שחרצבעוני
פחד מתקתק ממלא בין האוזניים בתחושה חמימה כזאת. אחרי המוות, הכל שחור, אתה הופך לחלקיקים, מאבד את האני האישי, את זרם החיים הבסיסי, חסר קיום, הרוח מתפוגגת אל האוויר בעולם, אל האינסוף. העולם חרב, ומה עם כל הזיכרונות, האנשים, הכל כבר אבד ושחור מסביב, ריק גדול שמקמט הכל אליו. הנפש היא לא משהו לקמט אותה, משהו להסגיר אותה. ריקנות אתה קורא השכם והערב, יד על העיניים ונקבל עול מלכות השמיים. חלל פנוי, להכניס את כל השחור הזה, חומר אפל אל הנפש, לפתוח לו פתח. יש גם צד איגואיסטי במחשבה על מה אני אהפוך להיות אחרי המוות, האני יתמוסס ותחושת האימה קמה לה לתחיה בתוך הרגע האחד שעכשיו. אני מדמיין שמיים רחבים מאוד. ים גדול לצלול לתוכו, קריעת מקום וזמן אל אוקיינוס עננים כזה. תמונות ילדות מרצדות לי בראש הלב דופק, מהיר הוא שובר את החסום ונשאר על כנו. הבלחה של רגע. אנשים הולכים בעולם, אני מוצא מקום לשבת בו, השמיים עומדים ברום מעלה. עוד אבי חי?
אוףצבעוני
באמת אוף.
גבוה מידי
רחוק מידי
.
אמון
גבוה מידי
רחוק מידי
.
אמון
בחייםצבעוני
ישלי בחיים צדדים חדים מידי, תהומות עמוקים מידי, צדדים כאלו שאני מתרסק, מעברים קיצוניים כאלו. צוק גבוה ליפול ממנו למטה. אולי אני שם יותר מידי אנרגיה וחושב מנופח, גדול מידי. ונותן מהר להגיע ללב שלי ואז מתרסק על המיטה בימי דיכאון כאלו. הרבה דברים ללכת איתם, תיקים גדולים לסחוב, כמו בטירונות, עם שלושה לפחות. והידיים לא מחזיקות כבר את המשקל, הכל מסתבך ונופל ואתה גורר הכל על הרצפה את הקיטבג משנת אלוהים יודע מתי. אתה עוצר ביאוש וכל הגוף עצבים, הכל יוצא בך החוצה, שובר את הקיר הזה שחשבת שהוא שם, החזות הרגועה מידי נשברת וזה כואב, ואני נבלע לאירוע צועקים להתקדם בחיים האוטובוס כבר יוצא. והבהלה של השדים שבלב, ובראש. מפיצים אבק פיות ומלכלכים את כל החדרים של הלב. אני בתוך משהו, אני כלכך בו עד שהוא מעיק עלי, הוא נהיה מעמסה ואני שוקע בו ולא משחרר, שוקע איתו לבוץ תובעני שלי, מוסיף אותו פנימה, עוד חבלים לקשור, לקשור את השרוכים בנעליים, לקשור את הכלב בחוט, את החבלים לערסל, את השיגעון לקשור שלא יפרוץ לכביש, מסוכן שם בחוץ. רוגע, בנאדם. העיניים המזוגגות רצות משם לשם, הדימויים לגוף מסתרבלים, וזה נשבר ללצעוק. ללפקוע. לזרוק הכל ולהרעיד אדמה. לחוץ מידי בפנים. יותר מידי לחשוב את ועל מה ומי.
ואיפה ההתקדמות, הקידום. דברים מקבלים צורות מוזרות. זה מוזר. זה קשה.
הראש שלי לנוח. קצת טיפות להשקעה עצמית
ואיפה ההתקדמות, הקידום. דברים מקבלים צורות מוזרות. זה מוזר. זה קשה.
הראש שלי לנוח. קצת טיפות להשקעה עצמית
..צבעוני
עבר עריכה על ידי צבעוני בתאריך י"ז בסיון תש"פ 22:14
bloomer bloomer bloomer bloomer bloomer..צבעוני
עבר עריכה על ידי צבעוני בתאריך כ"ח באייר תש"פ 15:34
כלילת יופיחותמי מעיינותייך השבורים, בי
סכר סדוק ממנו
קילוחי דמעות המים. טיפה ועוד.
