והיא.. היא באמת עזבה.
ו.. וואי יש לי פה קונפליקט עצום..
עם עצמי. כי זה כן ולא
ולא.
וכן.
ופףף
ובכלל היתי מתוסכלת היום.
והן הוציאו אותי מזה.
והשירים ממשיכים את עבודתן בקודש.
ו.. פף על זה ועל זה. שאני לא באמת מצליחה.
אם רק הייתי מצליחה להחליף.
אם ואם ואם ואם כן, כן מודעת שאין בחינה במילה הזו אבל עדין כיף להתמרמר
ובאלי לצרוח שוב. זה ככ היה במקום אתמול.
והיא לא באה מחר.
והיא לא באה היום.
וזה ממש מוזר לי.
ויהיה לי.
וגיליתי היום שאני שוב מתגעגעת.
היה לי ככ כיף בשבוע הזה אבל רציתי את הכיתה *שלי*.
שאני מרגישה בה בנוח להתפרק עד הסוף.
מה שפה אני לא מצליחה.. :/
טויב אני פה בקושי חודשים זה די מובן..
ויש תקווה.
כי זה קצת כן.
ובאוטובוס. שתיקה כיפית כזו שלא הרגשתי מלא זמן..
ואין לי כח לסוע מחר.
לקום בשש ולמרכזית ושעתיים נסיעה ו.. ו.. כן. זה מעצבן אבל זה מה יש ועם זה ננצח.

העולם איבד את זה סופית?

אוף, בא לי להתחתן (אולי אפילו אני רוצה)

במחנה שאלתי את הרב מה עושים במקרה שאוהבים מוקדם מדי, לא חשבתי לשאול מה עושים במקרה שמדובר רק בצד אחד..

איך הלב דופק, בדיוק כשנכנסתי גם את פה