למה אני כזאת דפוקה וגרועה בהכל?
..אנונימי (פותח)
אני חייבת ללמוד מתי כן ומתי לא.אני ככ מטומטמת ומתחרטת אוףאוף.למהההההה.לא אוהבת.לא אוהבת שזה יוצא ככה בטעות.אני חייבת ללמוד לחיות בשלום.
עשי לך שלום בתוכך.גגג.
אוף.
נמאס לי.
אני חייבת לדעת איך לעשות את זה נכון.או איך לא לעשות את זה.
אין לי מושג.
ולמה.היא מעצבנת אותי.למה בכוח לעזעזל למה.
..אנונימי (פותח)
זה שורף.כי פעם הייתי בוכה בלי סוף על כמה שאני רוצה גאולה.ועכשיו אני מפחדת מגאולה כי מפחדת שה' יתגלה אליי.ולא באלי הפחד הזה.כי בפנים אני רק מחכה להיגאל.אבל שזה לא יבוא יחד עם זה שה' יתגלה אליי.לא רוצה לשמוע אותו.מעיק עליי הפחד הזה.אני מפחדת שאם תבוא הגאולה אז אני עוד יותר יהיה מבולבלת.מה זה גאולה באמת?דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אני מתפוצצת.
..אנונימי (פותח)
אני עצבנית.זה לא החיים שאני רוצה.אני לא יודעת מה אני רוצה.אני לא יודעת מה ה' רוצה.ואני בכלל לא יודעת אם צריך לעשות את מה שה' רוצה.אני לא רוצה שהוא יתגלה אליי.נקודה.אני מפחדת שאם אני אעשה רצונו אז הוא יתגלה אליי.
אני מפחדת מגאולה.זה יותר מידיי לאחרונה.אני מפחדת.בחיים לא פחדתי ככה מגאולה.וזה מעצבן שהכל ככה בגלל אמא.
באלי לבכות גם.אני מתה מפחד.לאמשנה.בוא נסתום וזהו.זה גם ככה לא יעזור לי.נמאס.נמאס ששום דבר לא ברור.וגם כשברור,אז מפחיד.אני מתה מפחד מה'.אין לי אמון בו שהוא לא יעשה לי את מה שהוא עשה לאמא.ואני כועסת עליו כלכך.באלי לברוח וערק וערק וערק.
..אנונימי (פותח)
יש 2 דברים שאני הכי מפחדת לדבר עליהם.
על האמונה שלי ועל אמא.
ששני הדברים האלה יעופו לעזעזל.
אף אחד לא יודע להגיב לי כמו שהייתי רוצה שיגיבו.אף אחד.ואין לי מושג איך הייתי רוצה שיגיבו אבל בכל מקרה אף אחד לא נותן לי תהרגשה שבאלי לדבר על הדברים האלה.
ואני מפחדת.שישפטו.שלא יכילו שלא יקבלו.שיחשבו שהתחרפנתי לגמריי.וגם ככה אני מחורפנת.אז לדבר על הדברים האלה-עוד יותר יעשה אותי משיגינערית.ואני לא רוצה.עדיף לסתום.אבל זה מונע ממני כלכך הרבה דברים בחיים.זה חוסם לי ועושה פער מול חברות טובות.כי הם לא באמת יודעות מה איתי באמת.ואני חתיכת שקרנית.יודעת לשחק אותה טוב שאני בעאלק יציבות.ועאלק שמחה.אבל אני מתה מפחד שלא יקבלו את מה שאני עוברת.אז אני שותקת.ולא מראה את השתיקה.עוברת לבד.וזה הכי פאקינג שיש.ואני ילדה גסה.כמו שהם אמרו.ושאלתי את אביגיל איך אפשר להיות עדין ולא גס.אמרתי לה שאמרו לי לאני גסה לעומת פעם..היא אמרה שהיא לא רואה את זה עליי.אבל אוף לעזעזל.אז שיתרחקו ממניץאם זה מה שחושבים עליי אז לא באלי להיות קשורה אליהם.לא באלי שיחשבו את זה עליי.כן,אכפת לי שחברות טובות חושבות עליי שאני גסה.גסות זה הדבר הכי מפדגר.הכי רע זה להיות גס.אני אוהבת עדינות.שורף לי שהם רואות את זה עליי.ושפעם הייתי עדינה יותר.אני רוצה להישאר עדינה.ולא באלי.באמת שלא באלי.אני רואה בעיניים ממטרים כמה שופטים אותי וכמה מסתכלים עליי עקום וכמה רואים אותי מתחתם.וזה פשוט להתנשא.על מה?!על כלום.על זה שהם לא עוברות תהליכים באמונה ואני כן?על זה יש להתנשא?!סורי שיעופו לעזעזל.אני שונאת לקלל וזה יותר מידיי לאחרונה.אפילו לעצמי.אבל זה רק מראה לי כמה אני בשפל.וכמה רע לי שפוגעים בי.שונאתתתתתתתתתתתתת שמסתכלים עליי עקום.פשוט שונאת את זה.זה הכי טריגרי שיש.העולם הזה אכזר זה לא יאמן.האנשים בעולם הזה אכזריים.החברים 'הטובים' שלי לא יודעים מה זה להיות עם טאקט.חוסר אמון מרגע לרגע.ואני,אני שותקת.לא אומרת כלום.זורמת..כבייכול.באלי ל.ברמות.באלי פשוט ל.
מחלקה סגורה ישימו אותי בסוף.
ולמה?אמא.
באלי להיכחד.לעזעזל.אני כלכך מפורקת אלוהים יודע כמה.פשוט תסתמו.אם אין לכם משו טוב לומר-פשוט תסתמו.בלי מבטים.
העיקר היא אומרת לי כמה היא שונאת שהיא מדברת מגעיל.ומגיבה מגעיל.שתסתכל על עצמה ואחר כך תדבר.היא מעלה לי לסעיף.למה לעזעזל אני קשורה אליה.ואם היא הייתה יודעת מה אני חושבת עכשיו..באלי לבכות.באלי לבד.לא באלי שום חברים.כולם כלכך גרועים בזה אוף.מוכשים בלפגוע.כלכך מוכשים.באלי לעזוב תאולפנה לעזעזל מה אני עושה שם עדיין לעזעזל מה.פאקינג בגרויות.באמת...זה מה שחסר לי.בוא **** ביחד.פשוט בוא.אני חייבת להשתיק את כולם לפני שאתפרק מבפנים סופית.
..אנונימי (פותח)
חייבת ערק בדחוף.
ואני גם מפחדת.וכל כך סתומה.
ולא באלי להרגיש כמו אמא.
אני ילדה מפגרת ושונה.
אני כמו אמא.אני זה כפילות של אמא.
חייבת חיבוק.
ושונאת להיות במצב מסכן כזה.
אני חייבת להראות שליטה.
וחיבוק זה מגעיל.אבל אני חייבת.וזה מגעיל בנות ובנים וכולם כל כך בעע.אין לי כוחות כבר לעצמי.אוף דיייי