אוקי זה הרגע שבו אני דקה מלחטוף עצבים
רק שלא משלמים לי![]()

אבל הקטע הזה שהייתי צכה לעצור תצמי עם אגרופים ביידים ולהחזיק תצמי כדי שאני לא אתפרץ בקללות על כל מי שמסביבי היה קשה
מאוד קשה כי כלפי חוץ הייתי עם פרצוף שלו למדיי נוטה לחיוך (שיצא מעוות לגמרי אגב)
עם אגרופים קמוצים מאחורי הגב..
זה היה קשה
אחכ הלכתי לבחוץ - חוץ מזה שהייתי חייבת
והוצאתי שם את כל העצבים או לפחות את חלקם
ואז התקשרתי אלייך
עוד שלב בלאצת מזה
אחרי בערך חצי שעה חזרתי הביתה
ו..הכל חזר על עצמו
עד שנרגעתי!
ואז פשוט שוב ברחתי החוצה
כדי שהעצבים והתסכול שלי לא יצאו על כולם והתחלתי לקלל את כל העולם ואשתו אם היה לי את מי כנראה הייתי הורגת מישו
אחרי בערך רבע שעה חזרתי הבייתה ההורים שלי לא היו בבית הם נסעו
הכנתי ארוחת ערב ושמתי את דוד וישי לישון
ועם כל העצבים שלי התחלתי לסדר תבית
(כל הדברים האלה לא קשורים למה שקרה)
את השאר את יודעת...
בוחרת.ולהתנהג בקצת יותר היגיון
ואני כן מודעת למה מעצבן אותי באותו הרגע ומה שמעצבן אותי זה לא אותו הדבר
מה שמעצבן אותי זה שאין לי מה לעשות כדי שזה לא יקרה שוב
אני פשוט חייבת לסתום תפה ולהנהן בהסכמה
למה?
ככה זאת המציאות וכרגע גם אם אני מאוד ארצה אני לא יכולה לשנות אותה
אני יכולה לצאת מזה ואני יודעת איך
הבעיה היא שבאותו רגע אני מספיק עצבנית כדי לא לחשוב בהיגיון ולא להצליח לצאת מזה...
אז למה אני מתייחסת ככה לבעיה?
כי אין לה פיתרון - עובדה
אז במקום לשמור תזעם והתסכול אני מוציאה את זה החוצה
ואין לי בעיה שאת "מטיפה לי מוסר"
זה עוזר לי לצאת מזה בפעם הבאה
אני הבנתי למה את מתכוונת
ונכון את צודקת אני צכה לדעת לצאת מזה ולא לשקוע בזה יותר מידיי
אבל פשוט באותו הרגע אני כבר עמוק בתוך זה
אני צריכה לחשוב על משו ספציפי נראה לי באותו הרגע
זה יכול לעזור לי לצאת מזה
אולי את...
אחרי הכל כל בנא אחר שינסה לטלטל אותי באותו הרגע מלבדך ימצא את עצמו חוזר הביתה בלי ראש
איך?
להתמודד עם הרגשות
זה אחד הדברים שעוזרים לי לצאת
כי אז אני ברוב הפעמים כן מבטאת את הרגשות שלי
עם הרגשות....
וגם לא שירים כי זה גורם לכל הדמעות שאני שומרת בפנים כבר שעות לצאת
אם את לא תאמרי אז אולי זה לא יכאב באותו הרבה
אבל זה הרבה יותר יכאב אחכ
זה כאב טוב הכאב הזה של החצי שניה הזאת זה כאב שכייף להיזכר בו
לעומת זאת אם לא תאמרי כלום
אחכ זה יהיה כאב שלא יהיה כייף להיזכר בו
בוחרת.
שקד.
סתומה שכמותישקד.
בוחרת.
אני הקורבןשקד.

בוחרת.
בוחרת.
שקד.
קורע מצחוק..שקד.
שקד.
שקד.
שקד.
שקד.
שקד.
שקד.כי אם ההורים שלי חוזרים עכשיו יורד לי הראש
סתם לא אני צוחקת בוחצי אמרתי להם שאני עולה לישון אז הזמן מוגבל אפי יקירתי נא להזדרז ולעמוד בזמנים
בוזשקד.
שקד.כל דבר אז בי נוגע![]()
כל נפלאות היום![]()
אז בואי ועמדי לרגע![]()
עכשיו קרוב, עכשיו קרוב![]()
אני אשכרה שרה עכשיו תביני
יכול להיות שזה עבר למצב כפית ואני לא יוצאת מזה?
כל דבר אז בי נוגע![]()
כל נפלאות היום![]()
אז בואי ועמדי לרגע![]()
עכשיו קרוב, עכשיו קרוב![]()
טוב סופית.זה מצב כפית
ואנלא זוכרת איך עושים תסמיילי ששר בכותרת![]()
כרגע עלה לי הצחוק הזה
בוחרת.
זהו אין לי את זה יותרשקד.אחרונהואני תוהה אם זה האוכל או השירים
וסליחה שאני אומרת שרה עדי וירין לא שוות תהצגה הזאת
לא במצבר הנוראי שהיה לי


