לאכול סנדוויץ מזיע!!!
מה זה פה?! עולם הפוך ראיתי!
האשה הופכת לאיש!
משוגעים!
עברי אנכי
בוז
חן,)
בוז
פסידוניתלפחות המיטה שלי
לעשות אותו אלא ביקורת על האופציות שיש למלא בשאלונים 😶
נראה לי לא הבנת אבל בסדר 
אלכוהול זה לא טעים
אולי למעט דברים בודדים
וזה פוזה
וזה מיותר
ועדיף כבר שוקו.
גלידה?
נו נו. היא ושוקו היינו הך
עברי אנכי
זה היה לפני 3 שנים. גדלתי מאז. נהיו לי קמטים מאז עברי אנכינהיה לי זקן חמוד
גבהתי
ואין לי יותר מידי חצקונים
אני עדיין שחיף
[ואני פתאום חושב על זה, החולצה שאני לובש עכשיו זה החולצה שלבשתי אז. האפורה הזאתי . פעם היא הייתה עלי בול, עכשיו היא חולצה שאני משאיר בבית למקרה שאהיה בו ולא יהיה לי חולצה כי הכל בישיבה היא פיצית]
וזהו
אבל חתיך, אשששש
ממש לא כועס. דווקא תודה על זה.
לשמוע מוסר זה חשוב וטוב.
ואעפ שזה לא ממש מוסר, כי יש לי מה לענות על מה שכתבת, זה טוב לשמוע ולקבל הערות.
אז תודה על זה.
זה אמנם עם הרבה פחות רגש, הרבה יותר קצר והרבה פחות תוכן, ובכ"ז, בגדול.
ברור שאני מפחד שישפטו אותי. אנשים לא יודעים מה עברתי באיזה הקשר ומה משפיע עלי ומה עליהם. אי אפשר לשפוט אדם בחיים. בטח בסיטואציה שלא קרתה לאנשים פה. ואני בטוח במיליון אחוז שזה לא קרה לאנשים פה.
גם מי שישמע את הסיפור לא בהכרח יבין כי אי אפשר לספר הרגשות עם העוצמות שלהן. ויש המון רגשות.
אני כבר בישיבה, אני יודע שיש קשיים.
קושי שם זה ללמוד 10 שעות במקום 17 שעות. זה נפילה שם.
הצלחה פה זה ללמוד שעה.
בבית ובישיבה הכל אחר. בישיבה אתה מתעלה, אתה מתקדש, אתה נהיה אדם אחר, אתה גדל. בבית? אני מתפלל שלא ליפול, מי מדבר בכלל על להשתפר??
למה?
כי שם אני מוקף בלומדי תורה, זה האוירה שם. בישיבה יש תורה, בישיבה יש מניין נץ. אני לא יוצא לרחוב. התפילות הרבה יותר איטיות. אני מוקף ברבנים ובצדיקים. בבית? פשוט לא. המקום משפיע. וברור שהכל תלוי בי, ובטח שאין לי זכות להטיל על אשמה על מישהו/משהו שאינו אני, אבל המקום משפיע. ה-להתנתק הזה.
ברור שיש קשיים. אבל זה אחרת. הכל אחרת.
א. קשה לי לא להיות עצוב. אני מאוכזב. אני עצוב. כן. בא לי להיות שם. (וגם כשאני שם אני מאוכזב על דקות בודדות שאני מאבד. פה זה על דקות בודדות שאני מנצל.. ואמנם יש הבדל בין זה לזה. כי שם אני נבנה מזה. לאמשנה.) אבל כן. אני מבואס ואני בצער מזה. מעצמי. מזה שאני לא באמת מתאמץ כמו שאני יכול.
ב. כבר עניתי על זה למעלה
חושבת שכן הגבתי והתפספס?
בכל מקרה אתה צודק לגמרי, אבל מכל מקום, להיות עצוב זה רע. שוב, אתה עצוב על משהו חיובי, אבל עדיין העצב עצמו הוא רע ורק גורם לך לייאוש ולבטלה.