ואני עומד שומם ממרחק,
ליבי קורא אלייך, ונסוג.
נסוג אל תוכי
החיים ישנם ואת אין.
שאת, יקירה, סערת כה
בואי בעדי עדיים.
את שקטצבעוני
מאושר, להתאפק אלייך.
רוח בלי קול בלילה, כותב
עד שאני מה שאני
שאוהב אותך.
בנקודה שמתחיל בה יופי
את שקט
את שקט
משקה את עצמי בדעת
מרווה את השורש, עמוק
ספר ישן מפעם
אותיות שחורות לבנות
עד שאני מה שאני
שאוהב אותך
בנקודה שמתחיל בה יופי
את שקט
את שקט
בנקודה שמתחיל בה יופי.
(אמא היתה מדברת בטלפון
ומציירת ציורים עם עט על הנייר
אבא היה בלי חולצה עובד בגינה
אני הייתי פותח מקרר
מסתכל וסוגר.)
רוח בלי קול בלילה, כותב
עד שאני מה שאני
שאוהב אותך.
בנקודה שמתחיל בה יופי
את שקט
את שקט
משקה את עצמי בדעת
מרווה את השורש, עמוק
ספר ישן מפעם
אותיות שחורות לבנות
עד שאני מה שאני
שאוהב אותך
בנקודה שמתחיל בה יופי
את שקט
את שקט
בנקודה שמתחיל בה יופי.
(אמא היתה מדברת בטלפון
ומציירת ציורים עם עט על הנייר
אבא היה בלי חולצה עובד בגינה
אני הייתי פותח מקרר
מסתכל וסוגר.)
שבת שלוםצבעוני
°×°צבעוני
שבר.
°[]°צבעוני
עבר עריכה על ידי צבעוני בתאריך י"ט בשבט תש"פ 15:20
לעלעל בחיים, בעצמך, לסגור, להעביר, לעשות דברים נחלת עבר, לפתוח תמונות ישנות, לב שחור קטן, לעשן, לדבר, לדבר, להימרח, לדאוג, לשמור, לראות שהכל בסדר, הכל בסדר, מעקצץ בגוף, הדם זורם לאט יותר, דקויות פיזיולוגיות שראוי להתבונן בהן, תחושות גוף, תחושות נפש, צבעים דקים, שטיפה של הכל, צעקה, טירוף שלא יוצא החוצה, תמיד בצליל קטן מידי ולא פרופורציונאלי לבפנים, כלבים משוטטים בחוץ, עוברים את הגבולות בין גדרות ההפרדה, גדרות הנפש, הכל קטן כל כך, לריק, שישי בבוקר, שמש היום, וקריר, מחזיק באיזה לופ, שירים שמכבר, מקום ליחס, קצת יחס, האם אהבה, חשיבה חודרת יותר, פורקן, השתחלות החוצה, כריה מהריק, דיבור סביב, ניסיון תוך עשן, מחשבות, ניצוץ קל, חשיבה מחודשת, מה אתה רוצה, בכל דבר, למה לעשות אותו, תכנון עתיד, חברתי, אישי, אלוהי, אלוהים. נותן ריח טוב בפירות, ריח טוב, שכלול של הגוף, יציאה טובה, חזרה למצב מעבר, סקירה מחדש, עזיבת העיסוק בחותמות, עיסוק מוגזם, מובכות מדם שעבר, מוזיקה, להתרגש, אכזבה, עקבה, עקיבה, עקב, חיים עכשיו, אני נוכח, בר קריאה, נוכח, אני צובע, אני. מתעורר משכון מעורר, לכוד בתוכו, מוקסם, חושב, היזכרות בפיריון, בפירות, למה זוג ולא חד, לא טוב היות, ומה הגבול, ולמה בעצם, ובכלל, מה רוצה אני ממישהו, מי יצעד לעומק זה, מי יגיע, הכל בשר ודם, גווע, קום וצא. מתעצל מלבחון, להיבחן, לשאול ולבקר, to visit, שעות קטנות של סופש, סוףהשבוע, הכאב, הבלהות, החריקה בקולניות נחרדת. עכשיו לאן. אחחצבעוני
איבוד,
שלום
שלום
!@#$צבעוני
מותר לי להתפרק, לרעוד בלילה קר, לחשוב שכולם נגדך. שעושים פרצוף, בלי יכולת לזוז, לגרור רגליים, להתפרק באמת, דם הלב על הרצפה, בלי לנגב, להיות שם, חסר אונים, בלי כלום, כלום לא אוסף, בלי יכולת כרגע, להתהפך. לא לצחוק. להתכנס בעצמי שוב פנימה, עוד ועוד, סגירות שלמות, הרמטי עכשיו, להעלב בחדר. הכל מתפוצץ לפנים. להיות עם רגשות, למלמל לאבנים חלשות, הראש נכנס פנימה, שקע בצורה שלו, כמו המשקעים ללב. בקשות נענות, להתכנס. שיבעטו למעלה הגושים בגרון.
