בס"ד
הלוואי שהיית קיים
אמרתי היום לאורית
שלפעמים זה מרגיש שאני צריכה לדמם על הרצפה כדי לקבל יחס
אבל טעיתי עם אנשים רחוקים מספיק גם רק לדבר על דמם
רק קרובים צריכים אותות מצוקה כאלו חזקים
וגם אז הם לרוב מתעלמים
ובכןימ''ל
זה נכון, אבל לא כי לא אכפת להם אלא כי קשה עד בלתי אפשרי לראות מה קורה אצל האחר בפנים. וכשזה מישהו קרוב ומוכר זה קשה עוד יותר כי היחס אליו הוא לא בוחן ורגיש אלא אינרציאלי (מלשון אינרציה, מכח ההרגל).
-כאן צונזר משהו אישי מדי-
כשאני אומרת בפירוש שרע לי ואני צריכה עזרה?כישוף כושל
בס"ד
הם לא לא רואים
הם מתעלמים מטעמים שונים
זה דבר אחרימ''ל
השאלה היא אם זה כי הם לא לוקחים את מה שאמרת ברצינות או שהם כן ובכל זאת מתעלמים. ולמה, כי לכל אחת מהאפשרויות יכולות להיות כמה סיבות.
נכון.פצלושית
את יודעת למה?
כי לאנשים הקרובים הכי קשה להאמין שרע
כי זה באיזשהו מקום מרגיש להם כישלון שלהם
שהם לא הצליחו שיהיה לך טוב
את נשמעת בדיוק כמוהםכישוף כושל
אני מניחה שזה רע?פצלושית
מצטערת.
פשוט ככה זה
קשה לאנשים לקבל את זה שהם לא מצליחים
זה פשוט ככה כמו שאמרתכישוף כושל
בס"ד
כמו שמישהו חכם אמר לי פעם
'כחול זה טוב או רע? זה פשוט כחול'
כמו שמישהו חכם אמר לי פעם
'כחול זה טוב או רע? זה פשוט כחול'
זו דרישה גדולה מדי מהאדםמאיר.אחרונה
אני שונא כאב.
בורח ממשימות אמורפיות
אם יש משהו ספציפי שמבקשים הרבה יותר קל לעזור או להיות שם
הרבה מבינים רמזים ומתעלמים מהם
בורח ממשימות אמורפיות
אם יש משהו ספציפי שמבקשים הרבה יותר קל לעזור או להיות שם
הרבה מבינים רמזים ומתעלמים מהם
...אין ייאוש!
שאלתי אותה איזה שיר היא חושבת שישמח אותי.
היא חושבת,
ועונה: אממ אולי פרדס רימונים?
~הטוב שלך ינצח את כל השברים
ולאט תהלכי בפרדס רימונים
תעירי חיים
לתחייה
לתקיעה
לתרועה
בתרועה~
(אבלאבל.
איזה טוב יש בי?
שום טוב.
כלום.
רק רע.
אני רק מזיקה פה לכולם.
השיר הזה אולי נכון על אנשים אחרים פה בעולם.
כמוה.
נשמה טהורה שכמותה.
אבל לא עלי.)
היא חושבת,
ועונה: אממ אולי פרדס רימונים?
~הטוב שלך ינצח את כל השברים
ולאט תהלכי בפרדס רימונים
תעירי חיים
לתחייה
לתקיעה
לתרועה
בתרועה~
(אבלאבל.
איזה טוב יש בי?
שום טוב.
כלום.
רק רע.
אני רק מזיקה פה לכולם.
השיר הזה אולי נכון על אנשים אחרים פה בעולם.
כמוה.
נשמה טהורה שכמותה.
אבל לא עלי.)
...אין ייאוש!
הגעתי למסקנה.
השיר הנ"ל נכון לגבי אנשים מסויימים.
לגבי *****.
כל כך.
נשמה טהורה שהיא.
אבל הוא כל כך לא נכון על אנשים אחרים.
זתומרת, עלי.
אין בי שום טוב.
והוא לא ינצח שום שברים.
