פורום גרעין התחיה (עמוד 40)

ומה עם ימי שישי ומוצש?

מותר נכון?

 

א
פ
י
(סתם כי נלחץ לי האנטר וזרמתי)
מזה המכתש הזה?

לא זכרתי שבצום יז' תמוז כבר מתחילה תקופת שלושת השבועותתתתת

 

כדי ליצור רצף ההודעה הבאה שלך צכה להיות ללא תוכן

סתם כדי לעצבן

 

בזוית של 49% כלפי מעלה אז שמו לו רטיה על שתי העיניים כדי שאם חס וחלילה תעבור מכונית הוא לא יראה מה משתקף אליו מהמראה כי אם הוא יראה הוא יקבל התקף לב וימות במקום

 

אני חושבת את זה לעצמי בצרחה אילמת היסטרית

או שזאת רק אני

נורמלי.

אין לי מילה יותר קרובה שתגדיר את אופי התגובות שלך אז תאלצי להתמודד או לפנות לשירות לקוחות
(אל תנסי הם לא עונים)

יבין אפילו יותר טוב!

 

פרולוג:
את לא הייתי אבל פעם כשאביטל לא הרגישה טוב עליזה עשתה לה זה חשוד בעיניי מאז כל כאב לא מוסבר הוא בגדר חשוד בעיניי.
הקדמה:
משו בתגובתך מעורר רגשי תמיהה ולכן לאחר עזרתי משפחתי וחברי החלטתי להוציא את ספרי
פרק ראשון:
למה לעזאזל את לא מרגישה טוב בקיץ ועל מי כבר צרחת שאין לך קול ומתי הלכת לישון שכואב לך הראשון ושתית אתמול מספיק
המשך יבוא..

לדעתי זה משו פסיכולוגי בגלל הצום ולהזכירך צומות יש גם בקיץ

לדעתי זה מצתה מאוחרת בגלל הסופרלנד את יודעת כשמושכים אותך בכח למתקן מלחיץ הצרחה יוצאת באופן אוטמטי

הלכתי לישום אתמול בסביבות 12:15

לא שתיתי אתמול מספיק.

רפוש

אני נשמעת טיפשעשרה קלאסית

אין לו?

אני רואה בדיוק כמה

13 כפול שלוש אין צורך שתראי לי איך את פותרת את זה!!!
*אקח

את צריכה ראש לזה.

אני עם ראש כואב למדי

 

זה לא מתדמיין טוב

מאז התחושה הזאת מתגברת מיום ליום

 

פנימייה זה חלום
שנה הבאה.. אני מקווה שיהיה לי טוב שם בעזה.

אני צריכה אותך
סליחה טעות.
אני רוצה אותך
רק לשמוע את הקול שלך באמת ולא מטלפון
לנפח לך תתלתלים
לראות את החיוך הממכר שלך
אפיי
אני מתחרפנת
עבר רק שבוע
נשארו לי עוד 4 שנים
אני לא אשרוד

...

 

אין לי מה לומר

 

אולי שאתמול

כמעט באותן שעות 

התגעגעתי

יותר מתמיד

אלייך 

לעיניים שלך

לכתב שלך

להתכתבויות

ומרוב געגוע,החלטתי שאני שוב כותבת לך

במכתב

לא ממש ידעתי מה לעשות איתו

אבל כתבתי

בשלב מסוים זה די הפך למכתב נורמטיבי כמו כל הקודמים

אחרי שכתבתי אותו

עוד יותר לא יודעתי מה לעשות איתו

חשבתי או להביא לך אותו במפגש או מתישהוא לכתוב אותו פה בפורום...

 

אני יעלה אותו עכשיו..סתם כי בכל פעם אחרת זה יראה דפוק...

 

נא להעריך המכתב די ארוך

 

אפי שלי האהובה...