חשוב על כך, הרי אם בישיבה יכלת ללמוד 17 שעות ופה בקושי שעה, יש טעם בכלל להתאמץ?
זהו, שכן!!! גם שעה של לימוד היא עולם ומלואו. והעצב והמרמור ימנעו ממך אותה!
ש.. תורה, בשונה מדברים אחרים. אתה מקבל דברים לפי מאמץ.
תראי שמי שמתאמץ, גם אם הוא לא חכם, בסוף הוא יתחכם. מהשמיים יפתחו לו דברים
בשונה מדברים אחרים, שאמנם עוזרים, אבל זה לא ממש 1 ל1. בתורה זה ממש תלוי בזה.
אמ. ברור לי, בפנים. לימוד של שעה פה שווה הרבה יותר מלימוד של 3 שעות שם.
למה?
כי בשביל ללמוד פה אני שובר תצמי. אני מתאמץ וקשה לי. ואין דרך להצליח בלי זה. אין.
ו.. אם אלמד פה 10 שעות.. אז.. וואו. תחשבי כמה זה לעומת הלימוד בישיבה.
כמה תוצאות, כמה פירות, כמה התעלות אפשר להפיק מזה.
ו.. אולי זו הסיבה שאני עצוב. כי.. כשאני גדל, היצהר גדל. ואני שם לב לזה. איך אפשר שלא.
כשאני למקרה, שאני יודע, אני יודע בלב שלם שאני מסוגל להתמודד איתו. ו.. נכשל. זה שובר אותי. זה מעציב אותי. איזה מן עבד ה' אני? זה לא פעם אחת. זה לא פעם ב. זה קבוע. ואני רוצה, תאמיני לי שאני ככ רוצה את זה. אני רוצה את המאמץ, את ה-לשבור תצמי. אני רוצה ללמוד ויהי מה. אבל זה קשה. ובמקום לנצל את זה שבבית יש את הפוטנציאל הכי גדול להתעלות כי הכי קשה.. אני רק מוריד מהרמה של עצמי. אני מוותר לעצמי. אני.. גורם לעצמי להתבייש בי.
ואז מגיע הקטע של - זה שאני עצוב רק ימנע ממני בכלל ללמוד את המעט הזה שכן אפשר ללמוד בבית.
וזה בכלל אבסורד. כי אני נכנס פה לפרדוקס.
כשאני לומד אני שמח. כשאני לא לומד אני עצוב.
כשאני עצוב - אתם אומרים שזה ימנע ממני ללמוד.
זתומרת שעכשיו אני במעגל הזה.. ובשביל לצאת ממנו צריך ככ הרבה כוחות נפש.
את בטח קוראת את כל ההודעה הזאת, ולאמבינה מה אני מחרטט קשה לא קשה. פתח ספר תלמד.
עשיתי את זה עם מתמטיקה
עשיתי את זה עם ספרי קריאה בתקופה שהייתי קורא
כולם עושים את זה אם יש משהו מעניין אותם.
אבל.
תורה זה אחרת. זה מצריך כוחות נפש גדולים. במיוחד כשקשה. [אני מדבר בשם עצמי. יש ככ הרבה צדיקים שלומדים כדי לנשום. איפה אני לידם. זה ממש לא כולם ככה כמו שאני מסביר. אני מתאר רק על עצמי.]
זה כמובן גם ממלא בהתאם, אבל זה קשה. זה קשה.
ואז כשאני חוזר הביתה,
זה מה שקורה
ואני מגיע לערוץ
ופורק את התסכול הגדול שיש לי על עצמי
וזהו.
תודה על ההבנה.
תודה שרצית לתת לי ביקורת
תודה שאכפת לך
תודה
אבל באמת שאין למה להעריך
מגיע גם מגיע.
הרב שדיבר בעצמו אמר שכשהוא שמע את הסיפור הזה הוא גם בכה
ומפה להפקת לקחים. למעשה.
