זוכר איך הרגשת ביום הלימודים האחרון? כשקבלת את רשיון הנהיגה? כשטסת בפעם הראשונה לחו"ל? קפצת מרוב שמחה - "יש! איזה כיף!"

כשאתה שמח אתה מרגיש נפלא - אתה מתמלא באנרגיה ומרגיש שאין בכלל בעיה להשיג דברים שרק אתמול נראו לך בלתי ניתנים להשגה. כשאתה בשמחה אתה לא חושש לדבר עם האיש הזר שיושב לידך באוטובוס. אין בעיות! יש לך אנרגיה, אתה מלא חיוּת, אתה חי!

הדרך השמינית היא "בשמחה". אמנם חלק מבני האדם נולדו עם יותר שמחה טבעית מאחרים, אך כמו כל כלי אחר, אפשר גם ללמוד כיצד לשמוח וכיצד להגיע לשליטה בשמחה.

כשאתה שמח, אתה מסוגל לעשות כל דבר טוב יותר, מהר יותר וחזק יותר. הזיכרון שלך טוב יותר. אתה קולע טוב יותר לסל. המַאֲזָנִים שלך טובים יותר. הכול טוב יותר!

אף אדם אינו מסוגל לממש את הפוטנציאל האישי שלו, אם הוא לא בשמחה. גם ספורטאי מצטיין, ולא משנה בכמה גביעים ומדליות הוא כבר זכה, עדיין זקוק לתחושת ההתרגשות של האווירה מסביבו, המגרש, התחרות, הקהל, מזג האוויר... בלי כל אלה הוא משחק באופן רדוד ומשעמם, מתוך שגרה.

ככה זה גם בחיים. כשאתה שמח, אתה חי במלוא המרץ. אנשים שמחים הם אנרגטיים ובעלי אמביציה. הם רוצים להספיק לעשות הכול, הם שואפים קדימה והלאה - חבל להם שהימים כל כך קצרים!

אם תדע להכניס את עצמך למצב של שמחה, כשאתה לומד, מטייל, עובד או סתם נח, תזכה למנה אדירה של מרץ וביטחון.

תמיד בשמחה

זוכר כשקבוצת הכדורגל שאתה אוהד זכתה באליפות? אלפים יצאו לרחובות מאושרים, אבל לא עבר הרבה זמן עד שהתלקחו מריבות בין אוהדים, אנשים נחבלו, נעצרו על ידי המשטרה... בצורה דומה הסתיימו מסיבות חג המולד בארצות הגולה, שם שילמו היהודים את מחירה של ההשתוללות.

זו אינה שמחה! זוהי רק אשליית שמחה היסטרית!

אנחנו צריכים ללמוד ולהבדיל בין שמחה אמיתית, שנותנת לנו כוח להתעלות ולהתקדם, לבין אשליית השמחה, אשר פורצת בכוחות צהלה עצומים, מתנקזת לפורקן יצרים, ודועכת לנפילה ודיכאון.

שמחה מזויפת לדוגמא, לעיתים באה לידי ביטוי לאחר מסיבת הסילבסטר. כל הלילה חגגת והרגשת שאתה פשוט אוהב את כל העולם! אבל אז הגיעה הנפילה של יום המחרת. התעוררת עם כאב ראש חזק, ובתחושת ריקנות איומה. מה בעצם הייתה הסיבה למסיבה? לא במקרה, זוכה "ראש השנה האזרחי" לשיא המפוקפק של "היום בו יש הכי הרבה מקרי התאבדות".

כשאדם זוכה בפרס הגדול בלוטו, הוא קופץ משמחה. למה הוא מצפה? לנסוע מסביב לעולם? להיות איש חשוב? "עכשיו אני אוכל לעשות כל מה שבא לי עד מאה ועשרים. אני חופשי! אני אדון לעצמי - לא עוד עבודה, לא עוד דאגה, לא עוד בעיות, לא עוד צרות לא עוד כלום! חמישים מליון שקל - הללוי-ה!"

האם תחושת ההתעלות הזאת תחזיק מעמד לאורך זמן? ברור לנו שאפשר להיות גם מיליונרים וגם אומללים. יתכן שהזוכה "המאושר" לא יודע בעצם מה הוא רוצה להשיג מהחיים שלו. ואז, השמחה היא רק אשליה. לאחר שנה, נמצא אותו שוב באוניברסיטה - "הסטודנט המיליונר". למה? "כל כך משעמם, אולי פילוסופיה תיתן לי איזה עניין בחיים..."