כן אני מודעת לזה שאני כותבת עכשיו בדף

וכן אני מודעת לזה שאין לי איך להעביר לך את זה

וכן אני מודעת לזה שזה מטומטם מצידי

כן

אני מודעת להכל אבל את פשוט חסרה לי עכשיו

אני מתגעגעת 

וזה מדגיש לי עד כמה את חסרה

אולי אני אכתוב את זה מתישהוא בפורום,אם יהיה לי כוח להקליד

כי בעקרון המכתב הזה הוא סתם כי כרגע אני מתגעגעת עד עמקי נשמתי

אני יכולה לזרוק את זה לפח ואני יכולה גם לתת לך את זה שבוע הבא במפגש

בתקווה ששתינו נבוא

אוף

את לא מתארת לעצמך כמה אני מתגעגעת כרגע נכנסתי לאיזה דודא מוזרה של געגוע

את היחידה בעולם הזה שיש לי באמת געגוע אליו

ולא יודעת אם באמת את יכולה להבין

כי את,הכרת לפני זה תמושג של חברות אמיתית 

אני לא

ורציתי את זה 

מאוד

והאמת היא שלא תמיד האמנתי שזה קיים

כי המקום היחיד שבו מצאתי כזאת חברות

היא..בספר..

רציתי את זה וביקשתי את זה בלי להיות בטוחה שזה בכלל קיים

ואז יום אחד

בום

קיבלתי את זה

טוב אולי לא בדיוק יום  אחד..

ואז אחרי חודש וחצי זה נעלם

לתמיד

אני התמכרתי לזה 

ה-ת-מ-כ-ר-ת-י

ובאלי עוד

חבל..

באלי עוד ובאלי שוב

אבל אלו חלומות שלא נראה לי יכולים להתגשם

ואני ממש ממש ממש ממש לא הולכת לעשות  את זה שוב בת אחרת

ממש ממש לא!

את תמיד תשארי החברה הכי טובה שלי

גם אם לא יצא לנו שוב להיפגש

אפי..

אפי שלי היקרה..

אני אוהבת אותך..(תדמייני תסמיילי שמנשק רק בלי החיוך הדבלי...)

וככ קשה לי בלעדייך 

עצוב לי שהכרתי תדבר הזה חברות אמיתית רק לחודש

תקופה ככ קצרה

באמת למה לא עברנו בתחילת שנה!

היה עדיף שאני לא אכיר אותך?

לא!!

ממש לא!!!

מחשבה מטומטמת בעליל

היו לי איתך תרגעים הכי יפים בחיים שלי

טוב זאת היתה מחשבה מטומטמת

הגעגוע שלי עכשיו הפך למשו אחר,שונה

אם לפני כשחשבתי עלייך היה עולה לי חיוך על הפנים

עכשיו,כואב לי..שלא ניצלתי תזמן שהיה לי איתך 

למרות שזה היה עושה לי עכשיו יותר קשה בלעדייך

הייתי צכה להיות איתך יותר

זה עשה לי ככ טוב

אגב..עמוד וחצי

בהתחלה התכוונו שתינו שהחברות הזאת תהיה בעיקר במכתבים

כתבת לי משו כזה.."כמו עד עכשיו רק יותר חזק,אמון"

כבר כשכתבת את זה ידעתי שזה לא הולך לצאת לפועל 

אמון היה לי בך עוד לפני שהכרתי אותך..

השנה הזאת(נראה לי אמרתי את זה פעם)

היתה הכי קשה בשבילי אבל מצד שני אחת השנים שאני לא הולכת לוותר עליהם

כתבתי פה סתם כל מיני דברים שהיה לי(אין לי כוח להקליד)

...ואז התחיל הקטע איתך...

זה בהחלט משו טוב שקרה לי השנה אבל בואי נאמר שהשבוע הראשון איתך כמעט עשה לי התקף לב

ואז..פרידה

קשה

אולי באותה השנייה היא לא הייתה ממש קשה אבל מיום ליום אני מבינה עד כמה היא קשה

כמובן היו עוד המון דברים שקור לי השנה ולא הזכרתי אותם

גם במשפחה שלי..אוף

אני ילדה נורמלית?אני נחשבת סטנדרטית?בכללי,בפנימיות ובחיצוניות במה שאני עוברת ובתפיסה שלי להכל,אני ילדה נורמלית?זה נורמלי איך שאני מתייחסת להכל?