_--־־צבעוני
עבר עריכה על ידי צבעוני בתאריך כ"ו בחשון תש"פ 00:38
זה הכעיס, העליב, הרעיד בגוף, לרוץ לאוטובוס. עכשיו שקט, כולם עזבו, אתה לבד בחדר, אין אל מי להיות מחדש, להתחדש איתו בבגד דקיק ללבוש לעת ערב, כתונת אור.
הלכידות בתוך עצמך, הכיליון העצמי, חוסר האינטימיות, ההקשרים, ההעלמויות החוזרות.
כבר זמן מי שהו. לא שאל, לא נשאל חזרה, באמת מרחקים.
לאמוד אותם, תמיד רצים ממך, קוטפים תפוחי זהב כתמתמים, שוב, מעגלי איסוף, לגרור בתוך קטיפה, רק שלא יתפוצץ, יעלה על גדותיו, ירקיב את השכבה התחתונה, אחדים בידיך לנייר צלופן בעטיפה, מכוסה ומדיף מרגליות, כאתרוג נודף בחג ראשון של סוכות.
לא תמיד הפינצטה מוכנה, לא תמיד מתכוננים להכל, לא תמיד מתכוננים להגן, קווי הגנה סובבים, כלה ביום חופה, לא תמיד חגים, סיבובי סיבובים, מפרש מתוח! כל ההגה לשמאל! להדוף ברוח להתקדם בה, לשלות דג משונן ממעמקי, פיתיון קליל אתה עובד מול עצמך. מסמן במרקר ומשאיר ליומן לסבול, פתיונות פתיונות, פחדים, שחרור, כסף, לאצור את הגוף לטבוע בים, להחזיק חזק במעקה, הגג גבוה היום, הגל והגון גלויים ובהירים.
המגדל פורח באוויר חסר תחתית להחזיק, אם ישפך, ילכלך את המכנסיים וישרוף קצת הספל החם. להחזיק בידית היא כל מה שיש, ואני בועות פורחות ואני הילד הנוקב להן ליפול, בליל סבון ונשיפה רפה פנימה.
רגעים של חוסר ולבד.
טאטעצבעוניאחרונה
אני מרגיש שהפשטות הזאת נהייתה לי מסכה, הלהשליך רחוק אל אופק צבוע צבעי שקיעה, הגלישה של הנפש בצינורות החיים, העממיות, הלהיות בחומר הזה. אני לא מצליח לדבר קרוב, להיות עם מישהו ולחבק באמת, מבט אחד אחורה, הזמן של החיבוק, של הדיבור, הריקנות המחללת ביומיום.
אני מרגיש חוסר באי החשיבה, לא ניסיתי. לא ניסיתי להיות בכלל למישהו, לעצמי גם, רק חוויתי בעצמי דברים אנושיים מקופלים, צדדים ופינות, גררתי את הלחות שלי כפסי רכיכות ארוכים, בדלי סיגריות וקליפות גרעיני חמניה משאירים שובל. אולי הם יוציאו אותי מהמבוך.
