פורום ריק ומוסתר (עמוד 219)

אוף מה אשכרה לחזור לזה?
אני לא חושבת שאני מתגעגעת לזה... ולא יודעת אם מוכנה לזה בכלל... טוב לי ככה...

זה מפחיד..

למה קראתי את כל זה
להיזכר מה היה המצב אז
להבין כמה אני רחוקה משם
וזה שאני לא שם עכשיו זה טוב. זה טוב.
אז למה יש לי געגועים לזה
למה יש לי געגועים לזונדה
למה אני רוצה לחזור למקום החולה
פיזית
נפשית אני עדיין במקום חולה. ככ
למה למה אופ
והרצון הזה לעזוב הכל
לוותר פאק איט ושהכל ילך לעזאזל
היא דיברה על זה בגועל והתנשאות
וכן אני יודעת שזה רע.
אז למה אני עדיין רוצה את זה
למה אני מושפעת ככ מההפרעה
למה הראש שלי ככ ככ חולה למה. איפ
לקרוא שלפני חודשים חשבתי שאני *
אז מה אני עכשיו
כפול מיליארד
איכ. מגעילה את עצמי
אשכרה אני צריכה לקנות הכל חדש
איכ. איכ פשוט איכ.
נגעלת מעצמי
אופ
אני רוצה שמישהו יגיד לי שאני לא
ושאני אאמין לו
וזה לא יקרה
כי אני כן. אני ככ ככ כן.
ולא משנה מה יגידו לי אני לא אאמין.
אבל מה עושים מה עושים עם ראש מופרע ורצון לרע
מה עושים עם הייאוש הזה והרצון שיעיפו אותי ואני אדרדר חזרה למטה לתחתית התהום
אופ.

היא כמעט התעלפה
ואני נבהלתי וזה עשה לי רע אבל גם קצת רציתי גם. אשכרה רציתי גם התגעגעתי לתחושה הזו
איכ. מפגרת. פשוט מפגרת. מופרעת מטומטמת.
למה את מתגעגעת אה
לאבד הכרה וליפול ולהיפצע
לזה את מתגעגעת? מטומטמת.
לראות שחור
לא להצליח להחזיק שיווי משקל
לזה? לזה את מתגעגעת?
אבל פאק איט כן. אני אשכרה מתגעגעת לזה.
פשוט חולת נפש חלשה ומטומטמת.
אני רוצה לצרוח
אני רוצה חיבוק בלי להירתע אלא להתמסר ולבכות בתוכו

דיברנו על יום השואה ויום הזיכרון ויום העצמאות
והנה עוד תקופה של טריגרים
כאילו אין מספיק.
התקפי חרדה ידועים מראש
יום הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה
מה עם נפגעי הנפש אה
איפ.
מציאות מפגרת אין לי כח באמת

באליחיבוק
באלישקט
באלי

זה שוב בא.

I know that's ridiculous
But I waiting for this every time

קשוח החיים קשוחים אה
ואיןלךנשימה--

אוח.

שינוי זה מפחיד.

ועדיין, הרצון הרע הזה קיים...
לא חושבת שיותר חזק.
אבל קיים.
הוא לא הלך לשום מקום. הוא אולי הלך לנוח לפני כן.
אבל הוא התעורר ומחכה לי יפה מאד על המפתן.
הוא לא מרפה.
אולי אני צריכה ללמוד ממנו איך לעמוד על שלי...

לא אכפת לי מה יגידו.
זו אני.

וחוץ מהדברים הפחות טובים שיש בי אני גם אלופה ומהממת וכל הכבוד לי.

זה היה פחות מפחיד משחשבתי.

זה אשכרה מאחוריי...

אני מחכה כבר 40 דקות...

מורט עצבים... ומלחיץ...

לחכות זה מלחיץ. מאד.

והאזניות באוטו...

בינתיים מפלס הלחץ עולה...

להירגע.
להרפות.
זה יגיע.
יהיה טוב.
הכאב יעבור.

זה עומד להיות קשה ומביך.
אבל קטן עלי אחרי אתמול.

אני מצליחה.
כל הכבוד לי.
אני אלופה.

(מותר לי להחמיא לעצמי נכון?)

אלוקים
אם רק תוכל
לקחת ממני בבקשה
את החוסר בטחון הזה
אין לי כוח לצביטות במוח
למחשבות הרצות
ייותר מידי נזק לפעמים עושות
אין לי כוח כבר להרגיש לא יפה
אין לי כוח לעולם השופט ככה
אין לי כוח לראות בכל מקום זוגיות ואהבה
אין לי כוח להרגיש רק חצי משלם
תיקח אותם, בבקשה תיקח
את כל המחשבות האלה של האפס בטחון
אלה שמשוות לאחרים
שמחפשות בנים שמתחילים
שעסוקות כל הזמן בלמנות פגמים
לרוב אני מצליחה להתגבר
אני מבטיחה אלוקים שאפילו יותר מזה
אבל בבקשה תגרש מפה
בכוח ענק
כל רגע
שלא.

זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות זהירות

כתבתי 50 פעמים.
שיחדור.