פורום גרעין התחיה (עמוד 16)

ששש לא לגלות

סתם אפי תרגעי מה כבר יכול להיות?

אז
א.מה הבעיה הוא גם ככה לא מכיר ולא יודע
ב.נגיד שהוא מכיר
זה לא מה שיגרום לו לזהות

מה כבר יכול לקרות
פרטי נמקי והסבירי

ב' טרולים.

באמת אמרת את זה כי זה מה שמפריע לך
או פשוט מתוך הרגל?




פסדר פסדר אני לא אעשה את זה שוב

לכי תדעי יש דברים שלא עושים וזהו.




יופי. ילדה גדולה

רוצה למסור נאום בנושא חשיבות הזהירות באינטרנט?



סתם פסדר הנה אני לא אעשה את זה יותר בלנד

או משו כזה

זה נקרא להיות מתוסכל כי אתה לא יודע מה עוב עליך

כאילו את הדפים עצמם כן אבל שום דבר ממה שכתוב בפנים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תודה

אבל הכל הפוך

תראי

אבל תודה רבה בכא

זה נראה בשביל ילדים בכיתב א' אבל פשוט אין לי את זה

 

עכשיו איך אני יודעת שזה נכון?

חוץ מזה שהוא מדבר ממש לאאאאט

 

שמתי אותו על מהירות של 1.5

 

לא הוא באמת מדבר לאט

כי לבכות אני לא רוצה



כן דמעות של געגוע כי נמאס לי כבר מהלבד הזה
אפי בואי כבר אני ככ לבד עכשיו
אני צריכה חיבוק
ושלא יגמר ושיהיה אמיתי
ויתן לי כוח

באלי לחבק אותך עכשיו חזק חזק ככ חזק
אבל הדבר היחיד שיש לי פה זאת כרית

אוי אפי אהובה שלי
אין לי מילים אז אני פשוט אשתוק.
אני אוהבת אותך כ"כ
והלוואי והייתי יכולה לחזור למציאות המוכרת של ח' ואפילו רק בשביל הביטחון שהיה בידיעה שמחר אני באה לבית ספר וכלום לא משתנה.






(אני חושבת שאת צריכה טיפה לשכוח ממני.
אסור שאני אהיה במחשבות שלך שנה הבאה.
לי מותר כי אני בפנימייה |מוציא לשון בלב| ואני חייבת להאחז במשהו מהעבר כדי להמשיך בעתיד.
אבל לך.
זה סתם יזיק.)

טוב פשוט אין סיכוי

נכון באמת אין סיכוי () אבל זה יפריע לך שנה הבאה!
ואת זה אני לא רוצה.

אולי לימודים
ובשביל הלימודים האלה אני מוכנה "לשכוח" מכל מיני דברים כמו "חברות"

זאת גישה מעוותת.
את יכולה להתברג בכיתה מצויין.
לא, לא עם הסנוביות שם למעלה שלא תעיזי לעשות את הטעות שלי. אבל באמצע מרכז זה אחלה מקום בשבילך באמת אפי שאת בקלות תתברגי שמה.
לא הגיע הזמן שעוד בנות יכירו אותך ובאמת?

הבנות הטובות האלה שבמרכז יהיו הבנות שאיתן אני אהיה כי אין לי משהו אחר יותר טוב

אני אהיה אני ואתן לאנשים להכיר אותי רק במקום שאני אתחבר אליו ולא מקום שבו אני צריכה "להתברג"
חיבורים כאלה אני לא עושה בכוח

או שאת מבריגה את עצמך או שמבריגים אותך. לבד זה לא קורה אולי במקרים נדירים ויוצאי דופן.

ברור שיהיה קשר כלשהוא
רק הוא לא יהיה חזק ובוא יהיה פחות אמיתי לא ה"אפרת" שהייתי יכולה להיות

ואל תיקחי את עדי.
מסכנה עדי מה עשו ממנה.

זה עוד משו
לא נעים לימעדי כי אני חופרת לה
למרות שהיא דווקא נהנית (נראה לי)





אופ

נו במת אפי תתבגרי! את לא צריכה שיבואו לבחור איתך קחי לך כמה שעות ותעשי את זה בנחת


אני לא מכירה את עדי מעבר לכמה שיעורי אנגלית שהינו עושות למורה שרית טרור של מתחילים ומדברות בינינו באנגלית(...)
חשבת על לשאול אותה?

פשוט לא







לשאול את מי מה?

אתמול לאה דיברה איתי על זה.
אנחנו לא מכירים בני אדם מכל הזוויות שלהם רק מאלה שאנחנו חיים איתן.
אפי הזווית שלי לגבייך די מצומצמת. אני לא באמת מכירה אותך בכל מיני מצבים.



את עדי מה דעתה על ההצמדה בלי ריבית הזו.

את לדעתי מכירה הכי הרבה צדדים
גם אם זה קצת מכל כיוון



ברור שאני שואלת אותה
עדי די אוהבת לעזור לי בדברים האלה
וגם יש בה משהו החלטי כזה שעוזר לי
לי כי אני אחת ששעה מסתובבת בכל הארץ ולא מוצאת כלום
אני לא בררנית
אני די חותכת בשניה שאני רואה משהו אבל...עזבי את פשוט לא תביני

נו אז תלכי איתה מה הבעיה?!