השברים יישארו אצלי לנצח. כי אין שום פיסת טוב שיתקן אותם.
וזהו.
(משומה לא מכאיבה לי המסקנה הזאת.
אולי כי כבר בעצם ידעתי אותה.
ואולי כי כבר אי אפשר להכאיב יותר ממה שכבר כואב. כי כואב. מאוד.)
השיר הנ"ל נכון לגבי אנשים מסויימים.
לגבי *****.
כל כך.
נשמה טהורה שהיא.
אבל הוא כל כך לא נכון על אנשים אחרים.
זתומרת, עלי.
אין בי שום טוב.
והוא לא ינצח שום שברים.
השברים יישארו אצלי לנצח. כי אין שום פיסת טוב שיתקן אותם.
וזהו.
(משומה לא מכאיבה לי המסקנה הזאת.
אולי כי כבר בעצם ידעתי אותה.
ואולי כי כבר אי אפשר להכאיב יותר ממה שכבר כואב. כי כואב. מאוד.)
הי ילדה!לפחות בחלומות.אחרונה
וואו נשמה.
כמה כואב לי. לקרוא את כל השרשורים שלך פה.
אוף.
הלוואי שיהיה לך טוב.
הלוואי הלוואי.
ותאמיני שיש גם טוב.
תאמיני שגם בך יש טוב.
אין דבר כזה, פשוט אין,
בין אדם שאין בו טוב!
הלוואי שגם תצליחי לראות את זה בעצמך..
ואני יודעת, שכשנמצאים בתוך הייאוש,
כל המילים שכתבתי עכשיו נשמעות בלבולי שכל.
יודעת.
אבל הייתי חייבת לכתוב.
.
...אין ייאוש!
די. נמאס לי.
אני מותשת.
מדי.
גם פיזית.
וגם נפשית.
ברגע זה מה שאני מרגישה זה שאני מרוסקת על הרצפה. בלי יכולת לזוז.
יכולת לקום אפילו לא אופציה.
אני מותשת.
נמאס לי.
באמת.
החיים האלו לא מועילים לאף אחד.
לא לי.
ובטח שלא לאחרים.
אני רק מזיקה כשאני חיה בעולם הזה.
אסור שמחר יגיע.
אסור אסור אסור.
אני לא רוצה לחזור לאולפנה.
אני לא רוצה לפגוש את האנשים האלה.
את ***. ואת ****. ואת *****. ואולי גם את *****. ואת המורה ******. כל כך כל כך.
והמורה המחליפה מתחילה. לא. רוצה.
אין לי כוח להתחלות חדשות.
אין לי כוחות ורצון לחזור מחר. אין.
אין לי כוחות נפש להיות שם.
ואני עוד התלבטתי אם לבוא לשבת.
עלאק. על מי אני עובדת.
אני אשאר בבית.
והן יהיו בלעדיי. ברור שעדיף שיהיו בלעדיי. אני רק אהרוס להן. אני אנחס להן תאווירה.
ברור שעדיף שאני אשאר בבית.
אבא.
אין. לי. כוחות. פיזיים. ונפשיים. למחר.
אז פשוט שלא יגיע, טוב?
יהיה הרבה יותר טוב לכולנו אם הוא לא יגיע.
(היי.
אני אמורה להיות שמחה.
קניתי היום המון דברים חדשים ויפים.
הייתי אמורה להיות שמחה.
הייתי.
אני לא.)
אני כל כך לא.
אני כפוית טובה.
אני מרירה. ועצבנית. ודכאונית.
יופי לי.
איככ באלי להקיא את עצמי. שאני לא אהיה יותר.
בעעע.
אני כל כך סתומה. ומטומטמת. כל כך אבל.
הו אבא. למה אני קיימת בכלל.
בקיצור, מסקנה:
#שמחר_לא_יגיע_!_!_!
אני מותשת.
מדי.
גם פיזית.
וגם נפשית.
ברגע זה מה שאני מרגישה זה שאני מרוסקת על הרצפה. בלי יכולת לזוז.
יכולת לקום אפילו לא אופציה.
