- מה אתה עוד אוהב לעשות?
- לכתוב.
- מה?
- שירה.
- איזה סוג שירה?
- איך אתה מסווג את זה?
- לא יודע.
- לא יודע, שירה.
- רוצה להראות לנו?
- אוקיי, טוב (שומטוב זה לאלאלא זה כואב ובוכה ומבקש וקרוע והנשימות שלכם כמו צועדות בדייקנות תהומית).
- אז תקריא איזה משהו.
- טוב. (|פותח את הפלאפון| |נכנס לפסיפס| |היצירות שלי| |רועד| העיניים שלי. הן --.)
- |מקריא|
כָּךְ זֶה מַתְחִיל;
מַיִם לוֹאֲטִים (בא', לוחשים) בַּקּוּמְקוּם.
כְּ מִ י הָ ה
זֶה מַמְשִׁיךְ בְּכוֹס קָפֶה רוֹתַחַת;
הָמוֹן נֵס
וְחָלַב לְהַקְהוֹת.
גּוּשִׁים מִתְעַרְבְּבִים לְךָ בַּכַּפִּית; הוֹפְכִים
אֵדִים.
אַחַר כָּךְ, קֵרוּר;
אַתָּה בּוֹחֵשׁ וּבוֹחֵשׁ (רַק לֹא לַעֲזֹב).
בַּסּוֹף;
אֱלֹקִים נוֹזֵל לְךָ בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת,
שְׁלוּלִיוֹת עֲכוּרוֹת נִשְׁטָפוֹת
בַּכִּיּוֹר.
(אתם לא מבינים? אתם לא יכולים להבין את זה כך. זה כמו מגע לפני שידעתם מהו בכלל. כמו מילה לאנשים רושמים. פשוט.)
- יפה, יפה. (לעולם אל תגידו זאת על מילים שבורות.)
תביא לראות.
- |מביא| (עכשיו הם רואים שבכלל כתוב שם אלוהים.)
אני לא מבין למה אנשים מרגישים את הצורך להיות מרתיעים עד כדי כך. זה בלתי נסבל וחסר פשר. אדם בא ללמוד תורה, לא להתגייר. בבקשה, אמפתיה.
ומה אהבתי כל כך למרות שאין לי מושג למה?
שאחד החבר'ה שאל את הרב יועד אבל הרב, איך הערוך לנר יכול לפרש ככה, מי אומר כמוהו, הרי אף אחד לפניו לא הסביר כך את הגמרא הזאת, הוא בסך הכל אחרון. והוא השיב לו, מי אומר כמוהו? הוא אומר כמוהו.
אם מישהו קרא את זה, אשמח שיכתוב פה. ומותר להגיב בשרשור הזה.