פשוט שאני מסתכלת על בנות בכיתה ובקודמת הן ...ככ..לא יודעת חסרות חיות כאילו..כל יום קמות הולכןת לביס מדברות לומדות צוחקות חוזרות הביתה יוצאות קצת חוזרות הביתה ישנות ושוב הכל כמו תסריט חוזר

זה...מוזר..לא חסר להם כלום?! כאילו משו..אני לא יודעת מרגיש לי הכל ריק ומבוזבז מידי

זאת רק אני כזאת?

ואם כן למה?זה טוב או רע?ולמה רק אוי מעסיקים כל הדברים האלה?זה מראה משו עלי?

זה שאני כזאת אומר משו?משו שאני צכה אולי לעבוד עליו?

אוי אפי אני ככ רוצה וצריכה אותך כאן

שתעזרי לי לסדר קצת תמחשבות שלי 

ויותר

שפשוט תהיי פה

תעשי איתי כלום

פשוט להיות

לחבק לתת לי יד

ושאני אוכל לומר לך שאני אוהבת אותך

כשאת כאן לא בטלפון

הצחיק אותי עד כמה זה דומה למה שכתבת לי למעלה (אני מודעת שאני הורסת רצף עם המחשבות שלי עכשיו)

מרגיש לי מפחיד שכשקיבלתי אותך קיבלתי תמקסימום 

אני לא יודעת כמה עוד זה יכול להתפתח

כי זה מרגיש לי המקסימום

ולא שאני רוצה חברה טובה נוספת ממש לא 

זאת את לתמיד

פשוט..זה,אני..כלום

את,גם מכירה את זה לפניי

אני לא יודעת עד כמה הייתה עמוקה החברות שלך עם אוראל ולירון ואני גם לא רוצה להיכנס לזה

פשוט מרגיש לי שהחברות הזאת היא הכי עמוקה שיש (טוב את החברה היחידה שהייתה לי אבל בכלזאת)וזה די מפחיד אותי

מרשה לי לשאול שאלה?(את כנראה לא תעני לי עליה בזמן הקרוב כי בכל זאת אני כותבת פה על דף..)

החברות שלך עם אוראל/לירון הייתה גם היא כזאת עמוקה או יותר/פחות

אני לא יודעת אבל את..קצת יותר מנוסה

טוב בהתחשב בכך שכבר רבע לשתיים אני אעצור פה(לקח לי יותר משעה לכתוב את הכל)

חוץ מזה שעוד מעט נגמר לי הדף

הרביעי אגב

טוב אני ממש לא יודעת מה אני הולכת  לעשות עם המכתב הזה ואיך להביא לך אותו,אם בכלל

יכול להיות שהוא סתם ישמר אצלי או שבכלל אני אזרוק אותו עוד כמה ימים

אפי שלי..

אני ככ אוהבת אותך..

אפי.. 

אוהבת הכי הכי שאפשר(אני חושבת)

אפרת

 

נ.ב

טוב התעוררתי ושלוש עכשיו

אני לא הולכת עכשיו למחשב כי אין לי מה לעשות שם

אולי לכתוב לך שאני עדיין מתגעגעת 

אולי אפילו יותר ממקודם

למה את לא פה?

אפי...

 

 

 

טוב זאת חתיכת הודעה ארוכה...

אפיי

 

 

ההודעה הכי ארוכה שכתבתי

 

כמו השיחות טלפון שמתחילות ביש לך דקה

אפי
אם פעם דבר כזה היה גורם לי לחייך עכשיו זה גורם לי להיות עצובה יותר
ויותר
אני מתגעגעת.
גם לכתה
בנות שלא חשבתי שיהיו חסרות לי
חסרות לי
יהיו חסרות לי.

(השבוע הראשון גרם לך להתקף לב..? מאיזו בחינה?)

הייתי בלחץ מהתגובה שלך 

יותר נכון ממה תהיה התגובה שלך

לחץ יותר מידיי גבוה...

 

נכונה בעליל!

את מתגעגעת,את לא רוצה להתגעגע יותר ולכן את מחליטה שאת לא רוצה לבוא לפעילויות מפגשים ודברים שהכיתה עושה ביחד

 

סליחה שאני אומרת אבל זה מטומטם!