אני מותשת.
נמאס לי.
באמת.
החיים האלו לא מועילים לאף אחד.
לא לי.
ובטח שלא לאחרים.
אני רק מזיקה כשאני חיה בעולם הזה.
אסור שמחר יגיע.
אסור אסור אסור.
אני לא רוצה לחזור לאולפנה.
אני לא רוצה לפגוש את האנשים האלה.
את ***. ואת ****. ואת *****. ואולי גם את *****. ואת המורה ******. כל כך כל כך.
והמורה המחליפה מתחילה. לא. רוצה.
אין לי כוח להתחלות חדשות.
אין לי כוחות ורצון לחזור מחר. אין.
אין לי כוחות נפש להיות שם.
ואני עוד התלבטתי אם לבוא לשבת.
עלאק. על מי אני עובדת.
אני אשאר בבית.
והן יהיו בלעדיי. ברור שעדיף שיהיו בלעדיי. אני רק אהרוס להן. אני אנחס להן תאווירה.
ברור שעדיף שאני אשאר בבית.
אבא.
אין. לי. כוחות. פיזיים. ונפשיים. למחר.
אז פשוט שלא יגיע, טוב?
יהיה הרבה יותר טוב לכולנו אם הוא לא יגיע.
(היי.
אני אמורה להיות שמחה.
קניתי היום המון דברים חדשים ויפים.
הייתי אמורה להיות שמחה.
הייתי.
אני לא.)
אני כל כך לא.
אני כפוית טובה.
אני מרירה. ועצבנית. ודכאונית.
יופי לי.
איככ באלי להקיא את עצמי. שאני לא אהיה יותר.
בעעע.
אני כל כך סתומה. ומטומטמת. כל כך אבל.
הו אבא. למה אני קיימת בכלל.
בקיצור, מסקנה:
#שמחר_לא_יגיע_!_!_!
אין לי מקום בלב כדי להגיב אבל שתדעי שקראתי,*בננית*אחרונה
הזדהיתי, ובעיקר כאבתי איתך
ש-ה' ישלח לך טוב, ובשפע
ש-ה' ישלח לך טוב, ובשפע
...אין ייאוש!
כואב לי.
ואני מותשת.
ואני עייפה רצח.
ואני צריכה לישון. דחוף.
ומחר צריך לקום.
לאולפנה.
לאלאלאלאלאלאלאלאלא!!!!!!!!
אעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע
רק לא אולפנה!!!!
לא רוצה.
איכ.
היא כתבה לילה טוב.
טוב?
לי הוא רע.
איכ איכ לא רוצה אולפנה.
ואני מותשת.
ואני עייפה רצח.
ואני צריכה לישון. דחוף.
ומחר צריך לקום.
לאולפנה.
לאלאלאלאלאלאלאלאלא!!!!!!!!
אעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע
רק לא אולפנה!!!!
לא רוצה.
איכ.
היא כתבה לילה טוב.
טוב?
לי הוא רע.
איכ איכ לא רוצה אולפנה.
בואו נקיא את עצמנו לדעתשחר.
להתעלם מכל המטלות.
לא. לא נתעלם, נפרק אותם לחתיכות קטנטנות.
כי ככה אני צריכה עכשיו. כמו שמאכילים תינוק.
לאט לאט ובטוח.
זה:
אני רוצה את זה. זה צריך להיות בטוח אצלי.
מה שמפריד אותי זה לשלוח, כי זה מחייב, אבל אין מה לפחד , זו לא התחייבות אמיתית לגמרי.
ובכן, לשלוח, פשוט לשלוח.
אחרי ששלחנו לנסות להתחיל למלא דברים או לפחות להכניס לשם מקורות. רק מקורות. כן, זה יכול להיות טוב. ואז מחר לדבר איתם ולראות איך ממשיכים.
אחרי שעבדנו על זה לא יותר משעה, הולכים לזה.
משקיעים קצת, מתאמצים. דרוש פה מאמץ. יש לי את כל הזמן שבעולם. כן, לאט לאט. בשקט ובהתמדה אני אצליח את זה.
