שרשור חדש
יאללה בלאגןןןןאנונימי (פותח)


פאף. פאף פאף. די.אנונימי (פותח)


עוד עונש אבל זה לא החשוב זה החוסר אמון. שיוואו דאי אלוקים.אנונימי (פותח)


לא ראיתי לא שמעתי. הייתי בנאדם. והופ. גם זה לא טוב.אנונימי (פותח)


שמעישראלאנונימי (פותח)


דביר.אנונימי (פותח)


איזה אנשים שיוואו.אנונימי (פותח)


יש לי חשק עז לערוך כאן את כל ההודעות ולהיגמל מפה לתמיד.במבה.
..במבה.אחרונה
בום.במבה.
כלומר עוד אחד.
זה כבר הרגל אצלי.
..במבה.אחרונה
שוב לעשות את זה.במבה.
ושוב אני לא במת רוצה.
אז נתחיל מהלב.
נטפטף לו, הוא עוד יקלוט.
*נשימה עמוקה*
לעזאזל איך הגעתי לזה.
בדיוק כמו שאת הולכת לחזור.
הו, כן, את הדרך אני כבר זוכרת.
ונתחיל ללכת, ישלי דרך ארוכה מאוד.
אבל כשאני אגמור אותה.
הסיפור הזה יגמר.
זה בהחלט שווה אותה.
במבה?
|נאנח|
אני חושבת. ומקווה.
..במבה.אחרונה
אני אוהבת אותן.במבה.
והיא.. היא באמת עזבה.
ו.. וואי יש לי פה קונפליקט עצום..
עם עצמי. כי זה כן ולא
ולא.
וכן.
ופףף
ובכלל היתי מתוסכלת היום.
והן הוציאו אותי מזה.
והשירים ממשיכים את עבודתן בקודש.
ו.. פף על זה ועל זה. שאני לא באמת מצליחה.
אם רק הייתי מצליחה להחליף.
אם ואם ואם ואם כן, כן מודעת שאין בחינה במילה הזו אבל עדין כיף להתמרמר
ובאלי לצרוח שוב. זה ככ היה במקום אתמול.
והיא לא באה מחר.
והיא לא באה היום.
וזה ממש מוזר לי.
ויהיה לי.
וגיליתי היום שאני שוב מתגעגעת.
היה לי ככ כיף בשבוע הזה אבל רציתי את הכיתה *שלי*.
שאני מרגישה בה בנוח להתפרק עד הסוף.
מה שפה אני לא מצליחה.. :/
טויב אני פה בקושי חודשים זה די מובן..
ויש תקווה.
כי זה קצת כן.
ובאוטובוס. שתיקה כיפית כזו שלא הרגשתי מלא זמן..
ואין לי כח לסוע מחר.
לקום בשש ולמרכזית ושעתיים נסיעה ו.. ו.. כן. זה מעצבן אבל זה מה יש ועם זה ננצח.
..במבה.אחרונה