אבל לבד, בלי אנשים.
שלא ישמעו דברים שהם לא צריכים לשמוע.
באלי את ההרגשה הזאת של השכרון חושים.
שחרור כזה שאני ככ צריכה.
תכלס יין זה לא טעים. זה חריף ממש ושורף בגרון.
וגם כל סוג של אלכוהול.
איך אנשים עושים את זה?
הם יודעים איזה כיף מחכה להם עוד רגע, אז הם מסוגלים להתגבר על כמה שניות של שורף, בשביל שעות של כיף.
אני פחדנית.
וזה הסיבה שלא העזתי לעשות ככ הרבה דברים בחיים שלי.
אולי זה טוב הפחדנות הזאת.
מי יודע לאן הייתי מגיעה.
איך אנשים מסוגלים להתגבר על כמה שניות של שורף בשביל כמה שעות של כיף,
אבל לא מסוגלים להתגבר על כמה שעות של כיף שמובילות גם לשעות רבות של סיוט ורע.
תכלס אין להם מה להפסיד.
רע להם גם בלי האלכוהול.