להורים שלי יש 25 שנות נישואיים תנו לי רעיונות מה לעשות להם????????
חשבתי על ערב באולם אז אם יש לכם פסוק יפה להזמנה או תוכנית יפה לערב תרשמו פליזזזזזזז!!!!!!!!!!!
אם יש לכם רעינות אחרים תרשמו גם תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
להורים שלי יש 25 שנות נישואיים תנו לי רעיונות מה לעשות להם????????
חשבתי על ערב באולם אז אם יש לכם פסוק יפה להזמנה או תוכנית יפה לערב תרשמו פליזזזזזזז!!!!!!!!!!!
אם יש לכם רעינות אחרים תרשמו גם תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לפני זמן מה פגשתי את רותי, חברה ותיקה, שבמקרה עברה אצלי בשכונה.
רותי ואני למדנו יחד בבית הספר היסודי, כך שמייד התחלנו להעלות זכרונות וסיפורים נוסטלגיים מאותה התקופה.
נזכרנו במורים שלימדו אותנו, בשיעורים שבהם היינו משתוללות ביחד, בהפסקות שבילינו במשחקי חבל וגומי. הזכרתי לה גם את דודי, הילד ששתינו אהבנו בסוד...
רותי הזכירה לי את מנחם השמן, ילד בעל ממדים גדולים, שכל הכיתה שנאה, ועשתה עליו חרם קבוצתי. הוא תמיד הופיע מלוכלך לבית הספר, היה התלמיד החלש ביותר בכיתה, ונהג להרוס לנו את כל הפעילויות החברתיות שניסינו לארגן... בקיצור, הוא היה אחד הילדים הכי דחויים אצלנו בכיתה.
כשרותי שאלה אותי אם לדעתי לא היה מדובר בשנאת חינם כלפיו, התגוננתי מייד: "מה פתאום! את לא זוכרת איזה ילד מעצבן הוא היה? איך היה מרגיז את כולנו? איך היה הורס לנו הכל? זו בכלל לא היתה שנאת חינם! היתה לנו סיבה מאד טובה לשנוא אותו!"
רותי לא נראתה מרוצה מהתשובה שלי: "אבל אולי שנאנו אותו סתם, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמינו? אולי חשבנו שאם יש חרם על ילד אחר, סימן שאותנו כן אוהבים? אולי השנאה שלנו כלפיו, היתה בעצם הדרך שלנו לוודא שאנחנו כן מקובלות בחברה? אולי לא ניסינו מספיק לשלב אותו בפעילויות החברתיות, ולכן הוא הרגיש צורך להרוס אותן?"
"מה עובר עלייך, רותי?", שאלתי בפליאה. "מאיפה את פתאום מביאה את רגשות האשם האלה?"
רותי הוציאה מהתיק שלה דף מקומט, והושיטה לי אותו.
"לא מזמן הופיע קטע מעניין בעיתון לענייני חברה, שגרם לי לחשוב על כל מערכות היחסים שלי מהעבר", היא אמרה. "קחי, יש לי בבית את ההעתק המקורי. קחי אותו הביתה, תקראי אותו, ואם עולות לך מחשבות חדשות בראש, תתקשרי אלי לפלאפון ".
רותי רשמה מאחורי הדף ההוא את מספר הפלאפון שלה, ולאחר עוד כמה מילים שהחלפנו בינינו, נפרדנו לדרכינו.
כשהגעתי הביתה, מאוחר יותר בערב, כמעט ושכחתי מכל הסיפור. התיישבתי בעייפות מול הטלוויזיה, בהיתי במרקע, כשלפתע הרגשתי בכיס את הנייר המקומט שקיבלתי מרותי.
הוצאתי אותו מהכיס, והתחלתי לקרוא:
משחקים בלשנוא
ישבתי עם חברה שלי בתחנה המרכזית בתל-אביב. חיכינו יחד לאוטובוס שיקח אותנו הביתה.
ההמתנה היתה ארוכה ומשעממת, וניסינו להעביר את הזמן ע"י כל מיני משחקי ניחושים וחידות הגיון, אך עד מהרה המשחקים האלה נמאסו עלינו, ומצאנו את עצמינו משועממות ומתחילות לאבד את סבלנותנו.
לפתע הציעה לי החברה: "מה דעתך שנשחק בלשנוא?"
"מה?", שאלתי. בכלל לא הייתי בטוחה למה היא התכוונה.
