שאתה אוהב אותי אבל...לא את שירה! קח אותי, באמת! רק לא את שירה...

וככה, פשוט עמדתי שם.שעה. שעתיים. לא זוכר כמה. עמדתי וחיבקתי את הספר תורה.

והדמעות שלי ירדו על העצי חיים, ועל הריקמה...והרגשתי איך שהבימה, ארון הקודש, והפרוכת, איך שכולם בכו שם איתי ביחד...

ואז...נזכרתי, בראש השנה.

איך שאחרי התפילה, הלכנו עם כל החברה לסניף, גרעינים, בנות, בלאגנים...

והבנתי שאז...אז זה נקבע...אז קבעו שלשירה יגיעו התוצאות האלו..

אם רק הייתי מכוון יותר אז, אם רק הייתי מדבר איתו יותר.

הרי הוא היה שם. לידי. ושערי שמיים היו פתוחים...הוא רק חיכה...לתפילה שלי...

שירה רק חיכתה לתפילה שלי.

של אח שלה. שיבוא ויציל אותה. שיטביע את גזר הדין הזה עם הדמעות שלו..

איפה הייתי אז, ריבונו של עולם איפה הייתי...?

אני מצטער...בדרך כלל אני לא טיפוס שבוכה אבל...אתה פשוט שאלת....

והבטחתי לו, לאבאל'ה, שאם הוא רק מוציא את אחותי הקטנה מהדבר הזה, את ראש השנה הבא, זאת אומרת הזה, אין מצב שבעולם שאני הולך לפספס.

חיכינו כולנו, ליום רביעי. חוות הדעת הראשונה הייתה אמורה להגיע.

ההורים שלי שמעו שאיזה פרופסור שוורצמן אחד בעל שם עולמי מדטריוט בארה"ב צריך להגיע לארץ לאיזה כנס בבית חולים רמב"ם.

ביום שלפני הלכתי למעיין במוצא. קראתי תיקון הכללי. אתה יודע, זה לא שאני מגדיר את עצמי כאיזה ברסלבר אבל אז...למי לא צעקתי.

צעקתי לרבינו...וקראתי תהילים...ובכיתי לקב"ה כל היום. 

הלכתי אחר כך לקבר של סבתא שלי, שאני יודע שהיא הייתה צדיקה, לקבר של הרב שרעבי זצ"ל בהר המנוחות...ואז אמרתי בשקט:

'שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'..."

ויודע משהו...?"

הנהנתי לו עם הראש...

'זאת הייתה תפילה אחרת. הרגשתי איך שהאותיות,המילים, נושאות אותי על גביהם...מחיות אותי...

'משכיל לדוד בהיותו במערה תפילה',

גם אני הייתי שם, במערה שלי, האישית.

והרגשתי כאילו שאנחנו עוברים את זה ביחד, דוד המלך ואני...'

'ויודע עוד משהו...' הוא אמר:

'מה?'

'הרגשתי גם, מתי שהייתי שם, בבית הכנסת הריק והחשוך...שהוא לא רוצה כלום, הקב"ה, הוא לא בא בתביעה אליי,אלינו...כאילו שהוא הסתכל אליי במבט הכי מבין שבעולם, חייך את החיוך האבהי שלו ואמר לי:

'זה בסדר, אני יודע טוב מאוד מי אתה ומה אתה רוצה...

'ואני ידע שהפעם אתה באמת מתכוון לזה...'

מבין? הוא לא צריך משהו גדול, בובמסטי.

אפילו מחשבה קלה, הרהור קל, אבל שיהיה אמיתי. מהלב.

כמו סיכה קטנה, רק שתדקור, עד הסוף!

הוא ראה שהגיע מכונית לטרמפידה של היישוב,הרים את התיק,הסתכל אליי וחיוך מריר נמרח על שפתיו..:

"יאללה אני חייב לעוף...מקווה שיהיה אי"ה בסדר"

'חג שמח!'...צעקתי לו,אבל הוא כבר היה בתוך האוטו.

ומה ניסגר עם שירה, אחותו הקטנה והחמודה של בניה?

הוא סיפר לי שהדיאגנוזה הסופית אמורה להגיע יום לפני הושענה רבה

בינתיים הם מתפללים ומקווים.

ומחכים לגזר הדין...

אימל'ה!!!! איזה גרעין תותח אנחנו!!!

היה פשוט מוווווווווווושלם בשבת גרעין!!!

