היכן היא מנוחתם של הלאים. הגמורים בגופם, הגמורים בנפשם. השואפים שהתעייפו מנסיונות, הלוחמים שהתעייפו מארצות רחוקות, הכלואים בעצמם שהתעייפו משתיקות. היכן היא מנוחתם, היכן משאת נפשם. בינות לתשוקות אבודות, אהבות ישנות, רסיסי רגשות, צלמי אלוקה שתש כוחם תרים בעיניים כבויות.
מעיין.
'לא כל השמיים דומים. לא כל הזכרונות נכונים, לא כל הצבעים יפים, כולנו רק אולי קיימים. עננים הם טוב, מאיר הוא טוב. נשים הן סתם. אלוהים כנראה סוד.' רשימת תובנות ראשונה מיני רבות. הוא זוכר את המקום, הוא זוכר את הזמן, הוא לנצח יזכור את הריח. הים באותו יום היה אחר. הוא בטוח. ולא רק הים.
'כשגבר ואישה עושים אהבה, הגבר נותן והאישה מקבלת. אני הומו, עכשיו אני בטוח. אז או שחסרה לי כמות ממנת האהבה הבסיסית שאיתה מתהלכים רוב האנשים בעולם, או שאני אנוכי חסר תקנה. איכשהו לא קשה לי להאמין לאפשרות הראשונה.' ערב יומולדת ארבע עשרה שלו, נשען על דלת החדר המשותף כדי שלא תפתח בהפתעה. עיניים יבשות. ראש מכתיב. ידיים מבצעות במהירות. אחרי שבוע ויום באה תוספת, כתובה בשרבוט עיפרון מהיר, נראת כהמשך ישיר למילים שכבר היו. 'ואולי האפשרות השנייה היא תוצאה נגררת של הראשונה. ככל שאני חושב על זה, זה הגיוני. הגיוני עד כאב מתפוצץ.' הדף ההוא נתחב בתשומת לב מוקפדת ובדפיקות לב מואצות בתחתית ערימת ספרי הלימוד. עשר דקות לאחר מכן הועבר למרכז הקרש שתחת מזרון מיטתו. חצי שעה נוספת, בתוך סלסלת הגרביים, מכווצ' לכדור. חמש דקות של קציצת ציפורניים- מיושר בחזרה, בתוך ציפית כרית הנוי שעל מיטתו. יומיים של חרדות- הדף נהייה לאפר בכיור חדר השירותים. שני גפרורים ומבט עמוק להוא שנשקף במראה. זה נגמר זה, סוף סוף. רק לחיות עם זה נשאר.
יש לו שיער שחור ועשיר. ככה מאיר אומר, ולמאיר הוא מאמין תמיד. שיער עשיר, אף קטן וישר ויפהפה, ועיניים טובות שמשמחות אותו, את מאיר. יש לו גם שפתיים עם הרבה צבע, וקצת נמשים חומים. לזה הוא שם לב לבד, כשהסתכל במראה בזמן שציחצח שיניים. מאיר אומר שהוא ילד יפה. ילד יפה מאוד מאוד. למאיר הוא יאמין תמיד. ככה הוא קבע עם עצמו, עם מעיין. למאיר הוא יאמין תמיד כי מאיר אוהב אותו, את זה הוא יודע באמת. וכשאוהבים אף פעם לא משקרים.
אבא שלו מת כשהיה בן שלושה חודשים. ככה אמא אמרה. כך מספרות התמונות. מלבדם, הוא לא השאיר כלום. אפילו לא זכרונות.
אבא מת. אמא עם גבר אחר כשהיה בן שלוש. אצל דודים. מאיר דוד\בן דוד. עוזב. שתים עשרה. רשימה ראשונה. עובר לפנימיה.