"מה, את לא מכירה את המשחק 'לשחק בלשנוא'?", היא שאלה בפליאה, כאילו גדלנו שתינו על המשחק הזה מגיל צעיר.
"זה אפילו לא נשמע לי קצת מוכר. איזה מן משחק זה? ואיזה מן שם מוזר יש לו?".
"בואי אני אסביר לך", היא פתחה ואמרה, כשבקולה נשמע פתאום מרץ מחודש. "זה משחק שממש תפור על מקומות כמו התחנה המרכזית. צריך שיהיו סביבנו הרבה אנשים שאנחנו לא מכירות. אפשר לשחק אותו גם במסעדות, או בשדה התעופה, או בכל מקום ציבורי אחר".
"אנחנו פשוט צריכות לבחור סתם מישהו שנמצא בטווח הראיה שלנו", היא המשיכה את ההסבר שלה בהתלהבות הולכת וגדלה. "וברגע שבחרנו אותו, אנחנו צריכות להתחיל לשנוא אותו".
"לא הבנתי", אמרתי. "מה 'לשנוא אותו'?, למה? סתם מישהו שאנחנו לא מכירות? ומה בכלל כיף בזה?"
"בואי ננסה סיבוב אחד, ואת כבר תראי למה אני מתכוונת", ענתה לי חברתי. "הנה, בואי ניקח לדוגמא את הבחור הזה שם, עם החולצה האדומה".
היא הצביעה לכיוונו של בחור צעיר, שנראה בשנות העשרים המוקדמות שלו.
"איזה מן בחור הולך עם חולצה כל כך נועזת?", היא אמרה. "מה, הוא חושב שהוא כזה מושלם, שהוא יכול ללבוש מה שהוא רוצה, בלי להתחשב במוסכמות החברתיות?"
"החולצה הזאת לא כל כך רעה בעיני", אמרתי לחברתי.
"אוי, בחייך, תראי איזה מבט יש לו בעיניים. הוא מסתכל ככה על כל העוברים והשבים, כאילו בוחן אם הם ראויים להתייחסות של הוד מלכותו. איזה שחצן!"
"אני לא יודעת למה את מתכוונת. הוא סתם מסתכל על האנשים שסביבו, בדיוק כמו כל אחד אחר", הערתי.
אך חברתי המשיכה בשלה: "אני לא מאמינה... עכשיו הוא מוציא מהכיס סיגריה. ידעתי שהוא מהטיפוסים האלה שמעשנים במקומות ציבוריים. איזה הרגשת מחנק הוא בטח מפיץ בכל מקום שהוא מגיע אליו".
"נכון", נאלצתי להודות. העישון באמת הגעיל אותי, בעיקר כשהוא נמצא במקום ציבורי. "זה באמת לא בסדר מצידו".
"אוי, תראי עכשיו, הוא מוציא ספר מהתיק שלו. רואים מרחוק שהוא לא מצליח להבין ספרים רציניים, אני בטוחה שיש לו בבית רק ספרי קומיקס!"
"אני ממש שונאת אנשים שלא מצליחים להתיחס בכבוד לספרות איכותית", הערתי בכעס. "הם חושבים שכל החיים זה רק בדיחות וסיפורים טפשיים".
"רואים על הפרצוף שלו שהוא לא רציני לגבי שום דבר בחיים שלו!", העירה חברתי בזעם מתגבר.
הבחור הצעיר קם ממקומו וניגש לקיוסק הסמוך.
"אני בשוק" העירה חברתי. "תראי איך הוא ניגש לקנות שתייה. הוא חייב לקנות קולה. מים כבר לא טובים בשבילו. הוא ממש מעורר רחמים, הוא חי את החיים שלו לפי פרסומות. אין לו שום דעה עצמית. הוא פשוט קונה את כל מה שמפרסמים בטלוויזיה".
"וזה עוד מילא..." היא הוסיפה מיד, "תחשבי על זה שהוא לא מסוגל לדחות סיפוקים אפילו בדקה. הוא מרגיש צמא, הוא חייב מיד לקנות משהו לשתות. איפה קצת מתינות, איפה שיקול הדעת. קצת כבוד עצמי לא יזיק לו."
"כן..." נאנחתי "מילא אם הוא היה מזלזל רק בעצמו, אבל אני בטוחה שהוא מזלזל גם בבני המשפחה שלו, בהורים שלו", נידבתי רעיון. "הם בטח כבר לא כל כך צעירים, והוא לא משקיע אפילו שיחת טלפון אחת בשביל להתעניין בשלומם!".
