פורום ריק ומוסתר (עמוד 1001)

הוא תמיד מוכן.
מוצב לו שם, על המדף.
כריכתו אפורה- כסופה, ומבטו- מבט עז.
מעודד. תומך. מנחם. סולל לי את שביל החיים.

אני מביט בו דום.
יודע, חיי תמוכים בו.
נודר – על בטחונך אקבר.

כאן, אתמודד עם קשיי.
אני יודע, כל ימי חיי.
נודר- איתך ובשבילך אשאר.

אובך מתערפל, עיני כולו
קריאה בודדה לתקווה
רוצה להגיע, נכשל, נופל,
ולא יכול, לא יכול, לא יכול!
ספירה לאחור, תחושת מפלה
טימיון יורדתי, עז שנחלש,
ירייה בודדת שנקבה לבבות
כולם כאן, מסביבי, עומדים דום
ואני בא , מושפל , מואפל,
נותן לנם חוזק ומרים כוח הק-ל

להיות חזק זה לדעת לא להשבר כשצריכים אותך, כשצריך לתת גב למישהו אחר.

להיות חזק זה לדעת שמותר לבכות ושזה לא הופך אותך לחלש וקטן.

להיות חזק זה להיות אמיתי עם עצמך, להיות כנה עם הסביבה.

להיות חזק זה לדעת להאמין במי שאתה, להיות בטוח בכוחות שלך.

להיות חזק זה לדעת לקום גם כשנופלים, שנשברים.

 

פעם חשבתי שאני לא חזקה שאני בנאדם שנשבר רק כי בכיתי במיטה..

היום אני יודעת שגם לאנשים חזקים מותר להשבר שגם להם קשה

ואני יודעת שאני חזקה שיש בי כוחות לחזק אנשים , לחזק בעיקר את עצמי.

 

אנשים זה לא חוכמה להיות חזק כלפי אחרים ,

החוכמה היא להיות חזק לעצמך,

לדעת לחזק את הנפש, לתת לה לקום ולהתמודד.

 

 

 

 

בגלל שאני כבר בן 18, ואני בפנימיה כבר ארבע שנים. ושבועות על גבי שבועות לא הייתי בבית במהלך חיי.

פתאום בא לי את אבא ואמא, פתאום בא לי לחבק אותם, להרגיש אותם.

התגעגעתי לאחי הקטן, שיקפוץ עלי, שיזרק עלי. עם נזלת או בלי נזלת, העיקר שעלי.

ואחותי, המתוקה הקטנה הזו, נשמה. בא לי שתרדם על הספה ואז באמצע הלילה אני יבוא לקחת אותה למיטה ואז היא תמרח עלי, ותפתח טיפה את העניים, תמלמל מילים, תחייך כרגיל, ותניח עלי את הראש.

family- התגעגתי. באמת.

|מסתכל לשמיים|
|עוצם עיניים|
|ממלמל|

זהו.
אבא שלי, אוהבת אותך בלב שלי

צא כבר מהעננים האלא ש'ך
רד אלי לתת לי חיבוק

שנתקלים במשהו סתמי לחלוטין
ופתאום מבינים כמה שפר עליך גורלך
כמה באמת כלום לא מובן מאליו
ובכמה טוב אנחנו מוקפים

די כבר
תתאפסי

על השביל הירוק המטפס בין הרים,
הולכים להם בנחת
שני אנשים חרוצים.

הם פוסעים להם בו
צעד אחר צעד,
מביטים בדרכם העולה
על עבר היעד.

על השביל האפור הזה
יש מליון אנשים בשנה
ויש להם שאיפה משותפת -
להגיע אל המעלה.

בין קוצים ואבנים
מסתובבים להם שניים
שנשבעו, כי לעולם,
לא יכלו במסעם.

את כל אונם ומרצם יתנו,
להגיע לפסגת השאיפות,
לכבוש את המטרה ולהגיע לשם,
אל סוף שביל הל(ה)בבות.

עשיתי טעות

צריכה ללמוד להיזהר יותר

הדמעות זולגות בלי קול השמחה נעלמת לרגע קט 

 

והזיכרון, הישן מחלחל ונכנס פנימה..

 

זה כואב, אפילו מאוד.. צריך למצוא מאיפה לקום,

 

לאגור כוחות ולהתמודד..לרפא את הפצע שנשאר..

