פורום ריק ומוסתר (עמוד 1211)

אני גם חשבתי על זה לאחרונה

עליי

בס"ד

(אני לא מצליחה לסמס לך)

בס"ד

אני חושבת שזה מעשה אגואיסטי שאנשים שלא אובדניים עושים כדי לשמור על האהובים שלהם לידם

מטפילים עושים כדי להשקיט המצפון

ואנשי החוק עושים בשביל לכסתח את עצמם

הגדירי שפוי?

לכל אדם יש זכות בחירה אבל חשוב לוודא לפני שבוחרים שיודעים על כל האפשרויות

כן כן כן

לא

|נאנח|

אני אהרהר לי על זה.

אבל יש לי שאלה |מנסה להגדיר|

אולי הרצון שלהם להשאיר את האהובים לידם לא קשור לאגואיסטיות כי אם להפך?

כלומר, הם חושבים ש:

-כיון ולאובדנים אין בחירה וזה מעשה מוסרי למנוע מבנאדם לטעות במיוחד אם זה טעות בלתי הפיכה-

אז הם מונעים ממנו לעשות זאת, לטובתו שלו בלבד?

בס״ד

צריך לשאול קודם האם מעשים אובדניים הם לגיטימיים

ונראה לי שעוד קודם צריך לשאול מה הייעוד של האדם

אם בכלל אין כזה, הרי שכל מעשה לגיטימי, וכל נסיון להניא אדם אחר ממעשה יהיה לא לגיטימי.

אם יש, צריך לשאול האם אובדניות נוגדת את הייעוד הזה או לא (והתשובה יכולה להשתנות מאדם לאדם)

גם אם כן, ואז הרי אין לגיטימיות לאובדניות, הדבר לא בהכרח אומר שלגיטימי להתערב.

לי אישית נראה שזה תלוי מקרה. אם לאדם ברורות התשובות לשאלות הקודמות, וברור לו שההתערבות שלו מונעת אך ורק מרצון להיטיב לאחר ולעזור לו במימוש הייעוד שלו, אז זה יהיה מעשה נכון, רצוי ומבורך.

(נראה לי שהשפיות היא הגדרה חברתית. והמשמעות של אי שפיות היא נסיבות הגורמות לסבירות גבוהה ששיקול הדעת של האדם יביא אותו לידי בחירות שהחברה לא חפצה בהן. זה לא אומר שם דבר לגבי השאלה האם הבחירות הללו טובות או רעות. סביר מאוד שסדר העדיפויות של החברה שגוי

אם שוב אנחנו מניחים את קיומם של ייעוד וטוב מוחלט, הרי צריך לזכור שהיכולת לבחור בחירות טובות ורעות ניתנה לאדם יחד עם היכולת למנוע מהאחרים את הבחירות שלהם. אז בעצם למה לא לבדוק כל מעשה כזה בדיוק באותו האופן? כלומר, כל מקרה לגופו)

ברמה הבסיסית, אני נגד. לא חושבת שאנשים שמעולם לא היו במצב כזה יכולים לקחת אחריות כזאת (ועוד לחשוב שהם מבינים). כמו כן לא בטוחה עד כמה זה נכון לעצור אנשים כאלה, יש אנשים שאולי יסבלו חיים שלמים רק כי מישהו עצר אותם והחליט להשאיר אותם לידו.

אני מבינה את הצד הזה, שמגדיר את אי העזרה כשותפות לרצח, אבל אני לא מסכימה איתו. יש מוות מסוים בחיים עבור אנשים כאלו (לפחות לפי מה שאני חושבת).

(אובדני זה לא שפוי עפ"י הגדרות החברה. הרצון למות מנוגד לאינסטינקט החיים שמוטבע ביצורים חיים. האם זה לא לגיטימי?- שאלה טובה. אין לי מושג. מה שכן, אני חושבת שבהחלט יש לאי שפויים זכות בחירה  [גם אם הבחירה מושפעת ממצבם.].

אני חושבת שלכל אחד יש חיים שהוא מחליט עליהם, זכותו לטעות, בין בצורה הפיכה ובין בלא.)

(ערכתי אחרי מחשבה נוספת בעניין.)

אני חושבת שאין זכות לאף אדם להחליט למישהו על החיים, בשום דרך ועל שום דבר, בטח שלא אם לחיות או למות.

יש לאדם בחירה חופשית (או לפחות ההרגשה כזאת) וזכותו של כל אדם לבחור כל בחירה על עצמו, אם זה מוצא חן בעיני החברה או לא.

יש לאדם גם בחירה לעשות משהו שפוגע באנשים כל עוד היחיד שמושפע מהמעשה פיזית זה האדם עצמו.

(שפיות היא הגדרה של החברה, שפיות היא דרך חשיבה שרוב החברה משתמשת בה.

(אפשר גם להסתכל על זה בדרך מדעית, אדם לא שפוי הוא אדם שהנוירונים במוח שלו עובדים בצורה שונה, שהורמונים במוח שלו משתחררים ברגעים שונים, אבל אין מוח יותר טוב יש רק מוח שיש להרבה אנשים ומוח שיש לקצת אנשים (לאמשנה).

ברור שאנחנו צריכים למנוע מאדם לטעות. אבל בשביל זה אנחנו צריכים לדעת שמה שהוא עושה זו טעות. אין אדם בעולם שיכול לדעת מה הבחירה הנכונה לכל אדם)

(אני קצת אדם רציונאלי מדי לשאלות כאלו)

סליחה שאין לי זמן לענות עכשיו בפירוט,

אבל תודה רבה לכם.

עזרתם לי המון.

(אני תוהה אם אני יכול, למרות שאני לא)

לברוח זה אולי לשרוד, אבל זה לא לחיות

אך. |נאנח|

לחיות זה קשה עד בלתי אפשרי, לפעמים.

השאלה אם רוצים

קללה על ראשי

ובתוכו.

והיאמציפהאתכלהחללאיךאנימתאפקתאיךאני

והשינויהזהאיךאפשרהתמימות

הוא לא פגע
הוא הפוך הוא
מבפנים לא נפגע
כאן עדנאן
האם את פרח האם הרדוף 

כאן הרדוף
הנה, כאן

פתאום הזכרת לי את פעמון הזכוכית. סילביה פלאת'.

מכירה...?)

בס"ד

אל תהי קשה עם עצמך

בס"ד

ואת לא חייבת לעשות מה שהיא מבקשת

ואני מצטערת

ותזכרי שאת אוהבת אותה

וזה שאת אוהבת אותה לא אומר שאת צריכה להיות על החוטים שלה

[הפסקתי

לא מגיבה יותר

סחה]