"תראי, הוא מוציא עכשיו את הפלאפון שלו מהכיס. בטח הוא רוצה להתקשר לעוד אחד מהחברים הליצנים שלו, כל החבורה שלו מורכבת מחבר'ה כמוהו, אני בטוחה!".
החלטתי לעשות מעשה. "זהו, אני קמה והולכת לומר לו בדיוק מה אני חושבת על אנשים כמוהו. לא יתכן שהוריו המסכנים ישבו חולים בבית, כשהוא מבזבז את הזמן בשיחות טפשיות עם חברים עצלנים כמוהו!", אמרתי כשאני מתרוממת מהספסל שלי, ומתכוונת לצעוד לכיוונו.
ברגע הזה חברתי אחזה בידי, כאילו מאבדת עניין, ואמרה: "טוב, תחזרי לשבת. בואי נעבור עכשיו לגברת ההיא עם הכלב הלבן".
סיימתי לקרוא את הקטע הקצר עם תחושות מעורבות בקרבי. מצד אחד הייתי מבודחת ועליזה (אני בטוחה שהייתי יכולה להיות די טובה במשחק הזה ולהוסיף להן כמה רעיונות משלי), ומצד שני הרגשתי צורך פנימי עצום להתקשר מייד לרותי. רציתי לספר לה כיצד לפתע הבנתי את תחושותיה. כיצד לפתע קלטתי על מה היא מדברת. הרי היה לנו כל כך כייף לקטול את מנחם השמן, ולשנוא אותו. היה כל כך קל לרדת עליו. היה כל כך נחמד שתמיד יש על מי לכעוס ועל מי לדבר.
שנאה ואהבה
האם זה כל כך קל וכייף לשנוא בני אדם? כנראה שכן, עניתי לעצמי.
ככל שהמשכתי לחשוב על הנושא, שמתי לב שכאשר מדובר במציאת המגרעות שבזולת הדמיון שלנו משמש כ'מעיין נובע' של רעיונות, אך כאשר מדובר בלמצא את הטוב, הדבר דורש מחשבה ומאמץ.
ניסיתי לדמיין את עצמי משחקת במשחק הפוך, ב'משחק האהבה', משחק בו אוהבים אדם שלא מכירים ודנים כל פעולה שלו לחיוב - הוא מתקשר? הוא בטח מתקשר להוריו לשאול לשלומם. הוא קונה שתייה, הוא בטח מאוד צמא וחשב הרבה לפני שהוא הוציא את הכסף וכו' - איזה שעמום! למי יש כח להתחיל לחשוב על כל פעולה ופעולה של הזולת... איפה כל הכייף ה'זוהר' והזרימה של 'משחק השנאה'.
ההבנה הזו התחברה באופן נפלא למה שכבר ידעתי מתפיסת היהדות. בעברית, המילה אהבה נובעת מן השורש הב, כלומר תן. בכדי לאהוב עלינו לתת. האהבה היא לא דבר שזורם מאליו אלא דבר בו עלינו להשקיע. כאשר נותנים רק אז אוהבים, והדוגמא הטובה ביותר לכך היא הקשר שבין הורים לילדים. ה'אהבה' המתוארת בסרטים, שלא דורשת שום מאמץ היא למעשה לא יותר מ'הידלקות' רגעית. בכדי להעריך מישהו ולאהוב אותו, עלינו להשקיע מאמץ.
לעומת זאת, בכדי לשנא עלינו פשוט לזרום, ומכאן באה הרגשת ה'כייף'.
חיי היומיום
מעבר לעיסוק ברמה הרעיונית, ניסיתי גם לחשוב האם אני "חוטאת" בשנאת חינם בחיי היומיום שלי?
כמובן שאינני משחקת ב'משחק השנאה' כדרך חיים, אבל האם יתכן שיש בסביבתי אנשים שאני 'ממציאה' סיבות בכדי לא לאהוב אותם? ומה לגבי מצבים שבהם חברי מדברים על אדם מסוים, מספרים עליו דברים שליליים. האם ההקשבה שלי יכולה להיחשב כשיתוף פעולה איתם?
