לעולם לא אהיה מושלמת. אולי במאה ועשרים.
אם אני סופרת אותם, ישנם חמישה. ואם אני סופרת בכלל, אז שבעה. שבעה אנשים שהרסתי להם משהו, שפגעתי חזק מדי, שהייתי בצורה לא נכונה.
אני לא מושלמת. אני לא מושלמת, אני רק בת אדם.
וכואב לי הלב, פיזית, כשאני מגלה שהייתי לא טובה למישהו. והייתי. לשניים שקראו לי מפלצת, להוא שאיחל שאמות, לזו שהנחתי לה לאהוב אותי טיפה אחת יותר מדי, להוא שניער אותי מעליו ברגע הכי שפל שלי, להוא שהרס אותי ואני הרסתי לו, לזה שאני עדיין מאוד מעריכה.
יום כיפור מתקרב, אולי זה הזמן לעשות חשבון נפש.
צדקתי לכל אורך הדרך, כשאמרתי שבנים הם מחוץ לתחום, עד שיגיע הרגע. אני צדקתי. לא יוצא מזה שום דבר טוב. שברון לב במקרה הטוב, הרס עצמי והרס של אחר במקרה הרע.
אל תאמרו שאני פתטית או מגוחכת או קיצונית. אלו הרגשות שלי. ככה זה אני, ככה זה כולנו. גם אם אתם לא רואים את זה.
אני אסגור עכשיו, אלך לפרוק את הכאב שלי במקום בו איש לא יראה אותי, ומחר אקום חדשה. בלי אנשים שתופסים חזקה על המחשבות, הדמיונות והרצונות שלי.
ויום אחד, בקרוב, אהיה יציבה מספיק כדי לאהוב שוב.

התעייפתי, נגמרה לי הסבלנות. הייתי אמא בלי החלקים הטובים כבר יותר מדי זמן