איכשהו, שיגיע כבר.נחל
...אין ייאוש!
לילה.
מחשבות.
כאב.
פחד.
מוות.
אני שונאת את הקונספט של אנשיםכישוף כושל
יצורים נחותים שעושים רעש וחושפים שיניים בצורה מבהילה 😒
בואי לעולם שלנו, אנשי המחשוב.משה
חסר לי משהו מהותי כדי שזה יעבודכישוף כושל
מוח.
גם ככה הוא כבוי אצלי עכשיו כדי לחסוך בסוללהמשהאחרונה
יש לי את המפתחזית שמן ודבש
עכשיו רק צריך למצוא את הדלתימ''לאחרונה
טוב, אז נגמרו המבחנים...חן,
איזה כיף לשמועמשה
אני ארגיש ככה כשיגמר קול חי !
(אגב, מישהו רוצה קישור לשחק ?)
בגרות? סמסטר?זית שמן ודבשאחרונה
##פרח קפוא
אלוהיםסערה
תגיד לי שאתעורר מחר.
ואבא אמר לי שהוא לא נרדם כל הלילה, אמא ישנה בסלון.
ואבא שבור. במבטו. בקולו. במילותיו.
זה קורע אותי לחתיכות, נו, שירד המסך ואראה כבר את אלוקים צוחק. הרי זה לא אמיתי! לא!
יש להם את הזוגיות הכי מושלמת שהכרתי ולעזאזל החזקתי מהם!
אני מאמינה שזה יעבור. השאלה איך תראה המציאות שלנו אח"כ.
הוא אמר שהוא יעבוד בפסח. אהבה שלי האח הזה.
אמא לא יכולה לדבר איתו. אמא בורחת. אמא כועסת.
ואני?
אני מחייכת. מאמינה ובוטחת בידיעה שלמה שהתקופה הזאת תעבור. וליבי מתכווץ. מבטי המום ופי פעור.
ושתינו נחנקות בבכי. אלוהים תעזור, טוב?
כמו שהיא אמרה "עברנו את פרעה נעבור גם את זה.."
אני לא מאמינה שזה פוגש אותי שוב...חן,
זה כבר קצת מתחיל להיות קשה

וזה מבאס אותי... זה לא אמור להיות ככה!!!! פשוט לא!!!
...רצוא ושוב.
אחר כך היא באה אלי.
ואמרה לי שקשה לה לראות אותי ככה,
וחיבקה.
והיא אמרה לי שאני ענקית.
ושבגלל זה אני רוצה דברים ענקיים
ולא מסתפקת בקצת
אבל
זה בדיוק המן.
כל זה אינו שווה לי.
כאילו כל השמחה שלי לא שווה לי
אם אני גם קצת צובה
כאילו זה או הכל או כלום.
וזה לא נכון!
זה בדיוק התיקון שלנו לעמלק.
שגם זה שווה לי.
כמה שיותר,
אבל כמה שפחות- מספיק.
והיא שוב חיבקה ואמרה שאני ענקית.
ואמרתי לה תודה ומזל שיש אותה
(יואו. הצלחתי להגיד את מה שהרגשתי)
ואז היה לי קצת שמח.
היה לי קר. הייתי עם פשמיכה והיה לי קר.רצוא ושוב.
בהתחלה היא באה לבדוק את התפוחי אדמה. אחר כך היא באה לבדוק את העוף.
אחר כך היא באה לבדוק אותי.
-מה קרה, ****?
-אני לא מרגישה טוב..
-מה, הראש?
-לא, הרגשה כללית כזאת..
-מה קרה?
-לא יודעת. פשוט הרגשה כללית לא טובה.
-זה בגלל אדר. זה היצר.
-מפחיד אותי. קשה לי שאני חייבת לשמוח. שאם לא אז יש לי בעיה.. אני יכולה לשמוח, אבל לא כשאומרים לי..
-מי את מרגישה שמחייב אותך לשמוח? את עצמך?
-גם. וגם הסביבה. אם אני לא שרה ורוקדת אז יש פה בעיה. אני חייבת תמיד לרקוד ולשיר ואם לא אז כנראה שאני בדיכאון של הלייף.
יואו, כמה דמעות בעיניים.
-וואו, זה הרגשה מאוד קשה...
....
אני חושבת שצריך לברר מה זה שמחה..
זה פוגש אותך בהרבה נקודות בחיים?
-כן
התחילה לספר סיפור על הלידה של ******, ואז הוא קרא לה פעם שניה אז היא הלכה, והיא אמרה שהיא תכף חוזרת.
היא הלכה,
ופתאום
נהיה לי חם. הייתי עם פשמיכה, והיה לי חם.
ואז יצאתי החוצה ובכיתי. והדמעות חצו את הסומק באמצע.
פתאום כלכך אהבתי אותה. ואפילו חשבתי לספר לה על הפחד הכי גדול שלי. שסיפרתי רק ל****. אולי אני אפילו יעשה את זה.
ופתאום קלטתי שכמה שהייתי בטוחה שאפשר לבד, שאני מצליחה ומתקדמת ככה-
אי אפשר, בעצם.
