בואו נאבד את הדעת ולא ניהיה
נשקע בחומריות ובזבל
לא ניהיה
לא ניהיה
מיותרתמיותרתמיותרת
אלוהים כמה זמן לא הרגשתי ככה לא נצרכת
כן
תשקעי בעבר
תשקעי בתאוות
תשקעי בזבל
תשקעי בייאוש
תשקעי בבדידות
תשקעי בכלום
תשקעי בריקנות
תשקעי בעצבות
תשקעי במה חושבים עלייך
תשקעי באחרים
תשקעי בשגרה
תשקעי בפעם
תשקעי
תשקעי
עמוק
כמה שיותר עמוק
רדי כמה שיותר נמוך
כמה שיותר למטה
כמה שיותר בבוץ
עוד
כן
יופי
את כבר ממש טובעת עוד מעט
עוד קצת ואין לך מאיפה לצאת
לאן לצאת
כן
תתאמצי עוד קצת
את יכולה
את כבר מכירה את עצמך
את מעולה בזה
יש לך יכולות מדהימות
כן
יופי
יופי
את לקראת הסוף
כבר כמעט כולך מכוסה בבוץ
את כבר ממש עד הצוואר
כבר לא נושמת
אין לך אוויר
כבר לא שומעת
אין אנשים
כבר לא רואה
הכל שחור
אלוהים
תבין כבר תבין תבין תבין
די.
אני לא יכולה עוד
לעזאל תעשה סוף להכל
גם אם זה לשלם בחיים
הכל כואב לי ושורף ולא עובד
לא רוצה את זה עכשיו
לא
רוצה
לא
תבין
לעזאזל
אני נלחמת ברוח כבר ארבע שנים
העיקר הוא מזלזל בכאב.
מטומטם.
אל תזלזל לי בהכל
אל תזלזל לי בחיים
אל תזלזל במה אני נלחמת יום ולילה.
אל .
תזלזל.
זה דקר ושרף ופצע כל איבר שקיים ולא קיים
לא רוצה לקרוס
אני אלחם בשיניים.
אני לא קורסת.
אבל עזאזל
מתי כבר תעשה סוף לרגשות הקבועים האלה?
מתי כבר אלמד לעשות הפרדות בחיים?
מתי מתי מתי?
כל פעם שזה קורה
זה כמו מגדל קלפים שעמלו עליו הרבה שנים וברגע אחד של משב רוח קלה,
הכל קרס והפך להיות כלום.
כאילו לא עבדו עליו
כאילו לא שרפו על זה שנים
כאילו לא התאבדו על זה.
לעזאל
כמה שאני מרגישה ככה
כל פעם מחדש
כל פעם
הכל.קורס.לי.מול.העיניים
כוחות. תתן כוחות
אני נקרעת בין כל כך הרבה עולמות, לעזאזל.
מנסה להיות טובה לכולם ולא טובה לאף אחד.
מנסה להיות לכולם ולא נמצאת לאף אחד.
אלוהים אין לי כוח
אני באמת לא מרגישה שאני עושה את זה בשביל לרצות או להיות טובה בעיני אחרים.
אני כן חושבת שזה חלק ממני,
אני כזאת,
לאנשים מסוייים חשוב לי להיות מסורה
חשוב לי ואני רוצה
כן
אני משתדלת להיות תמיד וכמה שאפשר
ואם מתאפשר לי טכנית אני גם נשארת ערה כל הלילה.
לא כי אני חייבת ומחוייבת.
כי אני באמת רוצה
כי זה נראה לי המצב הטבעי והתקין.
היא אמרה לי לפני כמה לילות שלא נעים לה, וזה רק בגלל הטוב שלי.
אני באמת לא חושבת,
אני מאמינה שכל אחת הייתה נמצאת במאה אחוז כשזה סיטואציה כזאת.
אני באמת לא מתאמצת בשביל זה.
אני באמת חושבת שזה טבעי לי וברור מאליו.
אז למה לעזאזל רע לי ואני מרגישה חופרת ומעושה?
דידידידי.
אלוהים באמת די
תעשה סוף להכל
lianiiאבל סבבה נשמה לא לחוץ כפרההההההה בהצלחה .. תפרקי המוןןןןןן
ממש בכיף תהיי פה
רק תעשי מאנונימי שלא יסגיר את הפורום
מוזמנת בכיף.
זה פורום שירים אגב- https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f473
אם בכלל.
(יש להם מושג מי זה הלהבה והברוש, לא מי הצד השני שפה)
טוב.
כניסת שבת וכל יום שישי בלחץ של קהלת. מתי לעזעזאל אני אלמד לא לעשות דברים ברגע האחרון?
מתישהו זה יקרה, הרי תכל'ס בשביל זה לקחתי את קהלת על עצמי, להשתפשף בזה..
דיבור עם אמא, קבלת שבת ומעריב נחמד ביותר.
סעודה. היה טוב, היה שירים טובים מאוד ב"ה, ושומעים את כל הסוכות מסביב, היה צחוקים..
אחרי הסעודה עוד קהלת, ועוד פעם. כמה לחץ..
לוקחים אותו לישון אצלנו, היה נחמד, חוץ מזה שאנשים שכחו שהוא ישן אצלנו, ובבוקר התברר שהיה קטעים בלילה.
קמים בשבע, מקווה, פעם אחרונה לגמרי קהלת,
שחרית, הלל, תענוג..
ואז קהלת.
היה מצויין כמו שלא חלמתי, ישתבח.
היא גם הייתה מבסוטה וממש נהנתה, מה אני צריך יותר מזה. אה, וגם חמישי היה, הרגשתי בכלל עם המון גאווה.
הולכים לסבתא, מארגנים את כל השולחן, ואפילו הבני דודים הקטנים עוזרים, הרגשתי איש חינוך למופת.
ארוחה נחמדה, ואז הולכים לדודים, תסכול שכזה. מתישהו נצטרך ללמוד איך מתמודדים עם זה.
ישנים עד מנחה. מנחה, של"ס, וערבית והבדלה.
והנה אני פה.