שיא הנהנתי=]=]

היה קסום.. היה מקסים.. נפל קסאם בשבת גרעין--נפלו 4..

אני לא יודעת מה איתכם.. אבל עדיין לא איכלתי שאנחנו גרעיןן ועל השם המדהים.. באמת חמוד ממש=]=]

אני באתי להגיד לחברה שלי משהו על ידידיה ק.אתא ואני כזה--הקבוצה.. אממ.. הגרעין שלנו..חח.. זה היה קורעע..

טוב.. אל תשימו לב לחתימה.. אני עוד ישנה.. אין לי כוח עכשיו.. ידידיה שולטים=]=]

באוטובוס שלנו שכחו פוולל תיקים..

של אנשים לוידועים..

עכשיו כל התיקים נמצאים אצלי...קיצר למי שנעלם תיק..

שיצור איתי קשר..אני מ--ק.אתא..

אז קודם כל- אנחנו פשוט תותחיות!

אין- תקלטו!! בסעודה שלישית..היה ה-שיא! משו לא נורמאלי

דבר שני- שיא הנהנתי השבת- מבחינת הכל..[חוץ מהאוכל, ומהקאסם..]

ולהכיר את כולן- היה כ"כ כיףף!

אז שנזכה בתור הגרעין החדש לקיים את משימתנו ["להחזיר ת'חיים ליהדות"] בצורה הכי טובה שיכולה להיות..

ואני בטוחה שנעשה את זה טוב..-כי אנחנו תותחיות הא?!

ולסיום: גרעין גרעין גרעין י-ד-י-ד-י-ה!!!!

ואוווו- אמפריה מ-ט-ו-ר-פ-ת!!!!

ל"ט לכולן

תמונות מהשבת גרעין נא להעביר אלי בהקדם! לשם פרסום באתר ובפלייארים שהתנועה מוציאה במהלך השנה.

כל הקודם זוכה!

עדו

idobp@ezra.org.il

מקורה בנות?!

מי שיש לה קבצי שירים במחשב אני צריכה שתשלח לי.

או אודי דוידי\כל יהודי אחר,או שלמה ארצי\וכמה חברה בסגנון...רוק ישראלי ממש נחמד אם תשלחנה לי...בכל מקרה,מי שיש לה,די דחוף....תודה!!!
שבוע טוב,נתראה בעוד שבוע +....

כן כן,אחרי ציפייה רבה מצד שני היקרה...החלטתי להעלות את המצגת על אנרגיה סולארית,ובעיקר על הזיהום...נכון,זה מעט חינוכי,אבל בכל זאת......מי שלא רוצה-מוזמנת לא לצפות...

בתקווה ואיכות החיים תעלה...

אני!!

ליאת בת סלים

אביטל בת פנינה

תאיר בת אביטל(בת שנה וחצי וכבר איבדה את רגליה היום בפיגוע/טיל)

דרך אגב סה"כ פונו 96 נפגעים לבתי החולים הרוב נפגעי חרדה(3 קשה ו3 בינוני)

למכירה חולצות של המאחזים

נוער למען ארץ ישראל מוכר חולצות של שבות עמי הרחיבי גבעת האור נצר ושל נוער למען ארץ ישראל .

חולצה קצרה במחיר: 20 ש"ח.
חולצה ארוכה(סוצ'ר בלי כובע)במחיר:30 ש"ח
אין חולצות 3/4.

מי שרוצה להזמין שישלח לי מסר אישי או לyishai007@gmail.com עם שמו והפאלפון שלו ופרטי ההזמנה(מידה, ואיזה חולצה שרוצים אורכה או קצרה),

ניתן להזמין איזה מידה שרוצים, נא לציין בהודעה פרטית.

זה ממש יכול לעזור להמשך ההתיישבות במקודות ההתיישבות ולעזור גם לנוער למען א"י שע"י זה יוכל לממן את הפעילויות למען א"י שעולות הרבה כסף,

זאת יכולה להיות התרומה שלך לא"י גם אם אתה לא יכול ממש להגיע לנקודה ההתישבות.

בואו שכל אחד מאיתנו יקח על עצמו שעה שהוא ישמור בה לשון הרע

7-8

8-9

9-10

10-11

11-12

12-13

13-14

14-15

15-16

16-17

17-18

18-19

19-20

20-21

21-22

22-23

בעזרתו^

ביקשתם להעלות את הרמה אז..

למרות שהרבה מכירים הסיפור הזה יפה כל פעם מחדש..