הלאה. להלחם בעצלות ולהקדיש 15 דק בשביל זה. אי אפשר לחיות במאורה.
15 דק של זה. (לא לפחד!!)
10 דק של זה (לא יותר!!) (כי זה יכאיב)
ואחר כך כבר נראה.
ככה, חתיכות קטנות הם אכילות. ללעוס היטב.
לא. לא נתעלם, נפרק אותם לחתיכות קטנטנות.
כי ככה אני צריכה עכשיו. כמו שמאכילים תינוק.
לאט לאט ובטוח.
זה:
אני רוצה את זה. זה צריך להיות בטוח אצלי.
מה שמפריד אותי זה לשלוח, כי זה מחייב, אבל אין מה לפחד , זו לא התחייבות אמיתית לגמרי.
ובכן, לשלוח, פשוט לשלוח.
אחרי ששלחנו לנסות להתחיל למלא דברים או לפחות להכניס לשם מקורות. רק מקורות. כן, זה יכול להיות טוב. ואז מחר לדבר איתם ולראות איך ממשיכים.
אחרי שעבדנו על זה לא יותר משעה, הולכים לזה.
משקיעים קצת, מתאמצים. דרוש פה מאמץ. יש לי את כל הזמן שבעולם. כן, לאט לאט. בשקט ובהתמדה אני אצליח את זה.
הלאה. להלחם בעצלות ולהקדיש 15 דק בשביל זה. אי אפשר לחיות במאורה.
15 דק של זה. (לא לפחד!!)
10 דק של זה (לא יותר!!) (כי זה יכאיב)
ואחר כך כבר נראה.
ככה, חתיכות קטנות הם אכילות. ללעוס היטב.
וזה לא עובד לנו. בואו נתייאש.שחר.אחרונה
-_-סתרי המדרגה
למה אני כל כך זקוקה?
למה אי אפשר להאמין שאני אהובה בלי שיאמרו את זה מפורשות?
למה המחשבות לא תואמות רגשות?
אוף עם זה, אוף.
כמו טיפשה, את מחכה להודעה, לתגובה, לאות חיים.
זה כזה מסכן להיות זקוק,
אפילו שכולנו בעצם זקוקים.
למה אי אפשר להאמין שאני אהובה בלי שיאמרו את זה מפורשות?
למה המחשבות לא תואמות רגשות?
אוף עם זה, אוף.
כמו טיפשה, את מחכה להודעה, לתגובה, לאות חיים.
זה כזה מסכן להיות זקוק,
אפילו שכולנו בעצם זקוקים.
אני מתכחשת.שחר.
אני לא יכולה להכיל מוות. זה לא נקלט לי במוח. במיוחד טרגי כל כך.
אני לא יכולה להבין את זה, שאנשים הדליקו נרות חנוכה ונשרפו בגללם.
אני לא יכולה להבין שהמשפחה שלהם נקרעה לגזרים.
והם לעולם לא יהיו שוב.
זה לא נקלט במוח אנושי, שמשתוקק לחיים ונלחם עליהם בכל כוחו.
אני לא יכולה להבין את זה, שאנשים הדליקו נרות חנוכה ונשרפו בגללם.
אני לא יכולה להבין שהמשפחה שלהם נקרעה לגזרים.
והם לעולם לא יהיו שוב.
זה לא נקלט במוח אנושי, שמשתוקק לחיים ונלחם עליהם בכל כוחו.
אולי אני שוב צריכה לעצורטוב נו..
ולהזכר במה שהיא אמרה. "את קשה עם עצמך מידי."
אם רק היה לי זמן וכח.
€€פצלשונ
...אין ייאוש!
ואלו מסקנותינו להיום:
#לבזבז זמן זה נוראי.
#לא עשיתי מתמטיקה וזה גרוע לחלוטין.
#אני חייבת ים. איתה. דחוף. טאטע שיהיה כבר.
#כאב לי וצבט לי לראות את התמונות שהיא שלחה. לא נורא אני ממש לא החשובה פה.
