די די די די עם זהריעות.
אני רוצה שידברו איתיריעות.
אני לא יודעת מה לעשותריעות.
כל כך כואב ליריעות.
אני רוצה חיבוק
אני רוצה חיבוק ממנה
אני רוצה חיבוק ממנה
אני לא יודעת אם תראה את זה, ואני בכוונה לא מתייגתריעות.
רק רציתי לומר שעשיתי את זה כי הגבת לי, וזה אומר לי שמותר לנו לדבר. אז בסדר, לא כל כך כמו פעם, אבל קצת כדי לשחרר את ההרגשה, משהו כיפי וישן ולפני שהכול הסתבך קצת
אני צריכה מילים של הערכה. ממש צריכהריעות.
כי אני מוציאה את נשמתי פה בלהיות אדם טוב, ויש ניסים, אבל אין הערכה
כתבו לי משהוריעות.
אין איפה לכתוב, ושהיא תדע.ריעות.
וכם.רוקדת בגשם
ה סבל.
אבל ננסה לשרוד.
אולי נצליח.
אבל ננסה לשרוד.
אולי נצליח.
...ריעות.
לעולם לא אהיה מושלמת. אולי במאה ועשרים.
אם אני סופרת אותם, ישנם חמישה. ואם אני סופרת בכלל, אז שבעה. שבעה אנשים שהרסתי להם משהו, שפגעתי חזק מדי, שהייתי בצורה לא נכונה.
אני לא מושלמת. אני לא מושלמת, אני רק בת אדם.
וכואב לי הלב, פיזית, כשאני מגלה שהייתי לא טובה למישהו. והייתי. לשניים שקראו לי מפלצת, להוא שאיחל שאמות, לזו שהנחתי לה לאהוב אותי טיפה אחת יותר מדי, להוא שניער אותי מעליו ברגע הכי שפל שלי, להוא שהרס אותי ואני הרסתי לו, לזה שאני עדיין מאוד מעריכה.
יום כיפור מתקרב, אולי זה הזמן לעשות חשבון נפש.
צדקתי לכל אורך הדרך, כשאמרתי שבנים הם מחוץ לתחום, עד שיגיע הרגע. אני צדקתי. לא יוצא מזה שום דבר טוב. שברון לב במקרה הטוב, הרס עצמי והרס של אחר במקרה הרע.
אל תאמרו שאני פתטית או מגוחכת או קיצונית. אלו הרגשות שלי. ככה זה אני, ככה זה כולנו. גם אם אתם לא רואים את זה.
אני אסגור עכשיו, אלך לפרוק את הכאב שלי במקום בו איש לא יראה אותי, ומחר אקום חדשה. בלי אנשים שתופסים חזקה על המחשבות, הדמיונות והרצונות שלי.
ויום אחד, בקרוב, אהיה יציבה מספיק כדי לאהוב שוב.
אם אני סופרת אותם, ישנם חמישה. ואם אני סופרת בכלל, אז שבעה. שבעה אנשים שהרסתי להם משהו, שפגעתי חזק מדי, שהייתי בצורה לא נכונה.
אני לא מושלמת. אני לא מושלמת, אני רק בת אדם.
וכואב לי הלב, פיזית, כשאני מגלה שהייתי לא טובה למישהו. והייתי. לשניים שקראו לי מפלצת, להוא שאיחל שאמות, לזו שהנחתי לה לאהוב אותי טיפה אחת יותר מדי, להוא שניער אותי מעליו ברגע הכי שפל שלי, להוא שהרס אותי ואני הרסתי לו, לזה שאני עדיין מאוד מעריכה.
יום כיפור מתקרב, אולי זה הזמן לעשות חשבון נפש.
צדקתי לכל אורך הדרך, כשאמרתי שבנים הם מחוץ לתחום, עד שיגיע הרגע. אני צדקתי. לא יוצא מזה שום דבר טוב. שברון לב במקרה הטוב, הרס עצמי והרס של אחר במקרה הרע.
אל תאמרו שאני פתטית או מגוחכת או קיצונית. אלו הרגשות שלי. ככה זה אני, ככה זה כולנו. גם אם אתם לא רואים את זה.
אני אסגור עכשיו, אלך לפרוק את הכאב שלי במקום בו איש לא יראה אותי, ומחר אקום חדשה. בלי אנשים שתופסים חזקה על המחשבות, הדמיונות והרצונות שלי.
ויום אחד, בקרוב, אהיה יציבה מספיק כדי לאהוב שוב.
וטוב לי כל כך אף על פי שרע ליריעות.
כי ככה החיים. טוב ורע מעורבבים. אבל טוב לי, למרות שרע לי. הרע הוא בנוסף לטוב.
אני מתגעגעת כל כךריעות.
ואני לא יכולה לגור כאן יותר
אני רוצה בית משלי
אני אוהבת את כאן
אבל אני רוצה אחרת
באמת שאני רוצה
ולא הכול יהיה מושלם
אבל יהיה טוב
ואני לא רוצה לחכות כל כך הרבה זמן
אני רוצה אותו
ואני רוצה את החיים הטובים האלו
אני רוצה מה שיש לי עכשיו
רק קצת יותר טוב
אני רוצה בית משלי
אני אוהבת את כאן
אבל אני רוצה אחרת
באמת שאני רוצה
ולא הכול יהיה מושלם
אבל יהיה טוב
ואני לא רוצה לחכות כל כך הרבה זמן
אני רוצה אותו
ואני רוצה את החיים הטובים האלו
אני רוצה מה שיש לי עכשיו
רק קצת יותר טוב
כואב ליריעות.
אני רוצה לבכותריעות.
אני לא יכולה לחיות ככהריעות.
מה שמצחיק זה שהיא יכולה להיות בטוחה שאני עוקבת אחריהריעות.
אני יודעת שאף אחד לא עוקב אחריי
אני מניחה שכאן אני יכולה לכתוב.ריעות.
אז מסתבר שצדקתי. לאף אחד לא אכפת.