חשבתי לעצמי שקיימים מקרים רבים שבהם אני נגררת לשנאת חינם, אפילו אם מדובר בסוג הפשוט יותר של שנאה. למשל, כל האנשים בעבודה שלי 'נהנים' לשנוא את המנהל שלנו, ואני - כמו כולם - תמיד מוכנה לפרסם אנקדוטות קטנות ועסיסיות שגיליתי עליו... או למשל, השכן המוזר שגר בבניין שלנו. נדמה שכל דיירי הבית - ואני בתוכם - פשוט מחפשים אחר סיבות להוכיח שהוא עוסק בעניינים לא חוקיים, למרות שאיש מאיתנו לא יודע על כך דבר באמת.
הצלחתי בקלות רבה לחשוב על דוגמאות רבות (רבות מדי!) שבהן אני נכשלת בשנאת חינם, בסלידות קטנות וכמעט חסרות משמעות כלפי אנשים שונים.
רציתי לדבר על כך עם רותי. רציתי לבדוק איתה ביחד האם באמת התנהגותנו כלפי מנחם היתה התנהגות של שנאת חינם, והאם השנאה שלנו כלפיו היתה בעצם רק איזה משחק של 'לשנוא'.
אך אפילו לפני זה...
היתה לי משאלה לפגוש את מנחם "השמן", ולהתנצל בפניו על כל השנים האומללות שלו.
טוב זה קצת נמאס שיש רק לאורות.ולנחליאל...
אז כאןן זה אשכול של העולים בנות..יאללה העולים תפגיזו נוחכותת חחעע
חחחעעעע
העולים..איזה שם מהממם.!!!!!!!!
מישו פה הולך לווליום כנרת? 3 ימים על חוף כנרת, מוזיקה ללא הפסקה!
מישו??
משחק חדש!
איזה מבין הדברים המגעילים ההית/ה מעדיף/פה?
ומי שאחר כך אומר את העדפה ושואל משו חדש
לדוג': מה ההית מעדיף/פה? לשתות ג'יפה או לתקוע את הראש באסלה מלאה בצואקי??




למה כל אחד פותח אשכול לקבוצה שלו אורות נחליאל (כבבבווודדד!!!) העולים כאילו מה ?
טוב יום סוכר!!
((חחח רוזנברג...!!))
=]=]=]=]=]=]=]=]=]=]
אנחנו עושים חולצות למשפחה איפה אפשר להדפיס חולצות שיש את כל המידות באזור פ"ת?!
תענו לי דחוף!!!

עזרא - ארכיוןהיום השכן שלי הזמין אינסטלטור..
האינסטלטור נפל לתוך הביוף.. ומי שבא למשוך אותו החוצה נכנס גם הוא..
באו אמבולנסים ומשטרות..
חברים שלי אמרו שאפילו צלמי ערוץ 10..
וואי הימים האלה מפחידים פשווט..


|||
.
איך היה הצום?
לי היה דיי קל ב"ה..
אליק? איך היה בירושלים?
היו לי בחילות מטורפות.הקאתי.ברר.
עזרא - ארכיון


מחקו את ]פורומים:
אזור מר"צ
אזור דרום
אזור ירושלים
פורום אמונה
פורום אמונה
פורום ספרים
פורום חידות,מישהו יודע לךמה??
עכשיו פורומוראל הכי למטה...

רק אצלי פורומוראל ירד למטה?
נכנסתי לפורום מחשבים וטכנולוגיה.. במקום לפה :]
עזרא - ארכיוןשלמה קוראים לזה פורום מוראל..אם בכלל לא עושים פה מוראל..?! !


אני לא אומרת שזה לא כיף מה שכתוב פה..[כי תאמת זה הפורום הכי מעניין..=]]
אבל לא יזיק לעשות פה מוראל!!!!!לא?
אז אני יהיה הראשונה:להרים ראשים להיות גאים עזרא כפר גנים! הכי שווים..
וכאן אפשר גם לכתוב מוראלים מיוחדים או סניפיים!!!!



מי שיוצא יש לכם רכזת מאמי
ואנחנו עשינו לכם את הפעילויות אז תהנו
סתאם לידע כללי..
מי מאורות??
<כל הזמן אני רואה רק ידידיה..>
עושים שיר על תימנים??
סבבה...אז אני עושה סיפור חיים על הולנדים מהצד שליי!!
פינת הביטוי שלי:]]-ברוכים הבאים!!
"אוקי אז קמים בבוקר שותים את השוקו שלכם<כמובן חוסכים על החלב>
יחד עם הלחם עם המרגרינה והאחאס לעכאס-השוקולד והמעורבב.....