#אני ממש ממש שמחה בשבילה למרות שלי זה מכאיב.
#יש לי בשכבה בנות הזויות.
#אסור שיום חמישי יגיע. אסור בתכלית האיסור.
#אני. לא. רוצה. לחזור. לאולפנה.
#לפעמים הבית לא עושה לי כל כך טוב. אבל גם האולפנה ממש לא. אז אין לי מה לעשות.
#אני אצטרך כנראה לחזור לישון באולפנה לפעמים וזה נוראי ביותר. זה זוועתי.
#אני לא רוצה לחזור כי אני אצטרך לפגוש את **** ואת *** ואת המורה ההיא. ואני לא רוצה את זה. כל כך לא.
#אחרי חנוכה המורה המחליפה מתחילה. וזה יהיה הזוי.
#אני צריכה שהיא תענה כדי שאני אוכל ללכת לישון. והיא לא עונה בינתיים. שתענהה
#אני צריכה לנסוע לעיר דחוף.
#אני מתעבת מתמטיקה. אם יש מילה יותר חזקה ממתעבת תודיעו לי כי היא לא ממש מצליחה לתאר את רגשותי כלפי המתמטיקה.
#אני צריכה לכתוב 5 דברים.
זהו לבינתיים.
#לבזבז זמן זה נוראי.
#לא עשיתי מתמטיקה וזה גרוע לחלוטין.
#אני חייבת ים. איתה. דחוף. טאטע שיהיה כבר.
#כאב לי וצבט לי לראות את התמונות שהיא שלחה. לא נורא אני ממש לא החשובה פה.
#אני ממש ממש שמחה בשבילה למרות שלי זה מכאיב.
#יש לי בשכבה בנות הזויות.
#אסור שיום חמישי יגיע. אסור בתכלית האיסור.
#אני. לא. רוצה. לחזור. לאולפנה.
#לפעמים הבית לא עושה לי כל כך טוב. אבל גם האולפנה ממש לא. אז אין לי מה לעשות.
#אני אצטרך כנראה לחזור לישון באולפנה לפעמים וזה נוראי ביותר. זה זוועתי.
#אני לא רוצה לחזור כי אני אצטרך לפגוש את **** ואת *** ואת המורה ההיא. ואני לא רוצה את זה. כל כך לא.
#אחרי חנוכה המורה המחליפה מתחילה. וזה יהיה הזוי.
#אני צריכה שהיא תענה כדי שאני אוכל ללכת לישון. והיא לא עונה בינתיים. שתענהה
#אני צריכה לנסוע לעיר דחוף.
#אני מתעבת מתמטיקה. אם יש מילה יותר חזקה ממתעבת תודיעו לי כי היא לא ממש מצליחה לתאר את רגשותי כלפי המתמטיקה.
#אני צריכה לכתוב 5 דברים.
זהו לבינתיים.
עצוב לי עכשיו.פצלושית
גלידת לימוןאחרונה
...אין ייאוש!
(טוב.
אני כותבת.
וילדה. אם את מזהה אותי תגידי לי.)
אני כותבת.
וילדה. אם את מזהה אותי תגידי לי.)
...אין ייאוש!
עכשיו היא חזרה הביתה.
ודיברנו קצת.
והיה לה טוב.
ברוך ה'. תודה לך אבא. שמחה ממש בשבילה.
למרות שזה מכווץ אותי וצובט לי.
אני לא חשובה פה.
ואוף.
היא כן צריכה יום בבית להתאפס על עצמה ולישון נורמאלי.
אבלאבל. באלי שניסע לים.
יאו.
אבא תעזור לנו להחליט.
כי גם אולי זה לא יקרה בשישי.
ואני צריכה כבר ים. חייבת.
וואי טאטע בבקשה תעזור לנו להחליט.
ודיברנו קצת.
והיה לה טוב.
ברוך ה'. תודה לך אבא. שמחה ממש בשבילה.
למרות שזה מכווץ אותי וצובט לי.
אני לא חשובה פה.
ואוף.
היא כן צריכה יום בבית להתאפס על עצמה ולישון נורמאלי.