שמחה היא לא שיכרות מטופשת, בדיחות זולות, או 'לעשות צחוק מאנשים'. שמחה היא אושר פנימי עמוק שמגיע עם הגשמת הפוטנציאל שלך.

אם אתה יודע מה אתה רוצה להשיג בחיים, אז אתה יכול להשיג את זה גם בלי מיליוני שקלים בבנק. זריקה קטנה של שמחה, ואתה מוכן לדרך. האם אתה מתחיל להבין כיצד אפשר להשתמש בכוח השמחה כדי לחיות?

לצמוח ולשמוח

באחד הסרטים הישנים רצו להראות מצב של אושר עילאי, הם הראו אב שנולד לו תינוק. האב התחיל לקפוץ ולהשתולל משמחה, הוא רץ ברחובות ותקע סיגרים לתוך פיות של סוסים...

היום, כשהמיילדת מודיעה לאבא שנולד לו בן, הוא מייד מתחיל לחשוב על הבעיות "שנולדו" עם התינוק - האכלות באמצע הלילה, תוכנית חיסכון ללימודים גבוהים... מה קרה לשמחה?

שמחה אמיתית מגיעה מתוך ההנאה שֶׁבִּצמיחה ובמימוש עצמי - כאשר אנו צולחים אתגר קשה, או חווים רגע של התבהרות או הבנה חדשה ומעמיקה יותר.

כשקבוצה ישראלית זוכה באליפות אירופה, או כשאתה זוכה בלוטו, השמחה היא לא יותר מאשליה. מדוע? משום שאתה עצמך לא השתנית או התקדמת.

שמחה אינה צומחת באופן מקרי - סתם כך ממשהו טוב שקרה לך. השמחה נובעת אך ורק כתוצאה מהתגובה שלך לחיים, מהחלטה שלך לנצל כל רגע ורגע לחוויה של בנייה והתקדמות. אמנם, משמעותו של תינוק חדש היא שמעתה עליך להקדיש את עצמך עבורו עשרים וארבע שעות ביממה, יום אחר יום, לילה אחר לילה. זה לא קל, אבל אם תחשוב לעומק - אפילו בשלוש לפנות בוקר - תוכל להרגיש שזוהי שמחה אמיתית. התינוק מבשר המשכיות, הגשמה ומימוש שלך עצמך.

חפש דברים בעלי משמעות, עסוק בהם, ותוכל לזכות באותה שמחה של מימוש עצמי. אם אתה נלחם למען עיקרון ומטרה, אתה יוצר רושם ומשפיע על העולם. יש לך ערך ומשמעות, אתה הופך לנצחי. על פי התודעה היהודית העיקרון העילאי ביותר בחיים הוא לעבוד את האלוקים.

אז מצא את העיקרון המשמעותי ביותר עבורך, ותתחיל לעבוד.

פנים וחוץ

עיקרון ידוע ביהדות הוא "אחרי המעשים נמשכים הלבבות." כלומר - על ידי עשיית מעשים חיצוניים, בשינוי אופן ההתנהגות בכוונה תחילה, ניתן לעורר ולשנות מצב רגשי פנימי.

לדוגמא: מחקרים מלמדים שחיוך בזמן של עצב, משפיע לטובה על מצב הרוח. ישנה השפעה ברורה של הפעלת שרירים בצורה רצונית על המצב הרגשי.

אם תעשה דברים שדורשים שמחה, תהפוך באופן טבעי לשמח יותר. לדוגמא:

• לבש בגדים יפים.

• התחיל לשיר.

• צא במחול סוער.

• חשוב מחשבות חיוביות.

• בלה עם חברים.

• צא לטיול לאורך הטיילת.

• עשה טובות לאחרים.

• חשוב כמה טוב לחיות.

• התקשר אל ההורים שלך והודה להם על החיים שהעניקו לך.

ברגע שתרגיש בשמחה, נתב אותה לדרך יעילה. אל תשב בנחת, ותיתן לשמחה לעטוף אותך. יש לך עכשיו כוח לצאת ולעשות משהו נפלא - לעזור למישהו שזקוק לעזרה, לסיים עבודה שמחכה לך כבר הרבה זמן...

שמחת ההווה בשמחת העתיד

אחת הדרכים להגדיל את השמחה, היא לחשוב על ההנאות שמצפות לך בעתיד. כאשר אתה מצפה למשהו נפלא, יש יותר סיכוי שכשתפגוש בו תחשוב שהוא נפלא, וההנאה שתפיק ממנו תהיה הרבה יותר חזקה, מעוררת ומרגשת.