עוברים את היום עם כמובן נשנושים של דרופ או דרופייי בשבילכם:]]
באים אליכם חברים-
אוכלים ארוחת צהרים-שניצל ופירה<לא קשור להולנדים פשוט זה טעיםם^________________________^>
ואחרי שעה-מה באלך לאכול אחה"צ???
את החטיף השוקולד הזה של קינדר בוואנווו ומה לעשות חברשלך לא יכול!!!
הוא תימני ששומר 6!!
ואתה הולנדי חמוווד ששומר שעה אחת!!
כן-אחת!
אז אתה מתגנב רגע למטבח וגונבב אותוו!!!
ואוכל אותו בחשאיות.
ולו אתה נותן ביסלי.
מסכן אתה חושב..
תימני ששומר 6 לעומת עצמך-שעה אחת!!
אבל איזה באסה..
כוולם חושבים שאתה מניאק בגלל זה.
ויש גזענות והולכים מכוווות וכולם מקנאים בזה שאתה עצמך-הולנדי!!!
ואז מגיע אחרי חצי שנה-חנוווכה
וכמובן ש..
הסבתא החמודה שלך הכינה לך קישליש!!!
הטעים הזה עם האבקת סוווווכר!!!
יאמייי^_________________________^
ואתה אומר: "תודה לך ה' שעשני הולנדי!!!"
והחבר התימני שלך בנתים משמין עם הקווובנה שלו.
ואז אתה הולך למעינות האומה באולפנתכפר פינס ומגלה-
3 בנות הולנדיות-
שלושתם מאמסטרדם!!!
בדיוק כמו סבא וסבתאא!!!
ואז אתה מדבר איתו הולנדית שוטפת...<ממש...>
והיא שואלת אותך-
מה השם משפחה שלך??
ואני אומרת:"איזקס"
ואז היא אומרת"נווו את מכיררה את יהודיה-לא יוליה!! יוליה איזקס??"
ואז אני אומרת כןןן!!!!איך את מכירה אותההה??היא מי גרנדממההה!!!!=][=
ואז היא עושה לויודעתתת אבל היא באה לכל השמחות היא היתה בבת מצווה שלי!!
נו היא מהחבר'ה של סבבאאא!!!וסבתא!!!
נווו את מכירה את איזנמןן??נווו רוות,אפרים,גרשון וכל אלה???
אני:
נווו כן זה ממש מווווכר לייי!!!
ואז אמרתי-
בטוח יש קשרר!!!
אני כ"כ מכירה אותם הם היו בכל השמחות שלנוו!!!!
הערת בינים:זה היה בשבייס קוייידש!.
ואז ראיתי את השעון שלה וזה בדיוק כמו שליי!~~
ואז שאלתי:מאיפה זה??
ואז היא עונה לי:
מסבא שלי-הוא נתן לי לבת מצווה!!!
ואז אני אומרת:רגע..
חכי שניהה..אני מביאה משהו מהחדר-
ואז אני חוזרת ומביאה את אותו השעון-
ואז אני אומרת שגם לי הוא נתן כזה!
ואז היא אומרת שהוא עובד בחברת שעוניםם..
אז כמו שאמרתי-
זה היה בשבת אז אמרנו שבמוצא"ש אני אתקשר אל אבא ואשאל אותו מה הקשר!!
וגם בת דודה שניה שלי היתה שם אז היא הרגישה די מקופחת שאנחנו מתרגשות ומגלות קשרים
אז התחלנו לעשות-
היי!!
תגידיי..
מה השם משפחה שלך????
נוו..
את נכדה שלל..
ואת הבת של..
נווו זה אחות של סבא שלי!-איזה קטטעעעע!!!
אז את אחות של פנינה??
יווו איזה קטעע בדודה שניה שלייי!!!!
היתי בבת מצוה שלה..
ולפני שנה היתי בבת מצווה של מישהי ולא היה לי מוווושג מי זאת..
ועכשיו שאני מסתכלת עלייך-את ממש דומהה!!!
זה היה ביום ירושלים?
כןןן!!!
איזה קטעטעע!!!!
<מי שלא הבין עבדנו עליהם>
אז התחלנו לדבר על דרופ,קישליש,קוגל,אחאס לעכאס!!
והיתה עוד אחת בשם שיר שהכרתי לה את זוהר-
אז הם דיברו על הולנד ועל המאכלים שם
ואני אפעם לא היתי בהולנד אז הם יבשו אותי בצד...
הם דיברו על הבית של אנה פראנק וכל מיני מקומות בהולנד...