)
בוחרת.באלי לשרוף תפנימייה
באלי לשרוף תבית
לשרוף תעולם המחורבן הזה
שימותו כולם לא אכפת
שימותו שילכו לעזאזל שישרפו
לא שלמישו במת אכפת
נמאס לי כמה אפשר
שישרפו

שקד.זה יעבור לי אני צריכה פשוט לשחרר ובמקום לנסות נסיונות שכל מי שהיה מסתכל מהצד היה מרחם עליי
פשוט לשחרר ולתתל דמעות הסוררות שלי לברוח...
לרגע כמעט חשבתי לעצמי שאני אצליח לשחרר חיוך
מחשבה מטומטמת
בסוף הכול מתנקז אליי
עניין של זוויות
אני לא מבין רמזים אולי
צבעים ואותיות
מבט חטוף אל עצמי ודי
רק לא להסתכל
מה שבפנים כבר בפנים מדי
קוראים לזה הרגל
מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור
לבחור נכון
אותו הקול מדבר אליי
פוגש בי בלילות
הולך מבלי להבין לאן
האם אדע לחזור
מבט חטוף מסביב ודי
יותר כבר לא אפול
יש ילד שמתסכל עליי
קוראים לזה לגדול
מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור
בסוף הכול מתחבר אליי
עניין של חלומות
אם אתעורר בדיוק בזמן
אולי אוכל לזכור
אומרים יש מי ששומר עליי
נותן לי את הכוחות
עוד לא מצאתי תשובה אבל
קוראים לזה לחיות
מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור
לבחור נכון
ואם היה לי קצת עצוב
אולי למדתי מזה משהו חשוב
כי בסוף כשזה נגמר
יש סיבה לכל דבר
לבד בתוך כל הטירוף
אני חושב איך שהזמן יכול לעוף
אבל בסוף כשזה נגמר
יש סיבה לכל דבר
אור גדול מאיר הכול
ויותר כבר לא צריך לשאול
אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות
להתחיל הכול מהתחלה
כמו לנשום בפעם הראשונה
אני כאן אני לא מתבזבז יותר
ואם יכולתי רק לזכור
לכל אחד יש את הדרך לעבור
אבל בסוף כשזה נגמר
יש תשובה לכל דבר
אור גדול מאיר הכול
ויותר כבר לא צריך לשאול
אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות
להתחיל הכול מהתחלה
כמו לנשום בפעם הראשונה
אני כאן אני לא מתבזבז יותר
עד שהאור יצא
עד שהאור יצא
עד שהאור יצא אני לא אפסיק את זה יהיה מה שיהיה
יצאתי קצת להשתחרר
אני רואה מציאות ממקום קצת אחר
אני אולי לא בדיוק מה שחשבתי להיות
אני מוקף מסרים ומלא מחשבות
וזה אותם פיתויים אני לא מסתנוור
אני מחזיק כמו גיבור עד שהשד מתעורר
אני מוקף בשקרים אבל בוחר באמת
ועובר את הגבול אני מכה על החטא
ואני רץ לשום מקום
עד שהאור יצא
עד שהאור יצא
עד שהאור יצא אני לא אפסיק את זה יהיה מה שיהיה
נכון הם תמיד מדברים
אני כמעט לא מקשיב אני ממש מתעלם
אני חזק מתמיד אני נמנע מעצות
אני שומר חברים שמדברים בשתיקות
אני שיכור מצלילים אני נושם מנגינות
ובמקום אנשים אני רואה אותיות
אני זוכר רגעים שלא נותנים לי לישון
וכשנופלים מסביבי אני עומד אחרון
ורץ לשום מקום
עד שהאור יצא...
אני שיכור מצלילים נושם מנגינות
רואה אנשים בנויים רק מאותיות
נכנע לרגעים וזה לא נותן לי לישון
וכשנופלים מסביבי אני רץ לשום מקום