 

אף אחד לא יכול להבין, החוויה הזאת היא רק שלי ומי שלא חווה לא יבין..

 

אל תנסו, זה סתם יכאב. אתם רק יכולים להקשיב ולהיות..

 

להיות בכאב, לנסות לחוש..

 

להוציא אותי מזה אבל לא לתת להדחיק,

 

זה רק יתפרץ אחר כך זה לא יעזור..

 

איזה כאב. אוי זה כואב.

אני בן אדם מוזר.

היום גיליתי את זה.

מוזר.

 

אסור לי להסתכל שם. הייתי טיפשה. זה הזוי.

 

לא השתניתי הרבה.

 

 

 

טוב אני באמת מוזרה

 

מחשבותמחשבותמחשבות

פחדפחדפחד

כאבכאבכאב

סיוטיםסיוטיםסיוטים

 

וואייייייי טאטעעע
רק שייגמר כברר
שיהיה מאחוריי
אני לא יכולההההה

אבא. תן בה הבנה שהיא צריכה כבר לעשות את זה. ושתעשה את זה חכם. 
ולא יודעת כבר מה לבקש.
וואי.

אבא.

 

אתה לימדת אותי לקרוא לך דווקא מן המיצר
עכשיו אני עומדת כאן בוכה לפניך ענני במרחב
לא אמות כי אחיה ואספר מעשי י-ה
אני לא מתכוונת לוותר הפעם אב הרחמן

 

אב הרחמן אבא יקר
תן בי את הכח לעמוד בנסיון הזה...

 

 

יום שלישי הולך להיות מאתגר וקשה. מדי אפילו אני חושבת.

אוף.

 

טאטע.

בבקשה ממך.

מעצבן לי נורא ואין לי כח להתמודד אין לי כח להתאמץ להיות נחמדה אין לי כח לוותר על העצבים ובלי קשר אני מתגעגעת אליו קצת ממש מעט כשחושבת עליו ואולי אשמח לפגוש אותו שוב אבל הוא בטח יברח ממני כי מי ירצה אחת כמוני שנכנסת לשם כל פעם כמעט במודע אבל אני רוצה אותו ורוצה שירצה אותי ככה בכלל אני רוצה למצוא אותו כבר להפסיק להיות לבד להפסיק להחליט לבד רוצה מישהו להתייעץ איתו מישהו לדבר איתו מישהו לבכות לו מישהו להיות איתו רוצה מישהו ועוד משהו שצונזר מחשש שמישהו יטרח לקרוא מה כתבתי ויבין על מה אני מדברת בזמן האחרון אני לא מדברת עם אף אחד ואין לי הסבר לעצמי למה פתאום לא נוח לי לשתף אף אחד מרגיש לי שכולם עסוקים וכל מי שאני כותבת לו זה מפריע לו אז אני לבד לא מדברת עם אף אחד לא משתפת אף אחד ואם אעלם יום אחד אף אחד לא ירגיש אפילו יקחו לפחות ארבעה ימים עד שמישהו ממי שנקרא חברים שלי ישים לב לזה לא כייף להרגיש מיותרת לא כייף להרגיש חסרת תועלת אבל זה מה שיש כרגע ואולי לפחות אני צריכה לשמוח שאני מרגישה חג שמח

תמיד אתה חוזר
תמיד אתה אומר
את האהבה שלי

ולא הפרעת לי פשוט קצת מוזר לי לאבד אותך כל שני וחמישי
תמיד אתה חוזר
תמיד אתה אומר
את הנסיכה שלי





וואו. יש בעולם שירים כל כך יפים. אמייזינג

למהלמהלמהלמה

 

תחשבי לפני!!

 

וואללה,

אין.

אין.

אין.

אין לי כוחות לשבת-חג הזה.

 

המוני שעות של להיות נחמדה לכולם.

ולאכול אוכל שהורס אותי.

ובלי מחשב.

ובלי פלאפון.

ולנסות ללמוד.

וכאב.

ופחדים.

ומחשבות.

 

אה,

ואסור לקחת את הכדורים של האלרגיות.

אז בכלל.

 

פשוט סבל.

סבל.

 

למה.

 

למה דווקא עכשיו חזרו האלרגיות.

 

פיכסה.

 

 

 

איןליכחאיןליכחאיןליכח---- - - -  -   -      -      -           -

 

 

 

טאטע.

תרחם.

בבקשה.