מ ט ו מ ט ם

לא יהיו עוד הרבה דברים כאלה הזמן הזה של החופש זו התופה היחידה שנשארה לכיתה בתור "כיתה"

כולל הבנות שעוזבות שנה הבאה כולל כולם

אחרי החופש יהיה ממש קשה ליצור עוד כאלה מפגשים של כולם

אז יש לך חודשיים עם כמעט כלום מפגשים של הכיתה ואת לא רוצה לבוא כי את לא רוצה להתגעגע

טוב אולי רק אני מבינה את זה באמת כי אני עברתי את זה 

ותאמיני לי זאת שטות

את חושבת שאני לא חשבתי את זה בהתחלה?

אז בואי אני אגיד לך שכן

ומזל שתפסתי תצמי יחסית מוקדם ןהבנתי שאני עושה טעות

למה זה חשוב לי ?

כי זה משפיע בתת מודע שלך באותו רגע ואת מפסידה את זה לתמיד

 

 

משו את
כשאני אהיה בבית אני אסביר לך מפורט הכל

לא עכשיו
פשוט אני לא רוצה
וזהו.

ת

על משקל למצולמים וכו..

אפרת: בבקשה בבקשה לא צריך שטויות אין בעד מה

 

טוב אני חייבת לסדר תבית אנחנו נוסעים 

 

שבת שלום אפי שלי אין עלייך אני אוהבת אותך

 

פעם ראשונה שהמילים אין עלייך נכונות 

שבש

סנוב כזה ואז הוא מוריד תמשקפיים ונהייה ילד כפות?

זה הוא!

רק עליו בערך עוד שבוע מינימום

 

עכשיו אני גם רואה שהתקשרת

חטפתי קריזה

פפ

לא משנה

סתם נשבר לי

נמאס לי

מגעיל לי

וכו

 

את לא חייבת להתאבד בשביל שיר

תרפי ממנו.

גם הפעם זה לא האקורדים זה לא ממש אכפת 

הפעם זה הפריטות

חוץ מזה...זה שיר של גיטרה סולו אז זה יוצא מהמם

 

חודשים שלמים ולא מצליחים

מה שחסר לי זה הניסיון אני ארכוש אותו ויעשה תשיר הזה בכלום

 

כמו שנאמר

אין דבר העומד בפני הרצון

 

העיקר סנדלים את זוכרת!!

אני זוכרת את ההכי מפגרים בלבד

פה קבור הכלב.

הכנתי לו פסטה והוא אמר שהיא מגעילה והוא עומד להקיא....

 

 

 

 

חצוף

 

 

 

איך אומרים בזכר סתומי?

משום מה היא ירדה מהר
אבל בכז

ודיבילית
לא באמת
אבל הייתי חייבת לתקוע את זה איפשהו

ס

תרתי משמע

העברתי את זה מיד אחכ

המקלדת קולטת אותו ככה

במקלדת של הפון הוא חמוד יותר

מעלים פה זכרונות על טוסט שוקולד ובננות שהייתי עושה פעם

ועשיתי את טעות חיי ואמרתי לה את זה
מאז היא לא מפסיקה לצחוק עלי

המטאטא..
איך אני שרה/רוקדת
וכו..

כך או כך את יכולה

קליק ימני

העתק קישור

הדבק

הבנת איך עושים או לא הבנת?

 

3 זה המקסימום
חכי כשאני אהיה מהבית אני אעשה לך תצלומי מסך למתקשים

 

ואז הדבק.. בשרשור/ תגובה חדשה.

מה שאומר

שנת צהריים מוגברת היום

מה שאומר

לילה לבן

 

מחמישי אני עם 4 ספרים

שישי בערב גמרתי את ארבעתם

מסקנה השתעממתי חצי שבת

ובחצי השני ניסיתי להרדם

בסוף נרדמתי

 

ביום
שבוע זה מלאא
וזה 300 עמודים לא 600 לא להתלהב

    

כי זה הלך ככה ביום חמישי עצמו קראתי 2 וחצי ספרים
ואז ביום שישי קראתי עוד ספר ותחצי השני

חכי חכי אני אגיד לך כמה
(אבל לא עכשיו כי אנלי כח לקום)