אבלאבל. באלי שניסע לים.
יאו.
אבא תעזור לנו להחליט.
כי גם אולי זה לא יקרה בשישי.
ואני צריכה כבר ים. חייבת.
וואי טאטע בבקשה תעזור לנו להחליט.
...אין ייאוש!אחרונה
בכלל עדיין כואבת לי הבטן.
אבל זה לא אכפת לי.
אם זה ים אז אני נוסעת.
שתכאב הבטן.
לא אכפת לי.
(ואולי.
אולי הים קצת ירפא לי את הנפש.
אז עדיף רפואת הנפש מרפואת הגוף, נכון?)
אנחנו צריכות להחליט.
ההחלטה היא בעיקר שלה.
אבא בבקשה תעזור לנו להחליט.
אבל זה לא אכפת לי.
אם זה ים אז אני נוסעת.
שתכאב הבטן.
לא אכפת לי.
(ואולי.
אולי הים קצת ירפא לי את הנפש.
אז עדיף רפואת הנפש מרפואת הגוף, נכון?)
אנחנו צריכות להחליט.
ההחלטה היא בעיקר שלה.
אבא בבקשה תעזור לנו להחליט.
...אין ייאוש!
(בכלל יש פה מישהי שמכירה אותי.
ואם היא קוראת את מה שאני כותבת זה חבל נורא.
בעצם זה זוועה.
אני לא יודעת אם אני אפסיק לכתוב בגלל זה.
אני לא יודעת אם היא יודעת שזו אני.
אני יודעת בוודאות שזו היא.
אני לא רוצה שהיא תקרא את מה שאני כותבת.
אוי אוי טאטע בבקשה שלא.)
צריך להתגבר!!! 
ghgh
ממghgh
בין קנאה לעצבות
בין הפחד,
בין הלבד לבין היחד,
מנסה למצוא תשובות.
בין קרירות לכאב,
בין השפל,
בין חוסר השפיות לשכל,
מבקש לי פתרונות.
בין מטר של כשלונות לבין אכזבה,
בין אור לעלטה,
הלב צועק די לשלכת.
הלב צמא לאהבה.
עוווד לילה במיטה קרה רועדת
לילה שהזמן עוצר מלכת,
שקט מחריש את האוזניים.
לא מוצא דבר שינחם,
איך אוכל להירדם.
בין אולי לכמעט,
בין בערך,
בלי תמרורים שיסמנו לי את הדרך
מנסה למצוא מקום.
בין רוחות של תקווה,
לבין אשליה,
הלב אינו נכנע אף פעם לא מרים ידיים.
הלב זקוק לאהבה
עוווד לילה במיטה קרה רועדת
לילה שהזמן עוצר מלכת,
שקט מחריש את האוזניים.
לא מוצא דבר שינחם,
איך אוכל להירדם.
בין רוחות של תקווה לבין אשליה,
הלב אינו נכנע אף פעם לא מרים ידיים
הלב זקוק לאהבה
עוווד לילה במיטה קרה רועדת
לילה שהזמן עוצר מלכת,
שקט מחריש את האוזניים.
לא מוצא דבר שינחם,
איך אוכל להירדם.
עוווד לילה במיטה קרה רועדת
לילה שהזמן עוצר מלכת,
שקט מחריש את האוזניים.
לא מוצא דבר שינחם,
איך אוכל להירדם.
ממ מממ ממ להירדם...