אפילו את העבודה שעשיתי לבד על השמחה, עשיתי חלקית ועקום.
מסתבר שחייבים, חייבים מישהו קצת גדול שיעזור.
מדריכה לא רלוונטי,
מחנכת לא רלוונטי.
שונאת את שתיהם.
(טוב, לא בדיוק. אבל לא רוצה לדבר עם שתיהם)
אבא ואמא גם פחות.
אז נשארו אנשים, אבל אני לא יודעת לדבר.
....רצוא ושוב.
רק שאני אצליח,רצוא ושוב.
שאני אצליח לשתוק.
ולעשות את זה בלי לפגוע בה.
אנשים עדינים נפגעים מהעדינות שלהם. לא פלא שלא נותרו הרבה כאלה בעולם.
אנשים עדינים זה ממש בעיהמשה
אחר כך הם נהיים לא עדינים בגלל שאין להם ברירה, אבל מבפנים העסק לא משתנה. רק מורחק ומורתע.
(תודה על זה)רצוא ושוב.אחרונה
כשהרצון מתנגש עם מה שנכוןרוקדת בגשם
מוכר היטב. אבל מה הפעם?משה
לא משהו גדול.רוקדת בגשםאחרונה
וזה החלק הקשה.
....אור מ
בבקשה שרק יהיה עם מי לעבור את זה
בבקשה
יש לי. בטח. יש לי עם מי. {ביטחוןואמונה
לא. את לא תעשי לו את זה. נכון אמא?
זה יעבור.
למרות שחרב עלינו העולם. בערך.
אעע.
ועכשיו גם כן עם ההבנה הזאת שאין בזה שום ישות. שום הוויה. אז מתעלמים כי זה לא באמת כואב זאת לא באמת אהבה זה לא באמת בעיה.
רק אל תהיי עצובה.
עד שמצאתי מקוםכישוף כושל
אופאופאופאופ
באמת הרגשתי כבר חלק
התחלתי להתחבר לאנשים האלה
אני לא מאמינה שזה כבר נגמר
הנה אני חוזרת לחיים של שיממון חברתי
לעזה
נועדתי להיות לבדכישוף כושל
ברוכה הבאה למועדון של השיממון החברתימשהאחרונה
להצטרפות למועדון, הקש 1
לתשלום דמי חבר והנהלת חשבונות, הקש 2
למזכירה האלקטרונית הקש 0 או המתן
בברכה, ההנהלה
הרהורים של בוקרחן,
כל ענף שנחתך או נשבר לו הצמיח לו את הגובה....
כל סנטימטר בגזע שלו הוא עדות אילמת לענפים שהיו פעם...
מה זה אומר??
צריך להישבר בשביל לצמוח?
בשביל לגדול?
דו שיחפרח קפוא
לא חיימ אל תדאג אני שואבת יחס מאלוקים, ותאמין לי אין לו ברירה אלא לתת לי קצת.
אני? שקרנית? מה פתאום?! אני דוברת אמת! אני הבנאדם הכי אמין בעולם! נו...אל תפחד..הנה, אני מבטיחה לחייך כשיוצא לי משפט רציני, זה מחפה.
מה? אתה שואל מה לגביי? ובכן.. יבוא יום ואתממש.
אהה אז היית מסביר, לא, אני רוצה אבל פוחדת.
פוחדת להפריע פוחדת להכאיב פוחדת להרוס...
כן תתפלא אבל יש דברים שאני לא מבינה, וזה הלב שלו, אתה מכיר אותו? באמת??! ואוו. אהה אתם חברים? וואלה. חשוב אתה, לא! באמת שלא בגלל שאתה שלי..פשוט יש לך קשרים הזויים עם כל כך הרבה לבבות.
תגיד רגע, אם כבר יוצא לך לדבר איתי-
למה?
באמת אני שואלת! מה אתה מחייך?!
למה אתה כזה..מטופש...וחסר מודעות עצמית.
אל תעלב אבל יש יומרנות ויש מטרה ויש הבדל.
מה השתיקה פתאום? נבהלת?
אה, ברור שאין לך מה להגיד, הרי אין לך סיבה הגיונית לטירוף הזה. זה לא בתחום שלך.
בקיצור, כמו שעניתי בהתחלה- לא, אני לא צריכה יחס. ואל תחפש אותו במקומי.
תודה.
#פועםסידרתי
#דושיח
#עצמי
אין לי אפילו מילים.רוקדת בגשם
כן, זה השלושים.
שלושים יום עברו מאז שהסתלקת.
שלושים.
מי חלם אז, ששלושים שלך יצא ברח אדר?
מי חלם?
תמיד היית איש כזה של אדר.
תמיד שמח.
תמיד אופטימי.
מי חלם שדווקא אתה תלך ברח שבט?
מי חלם?
אנחנו מתגעגעים אליך כאן.
השנה, בפורים, לא נוכל לשמוע שיעור שלך.
השנה, בפורים, לא הזכה לראות את האור על פניך.
השנה, בפורים, אנחנו נהיה לבד.
השנה, אנחנו נחכה לך.