פורום ריק ומוסתר (עמוד 216)

חמישים ושמונה

שעה ארבעים וחמש.

שעתיים עשרים

לחץ?
איןכחאבלבאמתאין.

זה גוש שיושב שם.
גוש של לחץ.
שאין לו דרך להשתחרר

שעתיים ארבעים.

לא רוצה שזה יגיע.
אבל רוצה כבר לעשות את זה.
ורוצה לגמור עם זה.

לא יודעת אם לרצות שהזמן יעוף או שלא יזוז..

איך אפשר לחשוב על עוד משהו בכלל

עכשיו זה בסדר.
אולי עוד לא צריך.
רק בבוקר היה קצת

מתוחה כמו קפיץ.
וזה רק יתגבר.
חייבת להירגע

הספירה לאחור.

4

הפחד המטופש הזה

אבל לא עוזב

וזה לא משהו שכלי

היום זה קורה

אעעעעעעעעעעע

רסיסים של לב על הרצפה
נפש סוערת כלואה בכלוב
ציפת כרית כה רטובה
פינה של חדר אוויר טחוב

מנגינת פסנתר שהתנגנה
חיוך של ילד שנמחק
אצבע עוברת על תמונה
בדים עוטפים את המושתק

קר לי כל כך
והלב שלי כבר קרח
מחפש אוזן או יד
כלי לשברים שלו
קר לי כל כך
והזיכרון שלי נמתח
נותן לשכוח מייד
דבר שצרוב בו

דם שותת מהעיניים
סכין חדה שיסעה נפש
רחוק רחוק זה לבינתיים
מוצא עצמי מוצף ברגש

פרח שחור מזכיר הכל
כינור זועק בתוך השקט
קצת עלים ואלכוהול
טיפה של לב נשאר בלקט

(אמצע הלילה רק תן לי לברוח
לא חושב על כלום רק תן לי לברוח
שירים דיכאוניים ככה הם קראו לזה?)










כתבתי את זה בשבוע שעבר אבל לא הייתי מסוגל להעלות את זה... ברוכשם עכשיו אני מרגיש יותר סבבה אז לא היה אכפת לי...

אני חושבת שאני צריכה לישון קצת יותר שעות בלילה...(ביום?)

שוב ברחתי..

זה רעד אחר הפעם.
שאני צריכה לפחד ממנו אולי יותר מהקודם
אבל מתעלמת...
צריכה עוד רצון לזה

מנעי קולך מבכי.

בעצם לא. תבכי.
תשחררי.
שהראש ילך אחורה. אפשר ביאוש אם את רוצה.
הוא מתנגש בקיר. לא נורא.
תרפי את הגוף.
תעצרי את השירים. יופי.
תקשיבי
תתבונני פנימה
תני לכאב להכאיב.
זה התפקיד שלו.

זה קשה
קשה
קשה

ממה את מפחדת?
תרפי. תקשיבי
יש בפנים תשובות.
תני לזה לקרות.
תעצמי עיניים. תנשמי עמוק.
תני לזה לעלות.
זה כואב.
כאבי גדילה.
צומחים מהם.

הקול שלו מרגיע