ממghgh
בין הבתים הישנים
בין השדות הירוקים
חלמתי שמצאתי אותך
בין אנשים כל כך שונים
בין עולמות כה רחוקים
כמעט אבדה לי הדרך
ואת עד שתבואי אליי שתבואי אליי
אולי יהיה טיפה מאוחר
עד שתבואי אליי ותכנסי לחיי
אל תתני לי ללכת
פזמון:
גם כשאת עוברת ונועצת מבט
כמה שאני מכור אלייך את לא מבינה
את כמו ילדה קטנה אותי את מסובבת
תגידי מה עובר עליך מה עובר עלי עד שתבואי אליי עד שתבואי אליי
עד שתבואי
בין הדמיון בין הפחדים
בין הטירוף של החיים
חלמתי שמצאתי אותך
בין בלילות בין בימים
בין כל אותם השינויים
כמעט אבדה לי הדרך
ואת עד שתבואי אליי שתבואי אליי אולי יהיה טיפה מאוחר
עד שתבואי אליי ותכנסי לחיי
רק אל תתני ללכת
פזמון:
גם כשאת עוברת ונועצת מבט
כמה שאני מכור אלייך את לא מבינה
את כמו ילדה קטנה אותי את מסובבת
תגידי מה עובר עליך מה עובר עלי עד שתבואי אליי עד שתבואי אליי
ממghghאחרונה
מביט מהצד סיגריה ביד
בתוך עיר עמוסה שקרים לבד כמעט יוצא מדעתי
כמה מסכות פחדנים בתחפושות
ואיך אמצא אותך בין כל הבלגן הזה שווה לי לנסות
השמש צוללת נגמר לו עוד יום
למרות שערפל אינו משאיר צלקת זה כואב
רוצה לטרוף את הלילה לרקום לך חלום
ואז וודאי אוכל לנשום
חולם אותך תמיד מחייכת
בצחוק מתנצל שפתיים יבשות צמאות לאהבה
כזאת שלא מתביישת
גאה שלווה טובה לאהבה
בפה עירום מנשיקות נושם אותך רחוק אוי אהובה, אהובה
ומגשש באפלה ונשמתי גם קצת אומללה, אומללה
בשבילי ובשבילה
אז אני מביט מהצד שבור מכל הלבד
בעיר שלא נרדמת לשנייה כמעט יוצא מדעתי
לאן ברחה התמימות גלים של חוסר וודאות
אני כמעט שבוי בין הדמיון לתוך עולם של מציאות
השמש נוסקת מתחיל לו עוד יום
אולי אמצא אותך היום תמיד ידעתי איך לחלום
רוצה לטרוף את הבוקר למצוא לי מקום
ואז ודאי אוכל לנשום
השמש צוללת
למרות שערפל אינו משאיר צלקת זה כואב
רוצה לטרוף את הלילה
ואז וודאי אוכל לנשום
...אין ייאוש!
כואב לי. רצח. אוקיי?
ואם מישהו תהה לעצמו, זה גם כאב פיזי וגם כאב נפשי.
ושניהם ביחד מרסקים אותי לרצפה.
שלום, נעים מאד, אני הילדה הזו.
כן זו, המטומטמת. הסתומה.
המקצינה. הבעייתית.
זו שיש לה סיפור.
שהיא תיק.
נמאס לי.
איככ כואב ליי.
מאוד מאוד מאוד.
די טאטעע למהה??
ואם מישהו תהה לעצמו, זה גם כאב פיזי וגם כאב נפשי.
ושניהם ביחד מרסקים אותי לרצפה.
שלום, נעים מאד, אני הילדה הזו.
כן זו, המטומטמת. הסתומה.
המקצינה. הבעייתית.
זו שיש לה סיפור.
שהיא תיק.
נמאס לי.
איככ כואב ליי.
מאוד מאוד מאוד.
די טאטעע למהה??
..זית שמן ודבש
אני לא יכול לצאת
..באולינג
עשיתי עכשיו את הדבר הכי חסר טאקט שאפשר
יואוו
מה נראה לי
מטומטמת
יואוו
מה נראה לי
מטומטמת
שבוע מיותרהנסיך הקטן.
כל פעם שאני נזכרת בשבת אני בוכה מחדש
אלהים אין לי כח
אלהים אין לי כח
...אין ייאוש!
חברות שלי לפעמים כל כך טיפשות. כילו לא, פשוט הן לא מבינות כלום. כלום כלום כלום.
ושלא יחשבו שהן מבינות כי הן לא.
דיי אבא קשה לי עם זה עכשיו. מידי.
ושלא יחשבו שהן מבינות כי הן לא.
דיי אבא קשה לי עם זה עכשיו. מידי.