כל פצע שהגליד ושוב נפתח
היום צורב יותר
הוא מתאחה ומתחדש מעצמו
ושוב פורץ הכל ומתגבר
כל פצע שהגליד ושוב נפתח
היום צורב יותר
הוא מתאחה ומתחדש מעצמו
ושוב פורץ הכל ומתגבר
מה ביקשתי...
רק קצת כח...
מילא אם רק היה מזיק
הייתי יכולה לשנוא אותו.
אבל עשה גם טוב. ואז פגע בי.
פגע עמוק מדי.
וכ"כ הרבה זמן עבר מאז ועדיין משפיע.
עולם דפוק
בא לי להתפרק ליד מישהו.
שיאסוף אותי. בזהירות.
ויעזור לקום.
רגע יבוא
הכל יידום, הכל יידום
רגע שלם
ואתה לא תתפוס
הכאב מתפשט שוב ושוב.
כל רגע.
הוא מתיש.
ואיך זה אמור להסתדר עם לילה לבן?
אחד קטן
לקבל ממנו רמז שאפשר...
אבל לא רוצה להעיק.
זה יעשה לא טוב לשנינו.
זה מצטבר וזה גובר
וזה בסוף גומר.
על מה את מדברת?
יוצא שאת תמיד שותקת
אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל
אולי הוא היה יכול להיות אופציה...
אבל הוא לא פה..
תוהה מה נכון ומה לא
יותר מדי ביחד.
לא רוצה ליפול על אף אחד.
אבל זה מעיק מדי.
ובסוף זה יתפוצץ.
ורוצה לספר.
מעיק לי עם זה.
אין למי.
היא היחידה שהייתה יכולה להיות אופציה.
אם היינו עכשיו לפני חצי שנה.
לא כיום.
זה לא לברוח במקום להתמודד.
זו הדרך להתמודד. לברוח.
אעעעעעעעעעעע
שוב פה.
נעלמתי.
קשה לי מדי איתה.
ולא בגללה או בגללי. בגלל המציאות.
לא רוצה!!!!!!
מי ביקש מכן לבוא??
לא הזמנתי אתכן בכלל!!
בורחת.
וכותבת פה כחלק מהבריחה.
רק לא להיות במציאות המזעזעת הזאת.
לקרוא כל פעם שוב.
הכאב הזה שמתפשט כל הזמן.
כאב דוקר.
בעיקר בצלעות ובידיים.
זה מפיל אותי.
מותר להודות שחלשה ושאין לי כבר כח?
פה לאף אחד לא אכפת מה אני כותבת.
מותר לי לכתוב הכל.
זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש.
הם פשוט עיוורים לכל העבר ולכל הטעויות פאקינג קריטיות שהם עשו
איך היום הם שונים אבל מה שהיה פעם, נעע לא משנה כלום לאף אחד הרי "פעם זה היה שונה"
מה היה פאקינג שונה
ואז אתם רוצים שאני אבטח בכם ואהיה איתכם בקשר טוב
זה פשוט משהו הזוי.
יחסי הורים-ילדים זה מסובך מדי אופ
קשה לי להיות פה
למרות שבכללי היה דווקא בסדר.
קצת דיבורים מעצבנים
ואת השיחה הפאקינג הזויה הזאת
אבל היה בסדר.
היא עוברת מפה בקיץ זה אומר שלא יהיה לי פה אף אחד. פאקינג אף אחד.
זה עצוב מדי.
זה אומר שלא יהיה לי תמריץ לבוא לפה בכלל.
אלא אם כן אני ממש ארצה לרצות אותם.
זה אאוצ כזה. כואב.
דיבורים על דייטים ועל האירוסים והחתונה ואין לי כח לזה בכלל ועוד לחזור לשם איזה כיפחיים
הן רוצות להביא אותה ואני בחיים לא אסכים להן. יש גבול. אין סיכוי שזה יקרה.
אני ככ אאוט בכל זה
לא מרגישה קשורה למציאות הזו
רוצה להרגיש בפנים וכל מילה מזכירה לי כמה אני כבר ככ בחוץ
מנסה להרגיש קשורה למשפחה ולא מצליחה
משחקת אותה מישהי אחרת בשביל שלא ישאלו ולא ידעו
כולם ככ קשורים אחד לשני ואני ככ לא
זה כואב.
אופ
אני רוצה חיבוק
וים
אני רוצה להרגיש חלק
אני רוצה שיהיה בסדר כבר אופ
אפשר חיבוק