סיפור עם מסר חזק
תגידו, אני כותבת הרבה בשגיאות כתיב? כי מרוב שזה בכוונה לפעמים זה בלי כוונה
בס"ד
כל הכיף של לקרוא שרשור שלם בזמן ששמים סנדלים נהרס לי
עכשיו אם אקפל גיגית כביסה שלמה עוד ישאר לי מה לקרוא פה
ובכלל זה רציני מידי
שכחתם להשאיר מחוץ לבית את הצדדים הרציניים שלכם? פויה
בס"ד
כל אחד יכול להגרר לדיון
האיכותיים מסוגלים להבין ששרשורים ארוכים זה השטן ולעזוב באמצע
בס"ד
אני כזאת גאון שכשאני עוזבת דיון ברור לכם שזה במחאה על האורך |מניף שיער וזה|
לא חושבת שמישהו חושד בי שנטשתי דיון כלשהוא כי לא היה לי מה לומר
מלכתחילה אני לא נכנס אליו
ואז גם אין בי את הרצון הזה להגיב בו לאיזו הודעה חצופה כי אני לא חלק ממנו מההתחלה
השאלה באיזה ניב בדיוק את מדברת..
אני לא שולט בכולם
אחרת רק מלחשוב על לכתוב את כל המילים בכתב יד, כל מה שנשאר להגיד זה רק: "אני עייפה. שלום."
ממתי צריך לבדוק כיום אם עובדה כלשהי נכונה לפני שכותבים?!
פשוט כותבים.. בהנחה שיש סבירות של 50-50 שמה שכתבת לא כזה מופרך...
שאחרי שהם ישלטו על כל העולם, הם פשוט יתנו לנו הכל במתנה גמורה..
כמובן שבמקרה של חרטה מצידנו, ביטול העסקה ייעשה בכתב בלבד ,באמצעות פנייה לשירות הלקוחות בדואר אלקטרוני.
המוצר יוחזר באריזתו המקורית בלבד, כשהוא שלם ו/או ללא פגיעה ו/או נזק ו/או פגם ו/או קלקול מכל מין וסוג שהוא.
ניתן יהיה לעשות שימוש בחברת השליחויות העובדת עם ה'נותן' לצורך החזרת המוצר בכפוף לתשלום.
אתה רציני?
אוף. מה לעשות אבל שכל הספקים עובדים רק דרך שם? אין להם וואצאפ.
בוזכן, מה לעשות
אי אפשר לדבר בטלפון בלי הרשאות לרמקול סבי
פשיטע
ימ''לבס"ד
שמקרה אני יודעת שהיא בסדר ושהיא מתכננת לחזור כנראה מחר או משהו
אולי מחר
משיח נאו בפומ!נסעה בסוף
בוז
עברי אנכיבוז
עברי אנכיאני הכנתי דף מקורות לאחרונה, והוא ממש לא ככה
יש לי אותו במייל מוכן, בנושא שקשור לשבועות, הייתי אמור להעביר אותו בשבועות, אבל בוטל...
אז..
הוא מוכן
שלם
בריא
ובלי כתב רשי שצולם עקום
בתוך בני ישראלחביב שזורםבוזאחרונהבוזבוז
בוזבאמת חשבתם שהמצאתם את הרעיון של צד ג' ותוך דקה כולם יפנו אליכם?
מן הסתם הם חשבו על האפשרות הזאת לפני זה
ויש סיבות אחרות למה הם לא רוצים
אבל אולי השרשור שלכם יכול לעודד קצת מי שמתלבט
בוזברגועאפשר רק צריך לחשוב מי תהייה צד ב'
בוזברגועלמרות שפתאום עלו לי מחשבות להתגייס
צריך עד שבוע הבא להחליט
כנראה שלא..
ימ''לברגועבאתי לעודד אתכם שלא תתבאסו שלא פנו אליכם
בוזימ''לבס"ד
שאלנו את אחיינית שלי (בת 4) מי כתב את תהילים
ובלי למצמץ היא אמרה הרבי מלך המשיח
רק בשמחה. מכיר כאלה שמדברים כך עד היוםבא לי בירהחן,ציף תכלס'אניוהואקוד אבל פתוחבוזחן,