בכיתה יושבים ארבעים ילדים עייפים ורדומים. המורה מסיים את השיעור ומודיע להם על טיול שנתי בשבוע הבא. כולם קופצים מהכיסאות, מי עייף בכלל?

ממה הם שמחים? מה השתנה במצב שלהם? הידיעה שבעוד שבוע הם ייהנו מטיול! השמחה הזאת תלווה אותם במשך כל השבוע, הם ירוצו בשמחה לקנות אוכל לטיול (מתי הם הלכו בפעם האחרונה לקניות בשמחה?), יתרוצצו להשיג את כל הציוד הנדרש, יקומו בארבע בבוקר... והכול בשמחה - איזה כיף יהיה!

הרגשת השמחה מתחילה מהרגע שבו מבטאים את הציפייה להנאה בעתיד.

טמונה כאן משמעות עמוקה - אם אתה תמיד מצפה להנאה, אתה תמיד נמצא במצב של שמחה. לדוגמא - בוקר טוב, הגיע יום חדש. למה אתה מצפה - במי תפגוש היום? מה יקרה לך? מה תצליח לעשות? "זה הולך להיות יום נפלא, היום הכי טוב שהיה לי בשנה האחרונה!" השתמש בציפיות האלה למילוי מצברי אנרגית השמחה שלך.

אתה אמור לעבוד היום? אל תתמקד בשלילה: "אני עייף... הבוס שלי מעצבן..." להיפך, התמקד בצדדים החיוביים: "אני אספיק הרבה יותר היום... אני אייצר מוצר שימושי... אני ארוויח כסף לשלם את המשכנתא..."

השתמש בכלי זה לכל דבר. אתה יוצא היום למוזיאון? מה אתה מתכוון לקבל מזה? מנה את ההנאות והרווח שתפיק לפני שתצא, ותזכה בזרם איתן של הנאה ושמחה.

במחשבה תחילה

אנשים רבים אינם זוכים בשמחה משום שהם מתייחסים אל החיים כאל מובנים מאליהם. זה נמשך כך, עד שהם כמעט מתים.

אדם שעבר תאונת דרכים, לעולם לא יחזור לחיות כמו קודם. כך גם מי שחלה בסרטן, וזכה להשתחרר מבית החולים כשהוא בריא. הוא יסתובב בכל מקום ויגיד לכולם: "כמה טוב לחיות! אני חי!" האנשים יביטו בו, וכשהוא יפנה אליהם את גבו, יצביעו אל ראשם - 'הבנאדם השתגע': "מה יש לו לשמוח כל-כך, אפשר לחשוב שהוא זכה בפיס..."

למד להעריך את מה שיש לך. האלוקים ברא אותנו, על מנת שניהנה. כמה טוב שיש לך ידיים! יש לך רגלים! יש לך עיניים! יש לך שכל! למד להרגיש את ההנאה הזאת, והיא תלווה אותך בכל עת ובכל מקום.

שמחה אינה מגיעה מעצמה. שמחה היא מצב פנימי שתלוי במחשבה. יש אנשים שיש להם הכול והם עדיין אומללים, וישנם כאלה שחיים באושר ובשמחה גם כשהם לכאורה חסרי כל.

למד להכיר את השמחה של 'להיות קיים', השמחה הפשוטה של 'לחיות', ואז תוכל לשמוח יותר, יותר ויותר... אחרת, אין זו אלא אשליה, חלום מתוק וקצר. מה תיתן לך מכונית חדשה? מה יעניקו לך מליון דולר? הם אולי יתנו לך הזדמנות לברוח מהחיים אל ארץ החלומות, וכמה זמן אפשר לחלום?

המצב הטבעי

שמחה היא מצבו הטבעי של האדם. ילדים נמצאים במצב של שמחה רוב הזמן ונהנים מהחיים בצורה הפשוטה ביותר. בובה, כדור, סוכרייה.. אבל אנחנו, המבוגרים, לומדים להיות אומללים. הסיבות לשמחה לא נעלמו, זה רק עול שיגרת החיים שמעיק עלינו.

הבא את עצמך להיות מודע ליופיו של כל רגע. התמקד בטבע הנסתר שלך - בשמחה, גם בתוך שגרת חיי היומיום. אם לא תגיע לתחושה שהחיים טובים, אז בעצם מה יש לך?!

את השמחה הזו מתחילה תפילת השחר בסדרה של ברכות תודה לאלוקים, על הדברים הפשוטים והברורים:

• תודה לך אלוקים, שנתת לי חיים...

• תודה לך אלוקים, שאני יכול לראות...

• תודה לך אלוקים, על הידיים, הרגליים והגוף כולו...