המסקנות, החמקמקות, ההתחמקות, התחקום והחמקנות מפרות לי את האף, אדים מאררים, בדיקה אחר בדיקה, והנה, מסכה, אני לא מצליח להתבטא, לדבר אמיתות, של רגש, מחשבה, איזו תורה, מיצוי של שיר, מרגיש לי מלוכלך, שבלוני, בירה ועוד ועוד, בילויים, סדרות, הזמן להעביר בשביל להתכחש לשילוב ידיים, לצורך, לאיזו טיפת רצון, לעבר ומציאות, לפחד, להתמודד, לקחת ולעשות סוויצ׳ים, מול מסך מחשב נייד קורן, דף הפתיחה ואני אין לי לעשות בו, עבודה וחיים. האי רצון לא נמצא לי,
א י ב ו ד.
קצת עבר, מכתב ומילים, שיעבוד, רצח, חיים, נפילה על החרב של עצמך, שוב להתעסק, לא זוטות, אני פשוט לא מתפקד, אני לא נמצא, זה מישהו אחר
הטא נעול, יש לו מחסום לפה, הוא לא מתפלל, לא מופעלת בו הנשמה
גולם.
אני מרגיש חוסר באי החשיבה, לא ניסיתי. לא ניסיתי להיות בכלל למישהו, לעצמי גם, רק חוויתי בעצמי דברים אנושיים מקופלים, צדדים ופינות, גררתי את הלחות שלי כפסי רכיכות ארוכים, בדלי סיגריות וקליפות גרעיני חמניה משאירים שובל. אולי הם יוציאו אותי מהמבוך.
המסקנות, החמקמקות, ההתחמקות, התחקום והחמקנות מפרות לי את האף, אדים מאררים, בדיקה אחר בדיקה, והנה, מסכה, אני לא מצליח להתבטא, לדבר אמיתות, של רגש, מחשבה, איזו תורה, מיצוי של שיר, מרגיש לי מלוכלך, שבלוני, בירה ועוד ועוד, בילויים, סדרות, הזמן להעביר בשביל להתכחש לשילוב ידיים, לצורך, לאיזו טיפת רצון, לעבר ומציאות, לפחד, להתמודד, לקחת ולעשות סוויצ׳ים, מול מסך מחשב נייד קורן, דף הפתיחה ואני אין לי לעשות בו, עבודה וחיים. האי רצון לא נמצא לי,
א י ב ו ד.
קצת עבר, מכתב ומילים, שיעבוד, רצח, חיים, נפילה על החרב של עצמך, שוב להתעסק, לא זוטות, אני פשוט לא מתפקד, אני לא נמצא, זה מישהו אחר
הטא נעול, יש לו מחסום לפה, הוא לא מתפלל, לא מופעלת בו הנשמה
גולם.
אני יודעת שאת רוצה שאני אבואReminder
אבל יום אחרי יום?
כמה אפשר
כמה אפשר
ואני צריכה לשחרר לפעמיםReminder
לא הכל בשליטתי
ולא הכל אני יודעת.
ולא הכל אני יודעת.
...Reminder
עבר עריכה על ידי Reminder בתאריך ט"ז בחשון תש"פ 11:22
אז דברתי איתן,ולא יאמן כמה שהיא השתנתה.
וואו.
פשוט בן אדם אחר
וזה נחמד לי לראות אתזה
ממש רציתי שהיא תשתפר
וזה נראה ככה.
תהיתי. טעיתי. תעתועצבעוני
עבר עריכה על ידי צבעוני בתאריך י"ח באלול תשע"ט 18:41
אושר, של עידןואושר לדקה?
אניאני מקליד...
גם רוצה לבקש סליחה, כמה זה גרוע מפה וככה.
אבל, סליחה.
אבל, סליחה.
לא יודע מי אתאני מקליד...אחרונה
אבל כנראה
מה קרה?צבעוניאחרונה
יופי,אני מקליד...
כנראה שכל אחד והשיחות שלו. אפיקים שונים. ולמה אנונימי
לא נוח לדבר ככהאני מקליד...
תראי כל אחד דואג לפורום שלו, נו נו
דווקא לא ממקום כזהאני מקליד...אחרונה
שניהם