אבל זה פשוט מעצבן

אני לא מצליחה להוריד אז רק נכתוב תשם

הרצון לדייק במילים




פשוט תסתום כבר


טוב אני כתבתי פה
אבל אני לא מעיזה לשלוח
סליחה
קבלי את זה בתור סתם ...
חרפון שלי

לאה שלחה לי הודעה ועניתי לה שלא באלי לדבר אז היא התקשרה() בשיחה הזו בין היתר בכיתי (!) צחקתי גיחכתי ודי הרבה הקשבתי אז.. עשה לי טוב. הייתי צריכה לשמוע את ההרגעה הזו על שנה הבאה.





(וגם..וגם הייתי צריכה את האישור הזה שלא אני הדפוקה אלא החברה המטומטמת שאני נמצאת בה. אני נורמלית. כמה שאפשר.)


מה איתך ילדה?

היית צריכה את האישור של לא אני הדפוקה?
זה אמור להיות מובן מאליו



אני די רוצה לשכוח מכמה דברים עכשיו
אז אם באלך את יכולה לעזור לי בשמונה דק שנשארו לנו

הטלפון של אמא שלי?

סתומית שכמוך

אני אוהבת אותך.

גם אני אהובה שלי

כן.
זה לא מובן. לא לי
(אני בוכה. אלוקים תודה.)

לשכוח לא עוזר. להתמודד כן.

טוב שיש אנשים שואגים להבהיר לך את זה

יופי תודה במת
אני אתמודד כשיגיע הזמן

(כרגע אני לא חושבת.)

זו בחירה שלך בסופו של דבר.
לכל מטבע יש שני צדדים. בסופו של דבר.

נמאס לי לחפור בנושאים שעושיך לי רע

ככל שאני יותר חושבת על זה המסקנה שלי מתחדדת יותר ויותר.
זה דבר נוראי. אני לא רוצה להיות כזאת. לא רוצה בכלל.

במקום לומר לעצמך שאת לא רוצה כזאת את צריכה לומר לעצמך את הטעות הזאת והזאת אני לא עושה

אני מבינה מאיפה זה בא לך
כי עוד מעט כשאני שוב אתעצבן אני גם אחשוב את זה
אבל זה לא הכיוון


אין הורה שלא טועה
אין דבר כזה
ההורים שלי עוסקים שניהם בחינוך (אבא שלי היה עוסק בזה)
שניהם היו במקצוע הזה כמה שנים טובות
ויש להם חניכים וילדים שהם הוציאו אותם מאפס מאופס לאנשים טובים ומיוחדים
אבל אני יכולה להסתכל מהצד וחלץשוב לעצמי
את הדבר הזה עשית איתו וזה הלך לך
אבל איתי זה לא ילך כי אני בנא שונה ולכל בנא יש שיטה מיוחדת
ושוב כל פעם מחדש אני מסתכלת וחושבתלעצמי
אמא פה את טועה
אבא פה אתה טועה
זה עוזר לי להבין כל מיני דברים על עצמי
(זאת הייתה סתם דוגמא)
זה גם ממש מעצבן נגיד לראות מהצד בנות מהפנימייה שנפתחות רל אמא שלי והיא מדברת איתן ומשקיעה בהן ויש לה סבלנות אליהן ואני בקושי רואה אותה


למדתע לחיות עם זה


אז כן זה מבאס והכל אבל אני יודעת שאני לא אעשה גם תטעויות האלה

(כן. אני יותר נחמדה. וגם בכיתי אז בכלל טוב.)
אני לא רוצה להיות אמא.
אני לא רוצה לגרום לדבר שיוצר ממני לסבול.
אני לא יודעת איך אני אהיה אם בכלל שונה מההורים שלי.
אבל דבר אחד בטוח אני לא רוצה להיות כמוהם.
וככול שאני חופרת בזה יותר עמוק. אני לא רוצה להיות.
הגעתי למסקנה הזו בגיל 12 מאז היא כבר שנתיים מתבססת אצלי. לא רואה משו שישנה את דעתי. לא כרגע.

אפי לרוב את חושבת בהיגיון
אבל הפעם זאת החלטה ממש מטומטמת




וזהו אין לי חשק להרחיב

אז בין הכלבים גד אלבז ועוד כמה דברים אפשר להכניס את ההורות נכון?

ואולי בגלל זה קל לי יותר להסתכל מהצד ולומר לך שאת לוקחת את זה למקום הלא נכון

המון דברים מבחינת המשפחה שלך וסדרי עדיפויות.

אפי.
בנושא הזה אף אחת לא מכירה אותי.
בנות מכירות אותי שנים ועל המשפחה הן שמעו רק בחודש האחרון איתי אם בכלל.
אני לוקחת את זה למקום הנכון כפי שילד בתוך מערכת מרגיש. אני יודעת שמה שאני מרגישה אף צופה מין הצד לא יוכל להרגיש. וישאר ככה במילא סתם מרחמים במקום להועיל. (לא. לא את. העולם.)