ואז במוצא"ש אני מתקשרת לאמא ב1 בלילה-
במעינות לא מרגישים את השעה..
וכמווווובן שהערתי אותה בלי לדעת..
אז היא אומרת שהמשפחה של סבא של זוהר אימצו את סבא שלי ז"ל אחרי השואה!
ואז יום אחרי-
חזרנו הביתה...
ואחרי כמה ימים דברתי עם אמא על שיר..
מידע:
שיר היא 3/4 תמניה ו1/4 הולנדית..
ושמעתי מאמא שיש את יוקה מהמשפחה שאימצה את סבתא שלי אחרי השואה.
אז יוקה התחתנה עם ציון וציון הוא תימני אז התקשרתי לשירר
ושאלתי אותה אם סבתא שלה זה יוקה וסבא שלה זה ציון אז היא או7מרת שלא אבל היא שאלה את סבתא שלה אם היא מכירה"איזקס" ואז היא אמרה שכן..את יוליה ואדוארד!<סבא וסבתא>
ואז היא אמרה לי שסבא וסבתא שלי אימצו את סבתא שלה אחרי השואה!-אחרי שהם יתחתנו בהולנד.
אני עצמי וגם ההורים שלי-
לא שמעו על זה בחיםם!!
ואז אבא אמר..
יכול להיות שהיא היתה חניכה של סבתא בתנועת הנוער וכל המשפחה שלה נספתה אז יכול ליהיות שהיא קראה לה הורה מאמצת בגלל זה???
ואז אחרי כמה ימים אבא שאל את סבתא אםהיא מכירה את מרי טאפלקרוייר!
ואז היא אומרת שכן..
ואז סבתא שאלה:
היא גרה בקרית גת??
ואז אני אמרתי לאבא שכן.כי זה נכון.<אלא מה?!?!>
וסבתא משום מה לא היתה מוכנה להגיד את הקשר..
אז אנחנו לא יודעים מה בעצם..
ואז שאלתי את אבא על עוד הולנדית בשם:
צוריה דינר
ואז אבא אמר שהוא מכיר!
שהיא רחוקת משפחה שלנו<אבל זה ממש רחוק אז אני יגיד את הקשר>
שסבא של סבא של סבא של סבא של סבא שלה הוא בעצם סבא רבא של בעל של אחות של סבא שלי ז"ל.
נכון קצר??
אני ממש קרובה..
וזה לא מוגזם "סבא של סבא של..."
^__________________________________^
אההה ושכחתי באישהו יום במעינות אני חושבת שישי היא הביאה עוגגה הולנדית ממש טעימה:]]
אז שלושת ההולנדיות שהכרתי הם בעצם קשורות אליי!!!
אז נחזור לחיי היום-יום שלי:] ההולנדית החמווווודה^___________^
אז היה את צום י"ז בתמוז אז לאחריח הצום אבא קנה "הרינג כבוש"<כמובן שהולנדי> וגבינה צהובה הולנדית!
<לא רק זה אבל זה-ה-ו-ל-נ-ד-י!!!>
אלא מהה?!?!?!?!
תקשיבווו אנשנושים אני מאז שחזרתי מהסניף ב20:00 עד עכשיו אני כותבת את זה וכבר נמאס ליי!!!
אז ביבי חברים:]]]
וכמובן שאני עדין שומרת שעה והכל כמו מנהג ההולנדים החמווודים ובשבילכם-המניאקיםם!!!!
וכמובן שיש עוד מלללאאא לכתוב!
אז תצינס<להתראות בהולנדית>
ותנקי וואן על ההקשבהה הרבה<תנקי ואן-תודה רבה בקרוב אני יעשה פה מילוןןן..>
בקרוב המשךך...
בי חברים וחברות!!!
י'פופיטיייה!!
וכמובן שאני יעשה העתק הדבק כי יש מין סוג כזה של חוק מרפי שאם כותבים הודעה ארוכה-ארוכה ועובדים עליה שעות-זה מתנתק לך והכל נמחק!!!
אז צ'אווו=]
אחותי שיחקה במחשב והיא הפכה את המסך ב90 מעלות ...
ועכישו אני רואה הכל כמו סינית...
משהוא יודע לסדר?!?
עזרא - ארכיוןטוב זה קצת נמאס שיש רק לאורות.ולנחליאל...
אז כאןן זה אשכול של נתיבות בנות..יאללה נתיבות תפגיזו נוחכותת חחעע
חחחעעעע
נתיבות..איזה שם מהממם.!!!!!!!!