• תודה לך אלוקים, שאני יכול לחשוב...

אם תגיע לשליטה, באמנות ההנאה התמידית ממה שכבר יש לך, תהיה תמיד בשמחה.

הקב"ה טבע בעולם תכונה מיוחדת, ששמחה מושכת אליה שפע מיוחד ושמחה נוספת. כשאתה בשמחה, מפתח השפע נמצא אצלך. בתור משל ניתן לומר כי כשאתה שמח ואומר תודה לאלוקים על הילדים שנתן לך, אז הקב"ה עושה שהם יהיו עוד יותר מוצלחים, שתשמח עוד... כשאתה שמח ומודה על האוכל הטעים שאלוקים נתן לך, אז תקבל עוד..." במלים אחרות - אם נלמד ליהנות ממה שהאלוקים נתן לנו, הוא ייתן לנו עוד..

מסיבה זו אמר דוד המלך "עבדו את השם בשמחה." האלוקים אינו מעוניין שנסתובב בפנים חמוצות. שמחה היא החובה שלנו.

יותר מזה - התורה מזהירה אותנו שאנו עלולים להיענש על "אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב". אתה יכול לקיים כל מצווה שיש - לשרת את ההורים שלך, לפעול למען האנושות כולה - אבל לא בשמחה והקב"ה 'יתחשבן איתך' על כך. למה? משום שהוא רוצה שנפיק את האושר המכסימלי מהחיים!

אתה לא נהנה מהידיים והרגליים שלך? אתה לא חושב שהעולם נפלא? אם כך אתה עובד לאל הלא נכון. האלוקים עלול למנוע ממך את הסיבות לשמחה - היזהר!

להמשיך קדימה

על פי התודעה היהודית עלינו להגיע למצב גבוה יותר - ללמוד לקבל גם את הקשיים שלנו בשמחה. איך אפשר? התייחס אליהם כאל הזדמנויות לצמיחה - כאל אתגרים בוני אישיות.

מעצם הגדרתם, החיים הם רצף של אתגרים ומשימות. האם אתגרים אלה יעלו את מפלס השמחה שלך, או יפחיתו אותו? אם תיתן לדברים קטנים להשפיע עליך, השמחה תתנדף מאליה. בכל פעם שבה אתה מוצא את עצמך מודאג מבעיה כלשהי, שאל את עצמך: האם זה שווה את כל האנרגיה השלילית שאני מייצר? הבחירה בידיך.

בספר "אורחות צדיקים" (שנכתב במאה ה-15) נאמר: "המאמין בלב שלם... הוא שמח לעולם... כמו החולה שאוכל סמים המרים בשביל הרפואה... הוא חופשי מדאגת העולם." כלומר - כאשר אדם אינו מתמקד בצער, אלא בתכלית שלו, אז הוא ממילא מאושר, כי השמחה היא חלק ממנו. אם אתה מסוגל להסיח את דעתך מהצער - המצב הטבעי הוא שמחה.

קיים הבדל משמעותי בין דאגה לבין אכפתיות. "דאגה" היא מצב שבו אתה "נאכל" מבפנים, גם כשאין באפשרותך לעשות שום דבר על מנת לשנות את המצב. "אכפתיות" לעומת זאת, היא מצב שבו אתה מתייחס ברצינות לבעיה ומנסה לפתור אותה כפי יכולתך - אבל היא לא גורמת לך להיות בדיכאון.

תפסיק לסבול מההורים שמנדנדים לך, מילדים בכייניים, ממעסיק בלתי-נסבל, עובדים גרועים, מורים חסרי הגיון... גם בזמנים קשים וכואבים, למד לקבל אותם כחלק מן המציאות. אל תוותר, עד שתמצא נקודה חיובית שבה תוכל להתמקד. מנה את הדברים הטובים שבהם התברכת. נו - אז מה אם הילדים שלך בוכים? זה סימן טוב, הם חיים וקיימים!

כשאתה שמח אתה הופך ל"פותר בעיות מקצועי", במקום ל"סובל נצחי". תאר מצב שבו אתה בעסק הפרטי שלך, וקונה בא להתלונן. אם אתה אומלל, גם הוא יצא מהמשרד אומלל, ולמחרת הוא עוד עלול לצאת ולהפגין מול הדלת שלך!

ומה אם חס וחלילה קורה למישהו אסון? תפילת הקדיש שנאמרת לאחר מותו של קרוב, אינה תפילה עבור המתים, אלא מעין הודעה והצהרה עד כמה החיים נהדרים, מהנים, יפים ומרגשים. לא, אתה לא אמור לקפוץ אל תוך הקבר בעקבות הנפטר. הדרך של רומיאו ויוליה רחוקה מלהיות הדרך היהודית. הדבר הטוב ביותר שביכולתנו לעשות למען עצמנו היא להצהיר עד כמה החיים משמחים ובעלי משמעות. זהו חלק ממטרת המוות - לגרום לנו להעריך את החיים.

גם אם אתה לא יכול לפתור את הבעיות שלך, אל תסתובב ותפזר את הדיכאון סביבך. "אני כזה מסכן... את מי אני יכול להדביק בחיידק האומללות?" לכל הפחות, אל תהפוך אחרים לאומללים כמוך...

השמחה שבחכמה

דברי חוכמה הם מקור מצוין לשמחה. בעזרת החוכמה אנו מבינים את העולם שבו אנו חיים, ומה תפקידנו בו.

על פי התודעה היהודית, מקור השמחה הוא התורה. מדוע? משם שהתורה מלמדת אותנו את משמעות החיים. היא מלמדת אותנו איך להתחבר אל בורא העולם, איך לחיות בהתאם לרצונו של הא-ל.

מסיבה זו, ביום האבל היהודי הלאומי - תשעה באב - אין לומדים תורה, משום שהתורה היא שמחה. המקובל הגדול האר"י ז"ל (אשר חי במאה ה-16 בצפת), גילה לתלמידיו שבזכות השמחה הגיע לגבהים נסתרים של החוכמה. וכפי שניסח זאת תלמידו רבי חיים ויטאל: "וכפי גודל שמחתו באמת...כך יזכה לקבל אור עליון..."

ישנה שמחה מיוחדת בעיסוק בחוכמה. גם אם אתה לא מיישם בפועל את הדברים שלמדת, עדיין יש בכך משמעות. אתה מגשים את עצמך ומרחיב את קיומך.

מעבר לכך, בכל פעם בה אתה לומד דבר חוכמה, בדוק כיצד הדבר שלמדת יכול להשפיע ולשפר את חייך בצורה מעשית. אילו התכופפת להרים אבן פשוטה, וגילית שהרמת יהלום, אין ספק שהיית רוקד כל הדרך אל בנק. אבל אילו היית מרים יהלום, ומשתמש בו בתור ג'ולה, אין ספק שהוא היה מסיים את תפקידו בתוך גומה באדמה. דבר חוכמה אמיתי הוא יהלום, חבל לשחק בו בג'ולים!

חז"ל השתמשו בדימוי חזק עוד יותר - לדבריהם מי שלומד תורה ושוכח את מה שלמד, דומה למי שמביא לעולם ילדים, וקובר אותם בעודם קטנים. מדובר באובדנה של פיסת מציאות, באובדנו של אחד מהחוטים אשר קישרו אותך אל הנצח.

זכור - כל נושא שתלמד, כל דבר חוכמה שתרכוש, אל תניח לו, חזור ושנן, שמור אותו תמיד בהישג יד. השתמש בו על מנת להשיג את המטרות הנעלות ביותר שיש לך, ואם אתה צריך - השתמש בו בעת מצוקה.

הרשימה האישית

בתור תרגיל פראקטי, הקצב לעצמך 10 דקות, וכתוב רשימה של כל הפעמים בחייך בהם קפצת מרוב שמחה. משחק כדור-סל מוצלח? פגישה עם חבר בסוף העולם? חזרה הביתה לאחר אשפוז ממושך? סיום השירות הסדיר? הולדת הילד הראשון?

עכשיו נסה ללמוד מהרשימה שהכנת, מהו המכנה המשותף? מהי הנקודה שגורמת לך לקפוץ? בכך שתצליח לבודד את הגורם, תשיג לעצמך נשק סודי לסילוק מצבי רוח שליליים.

בדוק את הרשימה, ומצא מה מבין הדברים משקף שמחה אמיתית, ומה משקף לא יותר מאשליה מתוקה והיסטרית.

נסה למצוא דרכים להרחיב את רשימת השמחה שלך. תוכל לשאול אחרים, מה גורם להם לשמוח.

מה תורמת לנו הדרך השמינית - "בשמחה" - בדרכנו לחוכמה?

• השמחה היא פצצת אנרגיה טהורה.

• בעזרת השמחה, תוכל לפרוץ את מגבלות החיים.

• המצב הטבעי של האדם הוא שמחה, הטבע שלו הוא להתעלם מהשמחה.

• מספיק לסבול מהבעיות שלך - הגיע זמן לפתור אותן.

• למה לחכות עד שאתה כמעט מת, כדי לגלות כמה טוב לחיות?